מחקר חדש מעריך שב־2026 שיעור הפריון העולמי ירד לראשונה בהיסטוריה מתחת לרמה הנדרשת לשמירה על גודל האוכלוסייה. ישראל, עם 2.88 ילדים לאישה, היא חריגה בולטת. אבל בשוק עבודה שהבינה המלאכותית מעלה בו את רף המיומנויות, מספר הילדים חשוב פחות ממה שהם לומדים
לראשונה בתולדות המין האנושי, נולדים כנראה פחות ילדים ממה שנדרש כדי לשמור על גודל האוכלוסייה לאורך זמן. זו מסקנת מאמר שפרסמו באוגוסט 2026 פרופ' חסוס פרננדס־ויאברדה מאוניברסיטת פנסילבניה ופטריק נוריק מאוניברסיטת נורת'ווסטרן. המאמר, "Terra Incognita: The Economics of a Shrinking World", פורסם כנייר עבודה של הלשכה האמריקנית למחקר כלכלי (NBER).
לפי החוקרים, זה לא קרה מעולם, גם לא בתקופות של מלחמות או מגפות. ההערכה שלהם: שיעור הפריון העולמי ב־2026 עומד על 2.19 ילדים לאישה לכל היותר.
מהי רמת התחלופה, ולמה 2.2 ולא 2.1
שיעור הפריון הכולל הוא מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה. רמת התחלופה היא השיעור שבו כל דור מחליף את דור הוריו בדיוק.
המספר המוכר, 2.1, מתאים למדינות עשירות עם תמותת ילדים נמוכה. ברמה העולמית, התמותה גבוהה יותר במדינות עניות, ויחס המינים בלידה משתנה בין מדינות. לכן החוקרים מחשבים רמת תחלופה עולמית של כ־2.2.
לפי תחזית האו"ם (WPP 2024), הפריון העולמי ב־2026 הוא 2.23, על בסיס הערכה של 132.5 מיליון לידות. החוקרים טוענים שהתחזית לא קלטה את הירידה שנרשמה לאחרונה בנתוני הלידות במדינות כמו מצרים, מקסיקו והפיליפינים.
החוקרים עצמם מזהירים מלקבוע את 2026 כשנת החצייה המדויקת. לדבריהם, לא משנה אם זה קרה ב־2025, ב־2026 או יקרה ב־2027. העיקר הוא שהפריון העולמי כבר שווה למעשה לרמת התחלופה, וממשיך לרדת.
ירידה מתחת לרמת התחלופה אינה אומרת שהאוכלוסייה מתחילה לקטון מיד. אנשים חיים יותר שנים, ויש עדיין דורות צעירים גדולים. לפי החוקרים, אם המגמה תימשך, אוכלוסיית העולם תגיע לשיא של כ־9 מיליארד בני אדם בסביבות 2056, ואז תתחיל לרדת.
ההפתעה: הירידה מתרכזת במדינות העניות
הממצא המפתיע במאמר אינו נוגע לאירופה או ליפן. לפי החוקרים, הירידה בפריון מתרכזת היום דווקא במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ובקרב נשים עניות יותר ופחות משכילות.
הדוגמאות חדות. ב־2025 עמד שיעור הפריון בתאילנד על 0.87 ילדים לאישה, בקולומביה על 1.01 ובאיראן על 1.35. כל המדינות האלה היו מעל רמת התחלופה לפני שלושה עשורים בלבד.
החוקרים בחנו 236 מדינות וטריטוריות מאז 1950. לפי הניתוח, המגמה העולמית המשותפת הגיעה לשיא ב־1978. מה שמוריד את הפריון היום הן מגמות מקומיות: 219 מהן שליליות, ואף אחת לא מראה סימני התייצבות.
אף אחד מההסברים הנפוצים לא מסביר את הדפוס הזה, לטענתם. ההשערה שהם מציעים היא שהמודרניות עצמה מייקרת את הילד השלישי, והופכת את הוויתור על ילדים לזול. ובכלכלה אין מנגנון שמחזיר את הפריון ל־2.1 מעצמו. ההשלכה העיקרית שהם צופים: צמיחה כלכלית איטית יותר.
מחלוקת על התזמון, הסכמה על הכיוון
המחקר החדש אינו היחיד שמצביע על המגמה. ההבדל בין המקורות הוא בעיקר בתזמון.
האו"ם צופה שהפריון העולמי יגיע ל־2.1 בסביבות 2050. מחקר של המכון למדדי בריאות והערכה (IHME) באוניברסיטת וושינגטון, שפורסם בכתב העת The Lancet ב־2024, צופה ירידה מתחת לרמת התחלופה כבר בסביבות 2030.
לפי מחקר ה־IHME, הפריון העולמי צפוי לרדת לכ־1.8 ב־2050 ולכ־1.6 ב־2100. עד סוף המאה, רק שש מתוך 204 מדינות וטריטוריות צפויות להישאר מעל רמת התחלופה: סמואה, סומליה, טונגה, ניז'ר, צ'אד וטג'יקיסטן.
לא כולם מקבלים את הקביעות של פרננדס־ויאברדה. ארגון Population Matters, שמקדם אוכלוסייה קטנה יותר, טען בעבר שהשוואות שהציג בין מספרי הלידות לתחזיות האו"ם מטעות, משום שהן מערבבות בין שיעור פריון לשיעור ילודה. ובכל זאת, ההבדל בין 2.19 ל־2.23 קטן מאוד. הוויכוח הוא על השנה המדויקת, לא על הכיוון.
ואולי הירידה בילודה היא דווקא חדשה טובה?
רבים מציגים את הירידה בילודה כמשבר. אבל כדאי לשאול למה היא מפחידה כל כך. הכלכלות המודרניות בנויות על הנחה של צמיחה מתמדת: חובות, פנסיות, תשואה להשקעות ותעסוקה מניחים כולם שהעוגה תגדל בשנה הבאה. אוכלוסייה שמפסיקה לגדול מאיימת על המודל הזה.
אלא שאין אפשרות לצמיחה אינסופית על כוכב לכת סופי. הטענה הזו מלווה את הוויכוח מאז דוח "גבולות הצמיחה" של מועדון רומא ב־1972, והיא רלוונטית היום יותר מתמיד, על רקע משבר האקלים. פחות אנשים פירושו פחות לחץ על קרקע, מים ומשאבים, ופחות פליטות של גזי חממה. מנקודת המבט של כדור הארץ, ייתכן שהירידה בילודה היא דווקא הזדמנות.
בישראל, אחת המדינות הצפופות בעולם המפותח, השאלה מוחשית במיוחד. משבר הדיור, העומס בכבישים והצפיפות בכיתות הם כבר היום חלק מחיי היומיום.
שני סייגים חשובים. הראשון: הנזק הסביבתי תלוי בעיקר בצריכה לנפש, ולא רק במספר האנשים. תושב ממוצע במדינה עשירה פולט הרבה יותר גזי חממה מתושב ממוצע במדינה ענייה. השני: ירידה מהירה יוצרת אוכלוסייה מזדקנת, שבה פחות עובדים צריכים לממן פנסיות ושירותי בריאות ליותר קשישים. לכן האתגר האמיתי אינו להחזיר את הילודה לאחור, אלא לבנות כלכלה שיכולה לשגשג גם בלי צמיחה מתמדת של האוכלוסייה.
ישראל: החריגה של המדינות המפותחות
ישראל בולטת על רקע המגמה העולמית. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב־2025 נולדו בישראל 183,678 תינוקות, ושיעור הפריון עמד על 2.88 ילדים לאישה. הממוצע במדינות ה־OECD עומד על 1.41. ישראל היא המדינה היחידה בארגון שנמצאת מעל רמת התחלופה.
אבל גם בישראל המגמה משתנה. לפי דוח מצב המדינה של מרכז טאוב, קצב גידול האוכלוסייה ירד ב־2025 ל־0.9% בלבד, הנמוך ביותר מאז קום המדינה. הפריון יורד כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה. בקרב נשים יהודיות חילוניות ומסורתיות הוא צפוי להתקרב ל־1.7 ילדים לאישה עד סוף העשור הבא. בקרב דתיות הוא צפוי לרדת לכ־2.3, ובחברה החרדית לכ־4.3.
חלק גדול מהילודה הישראלית מגיע מהחברה החרדית. לפי שנתון החברה החרדית 2025 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, החרדים הם כ־14.3% מהאוכלוסייה, ושיעור הפריון אצלם עומד על 6.5 ילדים לאישה. המכון החרדי למחקרי מדיניות מדווח על נתון נמוך יותר, 6.1, הנמוך ביותר מזה 43 שנה. כפי שדווח בהידען, כרבע מתלמידי כיתה א' בישראל הם כיום חרדים.
היתרון הדמוגרפי עובר דרך שוק העבודה
ילודה גבוהה הופכת ליתרון כלכלי רק אם הילדים מגיעים בבגרותם לשוק העבודה עם הכישורים הנדרשים. כאן הנתונים מורכבים.
לפי דוח שוק העבודה של משרד העבודה, שיעור התעסוקה של גברים חרדים עמד ב־2025 על 53% בלבד. הנתון כמעט לא השתנה מאז 2022, והוא גבוה רק בנקודת אחוז אחת מזה של 2015. בקרב גברים חרדים בני 25 עד 40 השיעור עמד בסוף 2025 על 47.3%, הנמוך מכל קבוצות האוכלוסייה. הדוח עצמו מציין שהנתון מעורר פסימיות לגבי עמידה ביעד הממשלתי של 65% ב־2030.
אצל הנשים החרדיות התמונה הפוכה. שיעור התעסוקה שלהן הגיע ל־81%, והן עמדו ביעד הממשלתי של 2030 כבר עכשיו.
גם תחומי העבודה שונים. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, 30% מהגברים החרדים המועסקים עובדים בחינוך, ו־3.5% בהייטק. אצל גברים יהודים לא־חרדים התמונה הפוכה: 4.5% בחינוך ו־20% בהייטק. לפי מרכז טאוב, שיעור התעסוקה של גברים חרדים שלמדו בכולל נמוך ב־31% משל אלה שלא למדו.
הבינה המלאכותית מעלה את הרף
הבינה המלאכותית מוסיפה לשאלה הזו אי ודאות. מחקר ישראלי שבחן את השנים 2019 עד 2025 מצא שמהמחצית השנייה של 2024 מופיעה השפעה מדידה של הבינה המלאכותית על שוק העבודה. ההשפעה ניכרת בעיקר בשינוי בהרכב המובטלים. הממצא המרכזי של המחקר אינו אובדן משרות, אלא הקושי של עובדים להתאים את עצמם לשוק משתנה.
התמונה עדיין אינה חד־משמעית. בסקר מעסיקים של רשות החדשנות, 71% מהמעסיקים בהייטק שמתכננים פיטורים אמרו שלבינה המלאכותית אין השפעה על ההחלטה. שירות התעסוקה מדווח ששיעור דורשי העבודה בעלי רקע טכנולוגי הגיע לשיא של כ־11% מכלל דורשי העבודה, אבל מבהיר שאין הוכחה לקשר סיבתי ישיר בין הבינה המלאכותית לפיטורים.
יש גם טענה הפוכה: אם הבינה המלאכותית תחליף חלק מהעבודה, מחסור בעובדים בעולם שבו נולדים פחות ילדים יהיה פחות חמור. פרננדס־ויאברדה סקפטי. הוא ציין בעבר את הערכת הכלכלן דארון אג'מוגלו, שלפיה הבינה המלאכותית תעלה את פריון העבודה ב־0.66% בלבד בעשור הקרוב.
כל תחזית שמתרגמת את הילודה של היום לכוח העבודה של עוד 20 או 30 שנה נשענת על הנחות לא ודאיות. אבל הכיוון ברור: שוק העבודה דורש יותר מיומנויות, לא פחות. לכן השאלה מה לומדים הילדים שנולדים היום היא שאלה כלכלית, לא רק חינוכית.
זה בדיוק הוויכוח על לימודי הליבה. בשבוע שעבר אימץ בג"ץ את מתווה היועצת המשפטית לממשלה, שלפיו כספים שהוקפאו יועברו רק למוסדות שמלמדים מתמטיקה, אנגלית ומדעים. הפרטים המלאים בכתבה בהידען.
שאלות ותשובות
מהי רמת התחלופה?
מספר הילדים הממוצע לאישה שנדרש כדי שכל דור יחליף את דור הוריו. במדינות מפותחות היא כ־2.1. ברמה העולמית היא כ־2.2, בגלל תמותה גבוהה יותר במדינות עניות.
האם אוכלוסיית העולם מתחילה לקטון?
לא מיד. לפי מחקר ה־NBER, האוכלוסייה תמשיך לגדול עוד כמה עשורים ותגיע לשיא של כ־9 מיליארד בסביבות 2056. האו"ם צופה שיא מאוחר יותר.
האם הפריון יורד גם בישראל?
כן, אם כי מרמה גבוהה. לפי מרכז טאוב, הפריון יורד כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה, וקצב גידול האוכלוסייה ב־2025 היה הנמוך מאז קום המדינה.
מה הקשר בין הילודה ללימודי הליבה?
ילודה גבוהה היא יתרון כלכלי רק אם הילדים ירכשו כישורים לשוק העבודה. שוק העבודה, בין היתר בגלל הבינה המלאכותית, דורש מיומנויות גבוהות יותר. לכן מה שהילדים לומדים חשוב לא פחות ממספרם.
מקור: Jesús Fernández-Villaverde and Patrick Norrick, "Terra Incognita: The Economics of a Shrinking World," NBER Working Paper 35809 (2026). נתונים נוספים: האו"ם – World Population Prospects 2024; IHME / The Lancet; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; המכון הישראלי לדמוקרטיה – שנתון החברה החרדית 2025; משרד העבודה – דוח שוק העבודה 2025; מרכז טאוב; רשות החדשנות – סקר מעסיקים 2026.
עוד בנושא באתר הידען
- לראשונה התקציב לחינוך החרדי מותנה בלימודי ליבה – אך רוב הכסף כבר הועבר
- שפל היסטורי במבחני PISA: האם ישראל מאבדת את דור המדענים והמהנדסים הבא?
- משרד החינוך בתקופת קיש: שפל בהישגי המדעים והמתמטיקה, ופיקוח רופף על לימודי הליבה
- לא רק PISA, גם הבחינות הפנימיות: רק 22% מתלמידי כיתות ט׳ עומדים בדרישות באנגלית
- לימודי ליבה לתלמידים חרדים: מדוע הפטור מהם פוגע בעתיד המדע והמשק בישראל
