“החיים יוכלו להתפשט ממערכת שמש אחת למשניה בתבנית הדומה לזו של התפרצות מגיפות. בדרך מסויימת שביל החלב עשוי להידבק בכיסים של חיים” מסביר פרופ’ אבי לייב, אף הוא ממכון הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה השותף למחקר.
אסטרופיזיקאים הראו כי אם יוכלו החיים לטייל בין הכוכבים (תהליך המכונה פנספרמיה), הם יופצו בתבנית ברורה שניתן יהיה לזהות
יש לנו רק דוגמה אחת לכוכב לכת המשמש בית לחיים – כדור הארץ. ואולם בדור הבא, יתכן שניתן יהיה לגלות סימני חיים על כוכבי לכת המקיפים כוכבים רחוקים. אם נמצא את החיים, יעלו שאלות חדשות, לדוגמה האם החיים נוצרו באופן ספונטני או שמא התפשטו ממקום אחר? אם החיים חצו את המחבים העצומים של החלל הבינכוכבי לפני זמן רב, כיצד נוכל להבחין בכך?
מחקר חדש של במכון הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה, מגיע למסקנה כי אם החיים יוכלו לעבור בין הכוכבים – בתהליך המכונה פנספרמיה, הם יתפשטו בתבנית מאופיינת שנוכל באופן פוטנציאלי לגלות.
“בתיאוריה שפיתחנו, צבירים של חיים נוצרים, גדלים ומתמזגים כמו בועות בכוס מים רותחים” אומר החוקר הראשי, הנרי לין ממכון הרווארד סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה.
ישנם שני דרכים בסיסיות לחיים להתפשט מעבר למערכת השמש המערכת. הדרך הראשונה תהיה באמצעות תהליכים טבעיים כגון פגיעות אסטרואידים או שביטים שמעיפים קרקע, המכילה חיים לחלל. הדרך השניה היא באמצעות מסע מכוון על ידי מין תבוני. המאמר לא דן בשאלה כיצד התרחשה הפנס פרמיה, אלא שואל: אם הפנס פרמיה מתרחשת, האם נוכל לגלות אותה. בעקרון, התשובה היא כן.
המודל יוצא מתוך הנחה שזרעי חיים מכוכב לכת אחד לכוכבי לכת אחרים מתפשט באופן אחיד לכל הכיוונים. אם זרע מגיע לכוכב לכת שבו יש תנאים לחיים במערכת שמש שכנה, הוא יכול להכות שורשים. במהלך הזמן, תוצאת התהליך תהיה סדרה של נווה מדבר מלאי חיים מנוקדים בנוף הגלקטי.
“החיים יוכלו להתפשט ממערכת שמש אחת למשניה בתבנית הדומה לזו של התפרצות מגיפות. בדרך מסויימת שביל החלב עשוי להידבק בכיסים של חיים” מסביר פרופ’ אבי לייב, אף הוא ממכון הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה ושותף למחקר.
“אם נוכל לזהות חיים באטמוספירות של עולמות זרים, הצעד הבא יהיה לחפש את התבנית. לדוגמה במקרה אידאלי שבו כדור הארץ נמצא בקציה של ‘בועת חיים’, כל שאר העולמות נושאי החיים יהיו חיבים להמצא במחצית אחת של השמים, בעוד המחצית השניה תהיה עקרה”.
לין ולייב מדגישים כי התבנית תהיה ניתנת לגילוי רק אם החיים מתפשטים במהירות. מכיוון שהכוכבים בשביל החלב נסחפים זה לעומת זה. כוכבים שכנים היום לא יהיו שכנים בעוד כמה מיליוני שנים. במילים אחרות, היסחפות של הכוכבים עלולה ‘למרוח’ את הבועות.
33 תגובות
ולי מורגש שאתה מבלבל במוח, בעצם ‘מורגש’ זה ניסוח לא מדויק. .
אריק
מתי בפעם האחרונה עשית ניתוח תוכן לטקסט? מורגש שתחום זה לא מוכר לך בכלל.
חיים
אם קר מאד גם בקיץ, אז מה קשה להסיק שיהיה קרח כל הזמן? בהרים גבוהים יש קרח במשך חלק גדול מהשנה (ולפעמים כל השנה), במקומות נמוכים יש קרח לתקופה קצרה.
קיקרו הכיר טוב מאד את עבודתו של ארתוסטנס, ואף רצה לכתוב ספר גיאוגרפיה על בסיס החומר שכתב ארתוסטנס. אז מה כל כך מפתיע כאן?
ניסים
ככל שמצפינים נהיה יותר קר על פי ארתוסטנס זה מובן ולא דורש הסברים מיוחדים. אבל לדבר על קרח עד זה מה שהוא אחר. והשאלה המתבקשת למה ארתוסטנס לא מציין זאת בדרך של היקשים .איך זה שקיקרו מציין זאת במפורש וארתוסטנס לא. מה שהוא לא מסתדר כאן.
או שאתה מעדיף פשוט להתעלם ממה שמסבירים לך
אריק
אני מעדיף לקרוא חומר על נושאים מסוג זה עד כמה שקרוב למקור.
חיים
ארתוסטנס לא דיבר על הקטבים. הוא חי באלכסנדריה, וידע משהו מעניין – בעיר הדרומית סיין יש באר. ביום הפוך הקיץ, ורק בו, השמש מאירה את תחתית הבאר.
הוא נעמד באותו יום ליד מגדל בעיר שלו, ומדד את הצל כשהיה הקצר ביותר. לפי אורך הצל וגובה המגדל, הוא חישב את זווית השמש – 7.2 מעלות מהאנך. הוא ידע את המרחק מסיין לאלכסנדריה, כ-787 ק”מ.
מחשבון פשוט – מקבלים שרדיו כדור הארץ הוא 6263 ק”מ.
זו טענה שלי שקל להסיק מזה שבקטבים השמש תמיד תהיה מאד נמוכה. כמו שאמרתי, היוונים טיילו הרבה בעולם, ובודאי הבחינו שכשאתה מצפין נהיה קר יותר.
חיים אתה לא צריך להבין יוונית עתיקה, רק קצת הבנת הנקרא בעברית
ניסים
אתה יכול לתת לי קישור לדבריו של ארתוסטנס על הקטבים. רצוי באנגלית. לא גדלתי על ברכיו של אפלטון ומסיבה זו איני יודע יוונית.
“ניסים מתייחס לאריך פון דניקן ומצאתי לנכון להציד גישה יותר רצינית ושקולה מזו של אותו ליצן אוסטרי”
לא נראה לי שניסים נולד באוסטריה.. 🙂
חיים
יש פתרון פשוט לתעלומת הקרח בקטבים. אתה זוכר איך ארתוסטנס מדד את רדיוס כדור הארץ? היוונים האלה ידעו שזווית השמש תלויה בקו הרוחב, וככל שאתה מתקרב לקטבים – הזווית יורדת. החברה האלה גם ראו מספיק מהעולם כדי לראות שהזווית הזו משפיעה על הטמפרטורה.
אז קיקרו הניח שבקטבים יהיה שלג. לא הסקה מרחיקה לכת…
סגרנו את נושא הקרח בקטבים?
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Vimana
אריק
אכזבת אותי. אמרתי בדיוק את דברי. אם גם את זה אתה לא מבין קרא חומר על שיטות מחקר. אני מקווה שתשכיל.
שכחת להזכיר – מלבד ארמונות מעופפים יש גם שטיחים מעופפים מאלף לילה ולילה, פרט חשוב שראוי שנשים אליו לב..
‘מספיק אינטליגנטי’ או לא.. מעדיף שלא תלך סחור סחור..
אריק
לגבי טכנולוגיות קרא חומר על הווימאנות.כד לדעת מה זה תשוטט באינטרנט.
אריק
אומר את דברי במשפט אחד. באותן מיתולוגיות מסתתרות לעיתים עובדות היסטוריות וידע בענפי מדע שונים לגבי העבר הרחוק. העדויות הכתובות העתיקות ביותר הן אלה משומר. על עדויות עתיקות יותר עדיין אי עדיין כתובות. הדרך היחידה ללמוד מה שהוא או קצת יותר מכך היא בדרך של ניתוח עומק של המיתולוגיות, יש לעשות שימוש
בכלים של ניתוח אירועים. הסבירות היא יותר מגבוהה שבדרך זו תימצאנה עדויות כתובות מתקופות עתיקות ותיחשף היסטוריה עתיקה יותר. יותר מזה אין לי מה להוסיף. אני מקווה שאתה מספיק אינטלגנטי כדי להבין את כוונתי
שהיו להם טכנולוגיות מתקדמות למשל.. ?
ומה הגישה אומרת..? תסביר..
אריק
כל מה שאני מנסה לומר, נא לא להתייחס למיתולוגיות רק כאל סיפורים. קריאה מדוקדקת בהם יכולה לספר על עבר רחוק בהיסטוריה האנושית שהמידע לגביו אבד. הגישה שלי שונה מזו של אריך פון דניקן שההוכחות שלו מאוד בעייתיות ובחלקן מפוקפקות. ניסים מתייחס לאריך פון דניקן ומצאתי לנכון להציד גישה יותר רצינית ושקולה מזו של אותו ליצן אוסטרי
כי אם כן באמת לא ברור לי מה אתה מנסה לומר או להוכיח..
אריק
נכון. מה שמפליא במיוחד שסופר רומי אחר וירגיליוס או אובידיוס , לא זכור לי מי מביניהם, מזכיר נתון זה. מספר פריטים מעניינים תמצא בספר המתים המצרי, אם כי ספר זה הוא עב כרס כ -800 עמודים.
חיים, אתה מתכוון לקטבים של כדור הארץ.. כן?
ניסים
ההוכחות של אריך פון דניקן אכן בעייתיות כדי לבדוק את טענותיו יש לקרוא מיתולוגיות מכול העולם ואני עשיתי את זה ואפשר לגלות דברים מאוד מוזרים. הכוונה שלי שבסיפורי המיתולוגיות מסופרים דברים שבני אותה תרבות לא אמורים לדעת. אתן לך דוגמה אחת. קיקרו הסופר והוגה הדעות הרומי ביצירתו “חלומו של סקיפיו” מדבר על הקטבים הצפוני והדרומי. בשני המקומות הוא טוען שיש קרח עד. מה לו ולקוטב הדרומי ואיך הגיע אליו מידע זה? אם יש לך זמן וזה יעניין אותך תתחיל לקרוא מיתולוגיות אלה ובבקשה אל תדחה את טענתי על הסף. תאמין לי שתגלה דברים מעניינים ומעוררי תהיות ושאלות.
ראשית, פאן-ספרמיה, ולא משהו אחר. שנית, ברור שהבועה (אם הייתה כזו) שבה היתה מערכת השמש “נמרחה” כבר מזמן – מדברים פה על למעלה מארבע מיליארד שנים מאז שהחלו חיים על פני כדוה”א. שלישית, למה להניח שהבועה כבר נגוזה? אם יש חיים פעילים ונפוצים על פני כדוה”א במשך כל אותו הזמן, אז די סביר להניח שכדוה”א עצמו ומערכת השמש בכלל מהווים מרכז נייד להפצת פאן-ספרמיה איכותית בכל ארבע מיליארד השנים האחרונות, עם מוקד ענק להפצת פאן ספרמיה שאירע לפני כ-65 מיליון שנה.
יוסי
איזה דימיון בלתי סביר יש בין שתי תרבויות זרות?
שטפונות? בכל מקום היו שטפונות.
ענקים? שלדים מאובנים של יצורים מוזרים נמצאים בכל מקום.
חושך באמצע היום?
גוף זוהר בשמיים?
אני אשמח לשמוע על דוגמה אחת שאפשר לדבר עליו. בינתיים, הסיפורים של פון-דניקן נמצאו כמצוצים מהאצבע…
הכל טוב ויפה, אבל
מדוע לכתוב בלשון עתיד ולא בלשון עבר ?
פנספרמיה אינה תיאוריה נחותה. לא ברור לי אם יש לה הוכחה מכרעת.
מרגע שיש RNA, ההסתברות לחיים גבוהה מאד. יצירת RNA, הסתברותית היא נמוכה ומשמשת כלי לניגוח אבולוציה ע”י בריאתנים. קיום של נבגים בתוך אסטרואיד אינו תמוה אלא בהחלט אפשרי. בפרט בקרח קפוא. יותר סביר בסלע. כל מה שצריך זה שבמהלך כ-2 מיליארד שנות כדור הארץ יצליחו הנבגים להגיע פעם אחת בלי להישרף בדרך. זה סביר. ביקום כולו יש מספיק סטטיסטיקה ליצירת RNA. יש היגיון נוסף: בעוד כמליארד שנה יכלו החיים בכדור-הארץ. הרבה לפני שהשמש תיכלה היא תשרוף את כדור-הארץ ולא ברור אם ישרף כליל או ישרפו החיים בו.
האם החיים כולם נדונים לכיליון או שמילארד שנה זה חלון זמן לפיתוח טכנולוגיה להעתקת החיים לכוכב אחר רחוק יותר מהשמש.
התיאוריות האזוטריות של אסטרונאוט קדמון שהשביח ציויליזציה מבחינה תרבותית או גנטית, אינן ניתנות כיום כלל להוכחה, ולכן לא יכולות לשמש כטיעון על השולחן. אבל המיתולוגיות הדומות בין תרבויות שלא נפגשו מעולם בודהיזם ויהדות, דת מצרית ודת אמריקנית וסטונהנג מעניינות.
יפה
לדעתי התאוריה המובאת להלן בכתבה הנה בלתי סבירה
ישנם לפחות שני חסמים להתממשותה.
חסם אחד- גם אם אסטרואיד יתנגש בפלנטה ורסיסים יתפזרו בחלל, הרי שהם “כלואים” בתוך שדה הכבידה של הכוכב שלהם. הסיכוי שלהם להתפזר אל חלל הגלקסיה הנו רק אם תתרחש סופר נובה,דהיינו אם הכוכב שלהם גדול דיו. ואולם יותר סביר כי, התפוצצות הסופרנובה תחסל כל מרכיב של חיים, וכל מולקולות חיים במערכת.
אם הכוכב קטן, כמו השמש שלנו, ויסיים את חייו כננס קר,הם יישארו צמודים אליו זמן רב מאוד, עד שהננס החום יתנגש עם כוכב אחר. בתהליך שמשכו עשוי להיות מליארדי שנים ואף עשרות מליארדי שנים. האם חיים ישתמרו במשך זמן כה רב? לא סביר.
החסם השני: המרחקים. אפילו מרחקים תוך גלקטיים קצרים, בני כעשרות או מאות שנות-אור מהווים מחסום של מליארדי שנים בשביל אבק כוכבים הנע בחלל במהירויות נמוכות יחסית.
סביר יותר כי, בחלק מן הפלנטות בהן שוררים תנאים להיווצרות חיים,אכן יתפתחו חיים.
הן התצפיות והן התיאוריה כבר הראו כי, מולקולות אורגניות נוצרות בחלל באופן ספונטאני.
ממולקולות אלו מתפתחים החיים באופן לוקאלי בפלנטות שבאזורי החיים,וזאת כמובן תחת התנאי שהיסודות המצויים באותן פלנטות מספיקים ליצירת חלבונים.
כמה טימטום … לבצע מחקר שלם בכל כך הרבה הנחות שלא קיימות עדיין ואין לנו שום מושג מה התשובה עליהם … פשוט בזבוז זמן ומשאבים .
קודם שימצאו חיים – אח”כ נתעסק בשאלה האם הם יכולים לעבור בין כוכבים ושיטת ההתפשטות שלהם ביקום
לעניין “שני דרכים” – דרך הוא גם זכר והיא גם נקבה.
“שני דרכים”,” 2 בועוט” ובמאמר על חורים שחורים “שתי חורים שחורים”. הגהה מישהו? בדיקת איות אוטומטית?