קשר מובהק בין עליית טמפרטורות הקיץ בישראל לתחלואה בקדחת הנילוס המערבי

החוקרת – ד”ר שלומית פז מאוניברסיטת חיפה: זו עדות מדאיגה נוספת להתחממות כדור הארץ

“מגמת ההתחממות הגלובלית הקיימת בשנים האחרונות באה לידי ביטוי גם בישראל והממצאים מוכיחים כי יש לכך השפעה ישירה על בריאות הציבור”, אמרה ד”ר שלומית פז שערכה את המחקר שנערך בחוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה יחד עם איריס אלברסהיים. הממצאים יתפרסמו בקרוב בכתב העת הבינלאומי EcoHealth.

קדחת הנילוס המערבי מועברת ע”י העברות חוזרות של הנגיף בין עופות באמצעות יתושים, כשיתוש הבית הוא הגורם העיקרי להפצתה של המחלה בארץ. המחקר, שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה ובמימונו, בדק את נתוני התחלואה בקדחת הנילוס המערבי בישראל בין השנים 2001 ל-2005 תוך השוואה לנתוני הטמפרטורה במהלך חודשי האביב והקיץ בשנים אלה. במחקר נבדקו נתוני תחלואה בקדחת הנילוס המערבי, דגימות מפגעי יתושים ונתונים אקלימיים שנמדדו בשיטות סטטיסטיות שונות.

בשנות המחקר נמשכה מגמת ההתחממות שאותרה באזורנו בעשורים. כשהשוו החוקרות את ערכי הטמפרטורה אל מול נתוני התחלואה התברר כי קיים קשר חיובי בולט בין העלייה בטמפרטורת האוויר בחודשי האביב והקיץ לעלייה בנתוני התחלואה. כך למשל, בחודש מאי 2003 נרשמו טמפרטורות מקסימום ומינימום גבוהות בשלוש מעלות מהממוצע הרב שנתי. מספר החולים בקדחת הנילוס המערבי בחודש זה עמדו על 80 מקרים, לעומת שבעה מקרים בתקופה המקבילה ב-2002. דוגמא נוספת נמצאה בשנת 2005 שנחשבת לשנה החמה בכדור הארץ מאז תחילת מדידות האקלים: בחודשי קיץ זה נרשם השיא במקרי התחלואה: 163 מקרים, זאת לעומת 38 מקרי תחלואה בשנת 2004 בה היו טמפרטורות הקיץ נמוכות מהממוצע.

לדברי החוקרות, ישנם פרמטרים נוספים המשפיעים על התחלואה בקדחת הנילוס המערבי, אך לטמפרטורות האוויר השפעה מכרעת. עוד הן הוסיפו כי הדרך היחידה להפחתת שיעורי התחלואה היא באמצעות ניטור אוכלוסיות היתושים באופן שיטתי בזמן ובמרחב, וכי יש להקפיד על כך כבר בראשית העונה החמה. “הפעילויות המונעות יכולות בהחלט להוריד את רמת התחלואה בקדחת הנילוס המערבי, אולם חשוב לדעת שהתנודות האקלימיות הפוקדות את אזורנו משפיעות באופן ישיר על בריאות הציבור”, סיכמו החוקרות.