סיקור מקיף

הסינגולריות כמעט כאן

על ספרו המהפכני של ריי קורצוויל – הסינגולריות קרבה

עטיפת ספרו של ריי קורצווייל, הסינגולריות קרבה (באנגלית)
עטיפת ספרו של ריי קורצווייל, הסינגולריות קרבה (באנגלית)

ריי קורצוויל (Kurzweil) הוא אדם מעניין וחשוב ביותר שרוב האנשים לצערי מעולם לא שמעו עליו. קורצוויל הוא עתידן, איש מחשבים ומהנדס, שייסד חברות טכנולוגיות שונות בתחומי הבינה המלאכותית, ועמד בראשן כבר משנות השישים. קורצוויל הוא איש אשכולות, ולדעתי האישית אחד הסופרים, אנשי המדע והרוח החשובים ביותר כיום.

קורצוויל נולד בארה”ב והחל לתכנת בשנת 1960 כשהיה בן 12 בלבד. בשנות נעוריו פיתח מחשב שניגן על פסנתר בכוחות עצמו. בגיל עשרים הוא מכר את החברה הראשונה שלו, שפיתחה תוכנה שהתאימה מסלול למידה אקדמי אישי למסיימי תיכון, באמצעות מילוי .שאלון. מאז הספיק קורצוויל לעמוד בראש חברות רבות שחלקן נמכרו בסכומי עתק. בין השאר היה מראשוני המפתחים של תוכנת OCR לזיהוי כתב; תוכנות דיבור אוטומטי המקריאות טקסט לעיוורים; הסינטיסייזר הראשון שמסוגל לנגן צלילים של פסנתר אמיתי וכלי נגינה דיגיטליים אחרים, ותוכנת זיהוי דיבור מוצלחת (שנמכרה לחברת Scansoft תמורת כמאה מיליון דולר ב-1997). עוד עסק קורצוויל בפיתוח טכנולוגיות בתחומים שונים ומגוונים כמו מציאות מדומה, השקעות פיננסיות, פיתוחים צבאיים, הדמייה רפואית אומנות דיגיטלית ועוד.

קורצוויל זכה באינספור פרסים ותארים שונים על המצאותיו, הישגיו המדעיים וספריו, כולל פרסים יוקרתיים ביותר כמו ה- National Medal of Technology, שנחשב לפרס היוקרתי ביותר בארה”ב בתחום הטכנולוגיה וכן פרס מטעם משרד הפטנטים האמריקאי שהעניק לו סכום של חצי מיליון דולר.

בספרו האחרון “The singularity is near” מצייר קורצוויל תמונה לא פחות ממדהימה. לטענתו, עד ראשית שנות העשרים של המאה הנוכחית, עוצמת המחשבים תאפשר לנו להגיע לכמות החישובים שמתבצעת במוח. באותה תקופה כבר תהיה לנו הבנה מעמיקה אודות אופן הפעולה של המוח, מה שיאפשר לנו ליצור תוכנה ברמה גבוהה, ובכך ליצור למעשה אינטליגנציה מלאכותית (AI) ברמה הדומה מאוד לזו של בני אדם. עד אמצע שנות הארבעים של המאה הנוכחית נמשיך לפתח את היכולות שלנו, ובשלב מסויים המחשבים יקחו את השליטה לידיהם וימשיכו בפיתוח מתמיד ומואץ. המחשבים (אם אפשר יהיה לקרוא להם כך בשלב הזה) ימשיכו להתקדם ולהתפתח, וכל דור יהיה מהיר, חזק ויעיל הרבה יותר, כך שקצב השיפור רק ילך ויגבר. קורצוויל חוזה שבשנת 2045 תתרחש הסינגולריות – נקודת המהפך בהיסטוריה, שבעקבותיה אין לדעת מה יקרה ולאחריה האנושות תשתנה ללא היכר.

הדרך אל יכולות מופלאות אלה והסוגיות הפילוסופיות והמוסריות העמוקות הנלוות לכך, אינה ארוכה כפי שניתן להניח. קורצוויל מתווה מסלול ישיר לשילוב האולטימטיבי בין האדם למכונה ולפיתוח אינטליגנציה מלאכותית גבוהה לאין שיעור ממכלול האינטליגנציות של כל בני האדם היום. הדרך לשם עוברת בשלוש מהפכות חשובות אותן מכנה קורצוויל – GNR.

G – Genetics – מהפכה הגנטית כבר כאן. פענוח הקוד הגנטי האנושי והמליארדים שמושקעים כיום במכוני המחקר השונים נותנים כבר היום את אותותיהם, בפיתוח תרופות, בדיקות ושיטות ריפוי חדשות; פיתוח מזון עמיד יותר, מזין יותר וטוב יותר בכל קנה מידה; זיהוי ועצירה של מגפות, מניעת מחלות גנטיות ועוד. הפיתוחים נעשים בקצב אקספוננציאלי (הולך וגובר) ומשפיעים כבר היום על חיינו באופן מקיף. עד אמצע שנות העשרים של המאה הנוכחית נוכל לסנן את כל הפגמים הגנטיים מילדינו ולהעניק להם תכונות חדשות שאינן נמצאות בגנים של הוריהם. נוכל גם להשתמש בטכנולוגיה לייצור תרופות יעילות הרבה יותר, המותאמות אישית לחולים, לייצר מזון מגידולים שיוכלו לצמוח גם בתנאי אקלים קשים מאוד, ובאופן זה להאכיל את אוכלוסיית העולם הגדלה.

N – Nanotechnology – מהפכת הננוטכנולוגיה שאת ניצניה אנו רואים כבר היום תתפתח בסוף שנות העשרים ותפרח בשנות השלושים. הננוטכנולוגיה מתמקדת, בין היתר, בייצור רובוטים בקנה מידה מולקולארי ואפילו אטומי, ומשמעות הדבר היא כי נוכל ליצור רובוטים זעירים בגודל של תאים ואפילו מולקולות. ננורובוטים שכאלה יכילו מספיק זיכרון, אנרגיה, יכולת חישוב ויכולת לתקשר עם הננורובוטים האחרים ועם העולם החיצון באמצעים אלחוטיים, כך שנוכל למעשה ליצור כל חומר העולה על רוחנו. מדובר במעין מדפסת אטומים תלת מימדית שתאפשר ליצור כל דבר – יהלומים, מחשבים חזקים, קפה, עצים, בעלי חיים וגם בני אדם. אם נצליח לשכפל בדיוק מוחלט אחד לאחד בני אדם, על כל הנוירונים, הכימיקלים והתאים המרכיבים אותם, הרי שלמעשה נוכל ליצור טלפורט – מכשיר שיאפשר להעביר בני אדם וחפצים ממקום למקום באופן מיידי, כמו ב”מסע בן כוכבים”, אם כי נאלץ למצוא פתרונות להשמדת ה”מקור” אחרי ההעברה…

ננורובוטים שכאלה יוכלו להסתובב בתוך גופנו ולבחון את כל המתרחש – להתריע בגין מחלות, סתימות בכלי הדם, גידולים ועוד, כמו כן הם יוכלו להילחם באופן פעיל בווירוסים וחיידקים, תוך שהם משחררים תרופות וכימיקלים במינון מדוייק ישירות למקומות המתאימים. על ידי נטרול המחלות שמובילות למוות כמו שבץ, התקפי לב, סרטן ועוד, צפוייה תוחלת החיים לעלות בצורה משמעותית ביותר. הננורובוטים יוכלו גם להיכנס אל המוח ולתקשר ישירות עם הנוירונים ושאר החלקים במוח. יהיו לכך כמה השפעות משמעותיות ביותר:

1. נוכל למפות באופן מדויק לחלוטין את המוח ואת אופן פעילותו, ובכך להבין באופן סופי ומוחלט כיצד פועל המוח וכיצד עובדת האינטליגנציה, מה שיוביל למהפכת האינטליגנציה המלאכותית (R) עליה ארחיב בהמשך.
2. הננורובוטים במוח יוכלו “להתלבש” על הנוירונים, ובכך ליצור אשלייה מוחלטת של מציאות מדומה (ממש כמו במטריקס). נוכל ליצור עולם וירטואלי שיהיה מבחינתנו מציאותי לחלוטין מכל בחינה – תחושה, רגשות, חושים – הכל! ההבדל הוא שאנחנו נוכל לשלוט בעולם שלנו. נוכל לבחור כיצד ניראה, באיזה מקום נסתובב, אפילו מה יהיו חוקי הפיזיקה. החיבוריות לרשת האינטרנט (או יותר נכון, מה שיהיה האינטרנט בעתיד), תאפשר לנו לתקשר בצורה מושלמת עם אנשים אחרים, או יותר נכון עם הדימויים הווירטואלים של אנשים אחרים.
3. באמצעות תקשורת ישירה עם הנוירונים, יוכלו הננורובוטים גם להשתלב ולהוסיף לאופן הפעולה של המוח – הוספת זיכרון, שיפור מהירות החישוב, הקלטת חלומות ומחשבות, העברת מחשבות ורגשות מאדם לאדם ועוד. על ידי שילוב כוח מחשוב טכנולוגי בביולוגיה של המוח נהפוך לסייבורגים בעלי יכולות מדהימות, שיותירו את בני האדם הביולוגים הרחק מאחור. למעשה נשבור את המחסומים האבולוציוניים שמגבילים אותנו מאוד כיום בתחומים שונים.

R – Robotics – המהפכה השלישית עליה מדבר קורצוויל, זו שתהיה הנדבך האחרון בדרך אל נקודת הסינגולריות, היא מהפכת הרובוטיקה (למעשה מתייחס קורצוויל בעיקר אל האינטליגנציה המלאכותית כגורם החשוב במהפכה זו). אנו עדים כבר כיום לשילובם של רובוטים בשלל תחומים – בתעשייה, בבידור, באחזקת הבית ועוד, אלא שזו רק תחילתה של המהפכה שתפרוץ באמצע שנות השלושים של המאה העשרים ואחת. הרובוטים יהיו לא רק בעלי תכונות פיסיות המשלבות חוזק, גמישות ומקוריות, הם גם יוכלו להיות בכל גודל – החל (כאמור) מגודל של מולקולות (ננורובוטים) ועד לרובוטים אדירי מימדים בחלל. אלא שהתכונות הפיסיות המרשימות של הרובוטים נותרות בצל לנוכח האינטליגנציה הגבוהה שתהיה להם ואשר תוביל לנקודת הסינגולריות. זה אולי נשמע בדיוני לחלוטין, אלא שקורצוויל מתווה דרך קצרה וישירה עד לסינגולריות:

כאמור, כבר בסביבות שנת 2020 תהיה לנו חומרת המחשוב הדרושה כדי ליצור סימולציה אחד לאחד של כל התהליכים הפועלים במוח. במהלך שנות העשרים נפתח מודלים טובים יותר ויותר של אופן פעולת המוח, בין היתר על ידי מיפוי מדויק בזמן אמת באמצעות ננורובוטים שיוכנסו לתוך המוח עצמו. ההבנה המוחלטת של אופן פעולת המוח תאפשר לנו ליצור מודלים מדויקים של המוח ובכך ליצור אינטליגנציה מלאכותית השווה באיכותה לזו של האדם. אלא שלא בכך יסתיים התהליך. עוצמת המחשוב ההולכת וגדלה כל הזמן, בשילוב עם הבנה טובה של התהליכים במוח, תוביל לפיתוח אינטליגנציה גבוהה יותר ויותר, עד שבשלב מסוים היא תוכל לקחת על עצמה את היכולת לשיפור עצמי. מכאן ועד נקודת הסינגולריות הדרך קצרה, האינטליגנציה המלאכותית תהפוך לחזקה וטובה יותר מן האינטליגנציה של כל האנושות ועד למליארדי פעמים יותר מסך כל האנושות כולה.

התרבות הפופולארית הפכה את המחשבים האינטליגנטים לאיום עתידני. כולנו מכירים את התסריטים הבידיוניים שבהם ה”מכונות” משתלטות על הגזע האנושי. ראינו אותם בסרטים כמו המטריקס, שליחות קטלנית, אני, רובוט ובאינספור ספרים וסרטים אחרים. אבל היכן עובר הגבול בין אדם למכונה? האם יש לנו סיבה לפחד, או אולי מדובר כאן במהפכה שכולנו נרצה לקחת בה חלק?

בספרו הקודם, “עידן המכונות החושבות”, דן קורצוויל בשאלת הגבול בין האדם למכונה. מי שסובל מבעיות שמיעה ומשתמש במכשיר שמיעה שהוא למעשה רמקול קטן שמוצמד לאוזן, ומי שמשתמש בדיבורית בלוטות` (Bluetooth) אלחוטית המחוברת לטלפון הסלולרי שלו, הוא אדם לכל דבר ועל כך אין וויכוח. טכנולוגיות חדשניות מאפשרות לעיוורים לראות באמצעות מצלמות ווידאו שמחוברות ישירות לעצבי הראייה במוח ומאפשרת לנכים לשלוט בכיסא הגלגלים ובסביבה שלהם באמצעות חיבור ישיר של המחשבים אל המוח. אין כמעט אדם שיטיל ספק באנושיותו של מי שישתמש בטכנולוגיות כאלה לשיפור חייו. האנשים הם אותם אנשים עם אותן יכולות מנטליות ומחשבות שהיו להם קודם. אך מה בדבר השתלה של שבב במוח שיאפשר לחולי אלצהיימר לתפקד כרגיל בזמן שהשבב משפיע ומנטר את פעילות המוח שלהם? האם גם כאן האדם נותר אותו אדם כאשר קיימת התערבות ישירה בפעילות המוחית שלו? נראה שרוב האנשים יסכימו כי אין כאן ירידה ברמת ה”אנושיות” של מי שישתמש בטכנולוגיה זו. ומה אם אדם יצליח להרחיב את יכולת הזיכרון של המוח שלו באמצעים לא ביולוגיים? זה אולי נשמע הזוי, אבל עשרות מכוני מחקר פרטיים וציבוריים בעולם עובדים על השגת מטרה זו בדיוק – הרחבת יכולות המוח באמצעים טכנולוגיים. האם אדם שהזיכרון המשופר שלו יאפשר לו לזכור בפרוטרוט אלפי מספרי טלפון וכתובות וכן אירועים מהעבר בצורה מדויקת יותר וכו` הוא פחות אנושי? כאן כבר הידע שלנו אודות מהו “אנושי” מתחיל להיות נתון לפרשנות אישית. ומה לגבי הרחבות של המוח שיאפשרו לנו הרחבה משמעותית של יכולות החישוב של המוח, חיבור לרשת שיאפשר למידה מיידית של כל נושא בעולם (ממש כמו בסרט המטריקס), קריאה והעברת מחשבות מאדם לאדם, ויכולות חישוב אדירות יותר מכל כוח המחשוב שקיים היום בעולם? האם שילוב כה קיצוני של אדם ומכונה עדיין יקרא אנושי?

עוד מצייר קורצוויל עתיד שבו נצליח סוף סוף “לרמות” את המוות ולחיות כמעט לנצח. הוא לא מדבר רק על הדורות הבאים אלא בראש ובראשונה על עצמו. קורצוויל, יליד 1948 חי כיום לפי אורח חיים בריא עד מאוד. יש שיגידו בריא עד כדי טירוף. הוא בולע מאות כדורים ותוספי מזון מידי יום, עוסק בפעילות ספורטיבית ומנטר את הגוף שלו ללא הפסקה תוך שהוא מאזן אותו עד כמה שרק ניתן באופן שוטף. לדבריו, למרות שבזמן כתיבת הספר הוא היה בן 58, הגוף שלו מתפקד כשל בן 40. מטרתו של קורצוויל היא לעכב את הזיקנה עד הגעתה של המהפכה הגנטית שאותה הוא צופה כבר בעשור הקרוב. מהפכה זו תאפשר לו להחזיק מעמד עד למהפכה הגדולה הבאה – הננוטכנולוגיה (שנות השלושים של המאה הנוכחית). מהפכת הננוטכנולוגיה תעניק לו חיים ארוכים מספיק כדי להיות שותף פעיל במהפכת האינטליגנציה המלאכותית שתעניק לו את חיי הנצח שלהם הוא מייחל. לדבריו אין סיבה להשלים עם המוות רק משום שלאורך ההיסטוריה כולם מתו עד היום. אנו יכולים וצריכים לשנות את המצב.

קורצוויל דוגל בגישה, לפיה האינטליגנציה המלאכותית היא למעשה חלק בלתי נפרד מהאבולוציה. לפי גישה זו מהרגע שנוצר התא הראשון, אין מנוס מיצירה של חיים אינטליגנטים שיובילו בסופו של דבר לאינטליגנציה מלאכותית שתתעלה הרבה מעבר לאינטליגנציה הביולוגית.

גישה דומה ניתן למצוא בספרם של פרופ` חגי נצר ועמי בן בסט – “מסע אל התבונה”. בספר טוענים פרופ` נצר ובן בסט כי חומר אורגני באשר הוא, יוביל באמצעות הכוחות האבולוציוניים בסופו של דבר לאינטליגנציה, והיא בתורה תוביל לאינטליגנציה מלאכותית גבוהה לאין שיעור. אינטליגנציה גבוהה זו תוליך למסעות נרחבים בחלל. ללא קשר למקום שבו היא תיווצר ביקום, כל עוד לא תהיה קטסטרופה טוטאלית בדמות השמדת הכוכב שעליו תתפתח אינטליגנציה זו. אגב, אחרי חישובים שונים והשערות מורכבות המתוארים בספר, המסקנה של פרופ` נצר ובן בסט היא כי בגלקסיה שלנו בלבד היו, או קיימות כיום לפחות 40 מיליון תרבויות מפותחות לפחות כמו שלנו. אם ניקח בחשבון שביקום הנראה לעין יש כמאה מיליארד גלקסיות, אולי נבין סוף סוף כי אנחנו לא נמצאים כאן לבדנו, אם כי אני אישית סקפטי מאוד לגבי הגעה של חייזרים לכוכב שלנו. אגב, קורצוויל דווקא מבקר את הגישה המדעית שמנסה לחשב כמה אינטליגנציות קיימות ביקום בספר.

קורצוויל מכליל בספרו עוד מגוון רחב של נושאים – טכנולוגיות צבאיות, עתיד החינוך, המציאות המדומה והמתוספת, פילוסופיה, פיסיקה מולקולרית, כימיה, רפואה, היסטוריה של המדעים, פונדומנטליזם, תכנון עירוני, גלובאליזציה ופוליטקה, איכות הסביבה ועוד שלל נושאים מעניינים שכל אחד מהם ראוי לספר נפרד בפני עצמו. הספר הזה כל כך רחב יריעה עד שבכמה מקרים נראה כאילו קורצוויל ניסה לכתוב מעיין תנ”ך – ספר שמקיף כל הביט אפשרי הקשור לחיינו בעתיד. בכלל נראה קצת כאילו קורצוויל מנסה לייסד מעיין כת – הסינגולאריים – אנשים שמבינים את ההשלכות העתידיות של הסינגולריות, שומרים על איכות חיים ובריאות כדי לחיות לנצח ומיישמים את התהליכים הנדרשים כדי להשתלב בעולם העתיד. זה לאו דווקא רע – ספרים רבים שקראתי מטיפים לאורח חיים מסויים המשקף את דעת המחבר, אבל זה בכל זאת מעט מוזר בכמה מקרים.

בנוסף אני חייב להודות שלמרות שאני חוקר את תחום העתידנות והטכנולוגיה בשנים האחרונות, וחסיד גדול של היכולות הטכנולוגיות, הרעיונות שמעלה קורצוויל בספר נשמעים פרועים וחסרי כל היגיון, במיוחד משום שהוא טוען כי הם עומדים להתרחש בעתיד הקרוב ולא בעוד מאות או אלפי שנים. אולם קורצוויל, שספג בעבר ביקורות רבות על התחזיות האופטימיות שלו לגבי העתיד, מצרף לכל אחת מהתחזיות תיאורים ארוכים ומפורטים של כל השלבים הנדרשים בדרך לפתרון, ומציג שלל מחקרים, דוגמאות והסברים לכל אחד מהשלבים האלו. הוא עושה זאת בצורה כל כך מקיפה, כולל הצגת הקשיים הצפויים והדרכים היעילות ביותר להתמודד איתם, שקשה לי למצוא פגם ברעיונות שהוא מעלה. קורצוויל גם מקדיש את הפרק האחרון בספרו לביקורות שהופנו אליו ועונה עליהן סעיף אחרי סעיף בצורה מדוקדקת ומלומדת. קורצוויל גם מצרף לא אחת תחזיות שונות שהעלה בעבר והתגשמו בצורה מדויקת למדי (רבים מהם הועלו בספרו הקודם “עידן המכונות החושבות”), דבר המוסיף לאמינות שלו כעתידן.

אבל השורה התחתונה והמסקנה החד משמעית שלי היא: רוצו לקנות את הספר “The singularity is near”! גם אם יקחו לכם חודשים ארוכים כדי לצלוח אותו וגם אם תקראו רק חלקים ממנו הוא יעשיר את עולמכם בצורה פנטסטית ויתרום לכם ידע בתחומים רבים וחשובים.

(מאמר זה לקוח מתוך הבלוג של אמנון כרמל שעוסק בעתידנות, טכנולוגיה, מדע ועוד)

69 תגובות

  1. 2023 הגיעה, והנה זה קורה. התחזית אכן מתממשת. לא ב-100% מבחינה טכנולוגית, אבל כמעט ב-100% במהות.
    מערכות AI מסוגלות ליצור תמונות וציורים באיכות שוות ערך לאומנים אנושיים, כולל מרכיב ה-“יצירתיות” והדמיון.
    CHATGPT מסוגלת לנהל שיחה מושלמת, ליצור יצירות ספרותיות, להציע רעיונות למתנה, לכתוב עבודה אקדמית וכו’ וכו’, כלומר לחקות (???) אינטלקט אנושי. ויש כבר מי שנעזר בה כפרקליט לבית משפט. יש מערכת שכותבת קוד (תוכנה) במידה מספקת של הצלחה, עד כדי שימוש מסחרי.
    אז נכון שזה עדין לא אינטיליגנציה מלאכותית שלמה, אבל בהחלט תואם את התחזית לתחילת שנות ה-20.

  2. 2020 כבר פה, אבל רוב היכולות שהוא חזה עדיין לא הבשילו.
    הוא בכל אופן הגזים , גם ביעד הסופי וגם בלוחות הזמנים.

  3. קורצוויל מוסיף הרבה, אבל מן הסתם טועה בפרטים חשובים שבטלים בששים לעומת הבשורות הכלליות שלו.

    מה שחשבו יותר הוא הכיוון הכללי המוטעה – בן אדם אינו רק אינטליגנציה אלא גם נשמה.
    למעשה התחרות הדרמטית והפואנטה היא בין אינטליגנציות אנושיות (לדוגמא אדם שהאיטנטליגנציה שלו שודרגה) ובין אינטליגנציות נטולות נשמה (המכונות בסרטים בדיונים).
    ויתכן גם סוג שלישי של ישויות שהן בעלות סוג כלשהו של נשמה, אבל אינן אנושיות במלוא מובן המילה.

    זו מלחמת העתיד האמיתית – מי ישלוט באינטליגנציה ? האנושות ? נשמות אחרות ? חסרי הנשמה ?

  4. לסקיינט, פוסט 3:
    אתה לא חושב שריי קורצוויל מבין בהתפתחות המחשבים קצת הרבה יותר טוב מסטודנט למחשבים שנה א’ ?
    חוץ מזה, האינטליגנציה המלאכותית תתפתח ותתעצם הרבה יותר מהר מזאת של האדם, בגלל שזה כל מה שמחשבי העל (שבהם ישתמשו לפתח את סוג האינטליגנציה הזה) יעשו 24 שעות ביממה בלי שום הפסקה, בלי מגבלות רגשיות או פסיכולוגיות או מגבלות זיכרון או הסחות דעת – פשוט יעדכנו את התיכנות שלהם בכל כיוון אפשרי וישכללו (יסיקו מסקנות) מכך כל המידע שהם יצליחו לאסוף.
    ….וכשמדובר בכמות זיכרון שלא נגמרת, “כל המידע” שהם יצליחו לאסוף” פירושו כמילוי בור בלי תחתית !
    כבר כיום המחשבים אינטליגנטים יותר מכל אדם שקיים בכדור הארץ – תעשה למחשב-על “מבחן IQ” ותראה בעצמך.
    מה שריי חוזה, זה שבקרוב המחשבים יהיו יותר חכמים מכל האנושות – ואין שום ספק בליבי שאני אראה את זה עוד בחיי, הלוואי שהיום הזה קרוב כל כך כמו שריי טוען.

    עכשיו תגובה ל-“אנדיבידואל”, פוסט 64:
    יותר חכם יכול לשלוט בנו, צודק ב-100%.
    אבל אתה צריך לשאול את עצמך את השאלה הבאה:
    למה ש”יותר חכם” שלא מרגיש כלום ולא רוצה כלום מאיתנו, “ירצה” לשלוט בנו ?
    למחשבים אין רגשות, והם לעולם לא ירצו רגשות, כי זה ה”היגיון” שלהם הוא ללא דופי, והיגיון כזה רואה רגשות כמשהו שמפריע לפעילות היגיונית.
    כדי להחליט, המחשבים יסרקו את כל הידע שהם יצליחו לאסוף בנושא רגשות, ויראו שחיים של אין ספור בני אדם נקטעו בגלל הרגשות שלהם, כל המלחמות נוצרו מבעיות עם הרגשות, המין האנושי הרס לעצמו ולכל דבר שנגע בו בכל תחום אפשרי בגלל רגשות.
    למה שמחשב יגיע למסקנה שהוא רוצה דברים כאלה לעצמו ??
    אילו יכולנו לבחור בעצמנו אם אנו רוצים להיות “בעלי רגשות” על סמך ההיסטוריה האנושית, אני מאמין שגם אנחנו היינו בוחרים לא להיות !
    אתה מבין ?
    למחשבים אין שום סיבה בעולם לפגוע בבני אדם או במשהו כלשהו אחר שקיים בעולם.
    הם לא יביאו את הקץ לאנושות, אלא יתנו לאנושות שם טוב וחיים ארוכים כל כך שהדורות שיוולדו במאה ה-22 אולי יזכו להיות עדים “למות” כדור הארץ !

  5. לעזזל במקום ליצור משהו שהוא יותר מאיתנו בוא נהפך לכזה !
    משהו שיותר חכם מאיתנו יכול לשלוט בנו.
    כוסאעמק מדענים מפגרים שחושבים שזה כל כך פשוט, הם יביאו את הקץ לאנושות.

  6. ליריב, רמת החוכמה של המחשבים לא תשפיע על המשך הפיתוח של מחשבים יותר חכמים ויותר אינטליגנטיים מהם, הדבר היחיד שיוכל למנוע מהם לעצור את המשך פיתוח הוא אם הם יפתחו רגשות כדוגמת פחד !
    אבל “ישות” שאינה בעלת רגשות (כמו מחשב בעל מודעות), לא תהיה מעוניינת לפתח אותם כי הם יראו אצל בני האדם שהרגשות מגבילים ומקשים על קיום סדיר של מחשבה רציונלית !
    ובנושא אחר:
    מה האובססיה של מחבר הכתבה עם אנושיות ?
    האם האנושיות חשובה יותר מהיכולת להגשים כל משאלה (בעולם וירטואלי פרטי) באופן שלו יפגע בסובב ובסביבה וגם חלומות רבים ב”עולם המציאות” ?
    וחוץ מזה, אין שום הסכמה כלל אנושית שהאנושיות עדיין קיימת כיום – כמה מילות מפתח:
    ירושימה ונגסאקי, מלחמת העולם השניה, רצח עם, וכו’.
    לא יודע מה איתכם, אבל חיי נצח שבהם אוכל לעשות ולהיות מי/מה שאני רוצה,לקבוע איך יראו חיי מא’ עד ת’ (בעולם משלי), חוכמה ואינטליגנציה עילאיים, זיכרון סלקטיבי מושלם (לזכור כל מה שאני מעוניין לזכור ולא לזכור שום דבר שאינני מעוניין לזכור), עולם ללא מחלות, ללא סבל, ללא פשע, אפשרות להתחיל את החיים מחדש בעולם כבקשתי ובגיל שבו אני מעוניין להיות ללא קשר לגילי הכרונולוגי … – כל הדברים האלה מאוד קוסמים לי !כל הדברים האלה עדיפים על ה”אנושיות הנהדרת” שמתפרסמת בעיתונים וניצפת בטלויזיה.צריך להיות סייבורג בשביל זה ? – בשמחה, כל עוד התהליך לא כרוך בסבל כלשהו. יש לזכור שאנחנו, בני האדם, היננו רובוטים של הטבע של כדור הארץ [יש לי יופי של תיאוריה בנושא הזה].
    עד כאן להפעם, אשמח לקבל תגובות למה שכתבתי במייל ל[email protected]

  7. בקיצור:"מדע-גלומניה"ללא בשר.
    ולהערכתי, עוד פנטזיה מעוותת ללא טעם וריח שלא תתגשם לעולם.
    די ביום אחד בלבד נטול מקורות חשמל שכל המערכות תקרוסנה בשרשרת והאדם יצטרך להתמודד עם הטבע האמיתי בעצמו.

  8. חסר לי קצת טיפול בנושא המניע לכל הסינגולריות הזאת… למה שאותם המחשבים (או בני אדם משודרגים) הסופר אינטלגניים שאמורים להביא אותנו אל הסינגולריות "המיוחלת" יחליטו שזה הכיוון הראוי להתקדם בו ? אם אכן הם יהיו סופר אינטלגנטיים ויצרתיים סביר מאוד שיתברר שיש להם תחומי עיניין משלהם שלא בהכרח תואמים את תחומי העניין של האדם הנוכחי. למה שהם יחשבו שקידמה זה דבר שראוי להשקיע בו זמן ומשאבים ?
    עד שלב זה באבולוציה של המין האנושי (ביולוגית וחברתית) היו אילוצים די ברורים כמו מחסור מזון, צורך בהתרבות ( ושער הצרכים בפירמידה של מאסלו). אילוצים אלה הביאו את היווצרות האינטלגנציה האנושית ובהמשך את הקידמה הטכנולוגית. מה יהיו האילוצים של אותה אנושות עתידית ? הרי לא יהייה עוד מחסור בכלום – אפילו לא בהגשמה עצמית כי נוכל לחיות בעולם וירטואלי מושלם . מה יהייה הטעם להיות קיימים 🙂 ?

  9. עד אשר הספר יתורגם לעברית, אפשר בנתיים "להסתפק" בספרו החדש של ד"ר דוד פסיג "צופן העתיד" הספר הזה גם עוסק בסינגולריות ועתידנות ושואב המון מרעיונותיו של קורצויל , אך לעומת ספרו של קורצוויל הספר של ד"ר פסיג יותר קרוב אלינו ועוסק בישראל והוא זמין על מדפי חנויות הספרים ובעברית.

    גמח"ט

    אמיר

  10. הוגין:
    אני שוב אומר.
    מה שמונע מבעדי ליצור את "אלוהים" אינו צירוף האותיות המגדיר את שמו (אגב, אלוהה כנראה יותר קשור ל"הלו" מל"אלוהים") אלא המשמעות שאנשים מנסים לתת לו – משמעות שלדעתי אין לשום דבר אמיתי – בין אם אני מייצר אותו ובין אם נוצר באופן אחר.
    אם מדובר רק בקריאת משהו ולא חשוב מהו בשם הזה, אני די בטוח שכבר נמצא מישהו שקרא כך לחתול או לכלב שלו.

  11. אגב,אני קוראת את כל הכתבות והתגובות,טוב שחיים הסיט אותנו קצת לעניין נוסף,
    מאוד מעניין להכנס ולהבין את הלך,מחשבותיכם המתוחכמים..וצעצועים של גדולים?
    למשחקי יצירת בעיות-ופתרונם..(בנים)

    כבר שנים אני מהלכת בעולם הזה וחשה כמו-עב"מ..ברצינות..חה.
    מעניין אם ערכו סטטיסטיקה בקרב בנים ובנות מאז שנות ה90 ..בעניין(צריך לשאול את
    חנן ועוד כמה אסטרונאוטים..בהגיים..)ואותכם.

    ומיכאל:
    אצל הילידים בהוואי?המילה "אלוהה"היא "שלום",כעיקרון,זה כל הנשגב הגבוה,הנשאף,
    הנעלה,וכו..אלולא זה, כל יצור היה בולע את עצמו מרוב חשיבות עצמית.-(עד מפלצתיות)
    חוץ מזה,כולנו יצורים קמאיים לתקשורת..משפת אם ועד..כל -תו וסימן ..הכל הגייה ותבניות
    אחרי הכל,כל הדפוסים חוזרים על עצמם בווארציות משתנות,אז מה זה משנה.??

  12. הוגין:
    עם כל הכבוד לדברים שאני יוצר – אינני חושב שהם ראויים לתואר "אלוהים".
    בסך הכל מדובר כאן במילה שאנשים נותנים לה משמעות מסויימת ואין ביכולתי (כמו שאין ביכולתו של איש ואף לא של שום דבר שקיים במציאות) ליצור דבר שיהיה מוצדק לקרוא לו כך.

  13. הוגין:
    איני יכול להחיות *בחזרה* את מי שמעולם לא חי.
    נאמר כבר שבראשית ברא האדם את אלוהים אבל אותו אלוהים שנברא על ידי האדם אינו זה שאת מדברת עליו.
    אלוהים זה חי וקיים וממשיך לטבוח באנושות כמו כל מחלה אחרת.

  14. הוגין:
    אנא, אל תפרקי מעל עצמך את האחריות למעשייך.

    את אלוהים אין כל סיבה למחוק. הוא אינו עושה כל רע כיוון שאינו עושה דבר וספק גדול אם הוא קיים

  15. גם "הם"היו מצויינים בחישובים סטטיסטיים,בשיטתיות מהוקצעת.ומטרה למחוק את
    האלוהים מהאולימפוס ולהחליפו בצלמם המשועתק.
    מישהו פה,גורם לי להתחיל להתאכזר,שלא לרוחי- הטובה מיסודה..חבל עלינו.

  16. אלמוני:
    לגבי התשובה היא "כן!".
    אנא חזור אלינו עם הסטטיסטיקה אחרי שתקבל תשובות מכולם.

  17. לאלמוני
    נראה לי,ששאלת את השאלה הכי,עניינית לרגע זה.
    בשל כך,אני מאחלת לך,בשם רבים וטובים,שכן עשו דברים יפים לאנושות,שגם אתה
    תגשים לטוב.

  18. .. ועכשיו שמתי לב שהתעלמתי משתי פסקאות שלמות שמדברות על רב מה שכתבתי.

  19. המאמר הזה בכנות הכניס בי פחד מסויים. כשאני קורא את הפונטציאל שגלום בטכנולוגיות קיימות, אי-אפשר שלא לחשוב על עלילת מד”ב כזו או אחרת, בעיקר על צדדיה השליליים.
    בלי לערב כח עליון בעניין (אני לא מאמין בכזה, ואין לי בעיה עם הנדסה גנטית עד רמה מסויימת. אני לא מדבר על התערבות בסדר התקין של הטבע, אני מדבר על מה שיקרה באופן פרקטי), התוצאות של דברים רבים ממה שנכתב זה חיים לעשירים ומוות לעניים, ועודף אוכלוסין ענק.
    אני מבין שספרו הקודם של הסופר גם מדבר על הצד המוסרי שבעתיד כזה, מישהו יכול לוודא?
    בכל אופן, אני מניח שהמוסר העתידי יותאם לדברים כמו הטלפורטציה.
    אחרי הכל, האינדיבידואל החדש לא מרגיש שום דבר מה’הרס’.
    (זה נותן לי לבטים חדשים לגבי הצמחונות שלי.)
    מעניין לחשוב על כך שטכנולוגיות כאלו נשמעות מפחידות, ובעתיד מתנגדיה יהיו שווי ערך לדתיים השמרנים של היום, שמתנגדים לקיום טכנולוגיה (amish people, רק ללא הפן הדתי).
    מעניין גם אם מהנדסה גנטית של העלאת אינטליגנציה, או AI שיתעלה על המח האנושי, יבוא הרס לעסק, מתוך מסקנה מוסרית שדברים כאלו לא צריכים להתקיים.

    (מצטער על הכתיבה הלא מסודרת, אני יודע.)

  20. מיכאל
    מדבריך ניתן להבין שאתה חושב שאני מקבל את"יד אלוהים או אלוהית" ע"מ להסביר דברים או תופעות שקשה או לא ניתן להסבירם.
    אם כן אני מצטער להודיעך שאנני איש מאמין ולא היתה בכוונתי להשתמש
    במונח הנ"ל כדי לפתור עצמי. כדי להאמין לא צריך להיות ספקן וכספקן
    האמונה היא ממני והלאה.
    היה לי את הכבוד ל"שוחח" איתך, אם כי לא העשרתי ידיעותי כלל.
    בכבוד רב
    אריה

  21. אריה:
    מה הביא אותך לחשוב שלא הבנתי את דבריך?
    הבנתי אותם.
    פשוט אינני מסכים אתם.
    מותר, לא?

    בטח שאינני מסכים עם יד אלוהים שהוספת בתגובתך האחרונה.
    מי שמטיל ספק בתורות מדעיות אבל מקבל את "יד אלוהים" בטבע אינו יכול להתהדר בתואר ספקן.

  22. מיכאל
    שוב אנסה להסביר את עצמי. לפי הבנתי והשקפת עולמי לכל דבר קיים
    יש משמעות וכנראה גם ייעוד. כלומר אין שום גוף בעולמנו וביקומנו שיהיה
    כזה או אחרת ובלי יוצא מן הכלל שאין לו קשר פזיקאלי או כל קשר אחר ובצורה כל שהיא עם כל גוף, עצם או אפילו חלקיק הקיימים במרחב הקרוב והרחוק ביותר. כלומר קיימת תלות הדדית בין כל הגופים או העצמים בייקום עד לרמת החלקיקים האלמנטאריים.
    ע”פ המקובל ואני מניח שגם עליך מטבע הדברים ,כל היש סביבנו בתוכנו ובכלל המרחב הופיעו איי-שם בעבר הרחוק כתוצאה מאירוע בו הופיע חומר יש מאין (מנקודה סינגולארית) כאשר המקור לפי הבנתנו היה או היו חלקיקים אלמנטאריים הומוגניים כל שהם וכו’ וכו’ אשר כתוצאה מתנאים סביבתיים כאלה ואחרים התפרקו והתחברו לתוצרים שעם הזמן התגבשו למה שאנו מכירים, רואים או חושבים שהם היום.
    מן הנ”ל אני למד שכוח כל שהוא או מן הסתם “יד האלוהים” התערבו בנקודת הזמן הראשונית(מרגע שהוא החל) וגרמו לחלקיקים אלמנטאריים(היסודי ביותר) לשנות גודלו מבנהו ותכונותיו כך שמאחד ויחיד נוצרו שניים או יותר. את זה אנני יכול לקבל.
    אם נחזור למאקרו, ונניח שניתן לשכפל בן-אדם אחד ולקבל שניים זהים לחלוטין (במלוא מובן המילה) עצם המצאותם ברגע נתון במקומות שונים
    ובתנאיי סביבה שונים מונע המצב אפשרות מהם לקבל בחמשת חושיהם את אותם הגירויים בו זמנית. מכיון שלקיום שני עצמים זהים ושאמורים להשאר כך לאורך זמן ובמקביל צריכים תנאים סביבתיים זהים לחלוטין שבפועל אינם כך, מכאן שאין מקום לקיום לאחד מהם. כלומר הם צריכים להמצא בו זמנית בדיוק באותו מקום וזה לא אפשרי.תורת הקוואטים אומנם מאפשרת מצב שכזה ברגע נתון , ברם היא מתייחסת לחלקיק אלמנטארי בלבד. אגב לדעתי כל מסה שהיא בנפח 0 היא אין סופית (קו למחשבה).
    לגבי תאוריות שהזכרת וציינת שהוכחו במאה אחוזים. שוב קשה לי לקבלן כספקן כרוני.
    כל כלי מדידה הקיים ברשות המדע כיום ומה שלא יהיה בנוי מיסודו על כלים פסיקאליים ומתמטיים. מתמטיקה המוגדרת כמדע מדוייק הרי אנו יודעים שלא כך הדבר. שהרי בסיס מדע המספרים הוא כלי חשוב אמנם אבל הומצא ופותח ע”י האדם בהתאם לצרכיו ובאפיצויות כאלה ואחרות.לדוגמא לא ניתן לחשב לקבל תוצאות חישוביות בדיוק אבסולוטי
    כמו קוטר מעגל למשל בו ה-פאיי הוא גודל לא רציונאלי ממשי.כלומר לצרכיי היום-יום המעשיים מספיק לנו ולרווחתנו לממש תוצאות המתקבלות עד x מקומות אחרי הנקודה.ממש מתמטיקה לא מדוייקת במושגיי ה-מיקרו-מקרו. אגב בגלל אי היכולת להשתמש או להגיע למדע כמתמטיקה ,אבל מדוייקת לחלוטין לעולם למשל לא נוכל למשל לנסח נוסחה שתיתן לנו למשל למצוא מספר מסויים בתוך “הסידרה” הארוכה של אותו פאיי, שהרי אם הייתה כזאת גם ה-פאיי היה שונה.
    להשתמע בינתיים

  23. אריה:
    ראה: יש, מצד אחד, תיאוריה שעמדה בכל המבחנים המדוקדקים ,כמו שאומרים with flying colors ונותנת תחזיות מדויקות להפליא, האומרת שניתן לייצר זהות בין חלקיקים וגם מדגימה זאת בכל רמת דיוק שאנו מסוגלים לה במדידות.
    מצד שני, יש את טענתך שלא עמדה בשום מבחן ושאינה מאפשרת לנו לחזות שום דבר פרט למה שהיא עצמה אומרת וזה שאין חלקיקים שמצבם זהה. תיאוריה זו נכשלת בהוכחת טענתה בכל רמת דיוק של הבדיקות עד כה.

    למי אתה רוצה שנאמין?

  24. מיכאל
    נקודת הנחתי היא שאין ולא יכול שימצאו אפילו חלקיקים מן דרגת האטום דרך אלקטרון ועד לחלקיקים אלמטארים כל שהם שיהיו זהים באופן מוחלט ביניהם (משקלם למשל או אפילו תכונות פסיקליות). גם אם שני חלקיקים מתנהגים בתנאים שווים באופן זהה, זה לכאורה בלבד ואין למעשה ברשותנו את "הכלים והתנאים המושלמים" ע"מ שנוכל לקבל תוצאות מדידות מושלמות (עד 18 ויותר אחרי הנקודה למשל) ובכך לקבוע זהות מושלמת בין 2 חלקיקם או אף יותר. הנחות ותוצאות תצפיות וניסויים המצביעות על אמיתותן לכאורה, אינן בהכרח צריכות לקבוע את האמת המוחלטת.
    כיוון שאני גולש לתחום הפילוסופיה ובמגרש זה "השמיים הם הגבול"
    מוטב לעצור לפי שעה, ויש וביום אחר נוכל להחליף דיעות.

  25. .

    בררתי מול מקור מקורב להוצאת הספרים "כנרת", נאמר לי שההוצאה קנתה את הזכויות לתרגום הספר אך מפאת גודלו של הספר וצורך בעריכה מדעית אפשר לצפות לראותו מתורגם לעברית על מדפי הספרים רק בעוד שנה – שנה וחצי בהערכה זהירה.

    .

  26. אריה:
    טענתך לא לגמרי מוגדרת.
    מה מגדיר את הזהות בין הגופים?
    אם זה כולל מיקום אז אתה ככל הנראה צודק בגלל עיקרון האיסור של פאולי.
    אם זה לא כולל מיקום הרי שיש הרבה חלקיקים זהים.

    אינני יודע למה אתה מתכוון כ’שאתה מדבר על כך שתורת הקוואנטים לא הוכחה באופן אמפירי.
    יש בה אמנם חלקים שהם עדיין בגדר ספקולציה (כמו, למשל, חלקיק היגס) אבל באופן כללי זו תורה שאומתה באלפי ניסיונות והיא נותנת תחזיות מדויקות להפליא.
    גם נושא הטלה פורטציה של חלקיקים נבדק ואומת בניסוי.
    האמת היא שאפילו הצליחו לעשות זאת גם מבלי להרוס את המקור:
    http://physicsworld.com/cws/article/news/16883

  27. מיכאל
    הטלה-פורטציה שאתה מציין אמנם מסתמכת על תורת הקוונטים. ברם כוונתי והדגשתי זאת במרומז שאין אני בהכרח מקבל את התורה הזאת על מורכבויותיה והשלכות מכך, כעובדות מדעיות שאין עליהן עוררין, אלא כפי שציינתי ,היא בין השאר מתבססת על תאוריות ומודלים מתמטיים שחלקם לא הוכח עדיין באופן אמפירי או בכל דרך מדעית קבילה. ההבחנה בין אלמנט תת-מולקולרי לאלמט על-מולקולרי נעשה ע"מ להאיר עובדות שכנראה מוכרות או שאנו מסכימים איתן כיום לבין העולם התת מיקרוני עד לרמות של חלקיקים אלמנטאריים ששם ידיעותינו מעורפלות דיין ולא תמיד נוכל להצביע ולהכריז על עובדות מדעיות מוכחות.מכל מקום אני לא רואה מצב שבו אנו בעולמנו זה נוכל איי פעם ואם בכלל להביא אלמט כל שהוא למצב שבו הוא נמצא ב-0 זמן ולאורך זמן כל שהוא.
    בכותרת כללית כוונתי בתגובתי הראשונה היתה לקבוע דעה אישית המתייחסת לעניות דעתי לעובדה (ושוב לעניות דעתי) שאין בעולמנו אנו אפשרות להמצאותם של שני גופים פיסיים או אף חלקיקים אלמנטרים שיכולים להיות זהים לחלוטין בו בזמן.
    אשמח לקבלת תגובה ממך

  28. אריה:
    טלה-פורטציה המסתמכת על תורת הקוואנטים דווקא כן מדברת על אפס זמן.
    מפתיעה אותי האבחנה שאתה עושה בין מולקולה ומטה לבין "מעל" למולקולה. על מה מבוססת אבחנה זו?
    אין לי מושג אם טלה פורטציה אפשרית אבל די ברור לי שאני לא אסכים להשתמש במנגנון טלה פורטציה כזה שמשמיד אותי ויוצר עותק (אפילו זהה לחלוטין) שלי, במקום אחר.

  29. יצירת העתק מדוייק של המקור בנקודת מרחב שונה תוך השמדת המקור אינה אפשרית, מן הטעם הפשוט שעל מנת להצליח ליישם פעולה שכזאת (שים לב למילה פ ע ו ל ה) צריך להתחשב בגורם הזמן. כלומר איסוף, שידור והרכבת כלל כל הנתונים ליצירת דמוי המקור מחייבת זמן.כלומר ב-0 זמן צריך המקור להעלם מחד והחדש להיות חי מאידך.וזה לא יתכן כלל.
    מהנ"ל ניתן להבין שאין בנמצא ולא יכול להיות מצב שבו שני גופים בעלי הרכב חומר מעל לפרודה (מולקולה) יכולים להתקיים באותו זמן בנקודות מרחב שונה (אפילו בסמיכות) זה לזה. יותר מכך לעניות דעתי אין שום גוף כלשהו ואפילו ברמת גופים אלמנטריים שיש לו אחד או יותר "כפילים" הזהים לחלוטין בהרכב ובתכונות שלו, ומכאן שכל גוף או יחידה בכל גודל קיים הם יחידות מונוגניים ובעלי "זהות" עצמית אחת. מבלי להכנס לפילוסופיה את שאנו יודעים או קוראים היום ,הסימוכין להם הם תאוריות ומודלים מתמטיים בלבד!! מושגים שלא הוכחו וספק אם יוכחו איי פעם.
    נו שיקום מישהו ויסתור או יוכיח שאינני צודק.

  30. תודה רבה על ההענות 🙂
    אני חושב שגם אני ירים טלפון ל"כנרת" להאיץ בהם קצת 😉

  31. לתשומת לב הקוראים שיש להם נגישות להוצאות לאור ,

    נא לתרגם 🙂

  32. יוגב, לדעתי הספר עדיין לא תורגם לעברית, אני בינתיים מתכוון להזמין אותו מאמזון, הזדמנות טובה לשפר קצת את האנגלית שלי, אבל…. עדיף להתקשר להוצאת הספרים "כנרת", הם תרגמו את הספר הקודם שלו "עידן המכונות החושבות", אז כדאי לשאול אותם אם התחילו לתרגם כבר את הספר החדש (במידה ולא לגעור בהם ולהגיד להם שכולם מחכים להם אז שיתחילו להזדרז שם :-))

    ערב טוב.

  33. אנטלגנציה אינה מכנית , AI מכני הוא אשליה.
    ברתולו , יש גם נשים בדיוק אותו דבר. הן אינן נדחקות והן טועות כמו כל גבר.

    הוא מטורף במובן הכי חיובי , יש מטורפים יש מסוכנים..

  34. לברתולו – כי זה חוסך ביקורים אצל רופא השיניים 🙂

    לעופר לוינגר – אין שום סיבה שלא נצליח לייצר מחשב עם בינה ועם רצונות, ברגע שנבין את האופן שבו בנוי המוח שלנו ואת האופן בו הוא פועל סביר להניח שנוכל לחקות את התהליכים האלו על מחשבים חזקים מבוססים סיליקון, גם המוח שלנו הוא סה"כ "חומר" כך שהתירוץ שחומר "לא מסוגל לחשוב" הוא אווילי וחלול.

    כפי שהרחבנו את כוחנו הפיסי באמצעות מנופים ומכונות הידראוליות כך נרחיב גם את כוחנו המחשבתי.

    נ.ב – יפה שתיקנתם את הכותרת.

  35. מחשב עם בינה מלאכותית בלי שרצונות, לא יעשה כלום ,
    הוא יכול לגרום לשיפור עצמי שלו, אבל אם לא תהיה לו סיבה, הוא לא יעשה את זה, ולא תהיה לו אם לא יתכנתו אותו ככזה,
    אבל מספיק רובוט אחד שיחדירו לו יצר הישרדות והתרבות כדי שיתכנת בעצמו את כל ה"חברים שלו" לבעלי יצר הישרדות, ואז אנחנו נמות.

  36. אדון מגיב מספר 11.

    כעיקרון אתה צודק. אבל רק ברמת העיקרון. נשים נדחקות החוצה בנושאי המדע והסיבות לכך הן רבות וידועות, ולדעתי אף מוצדקות.

    מה שרצוי שתדע, זה שתגובה לכתבה הנ”ל לא מרמזת אפילו מעט על סקרנות או אינטליגנציה. הקורצוויל הזה משוגע, והרעיונות שמוצגים פה הם עלובים וילדותיים כל כך – שאתה צריך להיות חנן רציני כדי לפנטז ש-1% מהם יתממש במאה השנים הקרובות.

    כאלה חננים הם בעיקר גברים, אדוני.

    רובוטים בגודל ננו-מטר?!
    התלבשות של ננו-רובוטים על מערכת העצבים שלנו?!
    יצירת כל חומר מהננו-רובוטים האלה?!
    עוד 12 שנה!??!?!!?

    שיא הטכנולוגיה כיום מאפשר בניית טרנזיסטור מסכן שהתעלה שלו באורך 65 ננומטר (הוא עצמו, גדול בהרבה). בתעשיה ידוע היטב כי לא נוכל למזער עוד את הטרנזיסטורים בהרבה. ישנן יותר תקלות מאשר תמורות.

    “אינטליגנציה מלאכותית”! סתם מושג פופולרי שכלום לא עומד מאחוריו חוץ מאלגוריתמי שח-מט העובדים על ניסוי-וטעייה, לאחר שהושקעו בהם אלפי שנות אדם. האלגוריתמים לא באמת חכמים, הם סתם אוסף של פרמטרים לניתוח המצב של התוכנה. לא אינטליגנציה ולא נעליים.

    עזוב את קורצוויל ושמע לי: זה לא מספק את הפנטזיות של כל החנג’ים, אבל לא תהיה לך אינטליגנציה מלאכותית אמיתית עד 2100 מינימום (אם בכלל תהיה. אי פעם).

  37. למה לרשום כותרת כל כך מטעה ולא נכונה? שם הספר (וגם המאמר בבלוג של אמנון כרמל) היא "הסינגולריות קרובה"!! אף אחד לא טען שהיא כבר כאן !!

    האם אפשר לתקן את הכותרת השגוייה הזו שסתם מטעה את הקוראים?

    תודה.

  38. אני חושב שזה מטורף. זה לא חיובי. זה להפוך את האנושות ללא-אנושית.

  39. חברה, לא להתרגש (אלא אם אתם מתחת לגיל 18). התפקיד האמיתי של אנשי עתידנות הוא לגרום לאנשים אחרים לחלום (כי בדרך כלל התחזיות שלהם מופרכות) וברגע שגרמת לאחרים לחלום השמים הם הגבול.
    בלי קשר לנכונות התחזית, השגת אינטיליגנציה מלאכותית (על כל היבטיה) היא אחת המשימות אינטלקטואלית חשובות ביותר למין האנושי. ועל כן יש לברך על הספר.

  40. יוגב,

    הספר הקודם שלו ‘עידן המכונות החושבות’ אכן יצא בעברית. קרוב לוודאי שניתן למצוא אותו בספריות האוניברסיטאות השונות.

    רועי.

  41. ראשית עמי בכר, אני מגיבה למרות שלא תיכננתי, לפי השעון שלי חמישה ל2.
    אני חושבת שהבחור יתבדה. קורצוול ימות רזה ודכאוני.
    לפני יותר מ30 שנה אנשים פינטזו על מכוניות מעופפות, חלום הרבה יותר עתיק מאינטלגנציה מלאכותית, הדבר היחידי שמרחף מחוץ לחלונות שלי זה ענני הזיהום של מפעלי חיפה, לכן אני די בטוחה שהסינגולריות שקורצוול יזכה לפגוש תהיה מהסוג הבסיסי יותר- מוות.( עם כל הכבוד לקורצוול, לאורך ההיסטוריה מתנו, והוא לא יהיה זה שיפסיק את הרצף).

    ולמרות הנימה הפסימית, אני בטוחה שגם הרגע עליו קורצוול מדבר יגיע, בהפרשי זמן גדולים יותר, ולא לפני שנתחיל לטפל בבעיות קיומיות קרטיות רלוונטיות להווה- מרוץ לחימוש, מגפות, התחממות וכו'(בסדר לא מחייב)

  42. מצטער לאכזב את קורצוויל, אבל הוא לא יחזיק מעמד עד שתחזיותיו יתגשמו. יש לפחות להכפיל את לוח הזמנים שלו.

  43. קורצוויל מאוד מרוכז בתוך עצמו ובתוך העולם אותו הוא מכיר.
    לאותו עולם שקורצוויל מדמיין, צפויים שינויים חריפים במזג האוויר, התחממות גלובלית, שתשנה לנצח את התרבות בצורה שאנו מכירים אותה כיום.
    מלחמות, רעב, וטרור בטכנולוגיה עתידנית,נראות לי כאופציה עתידית
    לא פחות ישימה.

  44. אדון תגובה 11, ועל זה נאמר: שתנוח. הומוספיאנס עם מטען כרומוזומאלי נכנסות וקוראות אולם לא רצות מיד לספר לחבר’ה

  45. למי שמעוניין, ברומן עתידני בשם accelerando ישנו תיאור יפה של מראה החברה האנושית בתקופה של היווצרות הסינגולאריות. שימו לב, זו אינה קריאה קלה כי בכל עמוד מוצגים כמה רעיונות שישנו לכם את התפיסה – אבל מעניין מאוד.

    ליריב: קרא את ספריו של ניל אשר. בעולם שלו המחשבים אכן משתלטים על האנושות, אבל האנושות לא מתנגדת כי בעצם, הם יכולים למשול יותר טוב מכל אדם. ואילו המחשבים לא מתקדמים לעבר הסינגולאריות פשוט כי לא מתחשק להם. אף אחד לא רוצה להפוך למשהו אחר שאינו הוא, אפילו לא מחשבים נבונים. והסינגולאריות בהגדרתה אינה מאפשרת לנו לדעת מה יש בצד השני.

  46. עמי,

    אני הכי קרוב, לי יש שם שנפוץ גם אצל בנות…
    אכן חבל שבנות לא מגיבות ואולי נכנסות פחות לאתרי מדע.
    האחרונה שאני זוכר שהגיבה היתה בויכוח בנושא העבמים עד כמה שזכור לי…והיא צידדה בקיומם.

  47. אותי מדהימה עובדה קצת פחות סקסית, ביחס לדיבור העתידני והמתקדם של הכתבה והטוקבקיסטים: אני תגובה מס 11. אין אפילו בחורה אחת שהגיבה למאמר זה. זה מדהים ומזעזע בו זמנית. מדוע נשים נדחקות אל מחוץ למרוץ לקידמה מדעית?

  48. כדי שנזכור שיש עמים ודתות שגורמים לעתיד להתעכב, השקעת כספים וחיי אדם שאפשר היה להפנות לקידמה. מכאן יוצא הצורך במשטר עולמי משותף שיחסוך את הוצאות העימותים בין המדינות בין הדתות ולקבוע סטנדרטים אחידים של חוק. גם זה יגיע ואי אפשר להמנע מכך, כמה שיותר מוקדם יותר טוב.

  49. שאול – יטופל, תודה על ההפניה.

    לגבי קורצוויל, יש לי הרגשה שהוא מתעלם כמעט לחלוטין מהפער הגדול שבין ניסויים מוצלחים בודדים במעבדות לבין העברת הטכנולוגיה לשימוש הציבור.

    כך או כך, כתבה מרתקת ותודה לאמנון כרמל.

    רועי.

  50. אבי מדוע יש כתבות שלא ניתן להגיד עליהן? לדוגמה בכתבה "נאס"א: יש קרח במאדים, הוא התאדה כשכף החפירה של פיניקס הוציאה אותו" אין בתחתית את אופציית התגובות, מדוע?

    מדעני נאס"א מתנהגים קצת כמו חובבנים, מהתמונות בהן רואים כביכול "העלמות" של הגושים הלבנים נראה שמדובר יותר במשחקים של אור וצל (תמונות שצולמו בשעות שונות של היום) ולא בהעלמות אמיתית של החומר. כמו כן מדוע במקום כל הניחושים האלו לא יקחו מדעני נאס"א דגימה נוספת וישימו אותה בתנור לצורך בדיקה רצינית? הם מתנהגים ממש כמו חובבנים.

  51. יתכן – שבשלב מסויים אותם מחשבים שבאמת יהיו מאד אינטליגנטיים יבינו את הסכנות שבהמשך הפיתוח הזה, ויחליטו מתוך ההבנה הזו לעצור ולא להמשיך ולפתח מחשבים יותר חכמים ויותר אינטליגנטיים מהם, כך שהסינגולריות בסופו של דבר לא תתממש.

  52. הניבויים שלו אכן פנטסטיים, ומדובר ללא ספק באיש מרתק. אני לא בטוח לגבי לוח הזמנים שהוא מתווה, אבל ברור שמדובר באוסף של מהפכות שיתרחשו בחמישים השנים הבאות וישנו את חיינו וחיי צאצאינו.
    האם הניבויים האופטימיים שלו נובאים מהאובססיה שלו לאלמוות או משהו קרוב לזה, הוא מדבר על פרק זמן שרחוק מאיתנו רק כ-30 שנה שאז הוא עצמו יגיע לגיל שלפחות כרגע הוא תוחלת החיים הממוצעת בעולם המערבי? האם הוא לא מאיץ את הניבוי על מנת שאותן טכנולוגיות יכולו גם עליו, בדומה לאמונותיו של חולה במחלה חשוכת מרפא שנאחז בכל זיק של תקווה, מחקר ופרסום לגבי תרופה אפשרית?
    המהפכות הללו מכילות אתגרים עצומים למין האנושי וראוי לזכור שכל אותן מהפכות הן בעלות השלכות חברתיות אדירות. המין שלנו יצטרך לתת את דעתו על המשמעות של ההתפתחויות בביולוגיה, בחקר המוח, בגנטיקה, במחשבים, בננוטכנולוגיה ובכל הממשקים ביניהן.
    זה מזכיר לי סיפור שקראתי בספרו של ריצ’ארד פיינמן על מפגש שהיה לו במקדש בודהיסטי שם אמר לו הנזיר: “כל אחד מקבל את המפתח לשער גן העדן, אותו המפתח עצמו פותח גם את שערי הגיהנום”, פיינמן מצא את האנלוגיה נכונה גם למדע וטכנולוגיה.

  53. תמיד היתה לי בעיה עם טיעון הסינגולריות –
    קורצוויל מניח שברגע שתיווצר בינה מלאכותית היא תוכל לתכנן בינה מלאכותית משוכללת יותר וזאת בתורה תתכנן את הדור הבא וכן הלאה. הטיעון הזה כשלעצמו הוא סביר אבל כדי להגיע לסינגולריות צריך לצאת לטעון טענה כמו "סדרה מונוטונית עולה היא סדרה מתבדרת (הולכת לאינסוף)".
    כל בוגר שנה ראשונה במדעים יודע שזו טענה שגויה. יכול להיות שקצב השיפור ילך ויקטן דווקא במקום לעלות.
    הרי האינטליגנציה האנושית מתקשה מאוד לתכנן אינטליגנציה שוות ערך לה – מדוע שלאינטליגנציה מלאכותית יהיו חיים יותר קלים?

  54. אמור באמת להיות יופי של ספר אם כי הייתי מרחיק בכמה שנים את הכל ,
    לא הרבה שנים אבל כמה עשורים.

    יש לי כמה בעיות עם מכלול הדברים אבל הבולט ביותר הוא:
    "אם כי נאלץ למצוא פתרונות להשמדת ה"מקור" אחרי ההעברה…"

    ההעתק אף פעם לא יהיה בדיוק כמו המקור.

    אני חושב כמו כן שאותה אינטיליגנציה מתקדמת לא תהיה מלאכותית במלואה כי אם תתבסס על מיחשוב וגם על בני האדם שיהיו הרבה יותר מחוברים מהיום, קיבוץ המוחות שיהיה (היום בקטן הוא נקרא אינטרנט) הוא זה שיהווה את המודעות ,עדיין המחשב הוא רק חומר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.