סיקור מקיף

2.1 מיליון דולר הוענקו לחוקרים מהאוניברסיטה העברית ומארה”ב למחקר גנטי של מחלת הסכיזופרניה

המחקר יעשה על מאגר גנטי חסר תקדים בהיקפו שאותו בנה צוות בראשות פרופ' דרבסי. המאגר כולל דגימות DNA של אלפי יהודים ממוצא אשכנזי, חלקם חולי סכיזופרניה

פרופ' אריאל דרבסי. צילום: האוניברסיטה העברית
פרופ' אריאל דרבסי. צילום: האוניברסיטה העברית

המכון האמריקאי לבריאות (NIH) הודיע לאחרונה כי צוות של חוקרים בראשות פרופ' אריאל דרבסי ממכון סילברמן למדעי החיים באוניברסיטה העברית ופרופ' טוד לנץ (Todd Lencz) ממכון פיינשטיין למחקר רפואי בארה”ב, זכו במענק של 2.1 מיליון דולר לביצוע מחקר על הבסיס הגנטי של מחלת הסכיזופרניה.

מחלת הסכיזופרניה – מחלת נפש כרונית שמאופיינית בהזיות – נוטה לעבור בתורשה במשפחה ובסיבות להתפרצותה מרכיב גנטי משמעותי. עד כה לא הצליחו מדענים לזהות את מרבית הגנים אשר נושאיהם נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלה. המימון שניתן לפרויקט המחקר הנוכחי עשוי לתת דחיפה משמעותית בדרך לזיהוי הגנים האחראים לכך.

המחקר יעשה על מאגר גנטי חסר תקדים בהיקפו שאותו בנה צוות בראשות פרופ' דרבסי. המאגר כולל דגימות DNA של אלפי יהודים ממוצא אשכנזי, חלקם חולי סכיזופרניה. פרופ' דרבסי מסביר כי “ההיסטוריה הדמוגרפית הייחודית של יהודי אשכנז הביאה לכך שקבוצה זו היא בעלת רקע הומוגני יחסית בהשוואה לאוכלוסיות אחרות, מה שמאפשר למאפייני המחלה הקשורים להיבט הגנטי לבלוט יותר בניתוח הממצאים.” בנוסף, הטכנולוגיות הגנטיות המתקדמות שבהן יעשו החוקרים שימוש יאפשרו בחינה של חלקים רבים יותר של הקוד הגנטי ממה שמחקרים קודמים עשו. “אנו מקווים שתוצאות המחקר יובילו לניבוי מדויק יותר, לטיפול ולמניעה של מחלות כדוגמת סכיזופרניה” הוא מוסיף.

מענק ה-“”Grand Opportunity של המכון האמריקאי לבריאות ניתן באופן חד-פעמי למחקר רחב היקף ובעל פוטנציאל לפריצת דרך בהבנה של מחלות. נשיא ארה”ב ברק אובאמה הכריז באופן אישי על הזוכים במענק וציין כי תחום המחקר הגנטי הוא אחד מתחומי המחקר המלהיבים ביותר בעולם ושהשקעה בתחום זה תוכל להביא לקידומו.

16 תגובות

  1. המאמר שאבי טוען שמוכיח בכלל לא מוכיח שום דבר סתם חובבני ולא מציאותי כל אדם דר דעת אפילו לא צריך להיות רופא יודע אתשהפרעה מחלה בראש פדיגה במוח ראה אלטסהיימר שזה פגיעה בתאי המוח וגם סכיזורפניה גם בהשפעת סמים חומרים מסוכנים שפוגעים במוח שיילך ויבקר ויראה בבתי חולים ויתחקר כמה השתמשו לפני בסמים הלוואי והוא היה צודק ובאמת זה היה נכון השאלה אם חשוב להיות חכם או להכיר באמת

  2. לנטייה לסכיזופרניה יש בסיס גנטי.
    זו מסקנת המדענים העוסקים בנושא על פי מחקרים המזהים את המחלה בשכיחות גבוהה יותר בין קרובי משפחתם של חולים ובשכיחות גבוהה עוד יותר בין תאומים זהים של חולים.
    זו נקודת המוצא של המחקר כי זו עובדה ידועה!
    אז פתאום מתחילים להתווכח כאן אם יש למחלה בסיס פיזיולוגי?
    נטייה שמקורה גנטי היא תמיד בעלת בסיס פיזיולוגי ומי שטוען שאין בסיס פיזיולוגי אומר גם שנקודת המוצא של המחקר – הבסיס הגנטי – היא מופרכת.
    מעניין על מה חוצפן כזה מבסס את דבריו!
    כמובן שיש אישושים נוספים לבסיס הפיזיולוגי של המחלה – כולל מאפיינים שניתן למצוא במבנה המוח.
    בגלל שיש למחלה בסיס פיזיולוגי יש לה גם טיפול תרופתי.
    זה שלנטייה לסכיזופרניה יש בסיס גנטי, אינו אומר, כמובן, שלסביבה אין השפעה על הוצאתה של נטייה זו מן הכוח אל הפועל.

  3. אבי,
    הידע שלנו ושל הממסד הרפואי בנושא עדיין אינו מושלם. בדיקות דם וצילומים יכולים לגלות הפרעות ומחלות ביוכימיות רק במידה והללו משפיעות על הרכב הדם או מחוללות שינוי גדול דיו בכדי להופיע בצילומים. העובדה שחומרים ביוכימיים מסויימים כדוגמת אלכוהול וסמים מהווים לעיתים קרובות טריגר להתפרצות הפרעות נפשיות כמו גם העובדה שתרופות המדכאות פעילות ביוכימית מסויימת במוח מונעת הישנות של התפרצויות כאלה מוכיחה שיש מרכיב ביוכימי במחלות ובהפרעות נפשיות.

    ולא, אני לא פסיכיאטר, ועובד לפרנסתי במקצוע שאין לו כל קשר לרפואה או למדע, אני פשוט מכיר את הנושא אישית מעצמי וממשפחתי.

  4. …לחלוק…

    אסף האם בכלל קראת את המאמר?

    האם אתה נקי משיקולים אישיים בבחינת הנושא?

    האם אתה אולי פסיכאטר שמפחד לפרנסתו?

  5. המוח בהחלט יכול להיות חולה אבל כשהוא חולה באמת אפשר לעשות בדיקות מדעיות כגון בדיקות דם או צילומים ולאבחן מחלה אמיתית. לעומת זאת כאשר המחלה מוגדרת ע"פ דעתו של פסיכיאטר תרשה לי לחלק על המדעיות שבעניין.

  6. ששש צודק.
    לי יש 3 הפרעות נפשיות, ויש לי 2 בני דודים עם 2 הפרעות זהות (ולא השלישית).
    יש הרבה עניינים גנטיים שבאים ומשפיעים רק במצבים קיצוניים, ויש בחיים בד"כ גם מצבים כאלו.
    הניתוח הגנטי והבנתו בחיתוליו, אבל מתקדם.

    בהצלחה.

  7. מה שאהוד אמר איננו מדוייק. נכון שיש לא מעט מקרים גבוליים, ולפעמים אותו אדם עשוי להיות מאובחן כלוקה במחלה גבולית או קלה ע"י פסיכיאטר אחד וכבתוך התחום הנורמטיבי ע"י פסיכיאטר אחר, אולם הרוב המוחלט של חולי סכיזופרניה, בעיקר המקרים הקשים יחסית, סובלים מבעייה רפואית כימית במוח שיש בה מרכיב פיזיולוגי וגנטי מוכח. קיימת נטייה מוכחת לאורך הסטוריית המחקר של אנשים שאחד ממשפחתם חולה לפתח מחלת נפש דומה אף הם. המחקרים החלקיים שבוצעו בעבר בנושא מלמדים כי המחקר הגנטי הוא הכיוון הנכון לחקור, ואיתור הגנים האחראים יקל משמעותית על איבחון הנטייה למחלות נפש ויתן כלים יעילים יותר לרופאים בבואם להמליץ לאנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון הגנטית להימנע מצריכת אלכוהול או סמי הזייה, למשל, שהם בעלי סיכון גבוה להביא לפריצת המחלה, או אף להמליץ על טיפול תרופתי מונע.

  8. אהוד never say never.
    נכון התרופות של היום מטפלות בסימפטומים ולא בגורם המחלה. נכון יש כאן עירוב של נטיה גנטית והשפעה סביתתית כמו חולה סכרת שיש לו את הרקע הגנטי אבל המחלה לא תתפרץ אם לא ישתמש בסוכר, אבל גם בסכרת מטפלים בסימפטומים והעצם לא מעלימים את המחלה ( מאזנים את הסוכר בעזרת תרופות ).
    העניין הוא לא "קשקוש ובזבוז זמן" יש לעשות כל מאמץ למציאת תרופות טובות יותר.
    רוב התגובות באתרים שונים וגם כאן הם רומנטיות ורואים בחולים קורבנות שרוצים להרע להם או שהם גאונים לא מובנים, אבל האמת היא שהם אנשים שסובלים מאוד ושמסכנים יותר את עצמם כשהם חולים ולפעמים הם סובלים יותר כשהם בהפוגה מהמחלה והמודעות למעשיהם מתגלה בפניהם ( הם לא שוכחים ), שלא לדבר על הסבל שהם גורמים למשפחה ולסובבים אותם.
    אז כן אני מייחל שיגלו תרופות טובות יותר כי מה שרואים מכאן לא רואים משם.

  9. אולי האמת היא איפה שהוא באמצע מין הסתם יש גורם גנטי כלשהו שקובע נטייה למחלה אבל התנאים הסביבתיים ,פסיכולוגיים משפיעים על התפתחותה, מי יודע יכול להיות שזהו אותו גן שאחראי על גאונות אצל אנשים, אם אני לא טועה סכיזופרנים הם אנשים אניטילגינטים מאוד ותמיד מדובר על הגבול הדק בין לבין.

  10. ההשערה כי יש גורם גנטי למחלה נראית לי נבונה.
    אם יימצא גורם גנטי אז יש תקווה למצוא לה תרופה.

  11. קודם כל קוראים לו אהוד לא אוהד…
    ומה גורם לך לחשוב אחרת?
    יש אמת מסויימת בדבריו שאין שום בדיקה כיום היכולה להבדיל בין אדם בריא בנפשו לאדם חולה בנפשו מלבד התרשמות של פסיכיאטר מהאדם היושב ממולו על סמך דיבור,התנהגות וכו"…
    יחד עם זאת אפשרי שבעתיד כן יוכלו להבין טוב יותר מחלות נפש או ליקויים נפשיים הנובעים כתוצאה מפגיעה מוחית
    כיום באמת עדיין אין בדיקות ביולוגיות אוביקטיביות היכולות להבדיל בין חולה נפש לבריא נפש

  12. קשקוש ובזבוז זמן, לעולם לא יצליחו לזהות מרכיב ביולוגי במחלות נפש שהגדרתן היא התנהגותית. ובמילים פשוטות הפסיכיאטריה אינה מדע מדויק ולעולם לא תהייה כזאת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.