מחשב בהשראת מוח, תוכנה שלומדת בעצמה וכוח חישוב עוצמתי: אינטל ישראל, הטכניון והאוני' העברית משיקים את מכון המחקר המשותף לאינטליגנציה חישובית

במכון יועסקו כ-40 חוקרים מהאוניברסיטאות המשתתפות, מספר דומה של סטודנטים לתארים גבוהים, ומספר עובדי אינטל. למכון יצטרפו חוקרים נוספים מאוניברסיטאות אחרות

מעמד חתימת הסכם שיתוף הפעולה, משמאל לימין: שר המדע והטכנולוגיה פרופ' דניאל הרשקוביץ; מולי אדן, נשיא אינטל ישראל; ג'סטין רטנר, מנהל המחקר העולמי של אינטל; נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. צילום: ישראל הדרי
מעמד חתימת הסכם שיתוף הפעולה, משמאל לימין: שר המדע והטכנולוגיה פרופ' דניאל הרשקוביץ; מולי אדן, נשיא אינטל ישראל; ג'סטין רטנר, מנהל המחקר העולמי של אינטל; נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. צילום: ישראל הדרי

למרות שביצועי המחשבים עולים על הביצועים האנושיים בהיבטים רבים, יש עדיין משימות רבות שהינן פשוטות לבני אדם, אך לא למחשבים. באינטל, יחד עם הטכניון והאוניברסיטה העברית, מקווים לשנות זאת ולחקור טכנולוגיות שיפעלו בהשראת המוח האנושי

אינטל הודיעה השבוע על הקמת מכון מחקר משותף לאינטליגנציה חישובית שיחקור את האינטראקציה העתידית בין בני אדם לטכנולוגיה. היקף ההשקעה במכון יסתכם ב-15 מיליון דולר לחמש השנים הבאות. המכון יפגיש חוקרים מהטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים. בסך הכל יעבדו במכון כ-40 חוקרים מהאוניברסיטאות המשתתפות, מספר דומה של סטודנטים לתארים גבוהים, ומספר עובדי אינטל. למכון יצטרפו חוקרים נוספים מאוניברסיטאות אחרות.

"המודל של מחקר משותף תעשיה-אוניברסיטה נועד לחזק את שיתוף הפעולה בין אינטל לאקדמיה. היום יש בארה"ב חמישה מרכזים במודל זה ואנו הופכים את המודל לגלובלי, תחילה באוניברסיטה קטנה בגרמניה בתחום מחשוב ויזואלי, בהמשך בטייוואן בתחום מחשוב קונטקסטואלי מקושר ועתה בישראל עם המכון לאינטליגנציה חישובית," אמר ג'סטין רטנר, מנהל המחקר העולמי של אינטל, במעמד השקת המכון לאינטליגנציה חישובית שנערך בת"א. "זהו שילוב מאד מרגש שכבר מעורר בישראל התלהבות רבה סביב ההזדמנות לשיתוף פעולה, ואני צופה פיתוחים מעניינים רבים ופתיחת פרק חדש לשיתוף הפעולה בין אינטל לאקדמיה."

"מנקודת המבט העסקית, היום לראשונה יש עוצמת מחשוב המאפשרת לעשות מה שרוצים עם מחשבים, וניתן לומר שמחשבים הם כמעט אנושיים", אמר מולי אדן, נשיא אינטל ישראל. "תוך חמש שנים כל החושים האנושיים יהיו במחשבים, ותוך עשר שנים יהיו יותר טרנזיסטורים בשבב מאשר נוירונים במוח האדם. הציפייה מהמכון לאינטליגנציה חישובית היא שהוא יספק קפיצת דרך במחקר וברעיונות אשר ניתן לתרגם אותם למוצרים ויישומים."

את המכון מובילים פרופסור אורי וויזר מהטכניון, פרופסור נפתלי תשבי מהאוניברסיטה העברית, ורוני רונן, מהנדס ראשי בכיר במעבדות אינטל. האוניברסיטאות נבחרו בזכות המומחיות בארכיטקטורת מחשב ובלמידת מכונה שקיימת בשתי האוניברסיטאות.

במכון המשותף יחקרו טכנולוגיות של למידת מכונה (פיתוח אלגוריתמים המיועדים לאפשר למחשב ללמוד מתוך דוגמאות), מחשוב בהשראת המוח האנושי, וארכיטקטורות מחשב מתקדמות. טכנולוגיות פורצות דרך אילו יאפשרו יישומים עתידיים כגון אפליקציות שלומדות את המשתמש ומסייעות לו בזמן אמת.

ההתקדמות הטכנולוגית סוללת את הדרך לעולם שבו מיליארדי מעבדי מחשבים יחוברו לטריליוני חיישנים, וכמעט כל הדברים החפצים וכל בני האדם יהיו מחוברים אלה לאלה בדרך זו או אחרת (The Internet of Things). אינטל והחוקרים ישלבו בין תחומים שונים על מנת ליצור את אבני הבניין למערכת מיחשוב שתאסוף את הנתונים הרלוונטיים, תאחסן אותם, תגן עליהם ותנתח אותם כדי שניתן יהיה לנצלם על מנת לעזור לבני אדם בהווה ובעתיד.

למידת מכונה, אחד התחומים שייחקרו במכון אשר דורש כח חישוב עצום, מאפשרת למחשב לשלב את הכמות האדירה של נתונים המגיעה ממספר רב של מקורות (מהענן, מהחיישנים, מהרשת ומהסביבה). יחד עם מידע פרטי וכללי מן העבר וההווה מטרתו של המחשב הוא להפוך את כל זה למידע שעוזר לאדם בדרכים שונות.

ארכיטקטורות מחשבים מתקדמות, עוד תחום שייחקר במכון, תסלולנה את הדרך למעבדים קטנים יותר, מהירים יותר ויעילים יותר שיספקו את כוח החישוב הנדרש.

למרות שביצועי המחשבים עולים על הביצועים האנושיים בהיבטים רבים, יש עדיין משימות רבות שהינן פשוטות לבני אדם ואפילו לבעלי חיים, אך לא למחשבים (לדוגמה, למידה וזיהוי). אינטל והחוקרים באוניברסיטה העברית והטכניון, מתכוונים ליישם את ההבנה המעמיקה שיש במבנים ובמנגנונים היסודיים של המוח, על מנת לחקור "מחשוב בהשראת המוח" – שילוב של אלגוריתמים יצירתיים וארכיטקטורת מחשוב מתקדמות כדי לבצע את המטלות הללו טוב יותר מאשר המחשבים המסורתיים. לשם כך, אינטל תפגיש מומחי מוח עם מומחי ארכיטקטורה ורשתות על מנת לבנות תוכנה וחומרה בהשראת המוח.

המחקרים שייוולדו יאפשרו יישומים חדשים, כגון מחשבים קטנים ולבישים המשלבים את הנתונים המקומיים על אדם בנתונים המאוחסנים בענן, על מנת ליצור בסיס ידע שיוכל לשפר את חיי היומיום שלנו בתחומים כגון בריאות, חברה או בידור.

לדברי שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ, "המכון לאינטליגנציה חישובית הוא פריצת דרך ישראלית. טכנולוגיה חדשה היא תוצאה של מחקר בסיסי חדש. מרתק שבמקרה זה התעשייה עצמה משקיעה באקדמיה. לא מפתיע שאינטל עושה זאת, כחברה שממלאת תפקיד חשוב בהייטק בישראל ופעילותה כאן משפיעה על פעילותה בכל העולם. זהו ציון דרך אמיתי ביחסי אקדמיה ותעשייה בישראל."

הנה שלוש דוגמאות ליישומים טכנולוגיים אפשריים שעשויים להתפתח כתוצאה מהמחקר במכון:

1. "מערכות ראיה/שמע לומדות"
מדינת ישראל מתמודדת באחרונה עם כמה אירועים פליליים שערערו את תחושת הביטחון האישית. במקרים מסוימים כוחות הביטחון והמשטרה עשו ניסיון לאתר את החשודים באמצעות צילומי אבטחה. באמצעות מכשירים חכמים המבוססים על האינטליגנציה החישובית, מצלמות הביטחון שמוצבות במרכזי הערים יוכלו לזהות במהירות רבה וללא מעורבות אדם אירועים חריגים, להתריע עליהם – ולזהות חשודים. לעיתים בזמן אמת.

2. "הסוכן החכם"
נניח שתייר מגיע לעיר זרה. השעה מאוחרת והוא לא דובר את השפה המקומית. לעזרתו יחלץ "הסוכן החכם". זאת תהיה אפליקציה בסמארטפון או באולטרבוק, שבנמל התעופה תכוון את התייר לתחנת המוניות הקרובה. כשיגיע למלון הסוכן החכם יציע לו מסעדה איטלקית טובה בסביבה, כי על סמך היכרות עם התייר האפליקציה תדע שזה סוג המסעדות האהוב עליו ומתוך מידע על הסביבה הוא יודע היכן הן נמצאות. בנוסף, האפליקציה תזכיר לתייר שבחוץ קר וכדאי שיצטייד במעיל.
הבסיס כאן הינו שהסוכן החכם (העוזר האישי) לא רק מכיר את האדם מלפני ומלפנים, אלא הוא גם יחבר אותו לסביבה ולעולם. תוכנת המחשב, האפליקציה בסמארטפון או במחשב, תלמד את האדם באופן מתמשך, וכל פעם תיישם את הלמידה הזאת במקום חדש. זו על קצה המזלג רק דוגמא אחת קטנה ליישום אחד של אינטליגנציה חישובית.

3. התוכנה שתצלם אותנו בכל רגע ותזכיר לנו מה ששכחנו
לכולנו זה קורה. אנחנו מאחרים לצאת לעבודה. לבסוף יוצאים בחופזה, נועלים את הדלת, ניגשים למכונית – ואז מגלים ששכחנו את המפתחות. המזכיר החדש הצמוד שלנו יצלם את כל מה שאנחנו עושה, ולכן כשנשאל אותו ליד המכונית היכן השארנו את המפתח – הוא יוכל לומר לנו שהשארנו אותו למשל על השידה ליד הכניסה אתמול בערב. אותו מזכיר, לאחר שילווה אותנו כמה ימים וילמד אותנו – יבין (יחזה) שאנחנו בדרך לעבודה ויזכיר לנו לקחת את המפתחות עוד לפני שהפעלנו את האזעקה. כך בעצם תוכנת מחשב תלמד את דפוס ההתנהגות שלנו ותתריע בזמן אמת על איך להתנהג או לפעול.

באינטל ישראל מעריכים שהטכנולוגיות שיפותחו במכון האקדמי יגיעו לידי הבשלה בשנים הקרובות, וחלקן צפויות להפוך למוצרים מסחריים.

אינטל השקיעה גם השנה כ- 300,000 שקלים בפרסי הצטיינות לסטודנטים וסטודנטיות להנדסה ומדעים

בטקס שהתקיים בסינמה סיטי בגלילות, ציינה אינטל את השלמתה של תוכנית 'פרסי אינטל' לשנת 2012. השנה הוענקו כ-60 פרסים בשווי כולל של כ- 300,000 שקלים.

'פרסי אינטל' הינה תוכנית ייחודית הנערכת ברציפות משנת 2003, שמטרתה לקדם מצוינות בלימודים ובמחקר אקדמי, ולעודד סטודנטים וסטודנטיות להמשיך לתארים מתקדמים. במסגרת התוכנית, אינטל מעניקה מדי שנה פרסי הצטיינות לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים להנדסה ומדעים. הפרסים לתארים מתקדמים מוענקים למסטרנטים ולדוקטורנטים העורכים את מחקריהם בתחומים כדוגמת מחשוב ויזואלי, תוכנה, טכנולוגיות ייצור, ייצור ותכנון ירוק, תקשורת.

מקסין פסברג, סגנית נשיא אינטל העולמית ומנכ"ל אינטל ישראל, הדגישה בטקס את חשיבות הקשר בין אינטל לאקדמיה, ושיבחה את הזוכות והזוכים.

פרופסור פדר מאיר מאוניברסיטת תל אביב בירך בשם האקדמיה. את הערב חתמה הרצאה בנושא חדשנות מפי שי קוואס, מנהל קבוצת ארכיטקטורה באינטל. פרסי הדוקטורט הוענקו השנה על שמות עובדי אינטל שנפטרו בשנה החולפת, במעמד משפחות העובדים.

אינטל רואה חשיבות רבה בקידום ההשכלה הגבוהה שהיא הבסיס להמשך צמיחת המשק הישראלי, ולכן משקיעה מדי שנה משאבים רבים בקידום האקדמיה הישראלית. שיתוף הפעולה עם האקדמיה כולל פיתוח תוכניות הוראה בתחומי הנדסה ומדעים, מענקים למעבדות הוראה, פיתוח והוראת קורסים אקדמיים, תרומת ציוד למעבדות הוראה ומחקר, תמיכה בפרויקטי מחקר, תמיכה בסטודנטים וסטודנטיות מצטיינים, ועידוד סטודנטים בלימודי הנדסה ומדעים להמשיך לתארים מתקדמים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. ואז המחשב / התוכנה תרצה לצאת החוצה מעבר לעולם הוירטואלי זאת תהיה תחילת סופו של עידן האדם !!!

  2. ר.ח

    המוח האנושי, משתנה ובלתי יציב, ללא קשר עם פעילותו, אי וודאות שולטת בו
    מלבד זה הוא מושפע מיתר חלקי הגוף ומהסביבה.
    לא נראה לי שאפשר לחקות אי ודעות אחת על ידיי אי ודעות אחרת.

  3. נראה לי שב:
    1) הבנה מתי בדיחה מצחיקה ומתי לא
    2) פיתרון חידות הדורשות יצירתיות
    3) הבנת משפטים עם כפל משמעות
    4) הבנה של סגי נהור וציניות

    בכל אלה עדיין ניתן להפיל מחשב, אם כי זה יילך ויהיה קשה יותר ויותר.

  4. טוב כאן אתה כבר מדבר על מחשב שמנסה בכוונה להטעות אותך…. זה כמובן כבר סיפור יותר מסובך.

  5. מה זאת אומרת "ייראו" חכמים יותר.
    מה ההבדל בין להיראות חכם לבין להיות חכם?

    לגבי תשובות המחשב, אם לאותו מחשב תהיה מטרה להידמות לבני אדם, אזי ודאי שהוא ידע על המחקרים של זמני התגובות שלנו או האופן שבו אנו שוגים. כלומר גם את זה הוא יוכל לחקות.

  6. נקודה:
    כל מה שנרשום פה, המחשב הזה ימצא, וידע עליו…ולכן יוכל גם לענות על השאלה.

    אתה צריך להבין שכל מה שאי פעם קרה המחשבים בדור הבא "ידעו", ולכן הם יראו חכמים יותר מבני האדם, גם בתחומים שכיום נראים לנו אנושיים לחלוטין.
    תרבות ומוסיקה לדוגמא – אתה בטח תפרש הבנה של אדם בתחומים אלו להיותו בן תרבות, משכיל ו- "אנושי". אבל המחשב כבר ידע כבר יותר טוב מאיתנו, למשל, לזהות יצירה בעלת ערך, וגם להסביר לך למה היא כזו…

  7. תשאל אותו כמה זה 56975967542967.54765437437 כפול 35473457.2787582 לחלק ל – 35.87.

    אם התשובה תתקבל תוך פחות מעשירית השנייה אז בטוח שזה מחשב 🙂

    (לא מתוחכם במיוחד אבל עושה את העבודה)

  8. כן יש לי רעיון, מחשב כזה בגלל עוצמתו הגדולה ובגלל שתהיה לו גישה מיידית דרך האינטרנט ( + מאגרי מידע מקומיים מאסיביים) כמעט לכל הידע האנושי, יוכל לענות במהירות ובצורה מדוייקת כמעט על כל שאלה שתשאל אותו, לא משנה באיזה תחום. זאת בניגוד לאדם ממוצע שידע לענות רק על חלק מהשאלות, רק בתחומים מסויימים אותם הוא מכיר וגם אז הוא לא יענה בצורה מהירה כמו מחשב….

    כלומר אם תנסה להתקיל תוכנה כזו במגוון רחב של שאלות בתחומים שונים ומגוונים והיא תדע להשיב על כולם בצורה מדוייקת תוכל להגיד כמעט בוודאות שמדובר במכונה.

  9. כתבה מעניינת בנושא מרתק ועתידני, יש לשמחתנו עוד נושאים ופרויקטים מתקדמים ביותר בתחומי המדע והטכנולוגיה.

    נקשר בין כתבה זו לקודמת
    ככול שעולם זה מתפתח ומתקדם הוא יוצר ריחוק יותר ויותר עם רוב רובה של אוכלוסיית העולם. מכיוון
    שקשה להסביר את העולם המדעי המודרני וכן לא נראה בחלק גדול מהפיתוחים החדשים, קשר עם צרכי וחיי היום יום.

    נשמר אותו המצב כאשר הכוחות הכלכליים והפוליטיים הם שבסופו של דבר המנווטים והמשפיעים על כיוון ההתפתחות, ללא תקציב אין מחקרים וניסיונות, ללא אנשי וההון אין תקציב, ללא ניצול ושחיתות אין אנשי הון.

    לא בטוח שהרוב הגדול של האנושות אכן שיפר או ישפר את "איכות" חייו.

  10. אני מחפש אחר שאלה מתוחכמת כזו שאיתה נוכל להפיל את המחשב בפח ולהוכיח לכולם שמדובר בסה"כ במחשב ולא בבן אדם.

    למישהו יש רעיון?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן