מסוק הממריא מתוך צוללת

סטודנטים מהטכניון ומאוניברסיטת פנסילבניה זכו במקום הראשון בתחרות לתכנון מסוקים


בתמונה הראשונה: חברי הצוות הישראלי, בשורה העליונה (משמאל לימין): אביחי אלימלך, ליאור שני, אבידע שנלר ואיגור טלר, בשורה התחתונה: רוני חכמון, מור גלעד ואלעד סיני.


בתמונה השנייה: ה-Waterspout במצב טיסה.

שבעה סטודנטים מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, בשיתוף פעולה עם ארבעה סטודנטים מאוניברסיטת פנסילבניה (Penn-State), זכו במקום הראשון בקטגוריית סטודנטים לתואר ראשון, בתחרות השנתית ה-24 לתכנון מסוקים, שמארגנת האגודה האמריקאית למסוקים (AHS) בתמיכת חברת סיקורסקי העולמית לתכנון ויצור מסוקים. הצוות המשולב זכה בתחרות גם ב"מתמודד החדש הטוב ביותר" – קטגוריה חדשה בתחרות. זוהי השנה השניה ברציפות שבה צוות בינלאומי משני המוסדות הללו קוטף את המקום הראשון בתחרות זו.
במסגרת תחרות התכנון של ה-AHS הסטודנטים נדרשים המשתתפים לתכנן כלי מוטס-אנכית, המקיים דרישות מוגדרות כאשר השנה היתה המשימה לתכנן מסוק מתקדם אוטונומי שאותו ניתן להפעיל מצוללת (מדגם קיים, המשמש כיום לשיגור טילי ים-קרקע), לצורך תמיכה במשימות של יחידות עילית המורכבות משני אנשי צוות. הדרישה היתה לאפשר פריסה של הכלי כאשר הצוללת נמצאת בגובה פריסקופ (כ-15 מטרים מתחת לפני המים), יכולת ציפה על פני המים בים גלי, טווח של 260 קילומטרים ויכולת נשיאה של שני אנשי הצוות גם כאשר הם פצועים.
המסוק שתכנן הצוות המשולב מכונה Waterspout, הינו מסוק קואקסיאלי יחיד במינו, עוצב כך שיהיה קטן וניתן יהיה לאחסנו בצוללת תוך שימוש במינימום מרחב פנימי וכמו כן שיגורו אל פני המים נעשה דרך פתחים קיימים בצוללת כלומר אין צורך בשינויים למבנה החיצוני של הצוללת. המטוס מסוגל לפעול במגוון של תנאי מזג אוויר. הוא מכיל טכנולוגיות הסוואה מתקדמות כמו חתימת חום נמוכה וציפוי המונע זיהוי באמצעות רדאר. כמו כן המסוק מאפשר פריסה מהירה של אנשי הצוות בשטח תוך כדי ריחוף מעל המטרה או בנחיתה על הקרקע. חשוב לציין כי במקום להשתמש בקפסולה לצורך אטימת המסוק ביציאה/כניסה למים, בחרו חברי הצוות לאטום את כל פתחי המסוק בזמן השהיה שלו במים מה שהצריך פתרונות אטימה מקוריים וחדשניים לכל אזור בו קיימים חלקים נעים (דלתות, רוטור, פתחי כניסה ויציאה עבור המנוע וכו').
צוות הטכניון תכנן את מכלולי המכניקה של הרוטורים, מנגנון קיפול הלהבים, ממשק השיגור של המסוק מהצוללת, מנגנוני האטימה השונים, וביצע אנליזת יציבות של הכלי על פני המים. הצוות מאוניברסיטת פנסילבניה היה אחראי לתכנון אוירודינמי של להבי המסוק, מערכת דלק עמידה בריסוק וביצע חישובי ביצועים לעמידה בדרישות השונות. שני הצוותי שיתפו פעולה באופן מלא בנושא בחירת התצורה הכללית, כני הנחיתה, צורתו החיצונית של המסוק ושני פתחי הכניסה והיציאה מהכלי.
הצוות הטכניוני כלל את מור גלעד, אביחי אלימלך, רוני חכמון, איגור טלר, אבידע שנלר, אלעד סיני וליאור שני, בהנחייתם של פרופסור עמרי רנד (דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל) ומר חן פרידמן. הצוות מפנסילבניה בהנחייתם של פרופסור אדוארד סמית, ראש המרכז למצוינות בכלי טיס סובבי כנף וד"ר רוברט ביל, כלל את פול ברנסון, מיהיר מיסטרי, אלכס רזאנו ודניאל לאונרד. הסטודנטים אף קיבלו מענק כספי וכמו כן הוזמנו לפורום השנתי של האגודה האמריקאית למסוקים, שם יציגו את ה-Waterspout.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

11 תגובות

  1. זכו פעם שניה ברציפות בקטגוריית "התמודד החדש הטוב ביותר".
    שווה לקרוא את המשפט שוב

  2. כן, המסוק הינו מסוק רב פעמי המסוגל לצאת ולחזור אל הצוללת.
    הרעיון העיקרי מאחורי הפרוייקט הוא לעשות את כל הדרך בצורה חשאית ואוטומטית לחלוטין, תוך התחשבות בפרמטרים שהתחרות הציבה בפנינו.

  3. איזה יופי. ולכל הילדות הפציפיסטיות, תעברו לאיזה אתר מתכונים לעוגות או משהו, זה לא קשור אליכם.

  4. רוב הפיתוחים הטכנולוגיים שאתה רואה מסביב נוצרו מפיתוחים לצרכיי מלחמה.
    מלחמה זה התמריץ הכי טוב, גם מבחינה כספית שמדינותאירגונים מוכנים לשלם עבור פיתוח לטכנולוגיות לצרכי מלחמה, וגם במידה מסויימת פטריוטיות של המדענים.

  5. למה כל צוללת היא כלי מלחמה ?
    האם לא חוקרים את קרקעית האוקינוס ?
    האם לא מושים מהים ספינות, מחצבים, בעלי חיים ?

    ובל נשכח – מדובר (בתסריט הקיצוני של מלחמה) בכלי שנועד -להצלה- ולא להתקפה

  6. המדע מתקדם מכלי הרס אחד לכלי הרס אחר. עם כל הכבוד, ויש הרבה מאוד כבוד למדענים הצעירים, עלינו לזכור כי המטרה היא ליצור כלי מלחמה יעיל. אני מקווה שבקרוב המדענים הצעירים ימירו את התכנונים שלהם לטובת מיכשור קונסטרוקטיבי יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן