חוקרי אוניברסיטת תל אביב גילו גת שומרונית בחפירות אפולוניה-ארשוף
האתר אפולוניה-ארשוף שוכן בגבול הצפוני-מערבי של הרצליה, על מצוק כורכר חופי. חפירות ראשוניות באתר נערכו בשנת 1950. למן 1977 נחפר האתר מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים ומ-1982 ע”י משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב בהנהלת פרופסור ישראל רול; בשנים האחרונות (למן 2006) מנהל ד”ר אורן טל מן המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב את החפירות באתר. למן המאה השישית לפסה”נ יושב האתר באופן רציף עד לתקופה הצלבנית. מן התקופה הפרסית וההלניסטית נחשפו קטעי קירות דלים, בורות פסולת וקברים אחדים. עיקר הממצא האדריכלי מן אפולוניה הרומית הוא וילה הפונה לים, בעלת חצר פריסטלית, שמחוץ לה מסדרון היקפי וחדרים מכול עבריו. בתקופה הביזנטית השתרעה סוֹזוּסה (אפולוניה) על מרחב פרוז של כ-280 דונם. בין ממצאיה כנסייה ורובעי תעשייה עם גתות, בתי בד, ברכות מטויחות וכבשנים לייצור זכוכית גולמית. בימיו של הח'ליף האומאיי עבד אל מלכּ (705-685) הוקפה ארסוּף בחומה (כ-77 דונמים שטחה). עם אחרית התקופה נהפך היישוב לרִבָּאט (מצד), בו פעלו חכמי דת מוסלמיים. ב-1101 נפל האתר בידי הצלבנים. לקראת אמצע המאה השתים-עשרה נמסר האתר למשפחת אצילים מבין נושאי הצלב והפך למרכזה של סניוריה פיאודלית. הקמתו של המבצר החלה ב-1241 ובשנת 1261 נמסרה השליטה על המבצר, העיר והסניוריה של ארסוּר לידי האבירים ההוספיטלרים. בתום מצור ממלוכי ב-1265 חרבה העיר המבוצרת והמבצר שבצפונה, ועם נפילתם לא נושב האתר עד ימינו אנו.
עונת החפירה הנוכחית (יולי-אוגוסט 2009) ה-19 במספר, היא פרי שיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל-אביב לבין קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בראון (שבראשם פרופסור דיוויד ב' קופר), ובמימון חלקי של ה-National Scientific Fund. חוקרי אוניברסיטת בראון שימשו למעשה כאחראים על אמצעי מחשוב מתקדמים (ארכיאולוגיה דיגיטלית) לטובת תיעוד החפירות, השרידים והממצאים הארכיאולוגיים באתר לשם הדמיות ממוחשבות ופיתוח פרדיגמות לקידום המחקר הארכיאולוגי בארץ בפרט ובעולם בכלל. כמו כן התקבל סיוע מרשות הטבע והגנים. בחפירות השתתפו חוקרים מן הארץ ומחו”ל, שלצידם סטודנטים מתחילים ומתקדמים מאוניברסיטת תל-אביב, מתנדבים מן הארץ ומחו”ל ועובדים בשכר.
במסגרת העונה הנוכחית נחפרו חמישה שטחי חפירה ברחבי האתר ובהם שרידים מתקופות שונות, אך גולת הכותרת היא התגלית משטח O שבצפון האתר, בה נחשפה גת רחבת מימדים (כ-9.8 x 7.5 מ'), המרוצפת אבני פסיפס, שבמרכז משטח הדריכה שלה נקבעה כתובת הקדשה ביוונית, שלשונה “אל אחד ויחיד, עזור לקאסיאנוס יחד עם אשתו, ולילדיו ולכולם”. נוסח הכתובת והממצאים שהתגלו בחפירות מרמזים על בעלות שומרונית על המכלול בתקופה הביזאנטית (המאות החמישית-השישית לסה”נ). הכתובת אמנם נחשפה כבר בעונת החפירות הקודמת (אוגוסט 2006), אך רק עתה נתאפשר לנו לדעת במדויק מה היה המכלול האדריכלי בו היא שימשה. כתובות הקדשה מסוג זה מוכרות בעיקר ממבני פולחן (בתי כנסת) שומרוניים ולא מן הנמנע כי הגת שחשפנו שולבה במבנה ציבורי שייתכן והייתה בו פעילות פולחנית. בור התסיסה שבגת (כ-3 מ' קוטרו וכ-2.25 מ' עומקו; איור 1) הוא מן הגדולים שנחשפו בארץ ויש בעדויות הארכיאולוגיות שנחשפו בחפירה מלקבוע את הפסקת פעילותה במחצית הראשונה של המאה ה-6 לסה”נ (ייתכן שבהקשר למרד השומרונים [529 לסה”נ]). מעניין לציין כי הגת נפגעה מרעידת אדמה (ככל הנראה של שנת 749 לסה”נ) כלומר לאחר שיצאה מכלל שימוש. בחשיפת הגת השתתפו 25 סטודנטים לתואר ראשון של החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום של אוניברסיטת תל-אביב שזו הייתה להם חפירה לימודית וחוויה מהנה.
בשטח המבצר הצלבני (שטח F), שמהווה למעשה את המכלול האדריכלי המרשים ביותר באתר, התרכזו החפירות בחלקו המערבי, כנגד המצוק החופי (איור 2), לטובת חשיפת מכלולים תת-קרקעיים והקלה בעומסי העפר על המצוק לטובת הסדרת עתידית של ניקוז מי גשמים. בחפירות התגלה חלק מאולם תת קרקעי במערב המבצר שטרם הושלמה חשיפתו במלואה, אך ניכר בו שימוש משני לאחר חורבן המבצר בשנת 1265. החפירות במבצר הם המשך ישיר להכרזת האתר גן לאומי (גן לאומי אפולוניה) בשנת 2001, הכרתו כאחד ממאה אתרי מורשת עולם שבסכנת הכחדה על ידי ה-World Monuments Fund בשנת 2004, והכללתו ברשימה הטנטטיבית של מבצרים צלבניים שהם מורשת עולם על ידי UNESCO בשנת 2006.
בשטח R, שבמרכז האתר, החלה חשיפתו של מבנה רחב מידות שבאחד מחדריו התגלתה רצפת פסיפס לבנה, אך טרם עלה בידינו לתארך את המבנה באופן ודאי. בכל אופן, פתיחת השטח נקבעה הודות לסימונו של קמרון גדול בתוכנית האתר ששורטטה על ידי אנשי הסקר הבריטי (בסוף המאה ה-19), ויש בכוונתנו להמשיך ולחפור במקום.
בשטח L, מגדל הפינה הדרום-מזרחי של חומת העיר התחתונה הצלבנית, נחשף מערך הביצורים מן התקופה הצלבנית ומן התקופה הערבית הקדומה זה על גבי זה, ששניהם בנויים למעשה על שרידים אדריכליים מן התקופה הביזנטית.
בשטח M, שבדרום האתר, הושלמה חשיפת שטח החפירות (עד לקרקע בתולה), שנפתח בעונת החפירות הקודמת (אוגוסט 2006), בו נתגלה בור פסולת רחב מימדים מן המאות השישית-השביעית לסה”נ, כאשר בעונה הנוכחית השלמנו למעשה חשיפה של מטמון מטבעות ברונזה מן המאות הרביעית-החמישית לסה”נ.
תוצאות החפירות של העונה האחרונה מאפשרות הבנה טובה יותר של האתר לאורך כול תקופות קיומו וההיסטוריה היישובית והחברתית של התקופה הביזנטית הקדומה והצלבנית המאוחרת.
