“התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951”

את הדברים אמר אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי בכנס בנושא שינויי האקלים בישראל באוניברסיטת חיפה עוד הוצגו בכנס: עדויות להתחממות בערים, התחממות בקיץ ובחורף, עלייה באורך גלי החום ועוד

התחממות בקיץ, התחממות בחורף, התחממות בתוך הערים ומחוצה להן – אלה הממצאים העיקריים שהוצגו בכנס שעסק בשינויי האקלים בישראל, שנערך שלשום (יום ג’) באוניברסיטת חיפה במסגרת מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל שמופעל על ידי האוניברסיטה.

אבנר פורשפן מאגף האקלים בשירות המטאורולוגי הציג נתונים לגבי הטמפרטורות בישראל שנאספו בשירות. לדבריו, בבדיקה דומה שערכו בשנת 2009 באזורים הפנימיים בישראל הם מצאו כי ב-50 השנים האחרונות לא היו שינויי טמפרטורה מובהקים בישראל, אולם ברגע שביצעו את הבדיקה לגבי כלל המקומות בישראל התמונה השתנתה: החל משנות ה-2000 יש התחממות ברורה, כשהטמפרטורות בשנות ה-2000 גבוהות מאלה משנות ה-50 (התמונה המלאה היא: טמפרטורות גבוהות בשנות ה-50, ירידה לאורך העשורים ואז עלייה שוב בשנות ה-2000, שעוברת אפילו את זו של שנות ה-50).

עוד הוא הוסיף כי לא רק הטמפרטורות הממוצעות גבוהות יותר, אלא גם רצף השנים החמות, כשממוצע הטמפרטורות בשנים 1998-2010 הוא 20.5 מעלות ואילו הממוצע בשנים 1951-1963 היה 19.9 מעלות. “התקופה של 15 השנים האחרונות היא התקופה החמה ביותר משנת 1951, גם אם מורידים את קיץ 2010, שהיה חם באופן מיוחד”.

פרופ’ הדס סערוני מאוניברסיטת תל אביב, שבדקה את הטמפרטורות ב-35 השנים האחרונות, הוסיפה כי גם מספר הימים החמים (מעל 33 מעלות) בשנה עלה, לעומת שנות ה-70 וכי מספר גלי החום (ימים חמים ברצף) עלה אף הוא. גם פרופ’ סערוני הציגה שינוי מגמה – אם עד שנות ה-90 הקיץ הלך והתחמם אולם החורף דווקא התקרר, משנות ה-90 גם החורף הישראלי נמצא במגמת התחממות.

ד”ר עודד פוצ’טר מכללת בית ברל, שחקר את האקלים בבאר-שבע (אזור עירוני) לעומת חצרים (לא עירוני) ציין כי ב-30 השנים האחרונות נמצאה עלייה משמעותית בטמפרטורות ובלחות בבאר-שבע לעומת אי השתנות בחצרים. עוד הוא הוסיף כי אם בשנים 1967-1976 לא נמדדו בקיץ בבאר-שבע עומסי חום מעבר לקל עד בינוני, בשנים 1997-2007 יש בממוצע כשש שעות של עומס חום כבד.

וועדת ההיגוי בנושא שינויי האקלים היא אחת מתוך 7 וועדות בנושאים שונים הפועלת במסגרת המרכז להיערכות לשינוי אקלים, שהוקם במימון המשרד להגנת הסביבה ובהובלתה של אוניברסיטת חיפה. מטרתו של המרכז לאסוף את הידע הקיים כיום בכל תחום ולהציע מדיניות לאומית.