סיקור מקיף

הננו-לווין הישראלי ISAT ישוגר מהודו בסוף השנה

פרטים על התקדמות הפרויקט הוצגו במפגש השנתי של העמותה הישראלית ללווינות זעירה, שנערך במסגרת אירועי שבוע החלל של מכון פישר

הננו-לווין הישראלי ISAT ישוגר בסוף שנת 2008 למסלול מסונכרן שמש בגובה 635 קילומטרים באמצעות משגר הודי מסוג PSLV. כך עולה מנתונים שנמסרו במפגש השני של העמותה הישראלית לוויינות זעירה שהתקיים במסגרת כנס החלל השלישי של מכון פישר, שהתקיים בשבוע שעבר בבית חיל האוויר בהרצליה.

מידד פריינטא, דובר העמותה ומהנדס מערכת הלווין עמוס 3 במבת-תע"א, מסביר כי בתוך הלווין ישובצו שלושה רכיבים ישראליים – GPS של רוקאר, שעון אטומי של אקיוביט ומחשב טיסה בשם לאון 3, של חברת רמון צ'יפס. "הפרויקט מתקדם לפי התכנית, למרות שכל חברי העמותה עסוקים עד מעל הראש בשאר הלוויינים של תעשיית החלל הישראלית." בשלב זה כל המערכות של הלווין תוכנננו, חלקם כבר הגיעו למתקן ההרכבה בתעשיה האווירית ואחרים בדרכם לשם.

רז טמיר, מנכ"ל העמותה הישראלית ללווינות זעירה, הציג את העמותה ואת שני הפרויקטים החינוכיים שהיא מפעילה במסגרת הכנת הלווין לשיגור בבית ספר אורט במעלה אדומים, מתכננים את אלגוריתמי הבקרה של הלווין ובמרכז הטכנולוגי הרצליה בשיתוף בית הספר להנדסאים מתכננים תלמידי תיכון את תחנת הקרקע לשליטה ובקרה של הלווין.

לדבריו, העמותה מחפשת תלמידים נוספים שירצו להשתתף בפרויקט, מורים שיסייעו להם וחברים נוספים לעמותה מכל הציבור. "הלמידה הטובה ביותר היא מבלי משים וזה מה שקורה כאשר מלמדים תלמידים תוך כדי פרויקט אמיתי. בנוסף, לימודי אוויר-חלל מוכרים כיום כחלק מהתוכנית הלימודית המזכה אפילו בנקודות לבגרות."

ומוסיף פריינטא: כדי להתגבר על הבעיה שרכיבים בתחילת דרכם אינם תמיד מושלמים, ולכן לא כדאי להשתמש בהם במשימות חלל, רצוי לבדוק את הרכיבים הללו על ננו לווינים. תכנון הלוויין יתבצע פעם אחת וישמש את כל הננו-לווינים שייבנו בעתיד. התשתית מבוססת על רכיבים מהמדף (COTS), התחנה הקרקעית מבוססת על נסיון רב שנים של חובבי רדיו. בכל הקשור לתשתית הלווין אייננו לוקחים שום סיכום של פיתוח טכנולוגי. אנו מתבססים על ממשקים קיימים. כל החוכמה תהיה בתחנת הקרקע. הלווין יהיה הכי פשוט שאפשר וגם לא יצטרך פיקוד. הוא גם יהיה אוטונומי, ישדר כל הזמן.

לדברי פריינטא, אחת המכשלות בפרויקט היתה הצורך להעבירו לניסויים באתר החברה שפיתחה את הננו-לווינים בקליפורניה (באוניברסיטת קאל-פולי) ואולם הכנסת לווין לארה"ב והוצאתו משם עלולה להיות כרוכה בסיבוכים בירוקרטיים. לפיכך ביקשה העמותה אישור מהחברה לבצע את הבדיקות במתקני התעשיה האווירית, שממילא עומדים שוממים רוב הזמן. מסתבר שעלינו על בעיה שגם האירופים סובלים ממנה, ויתכן שפתחנו בכך ענף יצוא חדש – ביצוע בדיקות הרעדה ותנאי חלל ללווינים הזעירים שמפתחים ארגונים דומים באירופה. כך יוכל המתקן שבחברת מב"ת חלל לשמש כאתר הניסויים הרשמי לננו לווינים מכל אירופה.

550 לווינים בעשור

ג'יי גאליש, אנליסט בחברת פיוצ'רון, חברה כלכלית שעושה סקירות והערכות של תעשיית החלל בעולם. דיבר על כך שתעשיית הננו-לווינים צריכה לצאת מן המוסך. "הטכנולוגיה החדשה של לווינים זעירים משנה את כל מבנה העלויות של החלל ומאפשרת ליצור רעיונות במוסך. כאשר יזמים חושבים על רעיון הם יכולים ללכת למוסך, לבנות אוותו ולנסות. הרעיון הוא להוציא אותו מרעיון וליצור משהו חדש.

בישראל יש סביבת תעשיית חלל תחרותית. החברה שלנו עוסקת בתחום ההנדסי, מייעצת לנאס"א, ולחברות כגון לוקהיד מארטין. הם שואלים אותנו שאלות ייחודיות, ובין היתר ביקשו מאיתנו לחקור את נושא הננו לווינים. כשהגעתי לישראל והתחלתי לדבר עם אנשים ב-INSA ואני רואה שהם שמחים לעזור. דבר אחד –שבו יש חפיפה בין רעיונות חדשים וחדשנות – שוק הלווינים הקטנים. אנחנו מכירים את התחום מסביב. "

"ממשלות ותעשיות מתחילות להעריך את השוק המתהווה. ישנה תחרות בין הצורך להקטין את הלווינים מצד אחד והגברת התפקודיות שלהם מצד שני. בזכות ההצלחה של חברת SSTL הבריטית בשיתוף אוניברסיטת סורי רואים שיש מקום ללווינים קטנים. תחום זה הוא תחום מתפתח, יש בו פעילות, הרבה מו"פ, אנשים שואלים אותנו האם יש ביקוש, האם כדאי להשקיע. מסתבר שיש שני מניעים להתפתחות הבאה בתחום – הרצון לשגר קונסטלציות לווינים והפיתוח שבדרך – להקות לווינים. ההצלחה של הקונסטלציות של הדור השני וההצלחה של לוויני הלהקה, יגדילו את גודל השוק של הלוויינים הקטנים.

לדבריו, בתחום הלווינים הקטנים ארה"ב שבדרך כלל מובילה בכל תחום טכנולוגי נשרכת מאחור והמובלות הן בריטניה, קנדה, מדינות אירופיות נוספות וכמובן ישראל (הכוונה לא דווקא ללוויני ננו, ומבחניה זו כמעט כל הלווינים הישראליים למעט לוויני עמוס, נחשבים ללוויינים קטנים לפי הגדרתו של גאליש).

בהמשך סקר גאליש תחזית שיגורים ללווינים קטנים בכל העולם מלוויני ננו של 25 ק"ג ועד 500 ק"ג. נכון לעכשיו נמצאים בשלב כזה או אחר של תכנון שיגרם של כ-550 לוויינים. מדובר איפוא בשוק אמיתי. הגישה לחלל תמיד היה יקרה ולכן היתה בידיים ממשלתיות. עכשיו זה כבר תחום מסחרי, ואם המחיר יהיה נכון, לווינים קטנים יהיו טכנולוגית הרסניות (כלומר ישבשו את השוק למפעילי הלווינים הגדולים), ויאפשרו גם לחברות קטנות ולמדינות קטנות להכנס לחלל.

דניאל רוקברגר, חבר נוסף בעמותה הציג היבט אחר של פעילות העמותה – היא משמשת גם כוועדת קבלה לאוניברסיטת החלל הבינלאומית, המפעילה מדי שנה קורס קיץ במקום אחר בעולם וכן תוכנית ללימודי תואר שני בשטרסבורג. לא מדובר בהכשרה למהנדסים אלא לכל מי שמבקש לעסוק בחלל ולהבין את כל התמונה הכרוכה בפרוייקט חללי.

באותו הנושא

למה יצאה סוניטה ויליאמס לריצת מרתון בחלל?

על חיל האוויר לקחת על עצמו מעורבות בפיתוח יכולות החלל

חייבים להלהיב את הנוער לתחום החלל – דיווח מישיבת ועדת המדע של הכנסת בהשתתפות המשלחת מנאס"א

3 תגובות

  1. נו, טוב קראתי המון על הנושא… רק שאני מזמן לא תלמידת בית ספר. אבל החומר מצוי בידי. יש לננו טכנולוגיה יישומים רבים. חבל שכולם פוחדים מטכנולוגיה ומעדיפים מיסטיקה ותוכניות ראיליטי.
    בעצם בלי ננו טכנולוגיה יהיה לנו מאוד קשה להתמודד עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה… עם נגיף מתוחכם כמו נגיף האיידס… בעצם תרופות יגיעו ליעדן ללא תופעות לוואי אפילו במוח. נשמע מדע בדיוני? לא ממש לא. פשוט צריך לחשוב טוב ולהשקיע. מעבר לזה החלל הוא הגבול האחרון. לויינים זעירים יכולים לטוס מהר מאוד ולספק מידע גם ממקומות מסוכנים. לספק מודיעין טוב על האויב מבחינה צבאית… לנטרל קסאם במעופו… רוצים עוד רעיונות???

    רחל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן