פרופ' יעקב זיו קיבל השבוע במדריד את הפרס השני בחשיבותו לנובל

פרס BBVA הספרדי, בסך 400 אלף יורו, ניתן השבוע במדריד לפרופסור זיו בתחום טכנולוגית המידע על “המצאותיו פורצות הדרך בתחום דחיסת המידע”

מספר חודשים לאחר שהוכרז על מועמדותו קיבל השבוע פרופסור מחקר אמריטוס יעקוב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון את פרס חזית הידע (Frontiers of Knowledge)של קרן BBVA הספרדי, בסך 400 אלף יורו. הפרס הוענק לפרופ' זיו על “המצאותיו פורצות הדרך בתחום דחיסת המידע ותורת האינפורמציה”. פרסי קרן BBVA מביעים הכרה ונועדו לעודד מחקר ויצירתיות במדעים הבסיסיים, ביו רפואה, סביבה, טכנולוגיות מידע וכלכלה, וכן הישגים יצירתיים באמנויות ובתחום של שינויי אקלים. הפרסים ניתנים בגין פרויקטים או עבודות מחקר. סך הפרסים – 3.2 מיליון יורו, והם מחולקים מדי שנה בשמונה קטגוריות – 400,000 יורו בכל קטגוריה.

פרופסור יעקב זיו זכה בפרס חזית הידע (Frontiers of Knowledge) בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת לשנת 2008. “להמצאותיו פורצות הדרך של יעקב זיו בדחיסת מידע השלכות עמוקות ומתמשכות על עולם התקשורת וטכנולוגיות המידע הן בתיאוריה והן במעש”, נאמר בהחלטת שופטי הקרן. “תרומתו של פרופסור זיו, הניכרת בכל היבט של חיי היום יום שלנו, מאפשרת איכסון והעברה יעילים של טקסט, נתונים, תמונות ווידיאו. טכנולוגיות דחיסת אינפורמציה בזכרונות-מחשב, מודמים, הפצת תוכנה וקבצים – כל אלה נשענים כיום על רעיונותיו והמצאותיו של פרופסור זיו. תרומותיו החלוציות לתורת המידע הניעו והינחו דורות של אנשים באקדמיה ובתעשייה. הפרס הוא הבעת הכרה בתפקידו המרכזי ביצירת טכנולוגיות המשפיעות באופן עמוק ונרחב על עידן המידע”.

lossless compression , או “דחיסה ללא אובדן מידע”, שפותחה בידי הפרופסורים יעקב זיו ואברהם למפל מהטכניון, משמעה שניתן לשחזר את המידע המועבר/נשמר במלואו, כך שאיכותו תהיה זהה למקור. הטכניקה של למפל-זיו היא השיטה הנפוצה ביותר לדחיסה כזו, ונמצאת בפורמטי-דחיסה פופולריים כמו GZIP, GIF ו TIFF-.

פרופסור זיו, פרופסור מחקר אמריטוס בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, לשעבר נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, חבר באגודות מדעיות אמריקניות ואירופאיות מובילות, ובראשן האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים, האקדמיה הלאומית האמריקנית להנדסה והאגודה האמריקנית לפילוסופיה, וחתן פרס מרקוני על שם ממציא רדיו.

להלן הנאום שנישא אגב בשפה העברית.

חברי שולחן הנשיאות, עמיתי הזוכים, גבירותיי ורבותי!

כבוד גדול הוא לי לקבל פרס זה. נתבקשתי לשאת את מילות התודה בעברית.
התרבות העברית זכתה ל”תור-זהב” בספרד שהגיע לשיאו במאה העשירית לספירה, ומאז התקבע המושג: “חלומות באיספמיה”- Espania Suenios de הנגזר ממורשת השירה העברית העשירה של יהודה הלוי, שמובנו “חלומות קסומים שכמעט לעולם אינם מתגשמים”. נתמזל מזלי, וחלומי הפך למציאות בספרד.

זכיתי להיות בין התורמים להתפתחותו של ענף מדעי חדש ומלהיב: תורת האינפורמציה, שראשיתה בשנת 1948 ואביה-מייסדה היה קלוד שנון. תורת האינפורמציה הניחה את היסודות לטכנולוגיות התקשורת המודרנית. במספר מובנים תור המידע של היום החל דרכו ב 1948 עם הולדתה של תורת האינפורמציה, שנתלוותה להמצאת התקשורת האלחוטית 53 שנים קודם לכן, ע”י ג'וליירמו מרקוני.

עיסוקי בתקשורת החל עוד בעודי נער. דמיוני הוצת לאחר קריאת ספר על פועלו של מרקוני. ברוב תמימותי החלטתי שאוכל לבנות משדר אלחוטי משלי באם רק אמלא אחר האמור בתיאור המתומצת של משדרו של מרקוני.יום אחד, כאשר הורי נעדרו מן הבית, חיברתי את מתקני לרשת החשמל וקבלתי מכת חשמל …שפקחה את עיני לעתיד… תעתועי הגורל הביאוני לקבלת פרס מרקוני הבין-לאומי מטעם אגודת מרקוני ב-1995.
אני אסיר תודה במיוחד על שבתוככי משבר כלכלי עולמי, קרן של מוסד פיננסי מרכזי כדוגמת BBVA יחד עם המועצה הלאומית הספרדית למחקר השכילו להרים על נס את חשיבותו של המחקר המדעי.
יש בכך הבעת תמיכה בקהיליית המדע העולמית, ויתרה מזאת יש בכך מסר ועידוד לסטודנטים מצטיינים בראשית דרכם, לבחור בקריירה אקדמית במדעים.

ברצוני להודות לחברי ושותפי למחקר לאורך שנים רבות, ובמיוחד לאהרון ווינר (זכרונו לברכה) ממעבדות BELL בארה”ב, ולאברהם למפל ומשה זכאי, שניהם מן הטכניון –ביתי האקדמי במשך 38 השנים האחרונות. פרס זה מהווה הכרה גם בהישגיהם.

אני מרגיש חובה לכל אלה שלקחו חלק בהצעת מועמדותי ובאישורה. בטויי הערכתם מחמיאים לי וקרובים לליבי לא פחות מן הפרס עצמו.
לבסוף, תודה מיוחדת לאשתי שושנה ולבני משפחתי על תמיכתם המתמשכת ובכלל זה גם נכדי הצעיר דקל שבגיל ששה חודשים עושה את ניסיונותיו הראשונים בתקשורת.

תודה רבה!