גלולות אינסולין – באופק

מדען מטייוון גילה כי חומר כימי הנמצא בקליפות סרטנים (שרימפס) יכול להעביר את מולקולת השרימפס בלי שתיהרס בקיבה

חולי סוכרת חייבים לשלוט ברמות הסוכר שלהם, אך הגוף שלהם לא מייצר אינסולין. הפתרונות היו לקחת גלולות שמאלצות את הלבלב לייצר אינסולין בשארית כוחותיו, או מונעות מהכבד לייצר סוכר נוסף, וכמובן האופציה האולטימטיבית היא להזריק את האינסולין ישירות שיספוג בגוף ויגיע לזרם הדם שם ידאג להעביר את הסוכר לתאי הגוף שלא יישאר ברמות גבוהות מדי בדם. הסיבה לסיבוכיות הזו היא שלא ניתן היה לפתח גלולת אינסולין משום שהחומר הזה נהרס בקיבה.

כעת גילה צוות מאוניברסיטת צינג הואה בטאיוואן קיומם של ננו-חלקיקים בקליפת השרימפס שיכולים להגן על התרופה מפני ההרס בקיבה. ואולם יש עוד צורך לבצע ניסויים על החומר בחולדות ועדיין רחוקה הדרך לשימוש בה אצל בני אדם.

תרופות המכילות חלבונים, לרבות אינסולין, לא יכולים לשרוד את החומציות שבקיבה, והחלופה היחידה שיש היום, גם היא חדשה יחסית להזרקות היא שימוש במשאפים. החוקרים מטייוון גילו דרך לכלוא את התרופה במעין בועה המתנגדת לחומציות בקיבה ולשאר נוזלי העיכול, אך עדיין תהיה קטנה מספיק כדי לחלוף דרך שכבת התאים בדפנות המעי הדק ולשחרר את מטענן לזרם הדם.

הם מכניסים את האינסולין לכדוריות קטנות העשויות מציטוזן (chitosan), פחמימה טבעית המופקת מקליפות סרטני השרימפס. חומר זה נמשך לדפנות בהגיעו למעי הדק והדבר מגביר את הסיכוי כי הכדוריות יספגו ויעבירו את תכולתם למקום הנכון. הכדוריות הללו ניתנו לחולדות מעבדה שקיבלו מלבדן תרופות שגורמות להן לחקות את מחלת הסוכרת, כדי לראות אם התרופה החדשה תוריד את רמות הסוכר בדמן.

בעוד חולדות שקיבלו אינסולין נקי לפיהן לא הראו שינוי, אלו שקיבלו את הננו כדוריות הללו הממולאות באינסולין הראו ירידה משמעותית ומשמעות הדבר שהאינסולין חדר לזרם הדם שלהם. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי Biomacromolecules.