סיקור מקיף

טוטו הגנים של הנפש

מחקר נרחב המנסה להתחקות על המקור הביולוגי-הגנטי של מחלות נפש מעלה ממצאים מרתקים

נטע זך, הארץ

סכיזופרן הנתון בהתקף – לוקה בהזיות של שמיעת קולות המצווים עליו לעשות דבר מה, או חושב מחשבות שווא שרודפים אחריו – לא פעם מודע לכך שמחשבות אלה אינן הגיוניות, אולם אינו מסוגל להשתחרר מהן. גם מי שלוקה בדיכאון חמור ואינו מסוגל לתפקד מרגיש פעמים רבות שדיכאונו אינו נובע מאירועים בחייו ואף על פי כן אינו מסוגל להיחלץ ממנו. מחקר נרחב הנעשה בשנים האחרונות מנסה להסביר את המקור הביולוגי-הגנטי של תופעות אלה.

אחת ההוכחות המובהקות לכך שמחלות נפש אינן פסיכולוגיות בלבד ושיש להן גורמים ביולוגיים היא שהן מועברות בתורשה. כמחצית מהגורמים למחלות נפש כמו סכיזופרניה או מאניה-דיפרסיה הם ביולוגיים-תורשתיים: הסיכון הכללי לחלות בסכיזופרניה הוא %1 מהאוכלוסייה. לעומת זאת, אם אחד ההורים חולה בסכיזופרניה, הסיכון עולה ל-%.10 למי שאחיו התאום הזהה לוקה במחלה, הסיכון מאמיר ל-%.50 גם במחקרים בילדים מאומצים, השפעת ההורים הביולוגיים ניכרת אף שלא היו מעורבים בחינוך הילד ותרומתם יכולה להיות גנטית בלבד.

אתרי ההפעלה במוח של הגן .COMT הגן מופיע בצורה פגומה בקרב סכיזופרנים

עם זאת, המחקר הביולוגי של מחלות נפש מתאפיין בנקודת התחלה רעועה. קשה, למשל, לחקור מחלות נפש בבעלי חיים, מכיוון שקשה להגדיר מתי עכבר שרוי בדיכאון או חולדה חווה מחשבות שווא פרנואידיות.

ושורש הבעיה עמוק יותר – קשה להגדיר מבחינה ביולוגית מצבו של אדם החש דיכאון או סובל מהזיות. "בסוכרת, למשל, קל יותר להגדיר את המחלה ברמה הביולוגית – בעיה בהפרשת אינסולין", מסביר פרופ' בנימין לרר, מנהל היחידה לפסיכיאטריה ביולוגית בבית החולים הדסה עין כרם. "אפשר למדוד את רמות האינסולין ואפשר לקחת דגימה מהלבלב. מהמוח קשה יותר לקחת דגימות, ומחלות נפש הן בעיות עדינות ואין להן תיאור ביולוגי גס ופשוט. זה לא אומר שאי אפשר להבין מחלות נפש. אינני חושב שמבינים למה אנשים מפתחים סוכרת יותר מכפי שמבינים למה אנשים מפתחים סכיזופרניה. ולכן גם אין כיום טיפול מושלם לא לסוכרת ולא לסכיזופרניה".

בגלל שילוב זה של סיבות עדינות ולא ידועות ויכולת מחקר מוגבלת, מחקר הבסיס הביולוגי של מחלות הנפש הוא אטי ומתסכל. פתרון מבטיח הוא לחקור ישירות את הגנטיקה של מחלות אלו. אפשר לעשות זאת בשתי דרכים עיקריות, מסביר פרופ' חיים בלמייקר, פסיכיאטר ומרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. אפשר לחקור משפחות של חולים, להשוות גנים בין החולים לבריאים כדי לגלות אילו וריאציות של גנים נמצאות רק אצל החולים ואז ייתכן שהן קשורות למחלה; ואפשר מלכתחילה לבחור גן שנראה כי הוא קשור למחלה – למשל, כזה המשפיע על תפקוד המוח – ולבדוק אם הוא אכן מופיע בצורה שונה בקרב החולים.

שיטות אלה נוחלות הצלחה. "רק בשנה האחרונה, למשל, התגלו חמישה גנים הקשורים לסכיזופרניה", מספר פרופ' לרר. "זו התקדמות מחקרית עצומה. חלק מהגנים היו כאלה שסביר היה מהמידע הקיים כיום שיימצאו קשורים לסכיזופרניה, אבל גן אחר שנמצא הוא חדש לחלוטין. החוקרים בדקו את התפקידים שלו וגילו שהוא מעורב במערכת העברת אותות במוח, אותה מערכת שהניחו קודם לכן שקשורה לסכיזופרניה".

"דוגמה אחרת", מספר פרופ' ריצ'רד אבשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, "היא חרדה: גנים מסוימים נחקרו רבות מפני שהם קשורים למערכת העברת אותות במוח, אותה מערכת שתרופות נגד חרדה משפיעות עליה. אחד הגנים, למשל, נמצא קשור לחרדה וגם לזהירות יתר אצל אנשים שאינם מוגדרים כסובלים מחרדה. במחקר שפורסם לפני שנה הראו לאנשים תמונות מאיימות ובדקו את פעילותו של אזור במוח המקושר לתכנים מאיימים ותחושת פחד. התברר כי אצל מי שהיתה לו גרסה שונה מהרגיל של גן זה, אזור המוח הקשור לפחד פעל ביתר שאת".

עם זאת, תוך כדי המחקר התגלו בעיות רבות. בין היתר, גנים מסוימים נמצאים שוב ושוב במחקרים באוכלוסיות שונות ולעתים מחקר אחד מוצא קשר והשני לא – מה שמעורר את התחושה שמדובר בטעות סטטיסטית גדולה.

למשל, גן ושמו COMT מוביל ליצירת אנזים המשנה את פעילות העברתם של אותות במוח במערכת שנקשרה לסכיזופרניה. מחקרים רבים הראו כי הוא מופיע בצורה פגומה בקרב סכיזופרנים. במחקר רחב יריעה שעשתה חברת הביוטכנולוגיה הישראלית IDgene נבדקו יותר מ-700 חולי סכיזופרניה ונמצא קשר מובהק בין פגם בגן זה ובין המחלה.

התברר כי גם אצל אנשים בעלי מחלה גנטית הנקראת "תסמונת חיך-לב-פנים", שבה יש נזק לכמה גנים, גן זה איננו קיים. %30%-20 מחולים אלה לוקים בסכיזופרניה – פי 30-20 מהאוכלוסייה הכללית. מחקר משנת 2001 הראה כי אנשים שאינם חולי סכיזופרניה, אך הם בעלי פגם בגן זה, מתקשים במבחנים פסיכוטכניים ספציפיים שבהם מתקשים גם חולי סכיזופרניה, ופעילות מוחם בעת ביצוע המבחנים פחותה מזו של אנשים נורמליים. לפיכך, ייתכן שגם אצל מי שלא הוגדר כסובל מסכיזופרניה, גן זה משפיע על פעילות קוגניטיווית האופיינית למחלה.

עם זאת, מחקרים אחרים הצביעו לכיוון אחר. מחקרים מסוימים כלל לא מצאו קשר בין גן זה לסכיזופרניה. מחקרים אחרים הראו שהקשר קיים אולם הוא ספציפי. מחקר שנעשה בקרב חולי סכיזופרניה במרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב, למשל, מצא כי גן זה לא היה קשור לסכיזופרניה באופן כללי, אולם כן היה קשור למידה שחולים סכיזופרנים התנהגו באלימות. מחקר של פרופ' אברהם ויצמן, ד"ר עמוס פריש ופרופ' אלן אפטר מבתי החולים שיבא ושניידר, מצא קשר של גן זה דווקא להפרעה של מחשבות אובססיוויות וכפייתיות שמתחילות בגיל מוקדם, וכמו כן קשר למחלת האנורקסיה. זאת, אף שחולים אלה נבדלים מאוד זה מזה – חולות אנורקסיה אינן מפגינות קשיים קוגניטיוויים בדומה לחולי סכיזופרניה; וגם הן, גם הסובלים מכפייתיות וגם הרוב המוחלט של סכיזופרנים – אינם מתאפיינים בהתנהגות אלימה.

"חלק מהבעיה נובעת מכך שמחלות נפש לא תמיד מוגדרות היטב – קליניאים הגדירו אותן כדי שיוכלו לשוחח זה עם זה, אבל לעתים יש חפיפה בין מחלות נפש וחלק מהביטוי שלהן דומה", אומר פרופ' לרר.

"הבעיה", מסביר פרופ' אברהם ויצמן, מנהל יחידת מחקר בבית החולים הפסיכיאטרי גהה, "נובעת מכך שמחלות נפש לא נגרמות על ידי גן יחיד אלא ניתן לדמותן להגרלת טוטו – יש כל מיני גנים שגורמים להשפעות שונות והשילוב ביניהם הוא שקובע". פרופ' אבשטיין מסכים: "כל גן בנפרד משפיע מעט; למשל, מי שיש לו COMT פגוע הוא נורמלי אבל יש לו כמה בעיות מחשבה". על פי פרופ' לרר, "יכול להיות שחלק מההשפעה של גנים הקשורים לבעיות נפשיות היא כללית ולא ספציפית".

ההשפעה הכללית יכולה להתבטא בצורות שונות. ועם כל זאת, אפשר לראות שלא כל הגורמים לבעיות נפשיות הם ביולוגיים: "מצאו גם, למשל, שבקרב משפחות של סכיזופרנים בארצות הברית יש יותר אנשים שמאמינים ב'מחשבות ביזאריות', למשל המחשבה שהם נחטפו פעם על ידי חיזרים", אומר פרופ' אבשטיין. "אז ייתכן שיש מקור גנטי לבעיות חשיבה במשפחה הזאת, שרק בקרב אחד מהם הוביל לסכיזופרניה של ממש. ויש גם אינטראקציה לגורמים סביבתיים – למשל, חקרו גנים בקרב בעלי אישיות אנטי חברתית ומצאו שחלק מהם היו אלימים וחלק לא. התברר, שרק אלה שהיה להם הגן הפגום ובנוסף לכך היו ילדים להורים אלימים – היו אלימים בעצמם".

דוגמה אחרת להשפעת הסביבה מציג פרופ' אבשטיין: "יש גן שמעורב בעיכול של אלכוהול וכשהוא פגום יש קושי בפירוק אלכוהול ותחושה לא נעימה. צפוי היה שיהיו פחות אלכוהוליסטים מבין בעלי גן זה. הסתבר, שבין היתר גן זה נפוץ בקרב חלק מהיהודים ובדקו צריכת אלכוהול בקרב ישראלים ועולים חדשים וותיקים מברית המועצות. נמצא שהעולים הוותיקים שהיה להם הגן הפגום אכן שתו פחות, אולם העולים החדשים שתו אותו דבר – כשיש לחץ חברתי לשתות, שותים למרות אי נעימות פיסיולוגית".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן