חורף קר באירופה ובארה”ב בשנה החמה בהסטוריה

הקלימטולוג דויד איסטרלינג אומר כי “ההנחות כי החל מ 2005 הופסקה ההתחממות אינן אמינות” שכן 2010 מהווה את השנה ה-34 ברציפות בה הטמפרטורה עולה לרמות שמעל הממוצע”

הסוכנות האמריקאית לאוקיאנוגרפיה ואטמוספירה, NOAA, פירסמה נתונים לשנת 2010 מהם מסתבר כי (יחד עם 2005) “היתה זו השנה החמה ביותר מאז תחילת המדידות”, טמפרטורה שעלתה ב 0.8 מעלות על הממוצע של המאה ה-20.

ההתחממות תרמה לגלי חום ברוסיה, במרכז אסיה ובאפריקה, כמו גם לטמפרטורות גבוהות ב-2 מעלות מעל הממוצע בקוטב הצפוני.

הקלימטולוג דויד איסטרלינג אומר כי “ההנחות כי החל מ 2005 הופסקה ההתחממות אינן אמינות” שכן 2010 מהווה את השנה ה-34 ברציפות בה הטמפרטורה עולה לרמות שמעל הממוצע” 2010 היתה גם השנה הגשומה ביותר (בממוצע העולמי, לא בארץ).  יותר חום = יותר התאדות = יותר גשם.

מסוכנות האקלים היפנית JMA נמסר כי מאז החל תעוד הטמפרטורות ב 1880 היתה 2010 החמה ביותר. היפנים כמו גם האמריקאים מדווחים על המסה מוגברת של קרח בחוג הקוטב הצפוני.

אחרי שקוראים דווחים שאין ספק במהימנותם … רואים את התמונות מאירופה מסין וממזרח ארה:ב … תמונות של שלג וקרח, איך זה מסתדר? חורף קר במיוחד עובר על אירופה (וצפון /מזרח אמריקה), ואנחנו אומרים וחוזרים וטוענים כי העולם מתחמם, אז מה קורה ? (“על רגל אחת”)

הרוחות המערביות הנושבות בדרך כלל ומביאות חום מזרמי האוקינוס האטלנטי, נדחקות דרומה ע”י זרמי אוויר קרים (זרם סילון) שסטו דרומה בגלל הקייץ הלוהט, לכן רוחות ארקטיות קרות מנשבות על פני רוב היבשת, סיבה נוספת נעוצה ב”מסוע האוקיאני” … ובזרם הגולף.

מזה זמן רב “חושדים” מדענים כי תקופות ביניים קרות שנמשכו זמן רב נגרמו בגלל שינויים במחזוריות הזרמים החמים שבאוקינוס האטלנטי. עכשיו מתפרסם ב : “סיינס” מחקר שהובל ע”י ד”ר דויד טורנלי מהמחלקה לאוקינוס ואדמה באוניברסיטת קרדיף Dr David Thornalley Cardiff University / School of Earth and Ocean Sciences בשיתוף חוקרים מבריטניה וארה”ב. החוקרים טוענים כי שינויים במחזוריות הזרימות באוקינוס האטלנטי גרמו לשינויים קיצוניים (“דרמטים”) הרבה יותר ממה שהיה מקובל עד כה.

החוקרים בדקו תצורות מקרקעית האוקינוס (צפון מזרח האטלנטי), שהראו כי מחזוריות הזרימות עוצרת ומתחדשת שוב ושוב, מה שגורם לאקלים (מקומי) להתחמם ולהתקרר … לפעמים למשך מאות שנים.

הממצאים מראים (מה שהיה ידוע) כי “תקופת הקרח” האחרונה הסתיימה לפני כ 15.000 שנים. השנויים זוהו ע”י בדיקת משקעים (מקרקעית האוקינוס), קונכיות שנידלו מהמשקעים ניבדקו לאיתור התפוצה והריכוז של פחמן רדיולוגי Radiocarbon במי האוקיאנוס. פחמן רדיולוגי הוא איזוטופ של פחמן שמשמש כשעון-עצר, ע”י בדיקת ריכוז האיזוטופ ניתן לחשב כמה זמן עבר מאז היו המים (בהם חיו הצדפים) בשכבות העליונות, מה שמאפשר תיזמון של תקופות בהן היתה שקיעה של מים. החוקרים גילו כי כל פעם שהשקיעה חדלה, “הוצף” צפון האטלנטי במים שהגיעו מאנטארקטיקה (?) מים שזרמו (במהירות) מדרום לצפון. הממצאים מראים כי מחזוריות הזרימה באוקינוס האטלנטי נתונה לשינויים קיצוניים שמתרחשים בזמן קצר עד כדי עשרות שנים.

זרמי המים באוקיאנוסים מווסתים את האקלים העולמי, זרמים שיוצרים את ה”מסוע האוקיאני הגדול”. אחת הדרכים לוויסות היא ע”י הסעת חום באמצעות זרמי מים. הגורם העיקרי ל”מסוע” הם מים (קרים) ששוקעים בצפון מזרח האוקינוס האטלנטי, את המים הקרים ששוקעים מחליפים מים חמים מהאזור המשווני ש”נמשכים” צפונה, אירופה נשמרת חמה (יחסית) בעזרת מחזוריות זו.

לכן שינוי בתדירות, בכמות ובתקופות בהן מתקיימת שקיעת מים בצפון יכול לגרום לתנודות (בטמפ’) של עד 10 מעלות! לדברי החוקרים הממצאים מראים “עד כמה רגישים ומשתנים יכולים להיות הזרמים באוקינוסים,”

“היום הזרמים באוקיאנוסים יציבים הרבה יותר ולכן הסיכוי לשינויים קיצוניים היום קטנים משהיו בתום תקופת הקרח האחרונה” אבל לאור ההשפעה הקיצונית שיש לאדם על האקלים “חשובה ההבנה של מערכות, התפתחותן ותגובתן במקרה של “דחיפה” מלאכותית “!

למרות שהחוקרים אינם מתייחסים (במפורש) להתחממות העולמית, הרי שהרמז ב “דחיפה” ברור ונהיר. כמו שכבר נכתב ופורסם בעבר, ההתחממות גורמת להמסת קרחונים בצפון, המסה שמסיטה (עד עוצרת) את זרם הגולף, זרם הגולף שומר על אירופה “חמה”. זרם גולף מוסט ישאיר את אירופה קפואה.