שעון הקיץ

שעון קיץ בקיץ הוא דבר טוב, האם גם כדאי להאריך אותו לתוך החורף כפי שעשו האמריקנים?

בגלל המודעות הגוברת לצורך בחסכון בשריפת דלק מחצבי, לחסכון בחשמל, יותר ויותר מדינות מנהיגות משטר "שעון-קיץ" לאורך יותר זמן. הוויכוח בעד ונגד אינו נחלת ישראל בלבד, שכן בעיות בזמני תפילות יש גם למאמינים אחרים. גם עבורם, לוח הזמנים המשתנה משבש את סדר  הפעילות הדתית, אלא שמי שבא לבדוק את הכדאיות שבשעןן קיץ אינו מתחשב בסדרי תפילות ודת, הבדיקה נעשית במטרה לחסוך אנרגיה…

ולפיכך נשאלות השאלות: האם הזזת השעון כדי לחסוך באנרגיה היא פעולה נכונה? האם יותר שעות פעילות באור יום מיטיב לאנשים? האם באמת יש חסכון באנרגיה?  אקדים ואומר כי: אני מעדיף שעון -קיץ וככל שיקדים טוב יותר, אבל זו כמובן העדפה אישית שיתכן ואינה תואמת ממצאים וצרכים כלליים.

הדעה הנפוצה בין שוחרי הסביבה היא כי שעון-קיץ נותן חסכון בחשמל / אנרגיה ולכן ככל שיוקדם כך טוב יתר, מתוך הנחה זו הוקדם שעון-הקיץ בארה'ב בשבועיים, בתקווה / חשבון לחסכון בהוצאות חשמל בסך של 1%.

שני דוקטורנטים מאוניברסיטת קליפוניה, ברקלי  University of California, Berkeley ניסו לבדוק את ההנחה העממית המקובלת כי: "הארכת שעות היום ע"י הזזת מחוגי השעון קדימה, תגרום לחסכון בחשמל, בגלל שעה יותר של אור".

ההערכות המקובלות הן כי "שעון קיץ" – כאשר המחוגים מוזזים בשעה אחת קדימה – נותן חסכון של כ 3% בחשמל, כדי לבדוק את היעילות פנו החוקרים לאוסטרליה, בשנת 2000, שנת האולימפיאדה, כדי להקל על מהלך המשחקים הקדימו שני מחוזות את שעון-הקיץ בחדשיים, מאוקטובר לאוגוסט, הקדמה זאת איפשרה להשוות את הוצאות האנרגיה למחוזות אחרים בהן נישארו הזמנים כרגיל. בהשוואה שוקללו נתוני האקלים והשמוש בחשמל בשנים קודמות, וראה זה פלא…. הנתונים מראים כי לא היה חסכון באנרגיה…

בעיקר בגלל שמוש גובר בחשמל בשעות הבוקר (שעות בהן אור-יום מלא), שימוש שבא לענות על הצורך בחימום (בשעות הבוקר הקרות), מאוחר יותר – בשעות הערב המוקדמות היתה ירידה בצריכת החשמל וכך, השימוש המוגבר בבוקר לעומת הירידה בערב קיזזו זה את זה וצריכת האנרגיה הכללית נשארה כשהייתה (בשעון חורף).

עד כאן נתוני מחקר באוסטרליה (ובארה"ב). מאחר ואצלנו הצורך בחימום מבנים בין 1 למרץ לאוקטובר מזערי הרי שניתן לחזור לנתון המקובל של חסכון 3% (לפחות) בחשמל /אנרגיה, נוסיף לכך את הנוחיות האישית של רוב האזרחים  ונקבל רמת כדאיות גבוהה ל"שעון-קיץ" בתקופה ארוכה ככל האפשר.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. מאד מוזר לי שלא נעשה מחקר על שינוי מדידת הזמן בתקופה המודרנית שלנו בשביל ניצול מקסימלי מבחינת אנרגיהחיים.
    הרי אם נשנה את מדידת הזמן שיתאים באופן אופטימלי לחיינו (ע"י מדידות מדוייקות של סיבוב כדה"א,ירח,שמש, חלוקה אופטימלית לאיזורים ע"פ המדידה החדשה) אני משער שלא רק שנחסוך באנרגיה אלא גם נוסיף לחיים שעות אור.
    תנסו לתאר שבמקום בתאריך מסויים בשנה אנחנו משנים שעה שלמה תיהיה זרימה של כל השעותדקות במדידה החדשה ככה בתיאום עם השמש למצב אופטימלי של ניצול האור.
    והמדידה שקיימת היום תיהיה היסטורית (בערך כמו הלוח שנה העברי 🙂

  2. אני חולק עליך.

    1. במשך כל הכתבה אתה מסביר איך צריבת החשמל באוסטרליה לא הושפעה משעון הקיץ, ואז בסוף אתה מניח הנחה וקבל מסקנה מוטעית.

    2. אני מחמם בית פרטי בשבע בבוקר גם בימים מסוימים במרץ. יש ילדים קטנים ותינוקות והבית קפוא מהלילה.

    3. הקיצר, אולי אתה חוסך שעה תאורה בבתים שקמים מאוחר, אבל זה לא 3% מצריכת החשמל במשק.
    תעשיה עתירת אנרגיה שפועלת 24 שעות. תאורות ערים וכבישים, ובביץ- דודים, מכונות כביסה וכו, כולם עובדים כרגיל

    4. שכחת את היתרון הכי חשוב – שעת אור נוספת אחה"צ והשפעתה על הנפש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן