ועידה למסחר בשנהב – הפילים שוב בסכנה?

בכינוס שיתקיים בדוחא שבקטאר בעוד מספר חודשים יבקשו נציגי כמה ממדינות אפריקה רשיונות למסחר בשנהב

חט של פיל. חידוש המסחר בשנהב
חט של פיל. חידוש המסחר בשנהב

בעוד כשלשה חדשים יהיה כינוס שיעסוק במינים בסכנה. הכינוס שיערך בדוחא (קטאר) יעסוק בין היתר באפשרות להתיר מכירה של חטי פילים, מכירת חומר הגלם למוצרי השנהב מהווה גורם למחלוקת חריפה בין ארצות אפריקאיות בהן יש עדרי פילים ולחלקן יש מצבורי חטים, חטים שהוחרמו מעבריני-צייד, או כאלה שהוסרו מפילים ש"דוללו", או מתו מוות טבעי.

השוק השחור בשנהב פורח, מצב שדוחף ארצות בהן אוכלוסיית פילים יציבה שאינה נמצאת בסכנה, ללחוץ למתן רשות למכור את החטים שברשותן  באופן חוקי, מכירה שתכניס לארצות כסף רב, כסף שלדברי הארצות יופנה לפעילויות לשמירת הטבע בכלל כמו גם שמירה על פילים.

טנזניה וזמביה ביקשו מה"אירגון הבין-לאומי לפיקוח על מיסחר במינים " (סייטס), CITES רשות למכירה של 112טון חטים, 90 טון (טנזניה) ו22 טון (זמביה).

זו בקשה לפטור מהאיסור שהוטל ב 1989, צעד שנינקט כדי להגן על אוכלוסית הפילים באפריקה, (כמו גם על אוכלוסית הקרנפים), האיסור גרם לסיכסוכים בין ארצות בהן מספרים שונים של פילים ורמת סיכון שונה לאוכלוסיה.

ההערכה המקובלת היא כי עד למאה ה-19 חיו באפריקה כ-5 מיליוני פילים.ץ היום מעריכים את מספרם ב כ 500 אלף, יותר ממחציתם בארצות אפריקה הדרומית, כאשר בארצות מערב ומזרח אפריקה, מספר מאות ולפעמים עשרות בלבד בכל ארץ. במקרים אחדים, בכמה ארצות, נעלמו הפילים לחלוטין. בבורונדי, גמביה, מאוריטניה, סיירה-לאונה, אין פילים.

הכינוס הקודם של סייטס היה בהאג ב-2007 ובו היה אימות בין ארצות אפריקאיות, אימות שבסופו הושגה פשרה על-פיה : האיסור על מחירת חטים יוארך ב 9 שנים, אבל: זימבאבואה, דרום-אפריקה, נמיביה ובוטסואנה יורשו למכור (לסין וליפן) מכירה חד-פעמית של 108 טון חטים.

אירגונים להגנת פילים טוענים כי מכירה זאת אוששה את שוק השנהב וכתוצאה מכך היתגבר הביקוש והיתגברה הפעילות בשוק השחור.

אחת הארצות שמתנגדות להתיר מכירה היא קניה, בה נשחטו בשנים אחרונות כ 300 פילים. במידה וימשך הרג הפילים בקצב הנוכחי … יעלמו הפילים מרוב חלקי אפריקה כבר בימינו . לכן עמדת קניה היא כי אישור מכירה תיתן דחיפת עידוד לעבריני הצייד, דחיפה שתנציח את השוק השחור. לפיכך מבקשת קניה (ועוד שבע ארצות) להמשיך את איסור המסחר לעוד 20 שנים.

לעומת זאת שלטונות טנזניה מעריכים כי בתחומי ארצם עלה מספר הפילים מ-55,000 ב-1989 ל-137,000 ב-2006, עליה שגורמת לצרות לחקלאים, מה שמפנה את החקלאים כנגד גופי השימור.

מכירת חטים שניתפסו (אצל עבריני צייד) או שנאספו מפילים שמתו (מוות טבעי), תאפשר לשתף את התושבים בהכנסות מהמכירה וכך לעורר את תשומת ליבם לחשיבות שבשמירה על הטבע.

במאמר מוסגר ראוי להזכיר כי אחת התוצאות מאיסור המסחר בחטי פילים, כתוצאה מפעילויות השמירה והשימור על פילים, ובגלל הביקוש הגובר, פנו עבריני הציד ל"בעלי חטים" אחרים : חזירי יבלות ובעיקר סוסי-יאור (היפוס) ניצודו במאותיהם …לא בגלל בשרם אלא בעבור חטיהם.

טרפיק Trafficהוא האירגון שמפקח ואוכף את האיסורים לסחר במינים מהטבע על פי האירגון הסחר בשנהב עולה בהתמדה מאז 2004 .במקום אחר כתבתי על כמויות החטים שנתפסו, ברור ש"תפיסות" אלה מלמדות על כמויות גוברות והולכות של חטים שנמכרים, כלומר על מספרים גדלים והולכים של פילים שנשחטים.

במסחר מעורבים אירגוני פשע שזיהו את ה"היזדמנות העיסקית" לעסוקבסחר בו נמכר חומר הגלם – החטים, במחירים שמגיעים ל-1,000 דולרים לקילו.

בגלל הקושי לזהות "שנהב חוקי " מול "שנהב שדוד" נכון יהיה לאסור על המסחר באופן גורף, איסור שיציל את אוכלוסית הפילים מחידלון.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. אנונימי,
    מה הקשר בין מתן רישיונות לחיסול השוק השחור וירידת מחירי השנהב? מתן רישיונות רק יעלה את ההיצע של חומר הגלם, והיות שהוא ינוצל למוצרים שונים, השוק רק יתפתח. הביקוש יעלה ואיתו גם הצייד הלא חוקי.

  2. הצעד הנכון הוא לתת רשיונות למסחר בשנהב. כך יחוסל השוק השחור ומחירי השנהב ירדו, אם ימכרו רק שנהב שהוחרם מציידים או מפילים שמתו מוות טבעי זה יתן את התוצאה הרצויה ואוכלוסיית הפילים תשגשג.

  3. פילים לא יעילים ביצור שנהב, על כל קילוגרם שנהב הפיל מייצר טונות של בשר חסר שימוש… עדיף כבר לגדל רק שנהב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן