סיקור מקיף

יבמ מתכננת את מחשב העתיד על בסיס מבנה המוח האנושי

הממשל האמריקאי יסייע ב-4.9 מיליון דולר למחקר בהובלת יבמ, בו שותפות גם חמש אוניברסיטאות בינלאומיות מובילות בתחום המחשוב הקוגניטיבי

המחקר הנוכחי הוא חלק מהמאמץ לבנות את מחשב העתיד: מכונה שתדמה ותחקה את פעולת המוח ותציע יכולות חישה, תפיסה, אינטראקציה וקוגניציה – הכל בצריכת זרם נמוכה במיוחד, ובמימדים פיזיים קומפקטיים
המחקר הנוכחי הוא חלק מהמאמץ לבנות את מחשב העתיד: מכונה שתדמה ותחקה את פעולת המוח ותציע יכולות חישה, תפיסה, אינטראקציה וקוגניציה – הכל בצריכת זרם נמוכה במיוחד, ובמימדים פיזיים קומפקטיים

חוקרים במעבדות המחקר של יבמ וחמש אוניברסיטאות בינלאומיות מובילות משתפים פעולה בניסיון לבנות מערכת מחשב הצפויה לחקות ולדמות את פעולת המוח האנושי ואת יכולותיו לחוש, לתפוס, לפעול, לנהל אינטראקציות ולהציע מודעות וקוגניציה – הכל בצריכת זרם נמוכה במיוחד, ובמימדים פיזיים קומפקטיים להפליא.

המחקר יצא לדרך על רקע המשך התפוצצות המידע הדיגיטאלי בעולם. דו"ח עדכני של חברת המחקר IDC קובע כי כמויות הנתונים הדיגיטאליים גדלות בקצב של 60% לשנה, באופן המאפשר לעסקים גישה למקורות בלתי נדלים של מידע חדש. ללא היכולת לנטר, לנתח ולפעול על בסיס המידע הזה בזמן אמת, אובד למעשה הערך האמיתי של רוב הנתונים. עד לרכישה המלאה של המידע ולניתוחו המפורט, החלטות עסקיות עלולות להתעכב.

מחשוב קוגניטיבי מביא עימו הבטחה של מערכות המסוגלות לשלב ולנתח כמויות גדולו של נתונים ממגוון רחב של מקורות – כהרף עיין. כך, יוכלו עסקים, מוסדות ומשתמשים לקבל החלטות מיידיות, בלוח זמנים שבו תהיה להחלטות האלה השפעה מהותית.

בנקאים, למשל, נדרשים לקבל בתוך חלקיק שניה החלטות המבוססות על נתונים המשתנים ברציפות ובמהירות עצומה. ניטור מזג האוויר וחיזוי אספקת המים ברמה העולמית נשענים על מדידת שורה ארוכה של תופעות האקלים המשפיעות עליה: טמפרטורה, לחץ ברומטרי, גובה גלים באוקיאנוסים השונים, אקוסטיקה, גאות ושפל. בכל אחד מהתחומים האלה, וברבים אחרים, הבנה בזמן אמת של ההיגיון שמאחורי כמות עצומה של נתוני קלט הופכת למשימה בלתי אפשרית. מחשב קוגניטיבי, שיפעל כ"מוח עולמי", עשוי לשלב במהירות פיסות נפרדות של תצריף מידע מסובך, ולסייע לאנשים לקבל במהירות החלטות נכונות.

יבמ מובילה עתה מאמץ מחקר משולב, בניסיון לשאוב השראה מהמבנה, הדינמיקה, התפקוד וההתנהגות של המוח האנושי. צוות החוקרים ינסה לשבור את גבולות תפיסות התכנות המוכרות כיום, בתקווה לבנות בסופו של דבר מערכת שתתמודד עם המוח האנושי בכל הנוגע לרמת צריכת האנרגיה ולגודל הפיסי.
הכוונה היא להשתמש בנאנו-מתקנים ורכיבים, שיבצעו משימות מקבילות לאלה של הסינאפסות והנוירונים במוח האנושי. הטנכנולוגיה הזאת תאפשר להציג ארכיטקטורת מחשוב שונה לחלוטין מזו המוכרת לנו כיום, ותפיסה חדשה של תכנות.

לא מכבר, הציג צוות המחשוב הקוגניטיבי ביבמ סימולציה קרובה לזמן אמת של פעולת המוח של יונק קטן – על גבי מחשב-על של יבמ מסדרת BlueGene. החוקרים עורכים ניסיונות במגוון הנחות מחקר מתמטיות לגבי הדמיית אופן הפעולה של המוח, בניסיון לבנות מודל ליבה קונצפטואלי של פעולת המוח.

המטרה הסופית וארוכת הטווח, היא לבנות מחשבים לשימוש כללי שיוכלו לשלב מידע ממכוון חיישנים ומקורות, להתמודד עם עמימות נתונים, להגיב באופנים תלויי-הקשר, ללמוד ולשפר את ביצועיהם לאורך ציר הזמן על בסיס השוואת תוצאות עיבודים קודמים אל ההתפתחויות בפועל שאותן ניסו העיבודים האלה לחזות, לזהות דפוסי פעולה והתפתחות, ולפתור בעיות על בסיס תפיסות, פעולות וקוגניציה בעולם מורכב ואמיתי.

סוכנות המחקר הבטחוני המתקדם של ארה"ב, DARPA, תעמיד לרשות יבמ והאוניברסיטאות עימן היא משתפת פעולה מימון בהיקף של 4.9 מיליון דולר, לפיתוח השלב הראשון בפרוייט SyNAPSE – ראשי תיבות אנגליים של "מערכות אלקטרוניקה ניתנות למידרוג בעלות מבנה נוירוני". הצעת המחקר של יבמ, "מחשוב קוגניטיבי באמצעות סינאפטיקה אלקטרונית ומחשוב על", מציעה לנהל מחקר פורץ דרך בתחומים דוגמת סינאפטות אלקטרוניות, מדעי חומרים, מעגלים במבנה נוירוני, נאנו-רכיבים, מכשירים דמויי סינאפטות, הדמיות מחשוב-על וסביבות וירטואליות.

צוות החוקרים בפרוייקט אותו מובילה יבמ, כולל מומחים מאוניברסיטאות סטנפורד, קורנל, ויסקונסין, קולומביה ואחרות.

בניגוד למחקר בתחום הבינה המלאכותית שהתמקד בעבר בהנדסת היבטים מסויימים של מכונות חכמות, חותרים כיום החוקרים בתחום המחשוב הקוגניטיבי לבנות מכונות חכמות בגישה כוללנית, שידעו לשלב את כל פיסות הטכנולוגיה מצד אחד וכל סוגי המידע מצד שני.

יבמ ונשיונל גיאוגרפיק ימפו את תנועת האדם על פני כדור הארץ

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

18 תגובות

  1. תפסיקו להדפיס את התגובות האלימות שלו, הוא מתחזה שלפעמים כותב שהוא בוגר ישיבה, לפעמים מהטכניון לפעמים מאיכילוב ותמיד תמיד תגובות אלימות

  2. היגס,

    הייתי שמח לראות נתונים סטטיסטיים על התופעה שאתה מתאר. אני נוטה להאמין שמדובר בתופעה מקומית מסביבך, ואין טעם להסיק מסקנות כוללות – בדיוק כפי שינון שרב לא יכול לקבוע כי כל החילונים נטולי ערכים, רק מתוך מספר הפירות הבאושים שהכיר.

  3. היגס:
    הכל נכון פרט לכך שהייתי מחליף את הביטוי "חלק נכבד" בביטוי "מיעוט זעיר"

  4. רועי צזנה
    מייצג מייצג אני מכיר אישית על אף שאיני אוהב דברים רבים מזוייפים ומעצבנים בחברה הזאת. וכמובן שחלקם הגדול אינם עושים צבא.
    ובכ"א לא ניתן לקחת מהם את הגישה הכללית הנורמאלית לתחומים רבים בחיים.
    חלק נכבד מלומדי הכוללים כלומר לאחר כ3 עד 4 שנים כשנישאו בגיל 18 והולידו ילדים מכשירים את עצמם ללימודי הנדסה טכנולוגיה ומקצועות חופשיים.
    נשים רבות מהחוג הזה מפרנסות את משפחתם בתור מפתחות תוכנה בחברות שונות.
    החברות מאד אוהבות להעסיקן בגלל מוסר עבודה גבוה. לדוגמא עובדת כזאת לא תגלוש באינטרנט או תשלח אימיילים במקום עבודתה ואפילו שעובדת בחברה שמפתחת אפליקציות לאינטרנט. הן גם תופסות את העבודה מהר ועושות עבודה טובה.

  5. רק לפני כמה דקות הגעתי למחשב (היה לי בוקר קצת עמוס) ואני מצטרף בכל לב לדברי רועי – הן ביחס לדברי הרב-דוקטור והן ביחס למדגם של היגס.
    זה מזכיר לי את "המבחן של המדינה" בטלוויזיה שבו בדקו רמות אינטליגנציה של קבוצות אוכלוסיה שונות.
    היו שם מפתחי גוף, דוגמניות, רואי חשבון, חברי כנסת ועוד כהנה וכהנה בעלי מקצוע.
    היו גם תלמידי תיכון.
    בלטו בהעדרם מדענים ואנשי הייטק.
    עורכי התכנית מאד התפעלו מן העובדה שתלמידי התיכון השיגו תוצאות טובות מכל האחרים ואפילו לא שמו לב שכאשר שאלו את העלי ההישגים הגבוהים מבין התיכוניסטים מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים הם אמרו "אנשי מדע" או "אנשי הייטק".
    אני מניח שבפעם הבאה כשיערכו את התכנית והחברה האלה כבר יהיו אנשי מדע והייטק – הם כבר לא יוזמנו למבחן והתופעה תחזור על עצמה.

  6. מן הראוי לציין ש- 'דוקטור רועי לרנר' מפרסם גם תחת השם 'הרב נחמן פרקש' ושמות אחרים עם תארים מפוקפקים.

    היגס,

    שים לב שקבוצת המדגם שלך כאן (חרדים שרוצים להתקבל לאוניברסיטה) אינה זהה לקבוצת מדגם מכלל האוכלוסיה הארץ-ישראלית. יש לי הערכה עמוקה לחרדים המחליטים לעשות פסיכומטרי וללכת לאוניברסיטה, ושוברים בדרך-כלל את מוסכמות החברה בה הם חיים לשם כך. צריך מוטיבציה מאד גבוהה בשביל להגיע להחלטה כזו (כמו גם אינטילגנציה גבוהה מלכתחילה), ואני מאמין שאותה קבוצה אינה משקפת את כלל הציבור החרדי – בדיוק כפי שקבוצה של יזמי היי-טק אינה משקפת את כלל הציבור הארץ-ישראלי.

  7. ד"ר רועי לרנר-הטכניון
    צר לי לקלקל לך העובדות שלהלן מדברות

    שיאני פסיכומטרי: חרדים ללא רקע באנגלית
    תלמידים חרדים ללא רקע בלימודי אנגלית ניגשו לבחינות הפסיכומטרי ושברו שיאים כאשר 10-15 אחוזים מהם השיגו ציון גבוה מ-700. זאת כשהנורמה היא 5%.

    3 כיתות חרדיות מירושלים ניגשו לבחינה הפסיכומטרית במועד האחרון ושברו את כל השיאים: באחת מהכיתות הללו 12% מכלל התלמידים הוציאו ציון גבוה מ -700, למרות שלפני כן למדו מתמטיקה בסיסית בלבד ולא למדו אנגלית כלל. אחרי שלמדו להתמודד עם האנגלית בפסיכומטרי ב- 4 חודשים, התחנה הבאה עבורם היא מעוז האקדמיה החילונית – האוניברסיטה.

    רק 5% מקרב כל הניגשים לבחינה הפסיכומטרית מוציאים ציון מעל ל-700, כך שבכיתת פסיכומטרי ממוצעת, המונה 20 אנשים, מדובר בממוצע על אדם אחד בלבד שיגיע לציון הנכסף. כאמור, למועד אפריל של הבחינה הפסיכומטרית ניגשה לראשונה כיתה חרדית, ששברה את כל הסטטיסטיקות: 15% מהלומדים בה הוציאו ציון גבוה מ-700 ו-45% מתוכה עברו את ה- 610 (לעומת ממוצע ארצי של 27%).

    במועד יולי כיתת פסיכומטרי של EZ Way שהורכבה מתלמידים חרדים במכינת הטכניון שוב שברה את הסטטיסטיקות, וקרוב ל- 10% מהתלמידים עברו את ה- 700.

    במועד אוקטובר של הבחינה המגמה נמשכה בשלוש כיתות לתלמידים חרדים שנפתחו לאור ההצלחות בבחינה הקודמת. באחת הכיתות 12% מכלל התלמידים זכו להוציא ציון הגבוה מ- 700. הממוצע בכיתות אלו עמד על כ- 575 (40 נקודות מעל הממוצע הארצי) על אף שהיתה זו הפעם הראשונה שבה נבחנו כל התלמידים. הקורסים נערכו במסגרת בית הספר EZ Way פסיכומטרי המפעיל קורסים מיוחדים לבחינה הפסיכומטרית לתלמידים חרדים שמעולם לא למדו אנגלית ולמדו מתמטיקה בסיסית בלבד.

    "מדובר כבר בעובדה – חרדים שמעוניינים ללמוד באוניברסיטה כדי להתקדם בעולם ההנדסה וההי טק נאלצים להיבחן בבחינה הפסיכומטרית, למרות שאין להם כמעט רקע באנגלית ומתמטיקה. כדי להרים את הכפפה ולעמוד בביקוש, הכנו תוכנית לימודים ייחודית שלוקחת בחשבון את יכולת השינון החרדית, והיא הפכה להצלחה מסחררת" קובע עו"ד אהוד צלטנר, מנכ"ל בית הספר EZ Way פסיכומטרי, אשר התפרסם כבר בעבר בהתאמת הקורסים לקהלים ייחודיים, בין אם המדובר בקהל מאתגר כמו לקויי למידה או בקורסי נשים בלבד או בקרב עולי אתיופיה.

    עוד מציינים בבית הספר כי הציונים המדהימים של למעלה מ-100 חרדים המתכוונים להתקבל לאוניברסיטה, בעיקר למקצועות ההיי-טק וההנדסה, היו מפתיעים למדי, בהתחשב בכך שבמוסדות הדתיים שבהם התחנכו תלמידי הקורס לא נלמדה השפה האנגלית ורמת לימודי המתמטיקה הייתה בסיסית. "התלמידים התחילו את הקורס עם ממוצע ציונים נמוך מ-400, אך הגיעו לשיפור שחורג מהסקלה של המרכז הארצי לבחינות והערכה – 80% מהם עברו את הממוצע והחציון הארצי. בקורס סייענו להם ללמוד תוך 4 חודשים אנגלית ברמה גבוהה מאד ולהצליח במקום שבו חלק מלומדי האנגלית מאז בית הספר היסודי אינם מצליחים. " אומר עו"ד אהוד צלטנר.

    הבקיאות של התלמידים בשפה העברית וטכניקות ניתוח לשוניות שמוכרות להם מחומרי הלימוד בעולם החרדי סייעו לתלמידים להצליח בחלק המילולי של הבחינה ללא קושי רב. טכניקות הלימוד של EZ Way פסיכומטרי בשילוב "החוכמה היהודית", שמאפשרת לבני המגזר החרדי לקלוט ולשנן חומרי לימוד סייעו לתלמידים להשלים את הפער.

    "המוטיבציה של החרדים להתקבל לאוניברסיטה ולהשתלב במעגל העבודה היא תופעה שיש לתת עליה את הדעת. מאז ומעולם הטענה היתה שמערכת החינוך החרדית פוגעת בסיכויי בוגריה להשתלב בשוק העבודה, אבל מסתבר שיכולת השינון והלימוד האינסופית של בחורי הישיבה באה לעזרתם ומקנה להם מיומנויות למידה בתחומים נוספים", אומר עו"ד אהוד צלטנר, מנכ"ל בית הספר.

  8. לד"ר ה"מכובד"
    אדם עם דעות כה מתנשאות, מזלזלות ואף מסיתות לא צריך להתבטא בציבור.
    שקול מילותיך כי הכל בחיים חוזר.

  9. נו..לשם מה לדעתך מורישים את כל המידעים והמוח למחשבים???כעת יוכל גזע "ההומוספיאנס" להתפנות לשטויות..ולהנות לשם שינוי מעולם ההבלים..איזה כייף..

  10. כמובן שאין מדובר במוח של חרדים ודוסים-להם אין IQ בכלל ומספר הנאורונים במוחותיהם נמוך מזה של באבון אפריקני.

  11. זה מפחיד כי הם עוד עלולים להצליח
    ברגע שלמחשב תהיה בינה מלאכותית הלך עלינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן