סיקור מקיף

בזכות הרי הגעש הקטנים / דייוויד ביילו

התפרצויות געשיות קטנות רבות סייעו בריסון שינוי האקלים בעשר השנים האחרונות

התפרצות הר הגעש טונגורהואה באקוודור, 29/11/2011. צילום: shutterstock
התפרצות הר הגעש טונגורהואה באקוודור, 29/11/2011. צילום: shutterstock

ביום ולנטיין האחרון, בפברואר 2014, התפרץ הר הגעש קֶלוּד שבאינדונזיה, איבד את פסגתו וכיסה באפר כפרים ברדיוס של עד 500 קילומטרים ממנו. בה בעת, הזרימה ההתפרצות גופרית דו-חמצנית אל הסטרטוספרה, לגובה של 28 קילומטרים מעל פני הים. הכמות הייתה אמנם קטנה, אך השלכותיה היו חשובות מפני שהתרכובת יצרה טיפות קטנטנות של חומצה גופרתית שפיזרו את אור השמש ועזרו לצנן את כדור הארץ. התפרצויות "קטנות" כמו זו, וכמו 17 אחרות שאירעו בין 2000 ל-2012 בכל מיני מקומות בעולם ובהם מַנאם, הרי סוּפְרייר, ג'בל א-טייר, ואייפלטלאיוקוטל, סייעו בהאטת ההתחממות הגלובלית. כך טוען מחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Geoscience.

"הגאות בפעילות הוולקנית בתחילת המאה ה-21 ללא ספק תרמה להפוגה [בהתחממות]," אומר חוקר האטמוספרה בנג'מין סאנטר מן המעבדה הלאומית לורנס ליוורמור, המחבר הראשי של המאמר. אבל הרי הגעש לא היו הגורם היחיד. גם השמש, שהייתה שקטה במיוחד, זיהום האוויר מתחנות הכוח הפחמיות של סין [המשחררות חלקיקים מפזרי אור – העורכים], ופעולותיהם המסתוריות של האוקיינוסים עשו את שלהם. וסאנטר מוסיף: "בסך הכול, התוצאה הייתה קיזוז חלקי של פעולת גזי החממה הנפלטים בגלל מעשי האדם."

בינתיים, ההתחממות העולמית מוסיפה לצבור עוצמה בעודה נסתרת מאחורי הרי געש שפסגתם עלולה להתנפץ בכל רגע. על פי מחקרים שנערכו על התפרצויות ענק בעבר, כמו זו של הר פינאטובו בפיליפינים ב-1991, צפוי שהטיפות והחלקיקים מחזירי האור (אֶרוֹסוֹלים) ינשרו לאדמה בתוך כמה שנים ויותירו את כדור הארץ חשוף למלוא עוצמת פעולתם של גזי החממה לוכדי החום שבני האדם פולטים.

אם הרי הגעש לא יתרמו את חלקם, ייתכן שבלית ברירה נצטרך לפזר אֶרוֹסוֹלים משלנו. הדוגלים בדוגמה זו של "גאו-הנדסה" רוצים להתערב באמצעות הזרמת אֶרוֹסוֹלים גוֹפרַתיים לסטרטוספרה במקום אלה שמפזרות ההתפרצויות הגעשית או בנוסף להם. תיקון מכוון כזה של מערכות האקלים הכלל-עולמיות הוצע כתכנית חירום למקרה ששינוי האקלים ייעשה קטסטרופלי. עם זאת, הדבר יבוא על חשבון בריאותה של הסטרטוספרה, השכבה שעוזרת לגונן על החיים מקרינה אולטרה-סגולה, מפני שלחומצה הגופרתית בשחקים יש תופעת לוואי בלתי רצויה והיא חיסול האוזון. אבל לנוכח הקיפאון בהפחתת הזיהום בגזי חממה, הוויכוח על גאו-הנדסה בוודאי יימשך גם אחרי שתחלוף השפעתן של ההתפרצויות הגעשיות הקטנות האחרונות.

 

הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. אתה לא יודע להבדיל בין הטווח הקצר לטווח הארוך. ברור שיש קיזוז והיה טוב אילו היו נפלטים רק גזים שגורמים להתקררות. בטווח הארוך גם הרי הגעש תורמים את חלקם אבל הוא לרוב זניח לעומת השפעת האדם.

  2. ואני אישית אוהב את זה שה CO2 שנפלט בכמויות בלתי נתפסות מכל התפרצות כזו פתאום לא תורם להתחממות אלא להתקררות ..אכן מודלים מדויקים ומדעיים יש למדעני האקלים.( סרקזם ) .

  3. שימו לב- הר געש קטן אחד שהתפרץ קירר את האטמוספרה והשפיע יותר מכל הפעילות האנושית שהייתה אמורה לחמם את האטמוספרה! האם לא מגזימים בתרומת האדם להתחממות?
    סתם חומר למחשבה.
    יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן