מינים פולשים מגדרים ע"י זואולוגים ובוטנאים כמינים שלא היו מוכרים באיזור גאוגרפי נתון והופיעו בו לאחרונה : הופעה כזו יכולה להיות באמצעות יבוא אנושי, נדידה והתפשטות טיבעית או שני הגורמים במשולב.
Invasive / Exotic – Spesies. בכוונה תחילה כתבתי בכותרת את שני המושגים לאותה תופעה, מאחר והיחוס -זרים – פחות אלים ומאיים, שכן לדעתי צריך היחס למינים השונים החדשים בסביבתנו להיות על-פי רמת האיום והסכנה ולא יחס שלילי פשוט וכולל.
מינים פולשים מגדרים ע"י זואולוגים ובוטנאים כמינים שלא היו מוכרים באיזור גאוגרפי נתון והופיעו בו לאחרונה : הופעה כזו יכולה להיות באמצעות יבוא אנושי, נדידה והתפשטות טיבעית או שני הגורמים במשולב.
מושג נוסף הוא – אורגניזמים שאינם במקומם -שהגיעו למערכת אקולוגית, התמקמו והתבססו בה. אלה יכולים להיות : יונקים, עופות, חרקים, צמחים או חיידקים.
הסיכון בחדירת מין חדש – זר לסביבה מתבטא בפגיעה במינים קיימים, שנוי הרכב הסביבה, פגיעה בשווי משקל שהתפתח במשך שנות האבולוציה. בעולם הרחב מקובלת הקביעה כי מין זר הוא מין שהגיע למקום חדש מהמאה התשע-עשרה ואילך. כמובן שזו קביעה שרירותית מותאמת לצרכי וכישורי הקובעים.
בארצנו מתחילה הספירה מאוחר יותר, מתחילת המאה העשרים, גם זאת מתוך חשובי נוחיות וידע. תהליך הפלישה של מינים לבתי גידול חדשים הוא טבעי ומתרחש לאורך דורות רבים, אבל כאשר מעורב בתהליך האדם בעזרת אמצעי התחבורה והניוד התהליך מתרחש בזמן קצר, שאינו מאפשר לסביבה הטיבעית להתאזן ואז הפלישה עלולה להיות לאסון סביבתי. ישנם חוקרים בענפים שונים של המדע שמעריכים כי מינים פולשים שהגיעו ליעדם בעזרת האדם גורמים לשמונים אחוז מהפגיעה במגוון המינים, יותר מכל גורם אחר.
דוגמאות רבות לפלישות שבחלקן גרמו לאסונות כאלה:
- בארצנו ידועים הנוטריה (Myocastor coypus) שהובאה בכוונה לגדל חיות פרווה וכן בניסיון להוריד את רמת הקנה בבריכות דגים, פרוות לא הפיקו והנוטריה פולשת למקווי מיים רבים חופרת מחילות שהורסות את קירות המקווה ומשמידה את צמחיית הגדות.
- שיטה כחולה Acacia saligna יובאה לארץ במטרה לייצב חולות נודדים : היום מהווה השיטה מיטרד שמופיע בכל איזורי הארץ וקשה להדבירו.
- הלנטנה – Lantana camara יובאה מאוסטרליה לאיזורים נירחבים בכל היבשות, אצלנו כיסתה הלנטנה פרדסים ושדות מרעה. בעולם הרחב היא נחשבת לעשב מזיק שקשה להדבירו.
- Ganga Maina,המיינה יובאה לאיזורים נירחבים בעולם וגם לארץ במטרה לדלל אוכלוסיות חרקים בחקלאות. חלק מהחרקים אכן נאכלו אבל איתם נפגעו עופות מקומיים והמין הוכרזה כאויב,ד כמה הכרזה זו תקפה לארצנו עדיין לא ברור.
המינים הפולשים המזיקים הידועים יותר הם אלה שיובאו לאיים. באוסטרליה יבאו האנגלים ארנבונים ושועלים למטרות ספורט הצייד הארנבונים שהתרבו ללא אויב טיבעי מהווים איום לשדות המרעה ואילו השועלים טורפים את כל חיות הכיס הקטנות. הנזק לטבע ולאדם גדול.
לאחרונה ”מתקיפות„ את האוסטרלים אלפי קרפדות קנה (Bufo marinus) שהובאו כדי לטפל בחרק מזיק בשדות קני-סוכר. הקרפדות התרבו ללא אויב טבעי, תופסות אזורים נרחבים ואוכלות כל שבדרכן : לטאות, ביצי עופות, חרקים מועילים, בנוסף מאחר וקרפדות רעילות הן גורמות למוות של טורפים, דורסים, נחשים ותנינים המנסים לאכול את היצור הלא מוכר.
אחד המקרים של איכלוס שהפך לאסון הוא הניסיון ה"מוצלח" של האנגלים לאכלס את אגם וויקטוריה ב"נסיכת הנילוס" ( Oreochromis niloticus). האגם שסיפק פרנסה לדייגים רבים איבד שמונים אחוז משלש מאות מיני הדגים שהיו בו והפך לחד מיני וחד גוני.
לאותה סביבה הגיעו שני מיני צמחים מדרא"פ – הנימפאה (Nymphea odorata ) וחסת המים (Salvinia) ושניהם – ללא מי שאוכל אותם סותמים גופי מים וגורמים להרג החי באגמים ונהרות.
באתיופיה חי הכלבי הנדיר בעולם – הזאב האתיופי (Canis simensis). בגלל חדירת עדרי צאן לאיזורי מחיתו כלבי הרועים מזדווגים עם הזאב היחודי וגורמים להעלמות המין. הבעיה של ערוב גנים של חיות בר עם חיות בית קיימת בכל העולם כאשר נושאי הדגל הם חתולים וכלבים ש"התברברו". אלה מזווגים עם בני מינם – חתולי בר וזאבים וגורמים להעלמותם.
בים התיכון הולכת ומתפשטת אצה הנקראת שלוחית (Caulerpa taxifolia). האצה גדלה על הקרקעית ובדרכה משמידה כל צומח אחר. האצה "ברחה" מהאקווריום במונקו לפני שנים מס‘ והיום מכסה אלפי קמ"ר.
אחת הפלישות היותר נחקרות היא הפלישה הלספסינית ע"ש לספס שבנה את תעלת סואץ. מאז פתיחת התעלה מתקיימת תנועה דו כיוונית בין שני גופי מים שקודם היו רחוקים. מאחר והאוקיאנוס ההודי עשיר יותר ומוכר פחות נוח לחוקרים לבדוק את המינים החדשים בים התיכון וכאלה יש רבים, מין אחד אף מוכר, מפורסם וידוע בחופינו : המדוזה – חוטית נודדת ממשפחת Rhopilema שצורבת רבים בעונת הקיץ, הגיעה מים סוף. פגיעתה של זאת רעה ואולם באשר להשפעתם של מינים אחרים עדיין אין מידע.
דרכי הים הפכו למסלולי פלישה: מינים שונים מובלים במים שאניות ממלאות לאיזון. בכל נמל לקראת העמסה או פריקה נשאבים מים לתאי האיזון באניה – או מרוקנים אותם, פעילות שגורמת ליבוא עשרות מינים מאזור לאזור. כך יובאה למי האגמים בארה‘ב רכיכה קטנה – צדף הזברה (Dreissena polymorpha) שהיום סותמת מתקני שאיבת מים וגורמת לנזקים במיליונים. דייג צדפות בטסמניה חוסל בעקבות הגעתו של כוכב-ים מצפון האוקינוס השקט. מדוזה שיובאה במי איזון של אניות לים השחור חיסלה את הזואופלנקטון המהווה בסיס מזון לדגים וכך גרמה לחיסול ענף דיג האנשובי.
יש מינים שהשפעתם שונה באזורים שונים :
אקליפטוסים הופכים לחומר הדלק היותר מקובל באפריקה בגלל קצב גידולם המהיר, בארצות רבות מפיקים מהאקליפטוסים האוסטרליים תרופות בשמים ותמרוקים. באזורים רבים נוטעים את הקזוארינה – מאוסטרליה -כעץ נוי ומשברי רוח. הפילפלון – מדרום אפריקה, ידוע כעץ נוי נפוץ. גם הקזוארינה וגם הפלפלון הוכרזו בארה"ב כ מינים פולשים שיש להשמידם, זאת בגלל פגיעתם בגדות נחלים ובצמחיה מקומית.
האדם אחראי להפצת שני הסוגים הפולשים המזיקים שניתן לתלות בהם יותר צרות לסביבה בכלל ולמין האנושי בפרט. אלו הם מיני היתושים השונים ומיני החולדות. עד להפצתם ע"י האדם בעולם "חילקו" שני הסוגים את העולם ביניהם לאזורי תפוצה, וכל מין גרם לצרות ייחודיות. מאז המאה השמונה-עשרה -כמעט כל מיני היתושים וכל מיני החולדות נפוצים כמעט בכל מקום וכך כל הצרות בכל העולם.
וכך נמשכת רשימת המינים הפולשים לכמה מאות שפגיעתם הרעה בסביבה ובכלכלה ידועה ומוכרת וכמה אלפים שהשפעתם עדיין לא ידועה. אחרי כל זאת כדאי כי שומרי הטבע ושוחרי הסביבה יבדקו, יחקרו, ישקלו וישכללו את הנתונים לפני הכרזה על מלחמה כוללת על המינים הזרים. הסביבה הטיבעית משתנה והטבע מתאים עצמו לנתונים ומגיע לשווי משקל. השאלה היא האם שווי המשקל מתאים לדרישותנו ואינו פוגע בהמשכיות הקיום האנושי בשווי המשקל הטבעי. שכן ההגדרה של מינים פולשים היא הגדרה שלנו, על פי נתונים שבידינו, נתונים על העבר, לא בהכרח נתונים הבנויים על אפשרויות עתידיות, גם אם אלה לא לרוחנו.
כלבי הדינגו באוסטרליה מזיקים ? או ממלאים את החסר בטורף על ! הסנאי האמריקאי שדוחה את חברו האירופאי באמת מזיק ? המינים השונים שחדרו לים התיכון דרך תעלת סואץ בפלישה הלספאסיאנית, האם כולם פוגעים ומזיקים ?
המיינה בארץ פוגעת ומדללת מיני עופות, האם כך גם מיני התוכים ?כאשר באילת מכריזים מלחמת השמד על מין כמו העורב ההודי כדאי לזכור כי עד להופעתו היתה בעיר מכת יונים וחולדות. העורבים שומרים אותם ברמה נמוכה, אז מה עדיף ? הסיכוי הנמוך שמישהו יפגע מעורב המגן על גוזליו, או מטרדי היונים והחולדות ?
וכדאית תמיד לזכור: הפולשים ליבשת אמריקה לפני כשלושים אלף שנים השמידו את המגה- פאונה – והתושבים החדשים, החל מהמאה ה שבע-עשרה התמידו המשיכו והשמידו את הביזונים. ציידי הצפון ברוסיה של היום השמידו (לפני אלפי שנים) את הממותות. בסביבתנו הקרובה הושמדו חורשים ויערות עד המאה התשע-עשרה, והורינו השמידו את אגם החולה. כלומר, בכל פעם, הזדמנות ודיון על מינים פולשים, חשוב לזכור ולדעת כי המין הפולש המזיק ביותר הוא האדם.
