סיקור מקיף

עד כמה בריא הים שלנו? / בנג'מין ס' הלפרן

אומדן ראשון המבוסס על מדע של האוקיינוסים מראה שהמים נקיים אבל הניהול לקוי

עד כמה בריא הים? צילום: איתן קריין, סיינטיפיק אמריקן ישראל

לעתים קרובות אנו שומעים קריאות לשפר את "בריאות האוקיינוסים". בריאות היא מטפורה רבת-עוצמה, אבל למדענים לא הייתה דרך למדוד אותה ולכן לא היו בידיהם אמצעים להעריך את שלומם של האוקיינוסים בעולם. יותר מ-60 חוקרים מחתך רחב של תחומים ומוסדות מחקר, ובהם המרכז הלאומי האמריקני לניתוח אקולוגי ולסינתזה (NCEAS) שבאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, יצרו לשם כך את "מדד בריאות האוקיינוסים". המדד מדרג את בריאות מי הים מול החופים של 171 מדינות וטריטוריות. הציון הכולל של כל מדינה נקבע כממוצע הציונים עבור עשרה יעדים ציבוריים לשיפור בריאות הים, כגון אספקת מזון בת-קיימא, נופש, אפשרויות דייג ומגוון ביולוגי.

המדד, שהתפרסם באוגוסט 2012 בכתב העת נייצ'ר, אינו מודד עד כמה הים חף וטהור מהשפעת האדם. במקום זאת הוא בוחן את מידת הקיימוּת שבה הים מספק לבני האדם את הדברים החשובים בעיניהם. המטרות שהוגדרו הן אמצעים אוניברסליים להשגת בריאותן של מערכות אקולוגיות. כל מדינה חייבת להשיג את כל עשרת היעדים כדי שהים שלה ייחשב בריא, אבל החשיבות היחסית של כל מטרה יכולה להשתנות ממקום למקום.

שילוב והכללת המטרות האנושיות בהערכת בריאות האוקיינוסים היא סטייה חדה מן הגישות המסורתיות לשימור הסביבה. ועם זאת, גורמי מדיניות ציבורית וארגוני שימור ברחבי העולם מתאחדים במהירות לאימוץ הגישה שבני האדם כיום הם חלק בלתי נפרד מכל מערכת אקולוגית בכדור הארץ. על פי גישה זו, כל אסטרטגיה יעילה לניהול הסביבה חייבת לאמץ את המציאות הזאת. התמקדות בלעדית בהרחקת בני האדם מן הטבע כדי לשמור עליו, תגזור כישלון על כל תכנית שימור.

המדד הוא צעד ראשון חשוב. מדינות אינן יכולות להתקדם בשיפור בריאות הים שמול חופיהן בלי לדעת את מצבו היום. במובן הזה, המדד הוא אבן דרך חשובה. בהמשך 2012, יבחנו כמה גופים, ובהם NCEAS, את השימוש במדד בארה"ב, באיי פיג'י ובברזיל. קובעי מדיניות ומנהלים יוכלו להשתמש במדד כדי להנחות את קבלת ההחלטות. למשל, בשאלות כמו: האם להרחיב את ניצול אנרגיית הרוח מול חופי ארה"ב, האם אמצעים מסוימים לשימור הטבע על היבשה או בים מועילים לשוניות האלמוגים בפיג'י וכיצד תכניות לחלוקת הים לאזורים בברזיל עשויות להשפיע על הבריאות הכוללת של האוקיינוס.

אין ספק שאנשים שונים או מדינות שכנות עשויים להעדיף מטרות שונות. המדד, ככלי שמתחשב בכולן, יכול לסייע בעתות של משא ומתן מפני שהוא מאפשר לזהות את הדברים שבהם כדאי להתפשר או לשתף פעולה.

על המחבר

הלפרן מנהל את המרכז להערכה ותכנון ימיים באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה.

למידע אינטראקטיבי על בריאות הים במדינות העולם, ובהן ישראל, בקרו בעמוד הכתבה הזאת באתר www.sciam.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן