איך להגן על פילים

חוקרת הפועלת בשמורה בנמיביה מבקשת לרתום את מאפייני החיזור של הפילים כדי להחזיר פילים זכרים לשמורה ובכך למנוע את הריגתם בידי חקלאים זועמים

פיל בשמורת אנטודו. מתוך ויקיפדיה
פיל בשמורת אנטודו. מתוך ויקיפדיה

יכולתם של הפילים לתקשר בעזרת קולות בתדרים נמוכים שנישאים בקרקע ניבדקת ונחקרת, לאחרונה מנסים זואולוגים בנמיביה לרתום יכולת זאת כדי לגרום לזכרים לשוב לשמורה המוגנת.

פילים/ות מאורגנים במבנה משפחתי מורחב כאשר הנקבות נשארות במשפחה ואילו זכרים בוגרים מגורשים וממשיכים בחייהם כבודדים. הזכרים שנודדים עוזבים את השמורה, רועים בשטחי חקלאות וגורמים נזקים לשדות וגדולים, כמובן שהחקלאים אינם מרוצים ועושים הכל כדי למנוע את הנזקים, במקרים רבים הכל משמעותו המתת הפילים.

הנזקים הדו צדדיים מהווים בעיה בכל אפריקה, במקומות שונים נאבקים בבעיה ע"י לכידה והעברת פילים "תועים", אלא שלכידה והעברה הם משימה קשה ויקרה ולכן לעיתים קרובות בוחרים בפתרון הזול… המתת הפילים.

גוף שנקרא מדע האוטופיה (Utopia Scientific) מממן מחקר שעורכת דר' קיטלין אוקונול-רודוול מאוניברסיטת סטנפורד חוקרת פילים כ-15 שנים שעיקר עבודתה בשמורת אטושה שבנמיביה. השמורה מגודרת בחלקה ובכל זאת פילים זכרים מצליחים להרוס את הגדר ופולשים לשדות חקלאיים ולחוות שגובלות בשמורה, פלישות שגורמות נזק רב לחוואים, נזק שלפעמים כדי למנעו יורים החוואים בפילים ! דר' קיטלין מנסה למשוך את הפילים הנודדים חזרה לשמורה בנצלה את כישורי התיקשורת של הפילים.

הפילים מתקשרים ע"י רקיעות בקרקע, תרועות, תקיעות ומה שנשמע לנו כנחירות, הנחירות בתדרים נמוכים (על גבול התדרים הנשמעים ע"י אדם) נישאים בקרקע וניקלטים (כרעידות), דרך כפות הרגליים הקידמיות ודרך עצמות הרגליים נישאים הצלילים לגולגולת ולאוזן התיכונה, מסתבר כי מגוון הצלילים שונה מפרט לפרט עד כדי כך שהפילים מסוגלים לזהות את זהות ה"דובר", את מינו וכאשר זו נקבה מיוחמת, מסוגל הזכר לזהות את עונתה.

עד היום היה ידוע כי הזכרים נמשכים לנקבות מיוחמות בעיקר ע"י הריח, פרומון שמתנדף באוויר מהפרשה (דמוית גריז) מבלוטות מתחת לעיני הפיל. הזכרים מגיבים בהפרשה דומה ואז הם במצב יחום שניקרא "מאסט" must. כך גם ניתן לזהות חזותי נקבות מיוחמות או זכרים במאסט, מאחר ונקבת פיל נכנסת ליחום רק כל חמש שנים לערך, ברור שזכרים ימשכו אליה.

בכנס של החברה האמריקאית לקידום המדע (American Association for the Advancement of Science) סיפרה דר' קיטלין כי בנסיון שערכה ע"י השמעת "נחירות יחום" של נקבה הצליחה לגרום לזכר ללכת בעיקבות הקולות. הנחירות הושמעו ע"י רמקולים שהיו קבורים בקרקע. לדבריה "הזכרים שהשתתפו בנסיון הגיבו בצורה חיובית, כלומר פנו לכוון הקולות והמשיכו ללכת תוך כדי הורדת החדק לקרקע בניסיון לזהות ריח וכוון". הנסיון נעשה ליד בור מים, כאשר הגיע זכר הושמעו הקולות וגרמו לשנוי כוון קיצוני ולנסיונות עיקוב אחרי ה"נחירות". כל 26 הזכרים ששמעו את הקולות הגיבו והתגובות הקיצוניות / טובות ביותר היו מזכרים בוגרים.

ידוע כי הפילים מסוגלים לקלוט תיקשורת תת-קולית דרך הקרקע עד למרחק של עשרות קמ'. בנחסיונות של דר' קיטלין הושמעו ה"נחירות" דרך רמקולים שהיו קבורים בקרקע, והתגובה היתה ממרחק של 500 מטר. לדעתה של החוקרת זכרים יגיבו ל"נחירות-יחום" ממרחקים גדולים, שכן ידוע שזכרים מגיבים ל"תרועות" ייחום ממרחק של 10 קמ' ולדעתה ל "רעידות / נחירות" הייחום יגיבו הזכרים ממרחקים גדולים בהרבה. גם במרחק הקטן של 500 מטר ניתן להוליך פיל במסלול מתמשך עד לשמורה, הליך זול ופשוט יותר מכל אפשרות אחרת,

דר' קיטלין מציעה לאפשר לפקחי שמורות להשתמש ב"נחירות" ככלי עבודה שיאפשר להחזיר פילים "תועים" למכורתם. במידה והשיטה תעבוד ניתן יהיה לגרום לזכרים "תועים" לחזור לשמורה המוגנת וע"י כך למנוע מפגשים אלימים בין פילים לבני אדם.

מה גורם לרצח פילים?

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. קבלתי את טענתך. אני התמקדתי על מטרה נוספת במאמר – שרוצים לקבץ את הפילים לאזור מסויים, למתחם השמורה.
    הרעיון של צליל שמרחיק ולא מוליך לאזור מסויים אכן הינו פתרון על מנת להרחיק משטחי אדם. אך אם מעוניינים להוליכו לכיוון מסויים (פיל "תועה" כמו שקראו לזה במאמר), למשל לשמורה, אזי התהליך של קולות "מרחיקים" לא יעיל כמו קולות "מושכים".

    אולי באמת זה אפשרי, אבל דווקא הרעיון של איום אז כן יעבוד לעומת כל של זכר מתחרה, במיוחד כשכן יודעים שיש צלילים שנועדו להזהיר מפני איומים.

    שוב, הכל ספוקלציות של אדם שלא ממש יכול להגיד שמכיר לפרטי פרטים בפילים.

  2. אורן:
    לא ירדת לסוף דברי.
    אם גורמים להם להתרחק מנקודה מסוימת (בגלל שהם חושבים שיש בה איום) אז הם יתרחקו מן הנקודה הזאת ואף פעם לא יגלו שלא היה בה איום.
    הסברתי את זה.
    גם אין כל צורך לכוון אותם לנקודה מסויימת. רוצים רק להרחיק אותם מן השטחים שנחוצים לאדם.
    מכיוון שפיל זכר חי לבד (ולא בלהקה) דווקא סביר שרעש של זכר אחר ירתיע אותו.
    יכולות להיות לזה הרבה סיבות – כמו זמינות של מזון וכמו סתם רצון למנוע חיכוך ועימות.
    העליתי זאת רק כאפשרות.
    אינני יודע בכלל אם יש רעשים המאפיינים פיל זכר.
    כאמור – רציתי רק להציף שיקול שהתעלמות ממנו עלולה להביא – בסופו של דבר – להיכחדות הפילים.
    אם מביאים שיקול זה בחשבון יש סיכוי שיגיעו לפתרון טוב יותר. אינך חושב כך?

  3. היתה לי קפיצה של אותיות:
    לבד=לאבד*
    האתנהגותית=התנהגותית*

    (ה-א' הזאת הגיע למקום שלא היתה אמורה להיות…)

  4. מיכאל,
    אבל זה יגרור לבעיה זהה שהצגת. אם נשתמש בצלילים שהפילים מזהים כאיומים כדי לכוונם הדבר עלול להם לבד את היכולת / האהתנהגותית הזאת כזיהוי לאיום. וכדי לכוון את כל הפילים שבשמורה לאותה מקום יש להפיק את הצליל מהרבה כיוונים, וזה אני די בטוח שלא ממש בריא להם (מבחינה התנגותית לחשוב שהם מוקפים בחיות טרף…). אולי הטכניקה תעבוד עליהם אחד אחד, אבל גם אז, שלא כמו הרעיון של הייחום, אתה לא יכול לשלוט עד לאיפה הוא יברח במיוחד אם רוצים שיגיעו לנקודה מסויימת (הם רצים ממשהו, לא למשהו).

    ואני לא חושב שהפילים הינם הומופובים ממש 🙂 ופילים זכרים תמיד מיוחמים לא? כל עוד יש פילה בסביבה שמוכנה כלומר… (לא שאני מומחה בנטיות והתנהגות מינית של פילים)

  5. אורן:
    אם יש פילה מיוחמת – כבר לא צריך להשמיע את הקולות כי היא משמיעה אותם.
    פשוט הצבעתי על בעיה אפשרית שצריך לחשוב עליה.
    אינני יודע אם יש רעשים שדוחים פילים זכרים. אולי רעש של זכר אחר? אולי רעש שמפיק זכר מיוחם? אם יש כאלה רעשים זה רעיון הרבה יותר טוב כי פיל שמתרחק ממקור הרעש לעולם לא יגלה שעבדו עליו.
    זה הרי פועל עם זאבים ומזיקים אחרים.

  6. אז מה אתם מציעים? שבנוסף לקולות שמשמיעים צריכים לארגן להם גם פילה מיוחמת כדי שזה לא יגרום לשינוי התנהגותי?

  7. מה הפילים מטומטמים? הם יימשכו לקולות ויראו שאין שם כלום ובסוף יפסיקו להתייחס.

  8. אני מסכים עם מיכאל. פילים הם יונקים נבונים ואין סיבה שהם לא יתעלמו מהקולות או יפתחו אמצעים אחרים לחיזור וייחום.

  9. נכון מיכאל. בדיוק חשבתי על זה.
    מה גם שנראה על פניו הרבה יותר זול לתחום בגדר יותר מאסיבית וזהו.

  10. אני רוצה לחזור ולהזכיר את הציטוט "עד כמה חוסר אמינות ניתן לסבול לפני שהאות הופך פשוט לחסר משמעות." מתוך המאמר http://www.hayadan.org.il/from-darwin-to-facebook-1902098/
    יש סכנה שלאורך זמן הפילים יפסיקו להגיב לקול וכתוצאה מכך אולי גם ייפגע תהליך הרבייה שלהם.
    יכול להיות שזה ייקח עוד הרבה זמן אבל אין להוציא זאת מכלל אפשרות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן