כך קובע מחקר עומק ישראלי שנמשך כעשור וממצאיו הרואים אור בכתב העת The Journal of Clinical Pharmacology תומכים בבטיחות השימוש בתרופות לצרבת מקבוצת חוסמי H2
תרופות מקבוצת חוסמי H2כמו פאמוטידין, סימטידין, וראניטידין, המשמשות לטיפול בצרבת, נמצאו כבטוחות לשימוש בהריון ואינן מעלות את הסיכון לתינוקות. כך נמצא במחקר עומק ישראלי על בסיס בדיקה של מספר גדול מאד של הריונות במשך עשור שממצאיו פורסמו באינטרנט בימים אלה על ידי כתב העת The Journal of Clinical Pharmacology.
צרבת היא תופעה שכיחה מאוד במהלך ההריון וסובלות ממנה בין 30% ל 80% מהנשים ההרות. לרוב היא חמורה ושכיחה יותר בחודשי ההריון האחרונים. השימוש בתרופות מקבוצת חוסמיH2 הוא מהטיפולים הרווחים ביותר לטיפול בצרבת או החזר תוכן מהקיבה לוושט.
תרופות מאושרות לשימוש הציבור רק לאחר פרסום הוכחות מדעיות מספקות בנוגע לבטיחות השימוש וליעילות הרפואית שלהן יועדו. במרבית התרופות המאושרות לשימוש הציבור, קיימים נתונים חלקיים בלבד המאפשרים לקבוע האם התועלת שבטיפול באשה ההרה עולה על הסיכון לעובר.
המחקר, שבדק את בטיחות תרופות מקבוצת חוסמי H2 ובמיוחד פמוטידין לטיפול בצרבת, בוצע במחלקה לאפידמיולוגיה והערכת שירותי הבריאות מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף החטיבות למיילדות ולרפואת הילדים והשירות הסוציאלי של המרכז הרפואי סורוקה, ומחוז הדרום של שירותי בריאות כללית, והיחידה לפרמקולוגיה של בית החולים לילדים בטורונטו קנדה (the BeMORE collaboration). המחקר התבצע כחלק מעבודת הדוקטורט של הסטודנט אילן מתוק, בהנחיית החוקרים הראשיים האפידמיולוגית ד"ר עמליה לוי ורופא הילדים ופרמקולוגי קליני פרופ' רפאל גורודישר.
בטיחות השימוש בתרופות מקבוצת חוסמי H2 נבדקה באמצעות קישור מאגרי מידע ממוחשבים במשך תקופה של 10 שנים. המאגרים הממוחשבים כללו מידע על ניפוקי תרופות לנשים הרות משירותי בריאות כללית במחוז הדרום ומידע על ההריון, הלידה והילוד מבית החולים סורוקה.
הקשר שבין נטילת חוסמיH2 במהלך ההריון לבין מומים מולדים ותוצאות בלתי רצויות לעובר ולילוד נבדק תוך נטרול משתנים העלולים להשפיע על התוצאות (מערפלים) כמו למשל גיל האישה בעת הלידה, סוכרת או עישון במהלך ההיריון.
החוקרים מציינים כי בתקופת המחקר נולדו 84,823 ילודים לאמהות משירותי בריאות כללית במחוז הדרום מתוכם1,148 (1.4%) נחשפו תוך-רחמית לחוסמיH2 בשליש הראשון להריון. חשיפה תוך רחמית לחוסמיH2 לא נמצאה כגורם סיכון משמעותי למומים מולדים, למשקל לידה נמוך, לפגות ולמוות סביב הלידה. כך למשל, נמצאו, שיעורים דומים של מומים מולדים בקרב ילודים שנחשפו תוך-רחמית לחוסמיH2 (5.7%) ובקרב ילודים שלא נחשפו (5.3%).
כמו כן נמצא שיעור דומה של מומים גם לגבי הפלות של עוברים שבוצעו מסיבות רפואיות.
ממצאי מחקר זה, הכולל מספר גדול מאוד של הריונות, מאשרים את בטיחות השימוש בחוסמיH2 לטיפול בצרבת במהלך ההריון ברמה גבוהה של ביטחון.
