ריח טורפים

מסתבר שזיהוי הטורף ע”י הנטרף הוא אינסטינקטיבי ע”י זיהוי ריח הפרשות הטורף, בעיקר זיהוי ריח השתן

בתקופה בה החלו להגיע שמועות ותצפיות בנמרים (69-70) חיפשנו אימותים לשמועות, אחד האימותים הראשונים היו עקבות וחפירות בהן היו שרידי הפרשות. מאחר ולא הכרנו את הסימנים עבר זמן עד שהחפירות והעקבות זוהו כשייכות לנמר, מי שזיהה את הסימנים מייד היה כלבי – צ’ה.

לפעמים הייתי מטייל בנחלי מדבר יהודה בלווי צ’ה, כלב-זאב (רועה גרמני) גדול, באחד הטיולים הבחנתי כי צ’ה שבדרך כלל היה גיבור שמח, נהיה מפוחד, זנבו בין רגליו, מיבב חלושות ונצמד לרגלי, רק מאוחר יותר קישרתי את הופעת הפחד אם חפירות השתן שנחפרו ע”י נמר, את הריח הטיפוסי לחפירות ניתן היה להריח בקלות, הקישור לנמר ….. בא מאוחר יותר ואז גם הבנתי את התנהגותו של צ’ה, הכלב שאף פעם לא ראה נמר זיהה את הריח הטיפוסי כסכנה.

מאוחר יותר למדנו על ההעדפות של נמרים לטריפת תנים בטבע …. וטריפת חיות בית …. כלבים וחתולים. חשבנו אז כי זהוי הטורף שגורם לפחד אצל הנטרף טבוע במוחו של הנטרף כתורשה ? ברבות השנים התברר כי נטרפים רבים מזהים את טורפיהם וטורפים בכלל, על פי ריח ההפרשות, זהוי שגורם לבריחה. עכשיו מתברר חלק ממנגנון הזיהוי.

זיהוי הטורף ע”י הנטרף הוא אינסטינקטיבי ע”י זיהוי ריח הפרשות הטורף, בעיקר זיהוי ריח השתן. סטפן ליברלס Stephen Liberles ועמיתים מבה’ס הרפואי בקימברידג’, Harvard Medical School in Cambridge, Massachusetts אספו דוגמאות שתן מחיות שונות בגני חיות, בינהם אוכלי עשב – נטרפים וחתוליים – טורפים.

דוגמאות השתן נבחנו ונותחו בניסיון לברר איך נטרפים מזהים את הסכנה. במחקר שמתפרסם ב : Proceedings of the National Academy of Science הצליח הצוות לזהות את המרכיבים הכימיים בשתן וביניהם את הכימיקל שגורם לנטרפים לברוח. בעבר כבר זוהו כמיקלים שמאפשרים לנטרף לזהות טורף ידוע, אבל זו הפעם הראשונה בה זוהתה “הוכחה גנטית” שמאפשרת לחיה לאתר ולזהות טורף בכוח, גם אם מעולם לא נפגשה בו.

החוקרים החלו בניתוח קולטני ריח מקבוצה מסתורית שהתגלתה ב 2001 ונקראה “‬קולטני קישורי אמין ” (להלן ק.ק.א) trace amine-associated receptors (TAARs) הקולטנים נמצאים אצל רוב החוליתנים במספרים משתנים, לעכברים 15 קולטנים, לחולדות 17, לאנשים …. רק 6 קולטני ק.ק.א.

למרות גילוי הקולטנים אין מידע רב על הכמיקלים שנקשרים להם, החוקרים גילו כי קבוצה אחת במשפחת הקולטנים – לה ניתן השם ק.ק.א.‪.‬4 מופעלת ע”י נוכחות של שתן שונר (חתולי). ‬ריכוז של שתן השונר נמכר לגננים כדי להרחיק מכרסמים. החוקרים זיהו ומיצו את המולקולה הפעילה: 2-phenylethylamine. ‫(‬להלן פניל)

אחרי מיצוי וזיהוי המולקולה וכדי לבדוק נוכחותה בשתן של חיות אחרות אספו החוקרים דגימות שתן מ 38 מיני חיות בגני חיות, נאספו דגימות מטורפים – אריות, נמרי-שלג, יגוארים, סרוולים ואחרים, ודגימות מאוכלי עשב – זברה, ג’ירף, פרות, כמו גם דגימות מחתולי-בית, ממכרסמים ו… אדם.

דגימת השתן הראתה את הריכוזים השונים של פניל, כאשר הרמות הגבוהות ביותר היו בשתן אריות טיגריסים וסרוולים, ריכוזים שהיו ברמות של פי 3000 מאלה שנמצאו בשתן של אוכלי עשב, החוקרים מניחים כי מולקולת הפניל היא תוצר לוואי של פרוק/עיכול חלבונים ממקור בשרי.
כדי להבהיר את תפקידו של הפניל בדקו החוקרים את תגובת עכברים וחולדות, כאשר היו מס’ טיפות פניל בשטח נמנעו המכרסמים מלהתקרב, לעומת זאת כאשר הופרד הפניל (בעזרת אנזים) מהפרשות אריה המכרסמים היו חסרי פחד. המחקר הוכיח כי מולקולת הפניל שנקשרת לקוטלני ה ק.ק.א ששולטים בהתנהגות אינסטינקטיבית של חיות.

קולטני ה ק.ק.א נמצאים בתקרת האף בריקמה שנקראת vomeronasal
ומהווה חלק מ ה-epithelium, רקמה שהתנוונה אצל האדם במהלך האבולוציה ולכן גם אין ריחו של שתן טורפים גורם לפחד.

(להיפך יש מיצוי חמרי שתן שמשמש לייצור בשמים ) כדי להבין את השפעת הפניל ממשיכים החוקרים ובודקים איזה מעגל מוחי מפעיל הקולטן. באשר לי עכשיו, אחרי שנים רבות אני מבין איך ומדוע צ’ה (הכלב) שמעולם לא נפגש עם נמר נבהל ונפחד כאשר הריח את נוכחותו.

לידיעה על המחקר