בין חתני הפרס: אריה לובה אליאב, חתני פרס נובל אברהם הרשקו, אריק קנדל וכריסטיאנה נוסליין-פולהרד, ונשיא אוניברסיטת ברנדייס, יהודה ריינהרץ * בנוסף יוענקו היום מענקי מחקר ל-11 נשים -תוכנית מכון ויצמן לקידום נשים במדע יוצאת לדרך
אריה לובה אליאב
אריה לובה אליאב נולד במוסקבה בשנת 1921, עלה לארץ כילד וגדל בתל-אביב. בגיל 15 הצטרף להגנה, ומאוחר יותר התנדב לצבא הבריטי. בסיום מלחמת העולם השנייה השתתף בהבאת פליטי שואה מאירופה לארץ ישראל. בספרו הספינה אולואה – סיפורו של ארטור (1967) הוא תיאר את המסע ההירואי בן 5,000 הקילומטרים של הספינה עליה פיקד. במהלך מלחמת העצמאות שירת בחיל הים.
ברוח חזון בן-גוריון של עלייה המונית ויישוב הנגב, קיבל על עצמו אליאב הצעיר משימה כבדת אחריות לארגון הגירת יהודים מארצות האיסלם ויישובם, בעיקר בנגב. הוא פיקח על הקמת ההתיישבות בחבל לכיש ועל הקמת העיר ערד. בשנים 1958 – 1960 שירת כמזכיר הראשון של שגרירות ישראל במוסקבה, תפקיד שהוביל לפרסום ספרו בין הפטיש והמגל – ניסיון אישי בקרב יהודי ברית-המועצות (1965).
שנותיו בכנסת (1965 – 1975) כללו כהונה כמזכיר הכללי של מפלגת העבודה, ותפקידים קצרים כסגן שר המסחר והתעשייה וסגן שר לקליטת עלייה. לאחר מלחמת ששת הימים פירסם את עמדותיו השוללות את הכיבוש בספרו ארץ הצבי – הערכת מצב (1972).
לאחר שעזב את הפוליטיקה, החל אליאב קריירה חדשה כמחנך וכסופר. בשנת 1986, בגיל 65, עבר להתגורר עם רעייתו בצריף ליד הגבול המצרי, וייסדו שם את כפר הנוער ניצנה, שם מתחנכים צעירים על מסורת יישוב הנגב וערכים דמוקרטיים. בשנת 1988 זכה בפרס ישראל על תרומתו הייחודית לחברה.
פרופ' אברהם הרשקו
פרופ' אברהם הרשקו נולד בשנת 1937, ועלה עם משפחתו לישראל בשנת 1950. בשנת 1965 סיים את לימודי הרפואה והוסמך כרופא בבית-הספר לרפואה הדסה של האוניברסיטה העברית בירושלים, לאחר מכן שירת כרופא בצה”ל, ובשנת 1969 פנה ללימודי דוקטורט במדעים. לאחר מכן שהה כעמית בתר-דוקטוריאלי במעבדה של ד”ר גורדון טומקינס המנוח באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. מאז שובו לישראל בשנת 1972 היה פרופ' הרשקו איש סגל בטכניון, מכון טכנולוגי לישראל בחיפה, ביחידה לביוכימיה בפקולטה לרפואה על-שם רפופורט. בשנת 2004 חלק פרופ' הרשקו את פרס נובל לכימיה עם תלמידו (דאז) ועמיתו מהטכניון, פרופ' אהרן צ'חנובר ועם ארווין רוז מאוניברסיטת קליפורניה באירווין על הגילוי של מערכת פירוק חלבונים בתא, המבוססת על סימון החלבונים המיועדים לפירוק על-ידי סמן – יוביקוויטין. מחקר זה הוביל את הרשקו ואת שותפיו למחקר לגילוי תהליך מרכזי המווסת תהליכי חיים בסיסיים כגון חלוקת תאים, תיקון DNA, בקרת איכות של חלבונים חדשים, וחלקים חשובים בהגנה של המערכת החיסונית. הבנת התהליך הזה מיושמות כיום בתהליכי פיתוח של תרופות לטיפול במחלות שונות.
לפני זכייתו בפרס נובל זכה פרופ' הרשקו בפרס ישראל לביוכימיה ורפואה (1994), פרס ואכטר מאוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה (ביחד עם אהרן צ'חנובר, 1999), פרס לאסקר במחקר רפואי בסיסי (2000), ופרס וולף לרפואה, 2001.
פרופ' אריק קנדל
אריק קנדל נולד בווינה בשנת 1929 והיגר עם משפחתו לארה”ב בשנת 1938. לאחר שסיים את חוק לימודיו באוניברסיטת הרווארד ובבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, השתלם כחוקר בתר-דוקטוריאלי אצל וייד מרשל במעבדה לנירופיסיולוגיה במכוני הבריאות הלאומיים של ארה”ב, NIH, ומאוחר יותר עבד עם לדיסלב טאוק במכון מורי בפריס. הוא התמחה בפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש של מסצ'וסטס, בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד.
פרופ' קנדל נתמנה חבר סגל בבית-הספר לרפואה בהרווארד ובבית-הספר לרפואה באוניברסיטת ניו-יורק ולאחר מכן באוניברסיטת קולומביה, שבה היה מנהל-מייסד של המרכז לנירוביולוגיה והתנהגות. בשנת 1984 נתמנה לחוקר בכיר במכון למחקר הרפואי על-שם הווארד יוז בקולומביה, שקם באותה עת. הוא ידוע כחלוץ ומוביל בנוירוביולוגיה של הפלסטיות העצבית ושל הזיכרון. הישגיו קבעו את קנה המדה שלפיו נמדד היום כל מחקר במישור התא או המולקולה בתחום הזיכרון. בשנת 2000 זכה בפרס נובל בפיסיולוגיה או רפואה, ביחד עם ארוויד קרלסון ופול גרינגרד, על תגליותיהם בנושא הולכת אותות במערכת העצבית.
אהבת ההוראה דירבנה את פרופ' קנדל לכתיבת ספר לימוד מכונן, עקרונות מדעי העצב Principles of Neural Science (1981), שהיה הניסיון הראשון לקשור ביולוגיה מולקולרית וביולוגיה של התא למדעי העצב, ואת מדעי העצב למצבים התנהגותיים וקליניים. יצירה זו, במהדורותיה המעודכנות הרבות, הינה ספר הלימוד המוביל בעולם במדעי העצב.
פרופ' יהודה ריינהרץ
פרופ' יהודה ריינהרץ תרם רבות לביסוס חקר הציונות וחקר ההיסטוריה והתרבות של ישראל. הוא נולד בחיפה (1944), למד בבית-ספר תיכון בגרמניה, וכנער, היגר לארה”ב. הוא השלים במקביל לימודי תואר ראשון באוניברסיטת קולומביה ובסמינר התיאולוגי היהודי של אמריקה בניו-יורק, ובשנת 1968 קיבל תואר שני בהיסטוריה יהודית של ימי הביניים מאוניברסיטת הרווארד. בשנת 1972 קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה יהודית מודרנית מאוניברסיטת ברנדייס. בשנת 1982 התמנה לפרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת ברנדייס, ובשנת 1994 היה לנשיא השביעי של האוניברסיטה, תפקיד בו הוא מכהן עד היום.
בשנת 1988 מינה אותו נשיא ארה”ב דאז, ביל קלינטון, לחבר בוועדת הייעוץ הנשיאותית האמריקאית לנכסי השואה. הוא פירסם יותר מ- 100 מאמרים ו- 20 ספרים, ובהם הספר Jews in the Modern World , אחד מספרי הלימוד הנפוצים ביותר להוראת היסטוריה יהודית מודרנית במכללות. הביוגרפיה בת שני הכרכים שכתב על חיים ויצמן, שראתה אור בשנת 1986, זכתה בפרס הספר היהודי National Jewish Book Award. ספרו הציונות: יצירתה של חברה חדשה שכתב ביחד עם בן הלפרין המנוח ראה אור בשנת 1998. כהיסטוריון המוביל של ד”ר חיים ויצמן, מייסד מכון ויצמן למדע, פרופ' ריינהרץ מקיים קשר חם במשך שנים רבות עם המכון. בשנת 1991 נשא את הרצאת ויצמן במדעי הרוח “מדינאות כאמנות האפשרי”. הוא ורעייתו היו דוברים מרכזיים באירועים של ידידי מכון ויצמן למדע בארה”ב.
פרופ' כריסטיאנה נוסליין-פולהרד
בשנת 1995 זכתה פרופ' כריסטיאנה נוסליין-פולהרד בפרס נובל בפיסיולוגיה או רפואה יחד עם עמיתה לשעבר במעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית, אריק פ. וישהאוז, ועם אדוארד ב. לואיס מהמכון לטכנולוגיה של קליפורניה. הפרס הוענק להם על גילוי מנגנונים גנטיים חשובים בבקרת ההתפתחות העוברית המוקדמת. פרופ' נוסליין-פולהרד השתמשה בזבוב “תסיסנית המחקר” כבמודל ניסויי, והצליחה לזהות ולסווג מספר גנים בעלי חשיבות מכרעת בקביעת התפתחות העובר ועיצוב איברי הגוף. ממצאים אלה, שפורסמו תחילה בשנת 1980, הוכרו מיד כבעלי משמעות בהבנת הגורמים למומים מולדים בבני-אדם.
פרופ' נוסליין-פולהרד השתמשה במענק שנלווה לפרס נובל להקמת קרן המסייעת לסטודנטיות (דוקטורנטיות מצטיינות במדעים) בגידול ילדיהן. בדרך זו היא תורמת להגדלת מספרן של הנשים המדעניות בגרמניה.
פרופ' נוסליין-פולהרד נולדה בשנת 1942 במגדברג, גרמניה. בשנת 1973 קיבלה תואר דוקטור בביולוגיה (גנטיקה) מאוניברסיטת טובינגן. בעבר כיהנה כראש קבוצה במעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית, בהיידלברג; ראש קבוצה במעבדת פרידריך-מישר של מכון מקס פלנק בטובינגן; ומאז 1985 היא חברה מדעית בקבוצת מכוני מקס פלנק ומנהלת מכון מקס פלנק לביולוגיה התפתחותית בטובינגן.
ספרה Coming to Life: How Genes Drive Development (2006) מסכם את ההתקדמות המדעית בתחום, ודן בהיבטים חברתיים כגון שיבוט, מחקר בתאי גזע, הפריית מבחנה, ותינוקות מעוצבים על-פי הזמנה. מעטים יחסית יודעים שבנוסף לכל אלה, היא פרסמה גם ספר בישול.
תוכנית מכון ויצמן לקידום נשים במדע יוצאת לדרך:
11 מדעניות צעירות, ממספר אוניברסיטאות ומוסדות מחקר, יזכו היום במענקים שיעודדו אותן להמשיך בקריירה מדעית
בטקס חגיגי שיתקיים מחר במכון ויצמן למדע, יקבלו 11 מדעניות צעירות, שהשלימו בהצטיינות לימודים לתואר שלישי במספר מוסדות להשכלה גבוהה בארץ, מענקים בהיקף של כ-20 אלף דולר לשנה (למשך שנתיים), לכל זוכה. מענקים אלה יסייעו להן לצאת למחקר בתר-דוקטוריאלי באוניברסיטאות מובילות בחו”ל. זאת, במסגרת תוכנית חדשה של מכון ויצמן, שנועדה לעודד נשים ולסייע להן לבחור בקריירה מדעית בתחומי מדעי הטבע (פיסיקה, כימיה ומדעי החיים), והמדעים המדויקים (מתמטיקה ומדעי המחשב). המטרה: לסגור את הפער הגדול שקיים היום בין מספר הנשים והגברים בדרגות האקדמיות הבכירות.
המדעניות הצעירות הזוכות נבחרו על-ידי ועדה מיוחדת מטעם מדרשת פיינברנ, בראשות יועצת נשיא מכון ויצמן לקידום נשים במדע, פרופ' הדסה דגני. זו השנה הראשונה שבה מופעלת התוכנית, הקרויה על-שמה של שרה-לי שופף, ושמומנה על-ידי קרן קלור ודונאלד זוסמן.
שלוש מהזוכות סיימו את לימודיהן באוניברסיטה העברית, שלוש במכון ויצמן למדע, שתי מדעניות למדו בטכניון, שתיים באוניברסיטת בן-גוריון, וזוכה אחת סיימה את עבודת הדוקטורט באוניברסיטת תל-אביב.
הזוכות במענקים לשנת 2007 הן:
• ד”ר לילך עמירב, סיימה עבודת דוקטורט במחלקה לכימיה, בטכניון, במסגרתה עסקה בפיתוח טכניקה ייחודית לייצור גבישים זעירים של מוליכים-למחצה. את המחקר הבתר-דוקטוריאלי תבצע באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, שם תנסה לשפר איסוף אנרגיה סולרית באמצעות מוליכים-למחצה מתכתיים.
• ד”ר יעל ארצי-רנדרופ, ביצעה עבודת דוקטורט על מודלים מרחביים של מערכות ביולוגיות, ביחידה לביומתיקה שבמחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב. את המחקר הבתר-דוקטוריאלי, שיעסוק בהשפעת כוחות סביבתיים על הדינמיקה וההתפתחות של מחלות מדבקות, תבצע במחלקה לאקולוגיה ולאבולוציה שבאוניברסיטת מישיגן.
• ד”ר הדס הבלנה חקרה את השפעתם של גורמים אקולוגיים על יחסי הגומלין בין טפילים לפונדקיהם, במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר הבתר-דוקטוריאלי שלה, בהמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת אינדיאנה, יעסוק בהתפתחותם של גורמי אלימות ושל רעלנים בחיידקים.
• ד”ר איילת לם (מרגלית) סיימה את עבודת הדוקטורט במחלקה לגנטיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים, במהלכה עסקה בניתוח תפקודי ומבני של גן המקודד לחלבון במעטפת גרעין התא, החשוב לשמירה על רקמת השריר ואיחוי תאים, בתולעת c.elegans. מחקרה הבתר-דוקטוריאלי, בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד, יעסוק בפענוח מנגנונים תורשתיים שאינם מועברים ישירות בגנים, על-ידי הבנת פעולתם בתולעת c.elegans.
• ד”ר ענת לוין ביצעה עבודת דוקטורט בבית-הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים. היא התמקדה בהיבטי למידה והסקת מסקנות בתהליכים של עיבוד מידע ראייתי. מחקרה הבתר-דוקטוריאלי, במחלקה למדעי המחשב ובינה מלאכותית במכון הטכנולוגי במסצ'וסטס, יעסוק בראייה מלאכותית.
• ד”ר גנלה מוריס ביצעה את עבודת הדוקטורט שלה במחלקה לפיסיולוגיה של בית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. היא התמקדה במנגנונים העצביים האחראיים לסוג מסוים של למידה המתחוללת בגרעינים הבזליים שבמוח. מחקרה הבתר-דוקטוריאלי, שיעריך את תפקידם של מבנים שונים במוח בלימוד על-סמך מידע חושי, יתבצע במרכז לחקר מדעי המוח בגרמניה.
• ד”ר אירנה פקר, שביצעה עבודת דוקטורט במחלקה למדעי הצמח שבמכון ויצמן למדע, התמקדה במתווכים בפעילותו של הגן העיקרי האחראי לקביעת מבנה הצמח. מחקרה הבתר-דוקטוריאלי, בנושא השתקת גנים, יתבצע בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת מסצ'וסטס.
• ד”ר עדי סלומון, שהשלימה עבודת מחקר לתואר שלישי במחלקה לחומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע, חקרה מנגנוני הולכה של מטענים דרך התקנים חשמליים המבוססים על מולקולות אורגניות. מחקרה הבתר דוקטוריאלי שיתמקד בננו-מבנים, יתבצע במכון ISIS בצרפת שם תחקור את יחסי הגומלין של מולקולות על משטחים מתכתיים עם אור.
• ד”ר גניה סקלוט סיימה את עבודת הדוקטורט שלה במחלקה לכימיה של הטכניון, שם חקרה ריאקציות קטליזה המתבצעות באמצעות אטומי אבץ. מחקרה הבתר-דוקטוריאלי יתקיים במחלקה לכימיה באוניברסיטת סטנפורד, שם היא מתעתדת לחקור גישה חדשה ורבת-פנים ליצירת חומרים פחמניים מסוימים.
• ד”ר ארוין טל-גוטלמכר השלימה את עבודת המחקר לתואר השלישי, שעסקה ביחסי הגומלין בין מימן לסגסוגות טיטניום, במחלקה להנדסת חומרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקרה הבתר-דוקטוריאלי, שיעסוק בהיבט נוסף של יחסי הגומלין האלו, השפעת מימן על גדילת גבישי טיטניום, יתבצע במכון לפיסיקה של חומרים בגרמניה.
• ד”ר נטע סל-מן ביצעה עבודת דוקטורט שהתמקדה באפיון הגורמים המעורבים בהכרה בין אזורים חוצי-ממברנה על קרומי תאים, במחלקה לכימיה ביולוגית שבמכון ויצמן למדע. את מחקרה הבתר-דוקטוריאלי היא מתעתדת לבצע במחלקה לביוכימיה ולמיקרוביולוגיה שבאוניברסיטת קולומביה הבריטית (קנדה), שבמסגרתה תחקור את היווצרותה של מערכת הפרשת הרעלים של חיידקים מחוללי-מחלות.
מענקים אלה יסייעו למדעניות הצעירות המצטיינות להתגבר על צוואר הבקבוק העיקרי, בו נחסם מסלול ההכשרה המקצועית של הנשים – היציאה לתקופת מחקר בחו”ל. זהו שלב קריטי במסלול ההכשרה המדעית, שבמסגרתו יכולים מדעניות ומדענים צעירים להוכיח את יכולתם לבצע מחקר באופן עצמאי. סיבות שונות, אישיות, משפחתיות וכלכליות, מונעות מנשים רבות לצאת למספר שנים לחו”ל, וכתוצאה מכך מספר הנשים המועמדות למסלולי הקידום באקדמיה הוא קטן, בהשוואה למספר הגברים.
תוכנית מכון ויצמן למדע לקידום נשים במדע נועדה לשנות את המציאות הזאת. במסגרת התוכנית יעניק מעתה מכון ויצמן, מדי שנה, מענקים מיוחדים שיאפשרו לנשים מצטיינות רבות לצאת למחקר בתר-דוקטוריאלי במוסדות מחקר מובילים בחו”ל. המענק יספק תמריץ (כלכלי, אך גם חברתי ומקצועי). הוא יקל על נשים, ובמיוחד על נשים נשואות ואמהות לילדים קטנים, לממן את השהות בחו”ל במשך שתי שנות ההשתלמות. התוכנית מיועדת לנשים שרואות את עתידן בפיתוח קריירה מדעית בארץ, מתוך כוונה ליצור מנהיגות נשית במוסדות המחקר הישראליים.
76 תגובות
ובכלל, זו יכולה הייתה להיות חידה יותר מענינת בהתאם לתרבות ההומו ספיאנס
למשל, ביפן, שם גברים ונשים רוחצים בבית המרחץ יחדיו ואז אפשר לעשות אבולוציה עם החידה על הזונה והגברים ולשאול כל מיניי שאלות על מחלות
אפשר גם עם קניבלים, זה לחץ יד והשני חטף שוק.
חידות מעניינות מאד
חג שמח
סבדרמיש יהודה
יהודה
הכנסת אלמנטים פסיכולוגים לחידה לוגית
בסביבה חילונית הנשים מתנשקות והגברים תופחים על השכם
בסביבה דתית החידה לא תתקים כי אף גבר לא ילחץ יד אשה
החידה כנראה מיפן שם עוד לוחצים ידים.
ובנוסף, זה גם פותר בעיה שלא הייתי בטוח לגביה והיא:- האם הפתרון תקף גם לאינסוף נקודות/נמלים.
על פי ההסבר שלך ברור לי שהוא תקף!
ביי
שמע, אני חייב להגיד שזה כבר יותר ברור.
אם שתי נקודות נפגשות הרי כל אחת דומה לשניה וביננו אנו אף פעם לא נדע אם אחת עברה דרך השניה או אחת ניתזה מהשניה כך שלכל היותר נקודה תעבור את כל אורך המוט…כלומר מאה שניות.
ניראה אם נגיע לנוסחה בלי הסבריי היגיון.
ביי
למיכאל
טוב, נראה נחלום על זה בלילה
חוץ מזה הקנטתי אותך קצת כי …. מזמן לא רבנו.
סתם, ..שרק נחייך
חג שמח
סבדרמיש יהודה
יהודה:
עוד משהו:
אתה נראה לי כאחד שיודע להעריך את החוויה של פתרון בעיה ונהנה ממנה מאד.
הדרך הזאת – שבה אני נותן לך רמזים בהדרגה – עדיין משאירה לך את האפשרות לחוות אותה כאשר אתה פותר את מה שנשאר.
אני גם חושב שבצורה זו אתה לא רק נהנה יותר אלא נעשה יותר מודע ליופי של הפתרון.
כל אלו מטרות ראויות ואני חושב שאלמלא אני הייתי השואל לא היית מהסס לבקש מפורשות ללכת בדרך זו.
בוא, תן לי ללכת בה.
אני גם מציע שלפני הרמז הבא (אם יידרש בכלל) נחכה עוד לילה שכן, כפי שראית, הלילות הם זמן מחשבה פורה.
יהודה:
אנא – הפסק עם הרמזים המבישים האלה. כבר היינו בתסריט הזה לא פעם וכל פעם תורת הקונספירציה שלך הופרכה.
אל תרגיז אותי סתם.
מה הבעיה לחשוב קצת?
הנה עוד רמז:
אם המוט נראה כל הזמן כאילו הנמלים עוברות זו דרך זו הרי שגם הרגעים בהם יורדות נמלים מן המוט בתסריט הבעיה הם בדיוק אותם רגעים בהם היו יורדות נמלים מן המוט לו עברו זו דרך זו.
מיכאל
תפסיק למתוח אותנו!, עד עכשיו התנהגת יפה, והשמש זורחת, ואפילו אמרתי שלפעמים אתה צודק, אז במטוטא, תן כבר את הפתרון.
יום טוב
(או שאוליי גם אתה לא יודע אותו????)
סבדרמיש יהודה
יהודה:
אתחיל ברמזים.
רמז ראשון, המגיע מן הפתרון שהציג גבע:
בכל שלב נראה המוט כאילו כל הנמלים פשוט עוברות זו דרך זו וממשיכות בדרכן באין מפריע.
ולגביי האלגוריתם אני אני קצת מתקשה.
חשבתי לחפש נוסחה שתיתן לנו את הדרך שעוברת כל נמלה בתנאי הבעיה ואז לגזור ולחפש נקודת מקסימום. אלא שלא ניראה לי שנוסחה כזאת (אם אמצא אותה), תהיה גזירה, כך שאני דיי תקוע.
אז מה דעתך, אולי ניתן לך את הכבוד ותראה לנו איך עושים זאת?
יום טוב
סבדרמיש יהודה
אתה ממש צודק מיכאל
שני האחרונים לחצו ידיים כמו שאתה אומר ל 6, 7, 8, 9, 10, והחליטו לפרוש בלי ללחוץ ידים.
צר לי באמת שהפרידה הזאת מוכיחה על חוסר חברות מצידם וקצת מעכירה לנו את אווירת החג, אבל מה שנכון נכון.
מה לעשות מיכאל, אתה לפעמים צודק.
חג שמח!
סבדרמיש יהודה
לגבע
יפה, רק שיכול להיות שזה היה הבעל שלחץ אפס ואישתו עשר.
חידה יפה
סבדרמיש יהודה
יהודה:
קרוב, אבל עוד לא ממש שם:
זה שלחץ 5 ידיים לחץ לאנשים הבאים (אותם אזהה לפי מספר לחיצות הידיים שלהם) :
10,9,8,7,6
למה שילחץ את ידי השואל?
אני חוזר ואומר – אתה כמעט שם – כל כך קרוב עד שהערתי נראית לי ממש קטנונית אבל בוא כבר תגיע לסוף ממש (כדי שתוכל להתפנות לאלגוריתם)
יהודה
זה נכון
רק לשם הבהרה
היות ואף אחד לא לוחץ ידים לאשתו אז זה שלחץ עשר הוא הבן זוג של זה שלחץ 0 כי הוא לחץ את ידי כולם למעט אשתן ןלכן רק היא יכולה להיות ה0.
וכך ממשיכים זה שלחץ 9 הוא הבן זוג של זה שלחץ/צה 1
ובסוף נשארים השואל ואשתו שכל אחד מהם לחץ 5 ידים.
בברכת יום טוב גם לך
כמובן מרוב התרגשות התבלבלתי. השני- זה שלחץ בס”ה תשע ידיים, פרש עם זה שלחץ רק יד אחד. ולאחר מכן שמונה ושנים, שבע ושלוש, וכו’
ט.ל.ח.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
או קיי
ובכן התשובה לשאלת לחיצות הידים היא 5, ממש כמו שהימרתי.
נתחיל בלחיצות. קודם כל ניתן לזה שלחץ עשר ידים ללחוץ לעשר נוכחים , ולפרוש. יחד איתו יפרוש זה שלא לחץ ידים בכלל. נותרו עשרה, שכל אחד מהם לחץ יד אחת.
נעבור לשני שילחץ לעוד שמונה נוכחים ידים. ס"ה עם הלחיצה בסיבוב הקודם הוא לחץ תשע לחיצות. גם הוא פורש. הנותרים עם שתי לחיצות ידים כל אחד וגם אחד מהם פורש, זה שלחץ רק שנים .
לאחר מכן כנ"ל, ואז שבע ושלוש יפרשו, ולאחר מכן יפרשו שש וארבע.
נותרו שניים שכל אחד מהם לחץ עד עכשיו ארבע ידים. בשמחה ובששון הם לוחצים יד איש לרעהו ופורשים גם הם.
ומכיוון שיש שניים שלחצו חמש ידים, הרי אחד מהם הוא השואל!!!
מוזר איך הראש ממשיך לעבד את הדברים בלילה באופן לא מודע וכשאתה חוזר לשאלה בבוקר, התשובה פשוט ברורה .
זה קרה לי יותר מפעם אחת.
יום טוב וחג שמח
ושתמיד נילחץ ידים לשלום
סבדרמיש יהודה
מיכאל, גם אני גאה ביהודה מאוד….
לילה טוב במיוחד.
הוגין.
מסתבר שהאינטואיציה של יהודה טובה משל הוגין.
חזק ואמץ.
אתה בדרך הנכונה.
אגב – האם נואשתם מבעיית האלגוריתם?
להוגין שלום רב
היה קצת משעמם בלעדך בידען
מועדים לשמחה
סבדרמיש יהודה
הוגין
ממש לא
יהודה
ניחוש יפה אבל צריך לנמק
אחסוך ליהודה את החישוב המסובך לסוגיית לחיצות היד.
התשובה היא 0 .השואל עצמו לא לחץ יד לאף אחד.
מזכיר לי חידה בזן:כיצד מוחאים כפיים עם יד אחת.
הוגין.
הכנה-
מכיוון שס"ה הלחיצות שנעשו הוא 55 לחיצות שהן מספר אי זוגי לכן מספר הלחיצות של השואל חיב להיות אי זוגי כדי שהסכום הכולל יהיה זוגי.
מכאן מספר הלחיצות של השואל יהיה אחד מהבאים:- 1, 3, 5, 7, 9,
אני מצמצם את הבעיה, לאט, אבל בטוח.
בא לי להמר על 5, אבל זה סתם הימור אני אגיע בסוף לפתרון.
סבדרמיש יהודה
יהודה:
בהצלחה.
אין לי טענות על כך שעדיין לא פתרת. רק אמרתי מה שאמרתי כדי שתבחין בעובדה שלא "האכילו אותך הכל" כי אם היו מאכילים אותך הכל היית כבר יודע את הפתרון.
למעשה לא האכילו אותך בכלום כי כפי שאמרת – כך פירשת את החידה מלכתחילה ולכן כפי שטענתי – ציון הדברים האלה רק מונע אי הבנות מיותרות ואינו עוזר לפתרון החידה.
למיכאל
לא עניתי, כי עדין אינני יודע אותו, התוספות שהוספו לא השפיעו עלי כי תארתי לי שזה כך.
מה שהצלחתי להבין שמכיוון שאדם אחד לחץ אפס ידים ואחד עשר ידים, אזי אחת מהלחיצות הייתה חייבת להיות ידו של המספר,סיבה נוספת שנעשתה לחיצה אחת לפחות היא שסכום הלחיצות חייב להיות זוגי ומכאן לפחות אחת נעשתה ע"י השואל אבל אחד עד עשר זה לא הפתרון ואפשר בוודאי עוד לצמצם.
אני לא רק מטפל רק בחידות אני גם "קצת" חייב לעבוד, אבל אני מאמין שאצמצם גבולות בפתרון הלחיצות.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
יהודה:
דעתי שונה.
לומר את הדברים האלה זה רחוק מלומר הכל.
כל מה שלא נאמר שאסור (כל עוד הוא עושה שימוש בנתוני הבעיה ולא בדברים שאינם שייכים כלל כמו חנות קונדומים שנמצאת בעיר הסמוכה) הוא מותר ואין צורך לומר שמותר להפוך את הקונדום.
לדעתי, כשנותנים בעייה, צריך לתת אותה נטו, ללא סיבוכים שאינם ממין העניין וללא אפשרויות לאי הבנה שעלולות לנבוע מן הניסוח ולא מן הבעייה.
לתת את כל נתוני הבעייה איננו "להאכיל הכל" ואם "האכילו אותך הכל" איך זה שעוד לא ציינת מה הפתרון?
אז אולי היה צריך למסור גם שבן אדם גם לא לוחץ את היד של עצמו?
אני חושב שגבע צודק, ולא צריך להאכיל הכל, כמו שבתרגיל הזונות לא היה צריך לומר שאפשר להפוך קונדום וגם להניח אחד על השני.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
גבע:
אין זה לגיטימי להגדיר זאת כרמז וגם לא לטעון שהחידה נעשית קלה אחרי כן.
בבעיות מתמטיות יש להגדיר הכל ולא לצפות מן האנשים לנחש דברים שלא אמרת.
למיכאל
אני שמח שלפחות על זונות אנו מסכימים.
מעניין אם פעם נסכים גם על גרביטציה ומסה אפילה.
אבל אם נרצה, אין זו אגדה!
יום טוב
סבדרמיש יהודה
לגבי חידת הזונה – זו הבעיה כשמסתמכים על הזיכרון במקום לחשוב.
זכרתי פתרון מסויים וזיכרוני הטעני ובמקום לפתור מחדש דברתי על מה שזכרתי.
צריך להזהר מזה.
מיכאל
בקשר לזוגות ההשלמה שלך כלולה בשלב הרמזים, ברגע שהוספת את הרמז קל לפתור את החידה
החוכמה לפתור אותה בלי רמזים
יהודה:
לגבי הזונה – נכון.
לגבי היקום הפשוט – כפי שאמרתי – מה שקובע את כוח המשיכה בכל נקודה על פני כל כדור סביב המסה הוא ההפרש בין מה שנכנס לכדור לבין מה שיוצא ממנו (במילים אחרות – לא מה שקורה עם חלקיק בודד אלא מה שקורה בסך הכל עם כלל החלקיקים).
הפרש זה אינו משתנה כתוצאה מן ההתנגשויות בין החלקיקים (במילים אחרות – מה שחשוב לחישוב הגרביטציה אינו משתנה למרות שהוספנו לתמונה התנגשויות בין חלקיקים).
למיכאל
פיתרון נכון של חידת הזונה לא ידביק אותה במחלת מין נוספת. להלהן הפיתרון:-
הגבר הראשון ניגש לזונה עם שני קונדומים אחד על השני. לאחר מעשה, הקונדום הראשון מזוהם מבפנים והשני מזוהם מבחוץ בנוזליי הזונה.
הגבר השני לוקח רק את הקונדום השני , זה שמזוהם בנוזלי הזונה ומשתמש בו.
והגבר השלישי הופך את הקונדום הראשון, שנישאר עדיו נקי מבחוץ, שם אותו עליו, וליו שם את הקונדום השני שנוזלי הזונה מזהמים אותו מבחוץ, ומשתמש בו.
באופן כזה,הזונה תמיד באה במגע עם נוזליה, וכל גבר בא תמיד במגע עם צד נקי של קונדום, ובא לזיון גואל
.
לגבי היקום הפשוט אני לא מבין את הנאמר במשפט:- "שלמרות שההתנגשות משנה דברים – מה שחשוב אינו משתנה."מה הדברים שמשתנים, ומה החשוב שלא משתנה.
אבל אולי עדיף שלא ניכנס לסחרחורת של תגובות.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
חברה:
אכן, הצעת חידות חדשות היא דרך נחמדה להתחמק מן הניסיון לפתור את החידה שהוצעה מלכתחילה.
כפי שאמרתי, הכרתי את חידת הקונדומים וגם את פתרונה.
משום מה לא איכפת לאנשים שזה מדביק את הזונה במחלת מין נוספת.
גרסה יותר הגונה של השאלה הייתה יכולה לדבר על כך שלזונה יש מחלה הזהה לזו של אחד הגברים ואז – אם אותו גבר היה הראשון – לא היה מצבו של איש משתנה.
ביחס לחידה עם הזוגות – גם אותה אני מכיר והיא לא נתנה כאן בצורה מדוייקת.
חייבים להוסיף את הנתון שאין אדם לוחץ את ידי בן/בת זוגו (וכמובן – גם שאין לחיצות כפולות).
ביחס ליקום הפשוט, הטיעון שהבאתי עם הכדורים והסטטיסטיקה בדיון הרלבנטי נשען על רעיון דומה והוא שלמרות שההתנגשות משנה דברים – מה שחשוב אינו משתנה.
אבל חברה – מה עם האלגוריתם?
עוד אחת, יותר טפשית מקודמתה – איפה (פיזית) נמצא אתמול ?
תיקון: קלה מאוד, אני מודה – אם אדם מתחיל לנוע מנקודה A בכיוון קבוע, איזה מרחק עליו לעבור כדי להיות בטוח שהוא באותה נקודה?
קלה מאוד, אני מודה – אם אדם מתחיל לנוע מנקודה A בקו ישר, איזה מרחק עליו לעבור כדי להיות בטוח שהוא באותה נקודה?
היה שומר על מתכונת של גז בתנאי כמובן שהמוט היה מספיק ארוך.
למיכאל
הקשר שאני רואה ליקום הפשוט הוא שהיקום מתפשט. בנוסף, אם הנקודות היו נעות במהירויות שונות (התפלגות גאוסית) הרי שתמיד היו גם נקודות שחוזרות חזרה, ואז זה היה שומר על מתכונת של הגדרה של גז בו חלקיקים נעים מכל כיוון לכל כיוון- במקרה שלנו רק קדימה ואחורה.
על הגרביטציה של הפושינג גרביטי, קשה לי להסיק ממימד אחד.
אתה כניראה ראית גם דברים אחרים?
יום טוב
סבדרמיש יהודה
עוד חידה קצת יותר קשה
במסיבה השתתפו 6 זוגות
אחד המשתתפים שאל כל משתתף אחר כמה ידים לחץ?
וקיבל 11 תשובות שונות מ0 עד 10
כמה ידים לחץ השואל
לאנונימי
כן זה אומנם קצת מגעיל אבל עובד
הפתרון של גבע נכון.
החידה מתקופת ממר"ם אכן קלה – במיוחד מפני שהיא מאד ישנה ולדעתי מעטים לא מכירים אותה.
יהודה:
האם אתה רואה את הקשר ליקום הפשוט?
כולם:
אוקי. עכשיו האלגוריתם.
גבע
השאלה מתקופת הממר"ם קצת קלה
לעומת זאת נראה לי שהגישה שלך לפתרון הנמלים נראה נכון
כנראה שניתן להוכיח שלא משנה איזה מסלול לולאתי תעבור נמלה כל שהיא זה לא יהיה יותר מאורך המוט כן זה הגיוני לחלוטין
משעשע למדי כל זה
תורך מיכאל
כאשר נמלה פוגשת את חברתה והן מחליפות כוון (ללא עצירה) נוצר רצף של תנועה כאילו נמלה אחת הולכת לבדה מהקצה אל הקצה השני. ולכן זה מאה.
חידה מהתקופה היפה בממרם: שלושה אנשים הולכים לזונה לכל אחד מהם יש מחלת מין שונה וגם הזונה חולה במחלת מין אחרת. יש להם רק שני קנדומים. כיצד יקיימו כל השלושה יחסים עם הזונה, מבלי שאף אחד ידבק במחלה של האחר?
לאבי
למה לא לעשות מאמר בשם "פורום הידען" שאליו נוכל להתחבר במיקרים כאלה כך נוכל להמשיך ולגלוש בכל נושא שרק בא לנו, זה לא צריך להיות מסובך לעשות , ממש כמו מאמר שיקרא כמו שאמרתי "פורום הידען"
לשיפוטך.
בנוסף, אבי. תתיחס לאימייל ששלחתי לך.
מועדים לשמחה
סבדרמיש יהודה
אבי/רועי:
אני מרגיש לא נוח עם תרומתי להתארכות הדיון כאן בנושא שהוא אמנם נחמד אך איננו קשור למאמר.
האם אפשר להקצות מקום מיוחד להמשך דיונים מסוג זה (נחמדים אבל לא שייכים לנושא הכתבה) כך שבכל פעם שגולשים לכזה דיון אפשר לעבור לאותו מקום מיוחד?
אני מניח ששאר המגיבים (מי שעוקב אחרי הדיון כאן) כבר ראו את השאלה.
היגס בטוח ראה.
בכל מקרה, למען הסר ספק, החל מרגע זה כולם מוזמנים לנסות לפתור.
למיכאל
הזנחתי את האורחים לדקה, והיתגנבתי לאינטרנט.
או קיי , אני אנסה על פי הצעתך, אבל, הסיכוי שאגיע לכך לא גבוה.
אפשר גם לשאר המגיבים לנסות למצוא את הפתרון המלא.
אני חוזר לאורחיי
סבדרמיש יהודה
יהודה:
לדעתי יהיה לך הרבה יותר קל למצוא את האלגוריתם אחרי שתמצא הוכחה סגורה לשאלה הראשונה.
הוכחה כזאת תהפוך את האלגוריתם ל Piece of cake
יש!, יש!, יייייייייייייייישששששששששששששששששש!!!!!!!!!!!!!!
עכשיו ננסה לבדוק את האלגוריתים, אבל אני חושש שזה כבר יהיה לי יותר קשה.
האורחים היגיעו, אולי לפני השינה אתעמק בזה קצת.
מועדים לשמחה
סבדרמיש יהודה
יהודה:
מבחינה דידקטית לא היה זה נכון מבחינתי לאשר לך שזה 100 שניות כי זה מוריד לך את המוטיבציה להביא הוכחה סגורה.
אני מקווה שבכל זאת נשארה לך מספיק מוטיבציה גם אחרי הורדת המוטיבציה.
יהודה:
כן, זה 100 שניות, אבל לדעתי הפתרון המלא מותח יותר מן התשובה.
אם תבקש אפרסם אותו.
תגיד אם זה 100 שניות ואל תימתח אותי מגיעים לי אורחים
יהודה
יהודה:
אני רוצה להבהיר מהו פתרון סגור.
פתרון סגור הוא כזה שבו לא תוכלנה לעלות שאלות כדוגמת זו של היגס או, שלפחות, אם תעלינה, לא תזקק לדוגמה כדי להסביר אותן.
הרי אם יש צורך בדוגמה, תמיד קיים החשש שעם דוגמה אחרת זה לא יעבוד.
יהודה:
הייתי עד עכשיו באיזה אירוע משפחתי.
הפתרון אינו נכון או שלפחות אינו ברור די הצורך.
הטענה שאחרי שנייה N מי שהיה בסנטימטר ה N בדרך החוצה דורשת הוכחה בפני עצמה.
כללית, ההסבר לא סגור. אינני אומר שהאינטואיציה מאחריו אינה נכונה אבל צריך משהו שלא משאיר מקום לספק.
הפתרון שלי לעניין הוא כזה והוא גם זה שהביא אותי לנסח את שאלת ההמשך.
אתן אותה כבר, כדי שתבין לאיזו עצמת הסבר אפשר להגיע:
נניח שידוע לך היכן נמצאת כל נמלה ומה כיוונה בתחילת התהליך.
תאר אלגוריתם פשוט ויעיל שיחשב איזה מרחק תעבור כל נמלה לפני שתרד מן המוט.
להיגס
המקרה שאני מגדיר הוא הגרוע ביותר.
כדי להקל בהסבר נציב בבעיה נמלים רק בנקודות המספרים השלמים בלבד.
לאחר מכן בצורה פשוטה נשדרג את הבעיה לכל מרחק סופי.
נתחיל עם המקרה של הנקודות השלמות.נניח הנק’ 0 זזה ימינה,אז, היא יצאה מהמוט. אם היא זזה שמאלה, אז, או שהיא תפגוש נקודה שבאה מכיוון 1 בנק’ 0.5 ואז היא תיסוג לכיוון אפס , וזה שהתנגש בה יזוז לנק’ 1 , או שהיא תנוע ללא התנגשות לאחר שניה לנק’ 1.
כעת שוב הסיפור מתחיל אבל הפעם מנק’ 1, וכעבור מאה שניות כל הנמלים תהיינה מחוץ למוט.
כעת אתה אומר שלמעשה הנמלים יכולים להיות יותר צפופות? איו בעיה, נניח פי מאה מהבעיה שטיפלנו, כלומר כל הנמלים מרוכזים ביו אפס ואחד ואחרי שניה אחת הקטע (0,1) יהיה נקי מנמלים.
כך שכל עוד אתה מסכים שיהיו מספר סופי של נמלים/נקודות אזי הפתרון יסתיים תוך 100 שניות.
במילים אחרות, לכל אפסילון של מרחק בין נמלים, קטן ככל שנירצה, קיים פיתרון של 100 שניות ומכאן לכל מספר טיבעי של נמלים הפתרון מתקיים.
מיכאל?, איפה אתה?, שאלת שאלה ונעלמת?
מועדים לשמחה וששון
סבדרמיש יהודה
סבדרמיש יהודה
הבעיה מורכבת יותר כי נניח שבכל מחצית הנמלים פונות למרכז והן עוקבות בצפיפות יוצרו מספר רב של לולאות לקראת האמצע יש למצוא את המקרה הגרוע ביותר.
הבעיה שהנמלים הוגדרו בממד של נקודה כלומר חסרות מימד
מיכאל הבהרתך דרושה
במצב כזה המקרה הגרוע ביותר הוא שתמיד יהיו נמלים על המוט
במידה והמוט תלוי בתוך שדה מגנטי גם אם הנמלים ארוכות מאד התשובה תיהיה דומה
עכ"פ חידה מאד יפה
לאבי, צריך לנעול נושאים לתגובות אחרי שלא היתה בהן תנועה מספיק זמן (נאמר, חודש).
מדען,
מבלי קשר למעמדך בעיני עצמך ובעיני העולם, יש דרך להביע כל דיעה. הדרך בה בחרת – של חירופים, הכפשות והשפלות – אינה מקובלת באתר זה. אם תרצה להמשיך ולהגיב בדיון הנוכחי, נשמח לקרוא תגובות שקולות והגיוניות יותר בעוד שבוע, כשיסתיים הבאן שהוטל עליך.
שבוע טוב,
רועי.
מדען בישן ויקר ובכיר
אומנם אנחנו חובבים, אבל אנו מסוגלים לעלות על כל מי שמתקשר אלינו.
כך שאם לא תגלה לנו מי אתה, אז אנחנו נעלה על זה ומיד נגלה לכל החברים שלך שהופעת באתר פופולרי ונעשה לך פדיחה.
תחשוב היטב, זה יכול לעלות בקידום, והחברים שלך לא יפסיקו לגחך.
פעם אחרונה, אם אתה לא רוצה להתבזות, תזדהה.
בכבוד רב
החברים של מיכאל
למיכאל
התשובה היא זו :-
אחרי שניה אחת כל מי שנמצא בס"מ הראשון הוא בדרכו החוצה
אחרי שתי שניות כל מי שנמצא בשני הוא בדרכו החוצה וכנ"ל עד הס"מ החמישים. אותו דבר דומה גם מן הצד השני כך שמקסימום האחרון ינוע 50 ס"מ ללא התנגשות,
כלומר 50 שניות נוספות על החמישים הראשונות.
כלומר, ס"ה 100 שניות מקסימום.
זה על פי ההיגיון שלי.
מה עכשיו?, עונה על הדרישות?
מועדים לשמחה וששון
סבדרמיש יהודה
באמת עם כל הכבוד לאתר, אני לא מתכוון להפחית מערכי ולציין את שמי באתר מדע פופולרי.מדענים אמיתיים יבינו גם למה.
באשר למוטנטים הקשים:מיכאל ומלכה יש גבול לרמת החרפה שאני מסוגל לרדת אליה.
כמו כל סטיה קשה גם הסטיה שלכם תנופה מהעולם והשאיפה היא כמה שיותר מהר.
יהודה:
נמלה אינה יכולה לעמוד בהתחלה.
לא אומר בשלב זה אם זו התשובה כי הכוונה הייתה (למרות ששכחתי לציין זאת במפורש) שהמספר יגיע עם הוכחה.
למיכאל
התשובה תלויה באפשרות שבשלב הראשון יכולה נמלה גם לעמוד במקומה, ברור לי שלאחר שניתקלים בה היא כבר תנוע.
אם כל נמלה נעה כבר מן ההתחלה, תוך 100 שניות לא יהיו נמלים על המוט.
אם נמלה יכולה להתחיל במצב של עמידה אזי, תוך 200 שניות לא יהיו נמלים על המוט.
מה אתה אומר מיכאל, זאת התשובה או שנמשיך לחשוב?
סבדרמיש יהודה
המדען הזה לא סתם מוביל. לפי איך שהוא מתבטא אפשר לראות שהוא המוביל הארצי. רק כזה שמוביל שתן במקום מים
למדען
יכול להיות שאתה מדען ואולי גם מוביל אבל אתה גם ביישן אז אולי תוכיח שלא, ותמסור לנו את שימך הדגול?
בהערצה למדעניותך
סבדרמיש יהודה
למיכאל
תודה מראש על החידה
ראיתי עד עכשיו סרט נחמד, התעמק בשאלה ואענה לך, (אם אדע או לא)
סבדרמיש יהודה
מדען:
הביטוי היחיד הנכון במה שאמרת הוא הביטוי "אני לא חושב"
כל השאר זה שטויות.
מיכאל:
מדען אני בהחלט כן ואפילו מוביל.
כאמור הומוסיסיים כמוך הם על תקן ביזאר סוטה ברמת הרפש הפמיניסטי
ואני ממש לא חושב שיש זכות ליוצאי דופן בתת רמה שלך לשים רגל להתקדמות המדע!
יהודה:
אני מכיר המון חידות.
אולי פעם אכתוב ספר בנושא.
הבעיה היחידה היא שהחידות שמעניינות אותי קשות מדי לרוב האנשים ומלאי החידות הפשוטות שיש לי אינו גדול.
אני נוטה לשמור אותן למצבים בהם אנשים מתיימרים להיות נורא חכמים ויש צורך להראות להם שאינם כאלה.
אני מוכן, באופן חריג, "לבזבז" אחת מהפשוטות שבהן כרגע סתם בשביל הכיף – בין היתר מפני שהיא יכולה לעזור לך להבין משהו לגבי היקום הפשוט.
נניח שיש בחדר הסמוך לחדר בו אתה נמצא, מוט באורך מטר שמישהו פיזר עליו נמלים.
נניח, לצורך העניין שהמוט הוא קו ישר והנמלים הן נקודות שנעות עליו.
נתון שנמלה עוברת סנטימטר בשנייה.
פיזור הנמלים על המוט הוא אקראי וכזה גם כיוון תנועתן המקורי.
בכל פעם ששתי נמלים מתנגשות הן הופכות את כיוון הליכתן.
בהנחה שאומרים לך מתי בדיוק הונחו הנמלים על המוט אבל לא אומרים לך באילו מקומות הונחו ומהם הכיוונים – מהו הרגע הראשון בו אתה יכול להיות בטוח שאין יותר נמלים על המוט?
אחרי שתפתור את זה אוכל לתת לך שאלת המשך באותו נושא – שוב – כדי להגביר את האינטואיציה בנושא היקום הפשוט.
מיכאל
משעמם לי
מצא איזה חידה ונריב קצת
סבדרמיש יהודה
מדען:
כאמור, מדען אתה בשום פנים ואופן לא.
בניגוד לך, אני בוחן את המציאות כהוויתה ומתייחס לכל אחד ואחת בדיוק כפי שהם מתגלים בפני – ללא דעות קדומות.
לכן אני חושב שמרי קירי ואמי נטר היו מדעניות דגולות כמו שאני חושב שאתה והוגין לעולם לא תהיו מדענים כלל.
אני גם באמת חושב שסטטיסטית יש לגברים גישה מוצלחת יותר למדע מאשר לנשים אבל בדיוק אתה ההוכחה לכך שזו רק סטטיסטיקה ולא חוק טבע שתופס תמיד.
מדען
הוא חוץ מזה גם צימחוני והוא גם חבר של הוגין
סבדרמיש יהודה
מיכאל:
מדעניות דגולות?
שתהיה בריא אתה יחד עם היכולת הלוגית אינטואטיבית שלך!
אני יכול להגיד שהומוסיסיים כמוך הם על תקן ביזאר סוטה ברמת הרפש הפמיניסטי.
טפל בעצמך איש
מדען:
אני מבין שזו גם דעתך על מרי קירי, על אמי נטר ועל מדעניות דגולות אחרות.
אין לי ספק שאתה נושא את השם "מדען" לשווא.
בושה וחרפה למכון ויצמן על כניעתו לחרפה הפמיניסטית המצחינה
בדמות אפליה מעוותת.
עד כמה נמוך אפשר לקחת את המדע?
נשים ומדעים זה לא הולכים יחד.
המוטציות שמנסות להיות על תקן "מדעניות" מורידות את הרמה לשיא השפל.
כל הכבוד! מגיע לנשים יותר.
כל הכבוד למכון ויצמן על היוזמה.
אני סטודנטית למדעים ומוקפת בהמון סטודנטיות מוכשרות אבל המרצים כולם גברים וזה באמת מוזר.
אני חושבת שהמלגה הזו תעודד עוד בנות לעסוק במחקר וישראל תרויח מהכישורים שלהן.
וכל הכבוד לכל הזוכות…