אנינות גנטית

לידע גנטי תהיה חשיבות גדולה עבור יזמים המשקיעים את כספם בפרויקטים ביו-רפואיים, לשופטים הדנים פושעים למאסר על סמך בדיקות דנ”א, ולאנשי ביטוח שיפעלו על סמך מידע גנטי

את הגנטיקה המודרנית אנו פוגשים על כל צעד ושעל. אנסים נתפסים בבדיקת דנ”א, במרכולים נמכרות עגבניות מהונדסות גנטית, קרם הפנים מכיל אנזימים וליפידים, קוקטייל התרופות לאיידס מבוסס על חקר חלבונים, וסוכני הביטוח חוששים משבבי הזיהוי הגנטיים.

תוצאות פרויקט הגנום חדלו מזמן להיות נחלתם הבלעדית של מדענים ורופאים, וצפוי שבקרוב יהיו ציר מרכזי בחקיקה, בשיפוט ובאתיקה. לכן מפתיע שידע בנושאי גנטיקה וביוכימיה אינו מהווה כיום חלק מהשכלתו הבסיסית של כל אדם. בעוד שמושגים כגון סונטה, דיווידנד או גייזר הם חלק בלתי נפרד מ”סל הידע” של אדם משכיל ממוצע, מלים כגון אנזים, כרומוזום או ממברנה
מעוררות אי נוחות בלב רבים. רוב האנשים, גם אלה שהשכלתם במוסיקה, בהיסטוריה ובספרות רחבה ביותר, אינם מסוגלים לענות, ולו אף ברמה בסיסית, על שאלה כגון “ממה עשוי אדם”. הספר “כניסה למטבחו של הכל יכול” נועד לגשר על הפער הזה ולהפוך את הגנטיקה המולקולרית למוצר צריכה המובן לכל. התבשילים המעודנים של הביוכימיה המודרנית מתוארים בשפה שווה לכל נפש, ובאופן המעורר את תיאבונם של אניני הידע. בצד תיאורים טכניים בהירים ובמינון סביר יש גם קישור ברור לאותם נושאים המככבים בכותרות כגון כבשים משובטות ופרופילים גנטיים בבתי המשפט. הספר קצר יחסית, סגנונו שוטף וקריאתו אינה קשה. על אף שבצורתו החיצונית הוא דומה לחוברת הנחיה למורים בתיכון, מדובר בטקסט סדור ובעל שלמות פנימית – ספר קריאה לכל דבר. האיורים הצבעוניים טובים ברובם ומועילים להבנת הנקרא.

הספר פותח בתיאור המבנה של הפרודות (מולקולות) המרכיבות את הגוף החי. בתחילה מתוארת פרודת הדנ”א, שרשרת ארוכה של מיליוני אטומים, שהיא טקסט הכתוב באלף-בית בן ארבע אותיות כימיות, A,T,G,C . הדנ”א הוא החומר התורשתי שממנו עשוי הגנום – האנציקלופדיה הגנטית הצופנת את כל תכונותינו. אמנם מידע בסיסי זה החל כבר להיות נחלת רבים, אבל הספר מצעיד את הקוראים צעד נוסף אל נבכי הפרודה המופלאה הזאת. הוא מתאר כיצד צופן הדנ”א את המידע הגנטי, וחשוב עוד יותר – כיצד מצליח תא חי לשכפלו ולהעביר את המידע הגלום בו מדור לדור. נראה כי תוך כדי קריאה מצליחים הקוראים להתגבר על העכבה הטבעית מפני הכימיה ולהתבונן ללא חשש במבנים היפהפיים המאפשרים לשני גדילי הדנ”א להתאים זה לזה כשני צדיו של רוכסן. בהמשך מתוארת “הדוגמה המרכזית של הביולוגיה”, זרימת המידע בשעתוק מן הדנ”א אל “עותקי הביניים” הקרויים רנ”א, ומשם בתהליך התרגום אל יחידות הפעולה של הגוף החי – החלבונים. מוזכרים גם מקרים של סטייה מן הנורמה הזאת, כגון וירוס האיידס, שבהם מתהפך כיוון הזרימה ודנ”א נוצר על פי רנ”א. מוצגות התגליות המרכזיות של אמצע המאה העשרים, וצעדיו של המדע מבורות גמורה בכל הנוגע למבנה התא החי עד להבנה פרטנית של התהליכים הקורים בו. בזאת נכלל גילוי מבנה הדנ”א בידי ווטסון וקריק ופענוח הצופן הגנטי המאפשר תרגום מן האלף-בית בן ארבע האותיות של הדנ”א והרנ”א לזה בן עשרים האותיות בחלבון.

פרופ' אפרים קציר, חלוץ חקר מדעי החיים במכון ויצמן למדע והנשיא הרביעי של מדינת ישראל, קנה את פרסומו המדעי בחקר החלבונים, אחד הנושאים המרתקים בביולוגיה. לא פלא איפוא שהספר מייחד לפרודות החלבון מקום מרכזי, ומבנן ותפקודן משורטטים ביד אוהבת ורבת תובנה. בבסיס כל פעולה מפעולות גוף האדם מצוי אחד מכמאה אלף סוגי החלבונים המקודדים בגנום, כל חלבון והגן הצופן אותו. גם כאן מאפשר הטקסט לקורא לחצות את מחסום הפחד ולהבין את מהות הפרודות המרכיבות אותנו. הספר חורג מן הז'רגון הסטרילי והפשטני הממלא את מדורי המדע בעיתונים, והניזון מן החשש שמא ייבהלו הקוראים מן המונחים המדעיים הבלתי מובנים. כל מה שנחוץ, כמו בכל מבנה ידע אחר, הוא לקלוט פעם אחת ולתמיד את משמעות המושגים, ובתהליך זה משמש הספר זרז מעולה. הוא מתאר את מבנה החלבונים, ומסביר כיצד הם נוצרים שרשראות של חומצות אמיניות המתקפלות במרחב ויוצרות באופן ספונטני “מכונות פרודתיות” בעלות יכולות מדהימות, מתקשורת עצבית במוח ועד להגנה מפני סרטן. הוא אף מתאר היטב כיצד מזהים חלבונים פרודות אחרות, למשל תרופה לאיידס, ממש כשם שמנעול מזהה את המפתח המיועד לו.

חלקו השני של הספר כולל פרקים על ההנדסה הגנטית והביוטכנולוגיה, מסביר מהם בעלי חיים טרנסגניים ומכסה בקצרה את המהפכה שמביאים בכנפיהם פרויקט גנום האדם והדיסציפלינה החדשה של הביואינפורמטיקה – שילוב בין ביולוגיה לניתוחי מחשב. מתואר שיבוטה של הכבשה דולי ומוסבר עולם השונות הגנטית בין בני אדם – הבסיס לכל ההבדלים בינינו, כולל נטייה למחלות תורשתיות ואחרות. לא נפקד מקומו של פרק קצר על שאלות חברתיות ואתיות שמעוררת
הצצתנו אל צפונות הגנום. הספר נכתב בידי שניים מחלוצי המחקר הביולוגי בארץ, ויש שימצאו את סגנונו מעט לא עדכני. יש בו שימוש במונחים עבריים פחות מקובלים, כגון “חוטי דנ”א” במקום “גדילי דנ”א” או “מצופן” במקום “מקודד”. גם מעט מן האיורים יכלו להיות מוחלפים בגרסאות עדכניות ודידקטיות יותר. חסרונו של מילון מונחים מקשה במידת מה על ההתמצאות בשלל המלים החדשות שרבים מן הקוראים יפגשו כאן בפעם הראשונה. אך אין בפגמים אלה כדי להפחית מחשיבותו של הספר ולהקטין את ההנאה ממנו.

בעידן החדש שנפתח עם האלף השלישי תמלא הגנטיקה המולקולרית תפקיד מרכזי ביותר. לידע גנטי וביולוגי תהיה חשיבות גדלה והולכת בעבור יזמים המשקיעים את כספם בפרויקטים ביו-רפואיים וחקלאיים, לשופטים הדנים פושעים למאסר על סמך בדיקות דנ”א, לאנשי ביטוח שיפעלו על סמך מידע גנטי ולחברי כנסת המציעים חוקים חדשים. גם אדם מן השורה יזדקק למידע גנטי רב כדי לקבל החלטות בתחומי האישות, התזונה והרפואה. עשוי להיווצר מצב בלתי אפשרי שבו החלטות מעין אלה יתקבלו ללא כל הבנה במרכיבים הבסיסיים ביותר של תחום הידע הרלוונטי.
כניסה למטבחה של הביולוגיה וניסיון להבין את מרשמיה המורכבים חיוניים ביותר להתמודדות עם אתגרי העתיד שמציבה יכולתנו החדשה להבין את עצמנו.