האם ישראל תשתתף במאיץ החלקיקים החזק בעולם?

מנכ"ל משרד המדע ייצא לשווייץ לדון בשדרוג מעמדה של ישראל במאיץ האירופי

cern
cern

בניית מאיץ החלקיקים החדש בסר"ן שבז'נווה. ישראל מעוניינת להצטרף למעבדה במעמד של "מדינה-חברה"

גורמים בכירים במשרד המדע מקיימים בימים אלה מאמצים קדחתניים במטרה לזכות את ישראל במעמד של חברה במאיץ החלקיקים בעל העוצמה הרבה ביותר בעולם. המאיץ נבנה כעת בסר"ן – ראשי תיבות של
"המעבדה האירופית למחקר גרעיני", שבז'נווה. מחר ייצא אריה שומר, מנכ"ל משרד המדע, לפגישה עם מנכ"ל סר"ן, פרופ' לוצ'יאנו מאייני, כדי לדון באפשרות צירופה של ישראל למעבדה במעמד של "מדינה-חברה".

מזה כעשור משתתפת ישראל בסר"ן (CERN) במעמד של "משקיפה". הדבר עולה לה כ-1.2 מיליון דולרים בשנה, ובתמורה יכולים פיסיקאים ישראלים להשתתף בניסוים המתבצעים במעבדה. לצורך קבלת מעמד של "חבר" בסר"ן, על המדינה לקבל את הסכמת מנהלי המעבדה ונציגי הממשלות החברות בה, ולשלם כ-6 מיליון דולרים בשנה.

במעבדת סר"ן נבנה כעת מאיץ חלקיקים חדש בשם .LHC בניית המאיץ תסתיים בעוד כחמש שנים, והוא עתיד להיות המאיץ החזק ביותר שנבנה אי פעם. פיסיקאים בכל העולם מצפים בהתרגשות להתחלת עבודתו. במאיץ יוכל להתגלות חלקיק תיאורטי בשם היגס, המכונה גם "חלקיק האלוהים". חישובים מתמטיים מלמדים שזהו כנראה החלקיק שמעניק את המסה לכל שאר החלקיקים המרכיבים את החומר.

אם יתגשמו עוד כמה מן המשאלות של הפיסיקאים, יתגלו במאיץ גם עדויות לתיאוריית הסופר-סימטריה, לפיה, לכל החלקיקים ביקום יש בני זוג סופר-סימטריים שחלקם עשויים להוות את "החומר האפל". זהו חומר מסתורי שאי אפשר לראותו בטווח האור הנראה לעין, ולא ידוע בדיוק ממה הוא עשוי, אבל כפי הנראה, הוא מהווה כ-%90 מהמסה ביקום. קיימת אף אפשרות שבמאיץ החדש יתגלו עדויות לכך שביקום שלנו קיימים ממדים נוספים, זעירים וחבויים מהעין.

נושא החברות בסר"ן עלה וירד כמה פעמים בעבר. הנכונות של סר"ן לקבל את ישראל במעמד של חברה מושפעת במידה רבה מיחסיה של ישראל עם שכנותיה. חלון ההזדמנויות האחרון נפתח לפני כשנה. אז אמרו גורמים במשרד המדע שהם קיבלו "איתותים חיוביים" מצד מנהלים בכירים בסר"ן. בפגישה מחר יבדוק אריה שומר עד כמה ההצעה עדיין רלוונטית.

הקושי של ישראל בהצטרפות לסר"ן טמון בתשלום דמי החברות. משרדי המדע והתמ"ס, המממנים היום את התשלום לסר"ן, וכן הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), הציעו לממן ביחד חצי מהסכום, כאשר משרד האוצר יממן את החצי השני. האוצר סירב להצעה, ועד לאחרונה נדמה היה שהקושי התקציבי יכשיל פעם נוספת את הצטרפות ישראל לסר"ן. אך שומר, על סמך שיחות שקיים, צופה "שמגמה חיובית מצד האירופים תביא למגמה חיובית גם של האוצר-ממשלה".

פרופ' דויד הורן מאוניברסיטת תל אביב, ראש הוועדה הישראלית לאנרגיות גבוהות ותומך ברכישת מעמד החברות, מוסיף שבמצב הנוכחי ישראלים אינם יכולים לשמש מנהלים בסר"ן והם אינם יכולים להשתתף ב"וועדות המכריעות בפוליטיקה המדעית" של המעבדה. באותן ועדות קובעים, בין השאר, אילו תחומים ייחקרו במאיצים.

פרופ' הורן ופרופ' גיורא מיקנברג ממכון ויצמן – שהוא הכוח המניע מאחורי פעילות הפיסיקאים הניסיונים בסר"ן – אומרים שסר"ן הוא הארגון המדעי הגדול ביותר באירופה והצטרפות אליו תחזק את מעמדה של ישראל ביבשת. בעבר פותחה בסר"ן טכנולוגיית האינטרנט, ה-.world wide web הניסויים המתוחכמים המתבצעים בסר"ן היום, מובילים לפיתוח טכנולוגיות חדשות, כמו תקשורת מהירה בין מחשבים.

לפי ההסכם הנוכחי, כ-%70 מהסכום שישראל משלמת לסר"ן צריך לחזור אליה בצורת הזמנות מהתעשייה הישראלית. אך מעמד של חברות בפרויקט, מציין פרופ' מיקנברג, תאפשר לתעשייה הישראלית להתחרות במכרזים שמוציאה סר"ן.

לדברי המדענית הראשית של משרד המדע פרופ', חגית מסר-ירון, "העידוד שיהיה לזה לתעשייה הישראלית הוא עצום, כי זה יכריח אותה להתחרות".

ואולם ישנם פיסיקאים הסבורים שלא זו בלבד כי החברות לא תועיל למדע, אלא היא עשויה אף לפגוע בו. "תמיד קיים חשש שאם מדינה קטנה כמו ישראל תהפוך לחברה בארגון כמו סר"ן, כל הפיסיקאים ייאלצו לעבוד במקום אחד. זה אומר ניסוי אחד, סוג אחד של פיסיקה". כך אומרת פרופ' הלינה אברמוביץ' מאוניברסיטת תל אביב, שבנוסף לעבודתה בסר"ן, היא גם שותפה במחקר הנעשה במאיץ החלקיקים "דייזי" שבגרמניה. "הסיכון הוא שברגע שנהפוך לחברים בסר"ן, הבחירה תופקע מידינו, ונצטרך לעבוד יותר קשה כדי לשכנע גופים שיתנו לנו מימון לפרויקטים מחוץ לסר"ן. ראיתי את זה בפולין, ממנה אני באה".

תהליך דומה עבר גם על ספרד, אומר פרופ' אהרון לוי מאוניברסיטת תל אביב. לדבריו, פיסיקאים ספרדים מתקשים בהשגת תקציבים לניסויים שאינם נערכים בסר"ן, מפני שאין למדינה די תקציבים להפנות לניסויים אחרים. הוא סבור שהתעשייה הישראלית לא תפיק תועלת רבה בעתיד הקרוב משום שרוב המכרזים הקשורים לבניית המאיץ החדש כבר נסגרו.

תמיכה בחברות ישראל במאיץ החלקיקים האירופי

מאת תמרה טראובמן, 24/1/01
מנכ"ל סר"ן, מעבדה אירופית שבה נבנה כעת מאיץ החלקיקים החזק בעולם, הביע אתמול את תמיכתו בהצטרפות ישראל למעבדה, במעמד "מדינה חברה". הוא אמר זאת בפגישה שהתקיימה במעבדה בז'נווה עם אריה שומר, מנכ"ל משרד המדע. הפגישה היתה חלק ממאמץ קדחתני שעושים בימים אלה גורמים ישראלים ממשלתיים להשיג חברות במעבדה.

"עמדתי, כמנכ"ל סר"ן – ואני סבור שלעמדה זו שותפים רבים פה – היא שפיסיקאים ישראלים הם בין השחקנים העיקריים בפיסיקת החלקיקים", אמר פרופ' מאייני, בראיון טלפוני ל"הארץ"."אני חושב שיהיה זה אך טבעי שישראל תהיה חברה מלאה ותוכל לסייע גם בקביעת המדיניות המדעית של המעבדה", הוסיף.

שומר הגדיר את תוצאות הפגישה כ"התקדמות אדירה". הוא הוסיף, שמאחר שההחלטה תוכרע לבסוף במועצת סר"ן, המורכבת מהנהלת המעבדה ונציגי הממשלות החברות בה, המשרד ושגרירים ישראלים יקיימו
בחודשים הבאים "מערכה של עבודה פוליטית-דיפלומטית", כדי לשכנע את נציגי הממשלות לקבל את ישראל לסר"ן. לפי כמה הערכות, ייתכן שעניין יעלה לדיון המועצה כבר ביוני השנה.

זה כעשור שישראל מחזיקה במעמד "מדינה משקיפה" בסר"ן. היא משלמת כשני מיליוני פרנקים שווייציים, ובתמורה רשאים פיסיקאים ישראלים לעבוד במאיצים של סר"ן. חלק מהסכום חוזר לישראל בצורת הזמנות מהתעשייה. תמורת החברות, על ישראל יהיה לשלם כעשרה מיליון פרנקים שוויציים.

פרופ' אליעזר רבינוביץ', העוסק בפיסיקה תיאורטית באוניברסיטה העברית, עשה תקופת מחקר ארוכה בסר"ן. לדבריו, אף כי חברות במעבדה לא תביא "לקפיצת מדרגה מבחינת איכות הפיסיקה הישראלית, ההצטרפות לספינת הדגל של המדע האירופי תוביל לשיפור מעמדה המדיני ביבשת, ויהווה אתגר לטכנולוגיה הישראלית". הוא מצדיק את העלות הכרוכה בחברות.

פרופ' גיורא מיקנברג, ממכון ויצמן, שנכח בפגישה בז'נווה, הוסיף שהחברות תפתח לפני התעשייה אפשרות להתחרות על מכרזים שמוציאה המעבדה, בתחומי טכנולוגיה שישראל חזקה בהם, כמו תכנות ובקרת מערכות. הדבר גם יאפשר לטכנאים ומדענים ישראלים לקבל משרות ומלגות מסר"ן.

ואולם כמה פיסיקאים חוששים שהתקציב הגדול שישראל תשקיע ברכישת החברות יפגע בחקר הפיסיקה בישראל, וביכולתם לקבל מענקי מחקר לניסויים במאיצים אחרים. פרופ' חגית מסר-ירון, המרכזת באופן לא רשמי את המאמצים בישראל להשגת החברות, מעריכה שהמחקר לא ייפגעימון תצא לפועל, העלות תתחלק בין משרד המדע, וגופים הממנים היום פעילויות מדעיות.
{הופיע בעיתון הארץ, 24/1/2001{

החברה הלא-אירופית הראשונה
אם ישראל תקבל מעמד של חברה בסר"ן, היא תהיה המדינה הלא-אירופית הראשונה שהשיגה חברות במעבדה. סר"ן, "המעבדה האירופית לפיסיקת חלקיקים", הוקמה בראשית שנות החמישים על חורבות מלחמת העולם השנייה. מדינות שהיו אויבות רק שנים ספורות קודם לכן הפכו, בזכות הפרויקט, לבנות ברית המאוחדות סביב מטרה מדעית אחת.

מדינות אירופה הכירו בעובדה שכדי שהמדע האירופי יוכל להתחרות בעוצמה הכלכלית של ארה"ב, עליהם להתאחד. ארה"ב השקיעה תקציבים רבים בסר"ן.

תמרה טראובמן
{הופיע בעיתון הארץ, 24/1/2001{

אתר הידען היה עד שנת 2003 חלק מפורטל IOL של "הארץ"

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן