מדענים, רופאים וחולים משתפים פעולה ומתעדכנים בחידושים בכנס על מיאלומה נפוצה

הכנס יתקיים ביום רביעי, ה-21 במאי  במכון ויצמן למדע

לוגו עמותת אמן
לוגו עמותת אמן

כנס מדעי ייחודי על מיאלומה נפוצה יפגיש מדענים, רופאים וחולים, במטרה לפתח ולחזק את הדיאלוג בין מדע לרפואה בכל הקשור למחלה. הכנס יתקיים ביום רביעי,  ה-21 במאי במכון ויצמן למדע. בחלקו הראשון של הכנס ידונו זוגות של מרצים – מתחום המחקר הבסיסי ומתחום הרפואה – בנושאים שונים המאפיינים את מחלת המיאלומה, כל אחד מנקודת המבט שלו.

אחר הצהריים יתקיים חלקו השני של הכנס שהוא למעשה הכנס השנתי של עמותת אמ"ן (אגודה למיאלומה נפוצה) שהוקמה בשנת 2005 על-ידי חולים במחלה. בכינוס העמותה משולבים כל הגורמים הפועלים להמשך מוצלח של המאבק במיאלומה – חוקרים, רופאים וכמובן ציבור החולים. מארגני הכנס שמתקיים השנה במכון ויצמן למדע, מקווים שהוא יוליד רעיונות חדשים, וכן שיתופי פעולה בין המדענים לרופאים, לקידום אפשרויות לטיפול במחלה.
המיאלומה הנפוצה היא מחלה של לשד עצם. זוהי מחלה ממאירה (סרטן) של תאי פלסמה הנוצרים ומצויים בלשד העצם. תאי הפלסמה החולים הם תאים אשר חל בהם שיבוש גנטי הגורם לפיצול בלתי מרוסן.  בהתנהגותם החדשה גורמים התאים לספיגת יתר של עצם, וליצירת אזורים חלשים בעצם עד כדי הופעת שברים ספונטאניים (ללא עומס) של העצם. אותם תאים מייצרים ומפרישים חלבונים ספציפיים למערכת הדם וממנה לכליות – חלקם מוצאים אל מחוץ לגוף דרך מערכת השתן, אך הם עלולים לגרום לאי ספיקת כליות.

נזקים ופגיעות נוספות עלולים להתרחש ברמות שונות, כמו פגיעה בשיווי משקל של מרכיבי הדם: ירידה בכדוריות דם אדומות (אנמיה), ירידה בתאי דם לבנים והחלשות של המערכת החיסונית.

נכון להיום, המחלה אינה ניתנת לריפוי אולם ניתן להגיע לשליטה במחלה ודיכוי הפעילות שלה עד כדי חזרה לשגרת חיים רגילה למשך שנים ארוכות. ברחבי העולם וגם בישראל מתבצעים מחקרים רבים למציאת תרופות וטיפולים חדשים למחלה וכבר כיום קיימות חלופות  שונות המאפשרות התאמה ספציפית של הטיפול לחולה – לפי מצבו.

ד"ר בנצי כץ, ממארגני הכנס, אומר: "בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות חדשות לטיפול במיאלומה, שחלקן – כמו תלידומיד ו-וולקייד –  אף נכללו בסל התרופות. אך למרות ההרחבה והשיפור באפשרויות הטיפול במחלה, המלאכה עדיין רבה."

"תרופות חדשות נוצרות בתהליך ארוך וממושך שתחילתו במחקר מדעי בסיסי, ועד שהן מוכנות לשימוש קליני עוברות לעתים שנים. מקורה של תרופת הוולקייד, למשל, הוא במחקר ביוכימי על תהליכי הבקרה של רמות חלבונים בתא שהחל עוד בשנות ה-70 של המאה ה-20, וזיכה את עורכיו, הפרופ' אהרון צ'חנובר והפרופ' אברהם הרשקו בפרס נובל לכימיה בשנת 2004.

"התאים הממאירים במחלת המיאלומה, בדומה לרוב הגידולים הסרטניים, מפתחים עמידות לתרופות וטיפולים ובשל כך מתקשים הרופאים להשיג הפוגות במחלה, וכמובן ריפוי. לפיכך, יש צורך בפיתוח מתמיד של תרופות חדשות שיתבססו על עיכוב של כמה שיותר מנגנונים בתאי המחלה. תהליכי פיתוח כאלה מחייבים קיום דיאלוג קבוע בין המדענים העוסקים בפענוח המנגנונים הבסיסיים השולטים בהתנהגות התאים לבין הרופאים המכירים היטב את המחלה, את תגובותיה לטיפולים שונים ואת השפעת התרופות על החולים".

הנושאים שיידונו בין היתר בכנס:

  • בקרה על המוות של תאים ועמידותם של תאי מיאלומה לטיפולים כימיים – רפואה: פרופ' דינה בן יהודה מביה"ח הדסה עין-כרם, ירושלים; מדע בסיסי: פרופ' עדי קמחי, ממכון ויצמן למדע
  • טיפולים יעודיים במיאלומה נפוצה – רפואה: ד"ר יזהר הרדן, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל-השומר; מדע בסיסי: פרופ' אלכס לויצקי מהאוניברסיטה העברית, ירושלים
  • השתלת תאי גזע  המאטופויטיים במיאלומה נפוצה – רפואה: פרופ' יעקב ראו, מביה"ח רמב"ם, חיפה; מדע בסיסי: ד"ר שולמית  לבנברג מהטכניון בחיפה;
  • מחלת עצם במיאלומה נפוצה – רפואה: ד"ר הילה מגן, מהמרכז הרפואי ע"ש רבין, פתח-תקווה; מדע בסיסי: פרופ' דב ציפורי, ממכון ויצמן למדע.
  • הרצאת אורח: נושאים בלתי-פתורים במיאלומה נפוצה – פרופ' פאול ריצ'רדסון מהמרכז הרפואי דנה פרבר שבבוסטון, ארה"ב

עמותת אמ"ן שהוקמה על ידי חולים בשנת 2005, פועלת בין היתר להעלאת המודעות אצל הגופים המטפלים והמחקריים לעניינם של חולי המיאלומה, וכן לשיפור איכות החיים של החולים ובני משפחתם. כמו כן פועלת האגודה לקיום דיאלוג בין אנשי המחקר, הרפואה, והחולים. העמותה אינה מזוהה עם מרכז רפואי כל שהוא או עם גישה טיפולית מסוימת.
אתר האגודה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן