בכך עוסק ספרו של ד”ר מאט רידלי, “גנום” (עברית: ד”ר עמנואל לוטם. יעוץ מדעי: פרופ’ דורון לנצט ממכון ויצמן; הוצאת זמורה-ביתן) שהופיע עתה.
אבי בליזובסקי
מיליארד מלים בנות שלוש אותיות מתוך אלפבית בן 4 אותיות בלבד – זו “לשונו” של הגנום האנושי, מיכלול 23 זוגות הכרומוזומים שמיפוייו-קריאתו הושלמה רק באחרונה.
הגנום מפרט את המתכון השלם ליצירה, התפתחות, תיפעול, תחזוקה – כל הנדרש לקיום היצור האנושי. “ספר החיים” מכנים אותו. למעשה – האוטוביוגרפיה של המין האנושי – מראשיתו עלי-אדמות ועד ימינו.
בכך עוסק ספרו של ד”ר מאט רידלי, “גנום” (עברית: ד”ר עמנואל לוטם. יעוץ מדעי: פרופ’ דורון לנצט ממכון ויצמן; הוצאת זמורה-ביתן) שהופיע עתה.
רידלי, הכתב המדעי של “דיילי טלגרף” ו”אקונומיסט” ויו”ר המרכזי הבין-לאומי לחקר החיים בלונדון, בחר בגן אחד מכל כרומוזום – וכך בנה את 23 פרקי הספר – הסורקים 4 מיליארד שנות חיים על כדור הארץ. הוא מטפל בגנים המשותפים לאדם ולחיידקים, באלו שמבדילים אותו מהשימפנזים, שאחראים למחלות, משפיעים על התבונה, התכונות, האישיות, האופי, ההתנהגות; מעניקים יכולת-דיבור דיקדוקית, מכוונים את התפתחות הגוף, מאפשרים לזכור. אלו גם הגנים שמתעתדים את ההסטוריה של נדודי האדם בין היבשות.
הספר (ללא איורים) גם מטפל בשאלות אתיות, משפטיות וסוציולוגיות שמעורר “ספר החיים”: מי רשאי לעיין בו – האדם עצמו, ממשלתו, חברת הביטוח שלו, מעסיקיו? האם כדאי שיידע שבגופו גן למחלה חשוכת מרפא, האם חייבים רופאיו לדווח או להסתיר זאת ממנו ונושאים נוספים.
