סיקור מקיף

כנס חישה מרחוק מלוויינים היפר-ספקטרליים יתקיים בשבוע הבא באוניברסיטת ת"א

הכנס יתקיים בחסות מעבדות החישה מרחוק של אירופה EARSEL וסוכנות החלל האירופית

הלוויין ונוס, איור סוכמות החלל הצרפתית CNES
הלוויין ונוס, איור סוכמות החלל הצרפתית CNES

בתאריך 16-21 למרץ 2009 יתקיים כנס בינלאומי באוניברסיטת תל אביב בנושא תצפית על כדור הארץ וגרמי שמים קרובים מהחלל באמצעות לווינים וטכנולוגיה חדשנית שפותחה בעשור האחרון המכונה חישה מרחוק היפרספקטרלית (חמ"ה). יו"ר הכנס הוא פרופ' איל בן דור, ראש המעבדה לחישה מרחוק המחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב.

טכנולוגיה זו מאפשרת לראשונה קבלת תמונות אשר מלוות במידע כימי מדוייק אודות כל עצם בתמונה, זאת ממרחק של מאות קילומטרים ללא מגע וללא מידע קודם. הטכנולוגיה דלעיל מאפשרת זיהוי עצמים בעלי צבע זהה, לגלות מטרות שאינן נראות לעין האדם וכן ליצור מאגר חדש של מידע כמותי אודות פרמטרים רבים כגון: זיהום אויר, קרקע, מים, חומרים מעשי אדם, צמחיה ושלג אשר לא ניתן להשיגם בשום דרך אחרת. הכנס בחסות מעבדות החישה מרחוק של אירופה EARSEL וסוכנות החלל האירופית ESA. כותרת הכנס :" חישה מרחוק היפרספקטרלית: טכנולוגיה חדשנית לישומים מדעיים ומסחריים עבור הסביבה".

בכנס ישתתפו נציגים בכירים מטעם סוכניות החלל האמריקאית, ההודית, הגרמנית והאיטלקית ואורח הכבוד יהיה סגן ראש סוכנות החלל האירופאית האחראי למשימות לכדור הארץ. ישתתפו בו כ-200 חוקרים, סטודנטים, אנשי תעשית האלקטרואפטיקה והחלל בארץ ובעולם, וכן מקבלי החלטות בתחומים מגוונים הקשורים לכדור הארץ (חיפוש מחצבים, סיוע לחקלאות, ניטור סביבה, בקרת אסונות וכו). בכנס יוצגו תוצאות חדשניות של מידע שנתקבל על ידי שימוש בטכנולוגיה זו אודות המינרולוגיה של הירח מתוך נתוני חללית M3 אשר שיגרה רק לפני ימים אחדים תמונות ראשונות לכדור הארץ בטכנלוגיה האמורה ואפשרו מיפוי מדוייק של מינרלים במרחב גאוגרפי גדול ללא מגע. בנוסף יוצגו גם תמונות דומות מהמאדים מחללית אחרת אשר בחנה לראשונה את המינרלוגיה המדוייקת של כוכב הלכת.

כן יוצגו טכנולוגיות בתחומים של חקלאות מדייקת (חקלאות הנעשית בצורה מתוחכמת בו הצמח מקבל בדיוק את הנחוץ לו ללא עודפים או מחסור), גילוי וזיהוי של מטרות מוסתרות ובלתי נראות, זיהוי מרכיבי זיהום באטומוספירה ודרכים חדשניות לשימור הסביבה וניטור אקולוגי. במסגרת הכנס יאורגן שלחן עגול עם טובי המדענים בתחום ועם מקבלי החלטות אשר ילבן את שיתוף הקהיליה הבין לאומית בפרוייקט החדשני של ממשלת גרמניה לשגר לויין חמ"ה לחלל בשלהי 2011 (ENMAP) וכן של ממשלת איטליה (PRISMAׂ).

כן יסקרו תכניות חלל חדשות אשר יעשו שימוש בחמ"ה על ידי ממשלות אחרות: כגון סין, יפן והודו אשר לא פורסמו עד כה מעולם. משתתפי הכנס יצאו לשני ימי סיור בישראל. סיור אחד יתבצע למכתש רמון אותו ניתן לראות מהחלל כאתר מיוחד ובעל רושם רב למפענחים של תמונות לווין. מטרת הסיור לשכנע את המדענים להשתמש במכתש רמון כאתר כיול בינלאומי של לווינים לטווח ארוך וליצור ענין לכך עבור סוכניות החלל ברחבי העולם. לכנס חסות מטעם משרד החקלאות והבטחון וכן על ידי מספר גופים מסחריים בארץ ובעולם כגון: אלאופ-אלביט, יצרני חישנים אלקטרופוטיים מפינדלד, ארה"ב, נורווגיה ואוסטרליה וכן חברות תכנה המייצרות תכנות פענוח מתקדמות לטכנולוגיה האמורה.

בכנס תתקיים תערוכה של בעלי חסות אלה וכן הצגות פרונטליות ובפוסטרים של חזית המחקר בתחום. בכנס יערך מושב מיוחד לכבודו של פרופ' איטן, ראש המעבדה לחישה מרחוק באוניברסיטת ציריך, אשר פורש לגמלאות, על תרומתו הרבה לפיתוח הטכנולוגיה באירופה. יותר מ30 מדינות ייוצגו בכנס שעיקרהם מאירופה ארה"ב קנדה, דרום אפריקה, אוסטרליה, הודו, יפן, אנגליה.
אתר הכנס

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. יבנה,
    את האמת שבעיקרון שכן. מה לעשות שבד"כ כתבות ואתרים המתורגמים לעברית בד"כ מאבדים משהו בתרגום או רק מתורגמים חלקית, מה שהמתרגם חושב שהכי חשוב. דוגמא לכך היא ויקיפדיה, אבל זה כך כמעט בכל מאמר שמתורגם.

    בכל מקרה אתה יכול לבחור בצד את הגירסא העברית של המונח באתר של ויקיפדיה, אם קיים. ב-2 הדוגמאות שאני ומיכאל הבאנו ישנו מונח מקביל מתורגם לעברית שניתן בלחיצת כפתור להגיע אליו.

  2. ליבנה:
    לא.
    אני מניח שאתה מדבר על הקישורים לאתרים באנגלית.
    אין מה לעשות בעניין. אנגלית היא היום השפה שבה נכתבים רוב הפרסומים המדעיים.
    בנוסף לכך – המהדורה העברית של וויקיפדיה אינה מתקרבת ברמתה למהדורה האנגלית.
    על זה נאמר (בעברית צחה) "החיים כבד"

  3. שפת האם של כולם באתר הזה היא אנגלית?
    אני היחידי פה שמעדיף עברית?

  4. חבל שהכתבה לא מסבירה יותר לעומק מה זה בכלל "חישה מרחוק היפרספקטרלית". אני מנחש שזה מעין תהליך ספקטרומטרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן