אמנת קיוטו מאפשרת לסחור בזיהום אוויר. מגדלי חזירים בצ’ילה מוכרים לחברות חשמל “נקודות זכות” שצברו על לכידת המתאן שפולטות החיות
הארץ, חדשות וואלה
אמנת קיוטו מאפשרת לסחור בזיהום אוויר. מגדלי חזירים בצ’ילה מוכרים לחברות חשמל “נקודות זכות” שצברו על לכידת המתאן שפולטות החיות
מגדלי חזירים בצ’ילה מצאו דרך מקורית, חוקית, ואפילו ידידותית לסביבה להתעשר ממוצרי לוואי לא ריחניים במיוחד שמפיקים החזירים שלהם. חברת אגרוסופר (Agrosuper) הצ’יליאנית, יצרנית מוצרי בשר החזיר השמינית בגודלה בעולם, נעזרת במערכת סחר ייחודית, שנוצרה תחת הסכמי פרוטוקול קיוטו, על מנת להפוך נפיחות ופסולת של חזירים למזומנים.
אגרוסופר אוגרת את פליטות גזי המתאן שיוצרים 110 אלף חזיריה ובתמורה מקבלת החברה “קרדיטים”, או נקודות זכות, על הקטנה של פליטת גזי חממה – אותם גזים הגורמים להתחממות יתר של כדור הארץ.
הענקה של נקודות זכות אלה נקבעה בהחלטות של אמנת קיוטו, אשר נועדה להגביל ולהקטין את פליטת גזי חממה בקרב 124 המדינות החתומות עליה. האמנה קובעת מכסות זיהום עבור חברות ומדינות. חברות אשר מזהמות פחות מן המכסות שנקבעו להן, יכולות למכור את ה”יתרה” שצברו לחברות אחרות שחורגות ממכסות הזיהום שנקבעו באמנה.
בחודש שעבר מכרה אגרוספור נקודות זכות ב-2.2 מיליון דולר לשנה לחברת החשמל הגדולה ביפאן, טוקיו אלקטריק פאואר, ולחברת החשמל הציבורית הגדולה בקנדה, טראנס אלטה.
שיטת מסחר כלל עולמית
אמנת קיוטו נחתמה ב-97′, על מנת להילחם בהתחממות הגלובלית. במסגרת האמנה מופעלת שיטה שוויונית, המאפשרת לגרוף רווחים בגין תרומה לאיכות הסביבה.
כל חברה במגזר מסוים נדרשת, לדוגמה, להפחית את פליטת הגזים המזיקים ב-20%. החברה יכולה לעמוד בדרישה בכוחות עצמה, על ידי התייעלות או מעבר לדלקים חלופיים. כמו כן, היא יכולה פשוט לקנות “עודפי הפחתות” בשוק הפתוח מחברות שהצליחו כבר להפחית את הפליטות מתחת לרמה שנקבעה.
שיטת מסחר כלל-עולמית מתוחכמת זו תאפשר לחברות ולממשלות לקבל קרדיט על נטיעת עצים הסופגים את הפחמן או על השקעה בטכנולוגיות לייעול אנרגיה. כתוצאה מכך ייווצר תמריץ לעבור לטכנולוגיות מזהמות פחות. המנגנון הזה נשלט על ידי האו”ם, בעזרת מבקרים עצמאיים המספקים הערכות ובודקים כל פרויקט.
האיחוד האירופי, לדוגמה, דורש מ-12 אלף מפעלים ותחנות כוח שונות לעמוד בתקנות האמנה, וצופה כי שוק נקודות הזכות באירופה, המוערך בכ-300 מיליון דולר, עשוי להגיע לכ-10 מיליארד דולר ב-2007. “יהיו יותר ויותר דרישת להקטין את הפליטות ואנו מתכננים להרוויח מכך”, אמר מנכ”ל אגרוסופר, אראו דה לה סרדה. אגרוסופר היא יצרנית המזון הטרי ומוצרי הבשר הגדולה בצ’ילה, עם מכירות של 700 מיליון דולר בשנה.
גם סין מצטרפת לשוק
החוזה שחתמה אגרוסופר עם שתי חברות החשמל, ה-3 בגודלו בעולם בשוק הקרדיטים, לא יישאר בודד. מדינות מתפתחות נוספות, ובהן סין, מצטרפות לשוק.
מדינות מתפתחות אחראיות ליותר משליש מפליטות גזי החממה בעולם, אך היקף הפליטות לנפש בהן הוא פחות מחמישית מהאומות המתועשות. שיעור הפליטה לנפש יגדל, שכן אזרחי המדינות המתפתחות קונים יותר מכוניות וצורכים יותר אנרגיה. מומחים חוזים כי עד 2100 מדינות אלה יפלטו גזים מסוכנים בכמות גדולה פי 3-2 מהעולם המפותח.
סין, על 1.3 מיליארד תושביה, היא יצרנית גזי החממה הגדולה בעולם לאחר ארה”ב. בשנה הבאה צפויה סין להצטרף לשוק הקרדיטים כחלק ממאמציה לנקות את עריה, בהן בייג’ינג, מזיהום אוויר עד 2008, לקראת אירוח המשחקים האולימפיים.
כדי ללכוד את הגז שפולטים החזירים בנתה אגרוסופר התקנים מיוחדים, הנקראים ביו-דייג’סטורס – ביו-מעכלים. מדובר בבריכות בעומק 10 מטר ובשטח של 100X100 מטר המכילות פסולת חזירים מכוסה בניילון. המתאן נשרף בבריכות ומקטין בכך את פליטות הגז. עד השנה הבאה מקווה החברה להקטין את פליטות המתאן של החזירים בשליש. פוטנציאל הנזק של המתאן גדול פי 20 מזה של פחמן דו חמצני. אגרוסופר השקיעה 30 מיליון דולר בשמונה התקנים כאלו, ו-3 מיליון דולר במתקנים ההופכים את הפסולת לקומפוסט ומים.
טוקיו אלקטריק היפאנית היתה אחראית ל-8.1% מכלל פליטות הפחמן הדו חמצני ביפאן ב-2002. עד 2010 נדרש ממנה להקטין ב-20% לעומת 99′ את רמות הפליטה לקילווט-שעה של חשמל שהיא מפיקה, אך בפועל עלו רמות הפליטה ב-2003 ב-21% לעומת 90′.
