ההתחממות הגלובלית פוגעת בתשתית המזון העולמית

חיטת ושעורת הבר הישראליות עברו שינויים גנטיים בפרק זמן קצר של 28 השנים האחרונות כתוצאה מהתחממות האקלים שעשויים לפגוע ביכולת השרידות שלהם כך עולה ממחקר במכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה

חיטת ושעורת הבר הישראליות עברו שינויים גנטיים בפרק זמן קצר של 28 השנים האחרונות כתוצאה מהתחממות האקלים שעשויים לפגוע ביכולת השרידות שלהם, בנוסף, כל הצמחים שנבדקו הקדימו את פריחתם בכעשרה ימים לאורך תקופה זו, אלה תוצאות מחקר חדש שנערך במכון לאבולוציה ופורסם בכתב העת היוקרתי PNAS ( (Proceedings of the National Academy of Science USA.

“ההתחממות הגלובלית המתרחשת גם בישראל היא המשתנה היחיד שיכול היה לגרום לשינויים אלה באוכלוסיות הבר של חיטה ושעורה בכל רחבי ישראל. השינויים עלולים לפגוע ביכולת שיפור המזון בכל העולם, מכיוון שדגני הבר הן בסיס חשוב לשיפור הדגנים התרבותיים המהווים מרכיב בסיסי של התזונה העולמית”, אמר פרופ’ אביתר נבו מהמכון לאבולוציה, שעמד בראש המחקר.

חיטה ושעורה הן הבסיס התזונתי של בני אדם ובעלי חיים בכל רחבי העולם והן התפתחו מחיטת ושעורת הבר (“אם החיטה”, ו”אם השעורה”) שמקורם במזרח התיכון. לפיכך, מיני הבר הם המקור העיקרי להשבחה גנטית של הזנים המתורבתים לעמידות בפני מחלות ופגעים סביבתיים אחרים. במחקר הנוכחי, אותו הוביל פרופ’ נבו יחד עם ד”ר יונג-בי פו מקנדה, ד”ר אביגדור בילס, ד”ר מוטי טוסי וגב’ סועד חליפה מהמכון לאבולוציה ביקשו החוקרים לבחון האם חיטת הבר ושעורת הבר עברו שינויים גנטיים והתפתחותיים לאורך העשורים האחרונים כתוצאה משינויי אקלים, שיכולים להשפיע על הקיום העתידי שלהם.

לשם כך, נבחרו עשר אוכלוסיות של חיטת בר ועשר אוכלוסיות של שעורת בר מאזורי אקלים שונים מכל רחבי הארץ – החל מהדרום החם והיבש ועד לצפון הגשום והקר. אוכלוסיות אלה נבדקו לראשונה בשנת 1980 ושוב עם תחילת המחקר בחורף 2009-2008, זרעים מאיסופי 1980 ו- 2008 גודלו יחד בחממה ניסיונית.

מהממצאים עולה כי במשך זמן קצר יחסית של 28 שנים, כל 20 האוכלוסיות הקדימו את זמן הפריחה שלהם בממוצע בכעשרה ימים. לדבריו של פרופ’ נבו, הסיבה לכך היא שהצמחים התאימו את עצמם לסביבה והם למעשה מנסים “להקדים” את הימים החמים. אולם אם זמן הפריחה מראה על הסתגלות להתחממות הגלובלית, השינויים הגנטיים שנמצאו מעידים על ירידה אפשרית בכושר ההסתגלות של צמחי הבר: המגוון הגנטי של מרבית הצמחים בשנת 2008 היה נמוך בצורה משמעותית מהמגוון הגנטי בשנת 1980, תופעה המקטינה את יכולת ההסתגלות הגנטית של הצמחים. עם זאת, פרופ’ נבו ציין כי צמחים במספר קטן של אוכלוסיות, הראו שינויים גנטיים חיוביים להסתגלות להתחממות האקלימית והירידה במשקעים – שינויים היכולים להביא לפריצת דרך ביכולת לפתח זנים עמידים בפני יובש.

כאמור, לטענתו של החוקר, רק ההתחממות הגלובלית יכולה להסביר שינויים כאלה באוכלוסיות שונות מאזורי אקלים מכל רחבי הארץ. המשמעות היא שחיטת ושעורת הבר נמצאים תחת לחץ סביבתי שעלול להשפיע על סיכוי השרידות שלהם בעתיד.

“אנחנו לא יכולים להשאיר את הדאגות האלה לעתיד מכיוון שפגיעה בחיטת ושעורת הבר היא פגיעה במוצר המזון הבסיסי של בני האדם בכל רחבי העולם. בעזרת בנק הגנים הגדול שיש לנו במכון לאבולוציה אנחנו מנסים כל הזמן למצוא דרכים להשביח את זני התרבות, אבל ממצאי המחקר הנוכחי מראים שיש צורך בפעולה הרבה יותר מסיבית כדי לאפשר לאוכלוסיות הבר להמשיך ולשגשג גם בטבע, כדי להתמודד עם האיומים של ההתחממות הגלובלית”, סיכם פרופ’ נבו.