סיקור מקיף

איך ג'ון פרום עומד לכבוש את העולם

על המשיח של איי טאנה, על לידתן של דתות חדשות ועל הרדיו האנושי של נמבס, הכוהן הגדול של ג'ון פרום

ילידים באי טאנה. מתוך אתר מחלקת התיירות של איי ואנאטו
ילידים באי טאנה. מתוך אתר מחלקת התיירות של איי ואנאטו

זהו סיפורם האמיתי של בני אי אחד באוקיינוס השקט, שגילו את המשיח. זהו סיפורה האמיתי של הדת הצעירה ביותר בעולם, שכבר כיום יש לה מאות ואלפי מאמינים, ומפלגה שעשויה להגיע לשלטון על האיים. זהו סיפורן של דתות – באיזו קלות הן מתחילות, וכמה קשה להן לגווע. הסיפור הוא אמיתי לגמרי – ומסופר מנקודת מבטו הדמיונית של אחד מבני האי.

 

——————-

אילולא מלחמת העולם השנייה, לא היינו מגלים את המשיח.

הכל החל כשהלבנים הגיעו לאי שלנו. הם היו יותר ורודים מלבנים, אבל בכל מקרה לא היו שחורים כמונו. הם הגיעו בהתחלה דרך הים, בבטן של לווייתנים גדולים ושחורים, ואמרו לנו שהם חברים שלנו. אחר-כך הם היו עושים טקסים מוזרים ועושים סימנים באוויר עם מקלות ארוכים שמחוברות אליהם יריעות בד צבעוניות, ומקלות קסם שבקע מהם אור צהוב או אדום. ובסוף כל טקס כזה, היתה נוחתת ציפור ענקית מהשמיים ומביאה את האוכל הכי טעים שיש, ועוד לבנים שיאכלו אותו.

רצינו לבנות להם מקדשים, אבל הם לא היו צריכים את המקדשים שלנו. עבדנו בשבילם, ובתמורה הם נתנו לנו חלק מהאוכל ומהמטען שהציפורים הביאו להם. ככה זה נמשך עד שהאמריקאים הגיעו לאי שלנו, עם המון חיילים ועוד המון-המון ציוד ודברים טעימים. גם הם לא היו צריכים אותנו באמת. הם רק רצו “להקים בסיסים נגד היפנים”, כמו שהם אמרו. לא ידענו מה זה בסיסים, אבל היה ברור שהיפנים הם החבר'ה הרעים בסיפור, כמו השדים מהסיפורים של הזקנים.

אז ככה חשבנו בהתחלה, שהאמריקאים הם מלאכים והיפנים הם השדים. אבל די מהר הבנו שזה לא ממש ככה. כשאגוז קוקוס נפל על הראש של אחד האמריקאים, עדיין כאב לו, וכל שאר האמריקאים צחקו בקול רם. כשמישהו מהם נפל, הוא היה שובר את הרגל או את היד בדיוק כמונו, השחורים. ואז הבנו מה קורה כאן. האמריקאים היו בני-אדם בדיוק כמונו. ההבדל היחידי היה שהאלים שלהם נתנו להם מתנות, ולנו לא.

לפני שהלבנים הגיעו, האמנו בכל מיני אלים. חשבנו שאם נתפלל לרוחות של הזקנים שלנו, הם יביאו לנו ציד טוב, נשים טובות והרבה שקט. אבל הלבנים באו ועשו הרבה רעש עם המקלות השחורים שלהם והביאו לנו הרבה אוכל טוב בקופסאות שימורים ולקחו את הנשים הטובות. היה ברור – האלים שלהם היו הרבה יותר חזקים משלנו. האלים שלנו אף-פעם לא הביאו לנו כל-כך הרבה אוכל, או יכלו להטיס אנשים בשמיים. אז החלפנו אלים.

זה לא היה כל-כך קשה. בהתחלה הם צחקו עלינו, האמריקאים. הם ראו אותנו מתפללים לציפורים שלהם, שיביאו עוד מהאוכל הטוב, וללווייתנים שימשיכו להגיע ולהביא בגדים יפים וסכיני פלדה ועוד דברים טובים. אבל אמריקאי אחד לא צחק עלינו, כי הוא היה המלך של אמריקה, והוא ידע שאנחנו טובים ושמגיע לנו כל מה שנרצה. קראו לו ג'ון פרום, והוא היה – ועודנו – המשיח.
אני לא זוכר איך הוא נראה, כי הייתי רק ילד קטן באותו הזמן. בעצם, אף אחד שחי היום לא ראה אותו פנים אל פנים, חוץ מנמבס, הכוהן הגדול של ג'ון פרום. ממנו אנחנו יודעים שג'ון פרום היה גבוה, עם שיער לבן, והוא הבטיח לנו שיום אחד האמריקאים יעזבו את האי עם האלים שלהם, ואז אנחנו נחיה הרבה יותר טוב. ביום ההוא יקרו דברים גדולים באמת – “הזקנים ישובו להיות צעירים וכל חולי ייעלם; האנשים הלבנים יגורשו מן האי ולא ישובו לנצח; ומטען יגיע בכמויות גדולות כך שלכל אחד יהיה כל חפצו”.

מתישהו בשנות החמישים, האמריקאים ארזו את החפצים ואת הבסיסים שלהם ועזבו את האי. בהתחלה שמחנו, כי הנבואה של ג'ון פרום התחילה להתאמת. אבל אז היה לנו קשה, כי כבר לא היה אוכל טעים מארגזים, וקוקה-קולה מבקבוקי זכוכית וסכיני פלדה ורובים. התפללנו הרבה, אבל שום דבר לא עזר עד שלמישהו היה חלום מג'ון פרום, שהסביר לו שאנחנו צריכים להתפלל בדיוק כמו שהלבנים מתפללים לאלים שלהם, אחרת המטען לא יגיע אלינו.

אז עשינו בדיוק כמו שהלבנים עשו. ידענו שכדי שתגיע ציפור גדולה (מטוס, האמריקאים קראו לה), היה צריך מסלול על האדמה, ומגדל לידו עם אנשים שלובשים דברים מוזרים על האוזניים שלהם ומדברים לתוכם. עשינו בדיוק את זה. כרתנו המון עצים במרכז האי כדי שיהיה לציפור איפה לנחות, וציירנו מסלול נחיתה גדול על האדמה. בנינו ליד המסלול מגדל מבמבוק, וקראנו לו “מגדל פיקוח”, בדיוק כמו שהלבנים היו עושים. בתוך המגדל שמנו אנשים שחבשו אוזניות בדיוק כמו של הלבנים, אבל מעץ, ואמרנו להם להתפלל ממש-ממש חזק לג'ון פרום. ורק כדי להיות בטוחים, בנינו גם מטוסים-בכאילו מבמבוק ושמנו אותם על המסלול, כדי שימשכו את המטוס של ג'ון פרום. זה עובד עם ברווזים, אז למה לא עם מטוסים?

אבל ג'ון פרום לא הגיע, והיינו עצובים ורעבים והנשים שלנו לא היו טובות אלינו.

אחרי שהיינו עצובים הרבה זמן, הגיע לבן אחד לאי בבטן של לווייתן קטן, מתישהו בשנות החמישים. הוא קרא לעצמו דיוויד אטינבורו, והוא אמר שהוא אנט-רו-פו-לוג, אבל אנחנו חשבנו שהוא היה סתם מוזר. הוא אמר לנו שהוא בא לשמוע על “פולחן ג'ון פרום”, ולכתוב על זה ספר. אז סיפרנו לו הכל על ג'ון פרום, כי חשוב שגם הלבנים ידעו את האמת על ג'ון פרום. אפילו לקחנו אותו לכוהן הגדול שלנו, נמבס. נמבס אומר שהוא הכיר את ג'ון פרום עוד כשהוא היה כאן, והמשיך לדבר איתו ברדיו גם אחרי שהוא עזב. אני לא יודע עדיין בדיוק מה זה רדיו, אבל הרדיו של נמבס נראה די פשוט. זאת בסך-הכל אשה זקנה, עם כבל חשמלי סביב המותניים. הוא מדבר אליה כאילו היא ג'ון פרום, והיא מאבדת את ההכרה ועונה לו בשפה מוזרה שאף אחד לא הבין. מזל שנמבס מכיר את השפה מספיק טוב ויודע שג'ון פרום מדבר אליו דרך הרדיו. ודיוויד אטינבורו כתב הכל בספר שלו, ואמר שיגיעו אלינו עוד הרבה אנט-רו-פו-לוגים.

אז אפשר לומר שדברים דווקא הסתדרו טוב בסוף, והכל בזכות ג'ון פרום. הלבנים המוזרים ממשיכים להגיע – רק כמה כל שנה – בגלל שאנחנו מאמינים בג'ון פרום. לפעמים הם שואלים אותנו שאלות ממש מוזרות: איך אנחנו יכולים להאמין במשיח שלא חזר כבר עשרות שנים, למרות שהבטיח? או איך אנחנו יודעים שהדת שלנו אמיתית ולא סתם שטויות?

מה אנחנו כבר יכולים לומר? אנחנו שואלים אותם על האלוהים שלהם, ואז צוחקים הרבה. הנוצרים מחכים כבר אלפיים שנה לישו שלהם שיחזור, והוא עדיין לא בא. היהודים מחכים לו עוד יותר והוא לא בא, וכבר אלפי שנים שכל שאר העמים צוחקים עליהם בפנים והורגים אותם. זה לא נשמע כמו משיח טוב כל-כך, בטח שלא כמו ג'ון פרום שלנו.

אז אם הנוצרים והיהודים יכולים לחכות כל-כך הרבה זמן, גם אנחנו יכולים. העיקר לא לפקפק, כמו שנמבס אומר. פקפוקים הם מחשבות כפירה, וג'ון פרום שונא מחשבות כפירה. לפעמים, כשאני עייף מהכל, אני חושב קצת מחשבות כפירה, אבל מאד מאד בשקט, כדי שג'ון פרום לא ישמע גם דרך הרדיו.

לפעמים יוצא לי לדבר בעצמי עם חלק מהלבנים שבאים לחקור אותנו. אחד מהם סיפר לי שישו הזה שלהם חי לפני אלפיים שנה, אבל שהנצרות היתה דת קטנה – בערך כמו שלנו – עד שאחד מהקיסרים של 'רומא' (שזה כמו אמריקה של פעם) החליט להתנצר, ואז כל הרומאים התנצרו גם כן. זה לקח ארבע-מאות שנה עד שרומא התנצרה, אבל זה קרה בסוף, והיום הנצרות היא אחת הדתות הכי גדולות בעולם. לפעמים אני חושב לעצמי מה יקרה בעוד כמה מאות שנים, אחרי שנצא סוף-סוף מהאי הזה ונתחיל להתפשט בעולם ולהפיץ את דתו של ג'ון פרום. נצטרך לעשות כמה שינויים כדי לשכנע את כולם, אבל נמבס אמר שבטוח שנסתדר. גם הנוצרים שינו המון דברים מאז שישו חי. פשוט צריך לספר לכולם שג'ון פרום יביא לנו דברים טובים ממקום רחוק מספיק וזה יהיה בסדר (אחד מהלבנים אמר לי שהחלל הוא הכי רחוק שיש, אז אולי משם). חוץ מזה, נמבס אמר שאנחנו רק צריכים להביא מספיק ילדים לעולם, והכל יסתדר מעצמו. טוב, אז בלי הומואים מעכשיו.

אפילו יש לנו מפלגה, ואנחנו מתחילים להפיץ את הדת שלנו בכל האיים. גם היה לי רעיון ממש טוב לאחרונה, שאני מקווה שהוא לא כפירה. נבקש מג'ון פרום להכתיב ספר דרך הרדיו של נמבס, ואז נוכל להבין מה ג'ון פרום רוצה שנעשה עד שיחזור. זה עבד לכל השאר, אז למה לא לנו?

ולא משנה מה, הכי-הכי חשוב: נגיד להם שאסור להם לפקפק. בשום פנים ואופן. אף פעם לא. ואם דברים נראים כאילו ג'ון פרום טועה או שהספר שלו טועה, אז זה רק בגלל שהוא מנסה להעמיד אותנו במבחן. ובאמת, לא יכול להיות שאנחנו טועים. עובדה – התחלנו כל-כך בקטן, והיום ב- 2007, יש לנו כבר את מפלגת ג'ון פרום בממשלה של האיים שלנו. אתם באמת מאמינים שזה היה יכול לקרות בלי שג'ון פרום ישלח לנו עזרה מהשמיים, או מהחלל?

אז, לבנים יקרים – תשכחו מישו, ממשיח בן דוד וממוחמד. הנכדים שלכם עוד יאמינו בג'ון פרום.

——————-

סוף סיפור:
'כתות המטען', כפי שהן נקראות, היו נפוצות בעבר כמעט בכל אי אליו הגיע האדם הלבן. מייסדי הכתות האמינו בכוחם של טקסי הלבנים לקרוא למטען להגיע מהים ומהאוויר – אוכל טוב, בגדים יפים ומכשירי פלדה. חלק מהכתות ניסו לגזול מהלבנים הלא-ראויים את המטען, באמצעות חיקוי הטקסים. הם ארגנו מצעדים עם מקלות במקום רובים, ועם המילים הקדושות USA ו- SOS מקועקעות על חזי הצועדים. הם בנו מסלולי נחיתה מאולתרים, עם מגדלי פיקוח מבמבוק ומפעילים עם אוזניות מעץ ודגלים צבעוניים קטנים – הכל כדי למשוך את המטען אליהם. אך הוא מעולם לא הגיע.

כת המטען האחרונה הקיימת כיום היא דתו של ג'ון פרום, שהפכה כבר לסוג של דת-מדינה באי טאנה, ובעלת מפלגה משלה המשתתפת בממשלת האיים המאוחדים של ואנוטאו. בשונה משאר הכתות, דת זו מצליחה לשמור על מאמיניה ואפילו למשוך אחריה חלק מתושבי האיים האחרים. סביר להניח שכאשר יצא לאור התנ”כ של ג'ון פרום, הוא יהיה רב-מכר לאומי, ובעתיד הרחוק אולי גם רב-מכר עולמי.

בדומה לישו, אברהם ומשה, עד היום לא נתגלו עקבותיו של ג'ון פרום האגדי ולא ברור האם הוא אמת או אגדה. בין האנתרופולוגים החוקרים את הדת, יש המייחסים את מקור שמו לשיבוש של John From America, ומוותרים מראש על הסיכוי למוצאו במציאות. בכל מקרה, גם במידה והיה אדם כזה, קשה לדעת עד כמה דבריו עוותו במהלך השנים שחלפו מאז ביקורו באי.  

 

——————-
לקריאה נוספת אודות 'כתות המטען' וג'ון פרום, המשיח של איי טאנה. ראו גם כתבה במגזין הסמיתסוניאן
פרק המוקדש לנושא ניתן למצאו גם בספרו של ריצ'ארד דוקינס יש אלוהים?

21 תגובות

  1. אני מסכים עם יוסי שאמר שהצורה הסיפורית של המאמר באה ממקום מתנשא ומזלזל.

    "אבל הלבנים באו ועשו הרבה רעש עם המקלות השחורים שלהם והביאו לנו הרבה אוכל טוב בקופסאות שימורים ולקחו את הנשים הטובות." לפחות תהיה עקבי בתיאור. מי שלא יודע מה זה מקלות שחורים, בטוח לא ידע מה זה קופסת שימורים.

    גם הנרטיב וצורת ההתייחסות אליו (כאל פרופגנדה אנטי דתית ניאו ליברלית) מאוד מיותר במקרה שבו רוצים לבדוק תופעה אנטרופולוגית, אלא אם כן אני טועה ובאמת קראתי פרופגנדה אנטי דתית ניאו ליברלית. ואם כך במקרה הזה זה לא שונה בעיני משום פרופגנדה דתית שמרנית של כל מחזיר בתשובה אחר.

    יש פה קו מנחה להתייחס אל המדע כאל דת ולהאדירו לרמת אלוהים. תרצו או לא, להאמין שצריך לעשות מסלול נחיתה ומגדל פיקוח בשביל שיבואו מוסים וינחתו וזאת על סמך עדויות ממקור ראשון של אנשים מדור קודם, נשמע לי הרבה פחות הזוי מלהאמין לעדויות ממחקרים על אופי יצירת החיים לפני מאות מליוני שנים, או אופן סידור חומרים ברמה מיקרוסקופית.

    מדענים מאמינים שחומר עשוי ברובו מחלל ריק. אני חלל ריק, המחב חלל ריק קירות הרים כוכבי לכת אפילו מטוסים מלאים בסחורה הם חלל ריק. בין לבין יש גרעיני אטומים במרחקים עצומים זה מזה. אולי אמפירית זה נכון, אך זה מועיל לי בחיי היום יום הרבה פחות מהאמונה שאם אעשה מסלול נחיתה ינחת שם מטוס. כבר היה גנרל שחשב שאם הוא יאמין מספיק חזק שהוא חלל והקיר זה חלל וכל הצבא שלו זה חלל – הוא יוכל לנצח, כי אי אפשר להרוג חלל.
    באותה מידה היו גנרלים שהאמינו על פי התורה האבולוציונית שאם הם עליונים גנטית מאחרים, אז כדאי שכולם יהיו עליונים גנטית כמוהם.

    דבר נוסף:
    "היינו שבט לא מפותח שחי ברעב ומחלות והיה לנו רע, עד שבאו האמריקאים ונתנו לנו הרבה אוכל והצילו אותנו. ומאז שהם הלכו אנחנו לא יכולים לדאוג לעצמינו רק להאמין שהאמריקאים יחזרו ויעשו פה מקדונלדס"
    יותר מידי פעמים כבר שמעתי את הסיפורים האלה. גם זו אמונה שעבר זמנה.

  2. אבי:
    הסתייגותך בראשית הדברים אינה ברורה.
    איזו תופעה, לדעתך, עלולים אנשים *לטעות* ולהכליל בהתייחסותם לדתות אחרות?
    הדבר היחיד שניתן להכליל כאן – ואף אתה עושה זאת – הוא הבנת תהליך התפתחותה של דת.
    צריך להבין שבדתות הממוסדות, לאמונות השונות אודות העולם יש תפקיד חשוב אבל לא כל אמונה שאדם מאמין בה היא דת.
    אמונה היא חלק מדת רק אם היא מכילה חוקים המנחים את המאמינים כיצד עליהם לפעול – חוקים השואבים את סמכותם ממקור אמוני ולא רציונאלי.
    בוודאי שכל אמונה והאמונות הדתיות בפרט – מבוססת על פירוש כלשהו של המציאות.
    למשל – האירוע של "בריאת העולם" המופיע באמונותיהן של דתות רבות (בצורות שונות) מבוסס על העובדה שיום אחד מישהו שם לב לכך שיש עולם.
    נו – אז אם יש עולם – איך הוא נוצר? כאן מגיע הפירוש.
    לאנשים יש אמונות ביחס לאירועים רבים אבל לא כולן הופכות לחלק מדת.
    אירוע בריאת העולם מופיע, עם זאת, בדתות רבות.
    די קל להבין מדוע. אם מייחסים למישהו את בריאת העולם (או חלק ממנה) קל לראות בו סמכות אוניברסאלית שיש לכבד את החוקים שהיא קבעה ומכיוון שדת איננה דת ללא חוקים (המילה דת, אגב, הגיעה לעברית מן הפרסית ושם פירושה הוא במפורש "חוק") ברור מדוע מייסדי הדתות החליטו להכליל אמונה מסוג זה בדת שייסדו.
    זה מביא אותנו להיבט נוסף על הדת.
    לדת באמת יש מייסדים – אותם אנשים שרצו – מסיבה זו או אחרת – להביא אנשים להתנהג על פי חוקים מסוימים.
    הדת היא בעצם הכלי בו השתמשו המייסדים בהתחלה והממסד בהמשך כדי לעודד את המאמינים לקיים את החוקים שהם רצו שיקוימו.

  3. היי,
    קודם כל, כתבה מעניינת מאוד. נורא נהנתי לקרוא אותה.
    שנית, צריכים להזהר מהקבלות והכללות שנעשות בקלות יתרה לגבי דתות אחרות. העובדה שהתופעה קיימת בדת אחת לא בהכרח מראה שהיא קיימת בכל הדתות.
    בנוסף לכך, לא שמתם לב לדבר נוסף: למרות שאנו יודעים שאין אמת בבסיס האמונה הזאת (באופן עובדתי בכל אופן), היא כן מתבססת על אירועים שבאמת קרו והותירו רושם אדיר על התושבים. הבעיה היחידה היא בפירוש של האירועים האלו.
    האם זה אומר שהדתות של היום אכן מתבססות על אירועים שאכן קרו בעבר? אם כן, מה קרה באירועים אלו שהותירו רושם כל כך חזק? תקחו בחשבון שלא היו תרבויות מפותחות טכנולוגית באותה תקופה, או לכל הפחות, כפי שידוע לנו.
    איך ניתן להפריד בין העובדות לבין הפרשנות הניתנת ע"י הצופים?
    יש כאן מספיק חומר לעוד מחקר אנתרופולוגי…

  4. רגע…. מחר אני מגיע לשם מארגן טקס ומתאם עם איזה הרקולס שיזרוק מלא לאפות במבה ביסלי וארגזים של קולה ואני נהיה …..

  5. מדהים.
    קולוניזציה תרבותית פאסיווית שהיא גם אטרקציה תרבותית.

    זיהום אור.

  6. הופיע טכסט על כתות המטען באחת מבחינות הפסיכומטרי האחרונות. חשבתי שמדובר בעצם במעין קטע של תרגיל כתיבה בסדנת ‘חשיבה פסיכומטרית’ – סוג חשיבה מרגיז, הדרך הקצרה ביותר לשבץ בריא והגון.

    בקיצורו של דבר –
    משיח -> לא פסיכומטרי

  7. יוסי,

    נהפוך הוא. אמונתם של בני כת ג’ון פרום אינה מגוחכת כלל וכלל בעיניהם, והיא תוצר נאה של רצונו של האדם להפיק הגיון ומשמעות מהמתרחש סביבו. אנשי הכת ראו שכאשר הלבנים עושים טכסים מסוימים, הם מקבלים תוצאות, ומכאן ניסו לחזור על אותם הטכסים, מתוך ההבנה שהיתה להם על סיבה ותוצאה. הסיפור נכתב לפי אותם קווי הגיון שהובילו את אנשי הכת למסקנותיהם, וכפי שדיוויד אטינגורו עצמו תיעד את דבריהם.

    לטעמי, הגיחוך היחיד מגיע כאשר בני-אדם בוחרים להתעלם מן המציאות ולקבור את עצמם בדתות מן העבר. סביר מאד להניח שגם בני כת ג’ון פרום יגיעו בקרוב לנקודה זו, אך הדת עצמה וטכסיה תקפים לוגית ביחס לתקופה בה נוסחה.

    ——————

    הבלוג החדש שלי – מדע אחר

  8. יוסי פרמינגר:
    עדיף לגרום להם להיראות מגוחכים ולא לחכות עד שיוכיחו שהם בעצם יותר מסוכנים ממגוחכים.
    זה נכון לגבי כל הדתות.

  9. אני חייב לומר שהסגנון הסיפורי בו כתוב המאמר מעליב וכמעט גזעני.
    לכתוב ביקורת על אמונות מטופשות זה דבר אחד, לשים מילים בפי המאמינים כדי לגרום להם להראות מגוחכים זה דבר אחר לגמרי.

  10. מאוד מעניין…
    נראה שהאדם נברא עם טבע מולד לספוג לתוכו אמונה כלשהי. למה?
    אפשר לומר שהתהליך האבולוציוני של הדור הזה הוא השבתת הטבע הזה כי נראה שהדור הצעיר כבר פחות סופג אמונה מהטבע הזה.
    מעניין אם זה שינוי ממשי או רוחני ותודעתי בלבד?
    אגב, זה לא נכון לומר שבדומה לאברהם משה וישו עקבותיו נעלמו כי ג’ון נעלם גם מעיני הדור שלו והם לא לפי האגדות עליהם. בעתיד, האגדות על ג’ון יהיו שאפילו בדורו הוא נעלם, מה שממש יחליש את האמונה בו.

  11. צחקו חברים צחקו פעם היו אלה לוויתנים,חמורים,אתונות,וא’על סוסים לבנים והיום זה ג’וקים ננויים ועכברי מחשב..כולנו אותו הדבר .

  12. אוקי אבי, אני אנסה למצוא "פיסקה מגניבה" שתמשוך אנשים לקרוא את השאר מהלינק 🙂

  13. לאורן, הייתי מעדיף שלא תעתיק.
    תן פסקה מגניבה מתוך הכתבה ותקשר לכאן.
    כל הזמן עושים לי את החוכמה הזו ברוטר ואני צריך מחדש לדבר עם הקירות שם כדי שימחקו את הכתבה וישאירו פסקה.

  14. יוס,

    פיינמן הביא את כת המטען כדוגמא למדע קלוקל – איך אפשר לעשות מחקרים שנראים מדעיים, אבל למעשה אין בינם לבין המדע שום קשר (בדיוק כמו אוזניות העץ של הפרומים). אני לא יודע בדיוק מה היה המקור שלו בהרצאה, אבל סביר להניח שהוא קרא עליהם בספר של אטינבורו. וכן, הכת אמיתית לגמרי.

    אורן,

    מצידי אין בעיה, אבל אתה צריך לקבל גם את רשותו של אבי. באיזה פורום אתה רוצה לפרסם?

    ——————

    הבלוג החדש שלי – מדע אחר

  15. רועי / אבי,
    אני יכול להביא את הכתבה בפורום אחר תוך כדי הבאת קרדיט ולינק למקור?

    אני פשוט מאמין שהבאת רק לינק לכתבה לא תמשוך אנשים.

  16. וואי, מדהים.

    למעשה זאת דת כמו כל דת אחרת – פרושים של אנשים לתופעות שלנו נראים טבעיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.