ידענים: דעות ספקניות

מאת 4 בינואר 2009 244 תגובות

הארות, הערות והשגות על שם הספר ועל המהות האתאיסטית

המאמר הופיע באתר חופש ומפורסם באתר הידען באדיבות המחבר, הנמנה על ראשי עמותת חופש

עטיפת הספר יש אלוהים?

עטיפת הספר יש אלוהים?

"הדת הצליחה לשכנע אנשים כי ישנו אדם בלתי-נראה – שגר בשמים – הפוקח עין על כל מה שאתה עושה, בכל דקה ביממה. ולאדם הבלתי-נראה יש רשימה של…דברים שהוא לא רוצה שתעשה. ואם תעשה אחד מאותם … דברים, יש לו מקום מיוחד, מלא עשן ואש ועינויים וסבל, לשם ישלח אותך לחיות ולסבול ולבעור ולהיחנק ולצרוח ולבכות לנצח נצחים עד קץ כל הזמנים […] אבל הוא אוהב אותך!" (1)

ג'ורג' קרלין (Carlin)
מצוטט בידי ריצ'רד דוקינס בשער הפרק השמיני בספרו "יש אלוהים?"

ספרו האחרון של פרופ' ריצ'רד דוקינס "יש אלוהים?" זכה, ובצדק רב, לתהודה רחבה בעולם כולו, ואתר 'חופש' העלה על במתו עד כה שתי הערכות לגביו, האחת מאת פרופ' יעקב מלכין, שהתייחס לספר במהדורתו האנגלית, עוד בטרם הופיע התרגום העברי, והשנייה מאת ד"ר משה גרנות. כמו משה גרנות "קפצתי" גם אני מכיסאי לא אחת למקרא משפט זה או אחר של דוקינס, שיצא מפי או ממוחי לפני שנים רבות. אבל אין להתפלא על כך, שכן החשיבה האתאיסטית נוגדת לא רק את החשיבה הדתית, אלא את תרבותו ואורח-חייו של המאמין הדתי, בכל דת, בייחוד של זה הדבק בחוקי הדת ומשתעבד להן, קלה כחמורה. עימות כזה בין שתי תרבויות, הבאות לידי ביטוי בכל תחומי החיים ובכל שעות היממה, מוליד תגובות אוניברסאליות, ואין פלא שיותר מאדם אחד מבטאים אותן באופן דומה במקומות שונים ובשפות שונות, גם בלא שהיה קיים קשר כלשהו ביניהם.

ספרו של דוקינס עשיר בהרבה מאוד היבטים, ניסוחים, הגדרות והתבטאויות, משל עצמו ומפי אחרים, אבל בצדק כתב עליהם משה גרנות שהתייחסותו של דוקינס לדת המונותאיסטית מבוססת על עיקרי הדת הנוצרית ופולחניה. לנו, בני העם היהודי, המכירים טוב יותר את הדת היהודית, בייחוד לאלו מבינינו המכירים מקרוב את מערכת ההטפה הדתית-המיסיונרית (מערכות ה'החזרה בתשובה' בישראל) יש לא מעט הערות והשגות על חלק מהדברים שעלו בספרו של דוקינס, כל זאת מבלי להפחית כהוא-זה מערכו של הספר ומאומץ לבו של דוקינס, שכ"אתאיסט דה-פקטו" (ראה בהמשך) לא חשש לומר בגלוי את אשר בלבו ובמוחו על אלוהים, על המאמינים בו ועל האמונה הדתית בכללה. במאמר זה אתייחס לשתי נקודות בלבד – שם הספר בתרגומו לעברית והאתאיזם של דוקינס.

א. שם הספר בתרגומו לעברית

הדבר הראשון שתפסה עיני בשתי המהדורות של אותו ספר (המקור באנגלית והתרגום לעברית) היה שוני מהותי ועקרוני בשמות שני הספרים. השם המקורי (באנגלית) שנתן המחבר לספרו הוא "אשליית האלוהים" – The God Delusion. השם בו מופיע הספר בתרגומו לעברית הוא "יש אלוהים?" ומתחת לו שם משנה בגופנים קטנים יותר – "האשליה הגדולה של הדת".

מערכת "ספרי עלית הגג", האחראית לספר בהוצאת "ידיעות אחרונות", מצאה לנכון להסביר לקורא את הסיבה לשינוי השם. בקטע "עם המהדורה העברית" – המובא כספיח ל"פתח דבר" מאת המחבר, מסבירה המערכת הישראלית שלא נמצאה מילה מתאימה בשפה העברית למונח האנגלי Delusion, וכי התרגום שלה 'אשליה', המוכר והמקובל על רבים, אינו תואם לכוונת המילה באנגלית. המערכת גם הביאה את הסברו של דוקינס בבחירת השם, לפיו בחר במילה Delusion על בסיס הגדרות של מילונים. לפי מילון פנגווין פירוש המילה היא "אמונה או התרשמות שגויה", ומילון מיקרוסופט כותב, שהמשמעות היא "אמונה שגויה שמחזיקים בה בהתמדה גם נוכח עדויות-נגד חזקות הסותרות אותה, בעיקר כסימן של הפרעה נפשית".

לטענת המערכת – "מכל המילים שיכלו לתרגם את ה-Delusion הזה לעברית – אשליה, הזיה, תעתוע, אחיזת-עיניים, הולכת שולל, ואפילו הונאה – אף אחת אינה מוסרת בשלמות את התוכן שמבקש דוקינס להעביר", בדומה לאחותה Illusion המילה Delusion יכולה בהחלט לציין אשליה שהאדם משלה את עצמו, אלא שדוקינס "מציג (ותוקף) גם את הגירסה האחרת של האשליה – זו שאדם אחר משלה בה את זולתו, כלומר הולכת שולל, הונאה או מירמה".

אכן, כהסבר המערכת, המילה Delusion חריפה יותר במובנה בהשוואה ל-Illusion, כי ב-Illusion יש תום-לב, אמונה תמימה, בעוד שב-Delusion יש אלמנט של רמייה, הונאה, כפיה (עצמית), כלומר מודעות, חוסר תום-לב. Delusion מובנה גם טרוף, כמו ב-delusions of grandeur = מגלומניה (א.א.).

Delusion באנגלית יכולה להיות גם אשליה עצמית וגם השלייתו של הזולת. (באנגלית- שלא כמו עברית – אותו פועל, יכול להיות עומד, יוצא וחוזר: לדוגמה, I dress יתורגם עפ"י הקונטקסט: "אני לובש", אני מתלבש", "אני מלביש".). כך גם הפועל delude שמובנו: גם לשגות באשליה וגם להשלות את הזולת. שם העצם האנגלי Delusion מובנו בעברית גם "אשליה" (תיאור מצב) וגם "השליה" (שם פעולה, בניין הפעיל). ויש לו גם מובן נוסף, "פסיכולוגי", "נפשי" קליני = טרוף, שיגעון. השם באנגלית The God Delusion משמש אפוא בכוונה ובתבונה בשלושת המובנים הללו, דבר שמקשה מאד את התרגום לעברית (א.א.).

בגלל השוני התחבירי בין השפות ובגלל העדרה של מילה מקבילה ל-Delusion בשפה העברית, קיימת בעיה של דיוק בתרגום. השפה העברית אינה מבדילה בין שתי רמות אלו של אשליה, ומילה זו משמשת בפועל את שתי המשמעויות. מכאן, ששימוש במילה 'אשליה' בשפה העברית איננו מגדיר מלכתחילה לאיזו מאותן שתי משמעויות הכוונה, ומשמעותה מתבררת ומסתברת מתוכן המשפט בו היא נקשרת, או מתוכן הספר לו היא משמשת כותרת ושם. דהיינו, רק הקונטקסט הוא המעניק למונח את משמעותו.

גם אם אין בשפה העברית מילה זהה במשמעותה למילה האנגלית Delusion, לא הייתה כל הצדקה לתת לספר שם שמשמעותו לא רק שונה ממשמעות השם המקורי, אלא אף נוגדת אותו וסוטה מן המשמעות אליה כיוון דוקינס. שכן, השם העברי שניתן לספר – "יש אלוהים?" הפך אותו מביטוי אתאיסטי מובהק, לפיו אלוהים אינו אלא אשליה – "אשליית האלוהים" – The God Delusion, לביטוי אגנוסטי מובהק המציב סימן שאלה, תרתי משמע, ביחס לקיומו של האלוהים: "יש אלוהים?".

דוקינס בספרו תוקף את האמונה באלוהים מכל צדדיה, כיווניה ומקורותיה, ומסקנתו ברורה, חדה ואחת שאין בלתה: אלוהים אינו קיים. דוקינס לא זו בלבד שלא הציב סימן שאלה לצד המילה אשליה – Delusion, אלא ייחד פרק שלם להגדרות השונות של אי-האמונה (אתאיזם) או הספקנות בדבר היכולת לדעת אם הוא קיים (אגנוסטיציזם). סימן השאלה שהוצב בשם העברי מהווה ניגוד שגוי ולא הוגן לכוונותיו של המחבר, שביקש לקבוע עובדה: אלוהים זו אשליה, ואין זה משנה אם זו אשליה עצמית או שידולית או שתיהן גם יחד. לא נכון ולא מוצדק היה להעמיד בפני הקורא את האל כאפשרות, ספק קיים ספק אינו קיים, בצורת השם נושא סימן השאלה "יש אלוהים?".

יש אלוהים?

לא סתם סימן שאלה הציבה המערכת לצד המילה אלוהים המודפסת בגופן שחור, אלא סימן שאלה מודפס בגופן אדום, המגביר את עצם השאלה, שבמהותה מסמלת ומסמנת ספק: יש אלוהים, או אין אלוהים?

הספק בדבר אפשרות קיומו של אלוהים הוא בסיסו של האגנוסט. בפרק השני בספרו – "ההשערה בדבר אלוהים" מנתח דוקינס את התייחסותם השונה של בני האדם למושג אלוהים, וכבר בהקדמה לדיון העמוק והרחב שמובא בפרק, הוא קובע את "השורה התחתונה": אלוהים זו אשליה הרסנית. "ההשערה בדבר אלוהים", כפי שהיא מוצגת ונבנית בדתות השונות", כותב דוקינס, מתבססת על קיומה של "אינטליגנציה על-אנושית ועל-טבעית, אשר בכוונת מכוון תיכננה ובראה את היקום ואת כל מה שבו". דוקינס מקדים ומסביר לקורא, שבספרו הוא יציג השקפה חלופית: "כל אינטליגנציה יוצרת… מגיעה לכלל קיום רק כתוצר סופי של תהליך מתמשך של אבולוציה מדורגת". אינטליגנציות כאלה "מאחר שהן תוצר של אבולוציה… אינן יכולות להיות אחראיות לתיכנונו. אלוהים, במובן שהוגדר כאן, הוא אשליה; וכפי שיראו הפרקים הבאים, אשליה הרסנית" (עמ' 52).

קביעתו זו של דוקינס לגבי אלוהים אינה מוטלת בספק, ושום תרגום נאמן לא היה משנה עובדה זו. דוקינס אינו כותב, למשל, "האם אלוהים, במובן שהוגדר כאן, הוא אשליה?" אלא בצורה חדה וברורה, שאינה מותירה מקום לצל צלו של ספק, הוא מסיים במשפט האבסולוטי: אלוהים זו אשליה הרסנית.

השם שניתן לספר מידי המערכת הישראלית – "יש אלוהים?" אינו אפוא תרגום נכון לשם המקורי "The God Delusion". מדויק יותר היה לתרגם: "אלוהים – הונאה?" או אולי אפילו "שיגעון האלוהות", על משקל "שיגעון גדלות", כי לאור תוכנו של הספר יש להניח, שדוקינס ביקש לומר, שהאמונה באלוהות אינה אלא איזו idee fixe, איזשהו קיבוע רעיוני, הזיה, שיגעון שבני-האדם הכניסו לראשם ללא כל קשר לעובדות או למציאות (א.א.). או פשוט להשתמש במילה אשליה, שהרי היא בלאו הכי נכללה בשם המשנה שניתן לספר.

גם כותרת המשנה שניתנה לספר בתרגומו העברי – "האשליה הגדולה של הדת" – לא זו בלבד שאינה קיימת בשם המקורי, אלא שגם בה יש מן השינוי הבלתי מובן של השם המקורי. האשליה איננה של הדת בלבד, ומקורה אינו בדת. זוהי אשליה אנושית, ומקורה באמונה מיסטית בכוחות על- ואל-אנושיים ועל-טבעיים, שהחלה הרבה לפני מיסוד הדתות, בוודאי הרבה קודם לדתות המונותאיסטיות, וגם בכך דן דוקינס בספרו.

ב. על האתאיזם של דוקינס

כבר בתחילת הספר, בפרק השני, מנתח דוקינס ומפרט את הצורות השונות של האמונה האנושית באלים, אותן אינטליגנציות על-אנושיות ועל-טבעיות [ונוכל להוסיף גם חוץ-יקומיות], החל בפוליתאיזם לצורותיו המגוונות (עמ' 60-53), דרך המונותאיזם (עמ' 62-60) אל החילוניות (עמ' 113-63) על שתי שלוחותיה העיקריות: האגנוסטיציזם והאתאיזם. את האגנוסטיציזם משייך דוקינס, יחד עם הפילוסופים פרודון ופופר, ל"פילוסופיה של הדלות", ומחלק אותו במהותו לאגנוסטיציזם זמני בפעולה (אז"ב) ולאגנוסטיציזם נצחי בעיקרון (אנ"ב), ולא במעט לגלוג קובע: "האגנוסטיציזם לגבי קיומו של אלוהים משתייך באופן נחרץ לקטגוריה זמנית, לאז"ב". שכן, "אחת מן השתיים", הוא מסביר, "או שהוא [האלוהים, ד.מ.] קיים, או שהוא לא קיים. זוהי שאלה מדעית; ביום מן הימים אולי נדע את התשובה, ובינתיים אנו יכולים לומר משהו מבוסס בקשר להסתברות".

מכאן פותח דוקינס דיון ארוך ומפורט בנושא ההסתברות לקיומו או אי-קיומו של האלוהים, ועל מנת למנוע ספק לגבי עמדתו האישית בנושא זה, הוא מסיים את הפרק השני באמירה "… אני באופן פעיל בלתי-מאמין בקיומו של אלוהים…".

דוקינס איננו סתם איש מדע. המדע הוא בנשמתו, ובתור שכזה אין הוא מרשה לעצמו לסטות ימינה או שמאלה מן המסלול המדעי בו הוא צועד ומצעיד את קוראיו-תלמידיו, ולכן דאג דוקינס המדען לציין, בהגינותו הרבה, לצד האמירה הברורה של דוקינס האדם ש"אני באופן פעיל בלתי-מאמין בקיומו של אלוהים" (עמ' 113). את הצהרתו של דוקינס המדען, ש"זוהי שאלה מדעית; ביום מן הימים אולי נדע את התשובה" (עמ' 75).

התיזה שאלוהים קיים איננה שאלה מדעית, אלא אמונה חסרת בסיס ראייתי-עובדתי, שבכל הדתות מסתמכת על טענה בשמו של אדם אחד שאליו לכאורה וכביכול התגלה האלוהים. הצהרות הזויות של בני אדם אינן יכולות להוות בסיס לשאלה מדעית, אלא אם כן ניתן לחזור על אותה התגלות, ולשתף בה באופן אובייקטיבי יותר מאדם אחד. לא כל דעה שנהגית או נאמרת מפי אדם כלשהו הינה תיאוריה, ובסל זה של אמונות שאינן תיאוריות כלולות כל אמונות ההבל שהגו בני האדם מאז היותם לאדם החושב (הומו-סאפיינס), וכל האמונות באלילים השונים ובכוחות מאגיים מיסטיים, כולל האמונות השונות באלוהים.

* הערת הכותב: תודתי לבלשן והמתרגם אריה אוריאל (להלן: א.א.), שהאיר את עיניי בהבנת המושגים Delusion ו-Illusion שבשפה האנגלית והקשרם למילה העברית אשליה

לקריאה נוספת בנושא:

הפרק גלות התבונה מתוך הספר "מהומת אלוהים" מאת סם האריס, הוצאת עברית בשיתוף הוצאת כתר, 2006"

244 תגובות ל “"יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת", דן מלר על ספרו של פרופ' ריצדארד דוקינס”

  1. מיכאל רוטשילד

    הרצאה מעניינת על פיגועי התאבדות והקשר ביניהם לבין הדת:

  2. מיכאל ר. (בעבר מיכאל)

    נקודה:
    איך שלא יהיה – גם אם התורה נכתבה לפני ימי יאשיהו (ואין כל הוכחה לכך שכן בימי יאשיהו איש לא הכיר אותה ולכך יש עדות בתנ"ך עצמו) – ייתכן שנכתבה על ידי מטורף וייתכן שנכתבה לצרכי בידור.
    במילים אחרות – גם על פי כתבי הקודש היהודיים קבלה התורה את תפקידה ההיסטורי רק בימי יאשיהו ועל פי מצוותו.
    לא יאשיהו ולא איש מבני דורו ידעו על מעמד הר סיני.

  3. נקודה

    היי אבי,
    מאיפה מה שאמרת על תאריך כתיבת סיפור מתן תורה..?

  4. רועי צזנה

    aa,

    אם אתה מוכן לקבל את מתן תורה כעדות לקיום האל היהודי, מדוע לא תקבל גם את הליכתו של ישו על המים וחזירתו לחיים, כעדות לקיום האל הנוצרי?

  5. אבי בליזובסקי

    הסיפור על מתן תורה נכתב לראשונה כאלף שנה לאחר התאריך המיוחס לו. באלף שנה יכול סיפור להתגלגל במיליון גרסאות. מה גם שלא נעים שאדם יכתוב דבר כזה (במיוחד שחלק גדול הוא העתיק מחמורבי) לכן הוא סיפר לחברים שלו שאלוהים הכתיב לו.

  6. aa

    התיזה שאלוהים קיים איננה שאלה מדעית, אלא אמונה חסרת בסיס ראייתי-עובדתי, ש*בכל הדתות מסתמכת על טענה בשמו של אדם אחד שאליו לכאורה וכביכול התגלה האלוהים. הצהרות הזויות של בני אדם אינן יכולות להוות בסיס לשאלה מדעית, אלא אם כן ניתן לחזור על אותה התגלות, ולשתף בה באופן אובייקטיבי יותר מאדם אחד. (סוף ציטוט).

    *גם ביהדות?? מה אם מתן תורה?!

    דוקא נשמע לי משעשע שאלהים צריך לחזור ולהתגלות כל פעם שמישהו מנסה להכחיש אותו. תארו לכם את ציפי ליבני גולשת שעות ומגיבה לכל הטוקבקים "סליחה, העם אמר את דברו – אני ראש הממשלה!".
    אגב לטעמי, מי שמחפש את אלהים ימצא וגם ימצא!

  7. מיכאל ר. (בעבר מיכאל)

    היגס:
    אינני אוכל גם דגים.
    אני אוכל חלבונים מן החי כמו חלב וביצים אבל לא כאלה שהושגו באמצעות רצח.
    הבנתי מראש את כוונתך בדיון מול החלו-נות הנמוכים אבל כיוון שהרבה יותר נעים לי להתווכח עם אדם תרבותי כמוך – המשכתי את הוויכוח 🙂

  8. היגס

    מיכאל
    לא התעסקתי בקטע של לפני התורה ומי כתבה ושאלות פילוסופיות את זה משאיר למחבת"ים. הטקסט של התלמוד נוצר ע"י התנאים והאמורים בדרך דיון עפ"י הכללים הנ"ל.
    המסורת של העברת התלמוד מסיני למשה וכן הלאה עוסקת בהגדרת התלמוד כמידע דינמי בעל התפתחות ממצב גרעיני לאוסף של הש"ס וכן הלאה.
    כשעניתי התייחסתי כ-FACE VALUE במה דברים אמורים לטענות ספציפיות ולא להשלכות שלהם כלומר מה ואיך לאכול אגב גם אני צמחוני אבל אוכל דגים. האם אתה גם דגים לא אוכל.
    מה שהדליק אותי בכלל להתערב כאן שבא אחד ווין-דוס כמו רבים שבאו לפניו ומצהיר אני יש לי תשובה אבל אל תעצרו אותי כמו אותו גמד ז'לוב שמאיים לפגוע בך אם לא יעצרו אותו.
    באותו רגע נמאס לי והתחלתי לאתגר אותו בעדינות שיעשה DLIVERY לדבריו
    ומה נהיה מזה כלום חוץ מאוסף פיתפותי ביצים.
    אני במקומך לא הייתי טורח לענות לנמושות הללו וזהו.
    כל אחד שיאמין במה שמתחשק לו ויאכל או לא יאכל מצידי שיאכל דרקונים.

  9. H

    מיכאל:
    כנראה שאינך רעב:)
    אבל ברוך השם,תודה לאל, אתה זלזלן אנרגיות /וירטוליות לא קטן של הבאים לאתר זה,,
    שיערב לך.

  10. מיכאל ר. (בעבר מיכאל)

    היגס:
    דברי (במקרה ספציפי זה) לא הופנו נגד היהדות אלא נגד הטענה שאלוהים כתב או הכתיב את התורה.
    ציינתי בהמשך שגם לא ייתכן שהכתיב את התורה שבעל פה כיוון שגם היא גדושה בטעויות עובדתיות (שעל חלקן הצבעתי).
    כמובן שזה שומט את הקרקע גם מתחת ליהדות אבל כאמור – לא זה העניין כאן.
    לכן אין כל טעם בניסיונך להגן על היהדות כמכלול במסגרת דיון זה. הדבר היחיד שיש להתמודד אתו הן שתי הטענות עליהן דברתי:
    טענה ראשונה: לא ייתכן שאל כל יכול וכל יודע כתב או הכתיב את התורה (אלא אם כן החליט לעבוד עלינו).
    טענה שנייה: לא ייתכן שאל כל יכול וכל יודע הכתיב את התורה שבעל פה.

  11. מיכאל ר. (בעבר מיכאל)

    הוגין:
    אנשים רבים אינם משרתים אותי ובכל זאת אינני מוצא לנכון לאכול אותם.

    ולכולם:
    אני מניח ששוב תתבדחו על העניין אבל אני חושב שצמחונות היא הדרך.
    בשלב מסוים בחיי החלטתי להפסיק לאכול אחרים – ללא קשר להשתייכותם הגזעית.
    יהיה מי שישאל את עצמו כיצד זה מתיישב עם התפיסה שאני מציג שעל פיה גם הנפש היא תוצאה של חוקי הטבע. מי שישאל את עצמו שאלה זו סימן שלא הבין שעמדתי הנ"ל היא דווקא סיבה מצוינת לצמחונות.
    זה קשור לתגובתי (195) לישעיה.
    אני מכבד את החיים למרות היותם ריאקציה כימית וזאת מכיוון שלא נכנעתי לשטיפת המוח הדתית הגורסת שחומר הוא רע או נחות.
    אני גם יודע שהנפש אינה נשארת אחרי מות הגוף ושברגע שאני שותף לתהליך ההופך את רצח בעלי החיים למשתלם אני תורם להכחדת חיים.

  12. H

    מצב רוח קניבלי?
    בקיצור :לא אוכלים דברים ש'משרתים' אותך אם יש תחליף אחר לאכילה(השרדות/קיום),ושהוא בעל חשיבות פחותה לשרותך ו,,על פי סידרי קדימות בשרשרת ה'מזון'.(הגיון פשוט ,שכנראה היה גם לקדמונינו וקוראים לו :אינטרס!(השכל תועלתי /או מסקנה שנמסרה=מוסר).

  13. סבדרמיש יהודה

    הייתי רוצה להתייחס לגמל מהיבט אחר.
    עצם העובדה שכותבי התורה החליטו למנוע את אכילת הגמל מהמאמינים, מנעה מכל תושבי המדבר הניידים, שהגמל הוא אורח חיים מחוייב המציאות הקשה שלהם, להצטרף לדת החדשה.
    גם הניסיון לומר שהגר הייתה רק שפחה וממנה באו כל הישמעלים היה בה התנשאות כלפי אנשי המדבר ובסיס להתפתחות עתידית שונה של דת מונותאיסתית חדשה -האיסלאם.
    האיסלם מיד מצא לנכון להכשיר את הגמל , וכמובן שוהגר היא אישתו הכשרה של אברהם.
    על זה נאמר שיש כאן טעות אסטרטגית של כותבי התורה.לא היה מזיק אם היהדות הייתה מונה מיליארד מאמינים ואולי גם סטק גמל הוא דווקא טעים??
    נא להגיב בעדינות
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  14. סבדרמיש יהודה

    להיגס
    אבל גם בתלמוד מודעים למצב שלפעמים הדברים לא "מסתדרים" ומכאן הגיע המושג של "תיקו" ראשי תיבות של "תישבי יתרץ שאלות ובעיות" כלומר אליהו הנביא יסביר לנו כשהוא יחזור לחיים.
    ידע אישי.
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  15. היגס

    מיכאל
    כעת שמתי לב שהבאת עוד עניינים לא בדקתי אז לא יודע.
    אבל אוכל לומר דבר אחד פשוט התלמוד דואג לשמור על אינטגציה וקונסיסטנטיות באופן קנאי למדי. כמעט בכל דף תמצא איזה אמורא או שמועה אפילו תיהיה על הקצה ובכלל ספק של ספק מביאים ממקום אחר ומנסים בכל פעם לסתור או לבסס מסקנה הפוכה למה שנאמר במקומו. אני בספק אם יהיה מקום כזה שנשאר בלתי פתור והסתירה לא טופלה כראוי.

  16. היגס

    מיכאל
    אין פה בערך אם אתה הולך בשיטת הקראים שאינם מקבלים תורה שבע"פ אתה צודק מאה אחוז. אולם כידוע אין מצב של קיום יהדות ללא תורה שבע"פ
    *** התלמוד קובע חד משמעית שהארנבת והשפן אינם מעלי גרה. ***
    וכל הייתורים הללו שמופעים לדרוש מהם דיוקים אחרים.
    וכגון הדבר הזה יש עשרות רבות שנדרשות ממקרא שיש בו חלקים מיותרים או כאלה שנחשבים בכלל למקרי גבול אני נזכר כרגע בעניני אבדה שהכתוב משתמש במספר דוגמאות שחלקם מיותרים ובאים ללמד אני צריך לעיין כדי להביא כמה דוגמאות ספציפיות כשיהיה לי זמן אשתדל לא מבטיח.
    תכלס' תורה שבע"פ זה לא מה שמיכאל או מישהו יהיה החכם ביותר מנתח ומסיק אלא מה שנתקבל עפ"י סדר הקבלה כתוב בפירקי אבות. התנאים והאמוראים פיתחו את כל הדיונים הללו והשתמשו בכללי הניתוח 13 מידות שהתורה נדרשת בהם. קל וחומר גזרה שווה בניין אב מכתוב אחד בניין אב משני כתובים וכו' עיין שם במשנה עד סופו.
    עד כאן בעניין הזה.
    טרחתי לעמוד ולענות על העניין הזה ועל עניין ה"ים" ופאי מסיבה פשוטה להראות שהמחבת"ים הללו אינם ברי אוריין
    אלא כאלו שחזרו בתשובה ומעולם לא ממש למדו ויודעים את השיטות והדרכים של התלמוד.
    מה שבעיקר נתפסו לו אלו הסיפורים וקישקושים אחרים של ניסים ושטויות ולאלה אין טעם להתייחס כלל.

הוספת תגובה

  • (will not be published)