סיקור מקיף

נאס"א צילמה את הצד המרוחק של הירח מואר כולו ומסתיר את כדור הארץ

הצילום בוצע ממרחק של 1.6 מיליון קילומטר על ידי החללית DSCOVR, תוך ניצול ההזדמנות של הימצאות החללית מאחורי הירח בזמן המולד, ולכן כל הצד ה"אפל" היה מואר באור השמש

הצד המרוחק של הירח חופף את כדור הארץ.  התמונה מראה את הצד המרוחק של הירח, מואר על ידי השמש, כאשר הוא חוצה בין החללית DSCOVR ובין כדור הארץ ובין שניהם לבין השמש. צילום: NASA/NOAA
הירח חוצה מלפני כדור הארץ. אנימציה זו מורכבת מתמונות אמיתיות של הצד המרוחק של הירח, מואר על ידי השמש, כאשר הוא חוצה בין מצלמת EPIC על החללית DSCOVR הנמצאת במרחק 1.6 מיליון ק"מ. צילום: NASA/NOAA

מצלמה המותקננת בלווין Deep Space Climate Observatory (DSCOVR) של נאס"א צילמה את המראה הייחודי של הירח נע מלפני הצד המואר של כדור הארץ. סדרת התמונות הנסיוניות מראה את ה"צד האפל" כלומר הצד שאינו נראה מכדור הארץ מואר כולו.
התמונות צולמו על ידי מצלמת Earth Polychromatic Imaging Camera (EPIC) – מצלמת CCD בעלת רזולוציה של ארבעה מגה פיקסל המותקנת כטלסקופ על הלווין DSCOVR המקיף את כדור הארץ ממרחק של 1.6 מיליון קילומטרים. מנקודה זו, בין השמש וכדור הארץ, ממלא הלווין DSCOVR את תפקידו לנטר בזמן אמת את רוח השמש עבור הסוכנות הלאומית לאטמוספירה ואוקיאנוגרפיה (NOAA).


מצלמת EPIC שומרת על מיקום בו היא תמיד רואה את כדור הארץ מואר כולו בעת סיבובו סביב צירה, ובכך מאפשרת תצפיות מדעיות של שכבת האוזון, הצמחיה, גובה העננים ואירוסולים באטמוספירה. מהרגע שבו תחל EPIC לבצע תצפיות סדירות בחודש הבא, תספק המצלמה סדרת תמונות של כדור הארץ שיאפשרו לחקור את השונות היומית על פני כל כדור הארץ. פעמיים בשנה תלכוד המצלמה את הירח ואת כדור הארץ ביחד מכיוון שמסלולה של DSCOVR חוצה את מישור ההקפה של הירח את כדור הארץ.
התמונה צולמה ב-16 ביולי, מולד הירח מנקודת ראותינו בין השעות 15:50-20:45 שעון החוף המזרחי, ומראה את הירח נע מעל האוקיאנוס השקט ליד צפון אמריקה. הקוטב הצפוני נמצא בפינה השמאלית העליונה של התמונה, דבר המשקף את הנטיה של מסלול כדור הארץ מנקודת המבט של החללית.

 

הצד המרוחק של הירח לא נצפה עד שנת 1959 כאשר החללית הסובייטית לונה 3 צילמה את התמונות הראשונות. מאז כמה חלליות של נאס"א צילמו את הצד המרוחק של הירח לפרטי פרטים. אותו צד של הירח פונה כל העת לעבר כדור הארץ משום שהירח נעול כבידתית לכדור הארץ. פירוש הדבר הוא שמשך ההקפה שלו את כדור הארץ זהה למשך סיבובו סביב צירו.

 

במאי 2008 צילמה החללית דיפ אימפקט תמונה דומה של כדור הארץ והירח ממרחק 50 מיליון קילומטרים. סדרת התמונות ההיא הראתה את הירח חוצה מלפני כדור הארץ כשהצד המרוחק שלו מואר חלקית על ידי השמש.

 

התמונות ב"צבע טבעי" של EPIC נוצרו משילוב של שלושה צילומים רצופים באמצעות מסננים אחרים. EPOC צילמה מסוגל לצלם באמצעות עשרה מסננים כאלה בטווח הספקטרום שבין האור העל-סגול ועד התת-אדום הקרוב, כדי לייצר מגוון תוצרים מדעיים. הערוצים האדום, הירוק והכחול שימשו בתמונה צבעונית זו.
שילוב שלוש תמונות שצולמו בהפרש של 30 שניות זה מזה בעוד הירח נע בזמן זה, גרמה לכתמים מלאכותיים שכמעט ואינם מורגשים בצד הימני של המפה מכיוון שהירח נע ביחס לכדור הארץ בין הזמן שבו צולמה התמונה הראשונה (בחשיפה לצבע האדום) והאחרונה (ירוק) ולכן החלק הימני נראה מעט ירוק יותר לאחר שילוב שלושת החשיפות. תנועה טבעית זו של הירח גם גרמה להטיה לאדום ולכחול בצד השמאלי של תמונות אלה.

 

הצד המרוחק של הירח חסר את המישורים הבזלתיים הגדולים או הימות כפי שאנו מכנים אותם, השולטים בצד הפונה לכדור הארץ התצורה הגדולה ביותר בצד המרוחק של הירח היא ימת מוסקבה בצד השמאלי העליון ומכתש צליקובסקי בצד הימני התחתון. איזור מוצל בצבע כסף נראה בצד הימני.

"מפתיע לראות עד כמה כדור הארץ בהיר יותר מהירח" אומר אדם שאבו, מדען בפרויקט DSCOVR במרכז החלל גודארד של נאס"א במרילנד. "כדור הארץ שלנו הוא עצם בוהק באפלת החלל בהשוואה לפני השטח של הירח".

כאשר EPIC יחל בתצפיות הסדירות שלו בחודש הבא, תעלה נאס"א לאתר ייעודי לכך תמונה צבעונית יומית של כדור הארץ. תמונות אלה שיתנו נקודות מבט שונות של כדור הארץ כשהוא סובב סביב צירו במהלך היום, כ-12-36 שעות לאחר צילומן.

DSCOVR היא שותפות בין נאס"א NOAA וחיל האוויר האמריקני שמטרות העיקרית היא לשמר את יכולת הניטור של רוח השמש, נתון חיוני לדיוק התראות התופעות בחלל המשפיעות על כדור הארץ ("מזג אוויר חללי") ולתחזיות של NOAA.

 

לידיעה באתר נאס"א

 

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. איך יכול להיות שהעננים לא זזים כלל?
    זה פוטושופ גרוע ביותר
    פשוט לא אמין!

  2. אין שום דבר "מסתורי" בצילום הזה. החללית נמצאת קרוב למקום מיוחד שנקרא L1, ונמצאת במאין שיווי משקל כבידתי בין כדור הארץ לשמש (כלומר, החללית מקיפה במסלול מיוחד את L1).

    כפי שמוזכר בכתבה, התמונה היא צירוף של מספר צילומים ולכן יש בתמונה מספר ארטיפקטים.

    ולא – אין בסיס של חייזרים בצד הרחוק של הירח 🙂

  3. אופיר

    ככל שנקודת הצילום תהיה מרוחקת יותר מהירח
    הוא ייראה קטן יותר לעומת כדור הארץ.

    אם תצלם ממש על הירח, הוא יסתיר את כל כדור הארץ…

    לא מובנת לי "המסתוריות" הרבה בצילום של הצד האפל…
    זה היה אמור להיות דבר טריביאלי ושגרתי…

  4. אופיר לי דווקא נראה שזה מסתדר מצויין, ומה שאתה רואה בצילום זוהי המציאות. ראה את השרטוט הזה למשל:

    https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/1/18/Lunareclipsediagram1.gif

    אם המצלמה מספיק קרובה לירח (בצד ימין של האיור) זה בדיוק מה שצפוי שתראה… לי דרך אגב זה ממש לא נראה כאילו הירח נוגע או כמעט נוגע בכדור הארץ, זו אשלייה אישית שלך.

  5. הירח נע בין מרחק של 363,104 – 406,696 ק"מ מהארץ. התמונה צולמה ממרחק של 1600000 ק"מ (אם הצלחתי להמיר יחידות כראוי במצב המח הנוכחי שלי). מכאן יוצא שהמצלמה רחוקה מהירח בבערך פי 4 מהירח מכדוה"א. אתה יכול עכשיו לקחת שני כדורים למצב אותם ביחסים זהים ולהסתכל או לצלם ולראות איך זה נראה(כשאתה מסתכל תזכור לעצום עין אחת, למצלמות אין תפיסת עומק).

    ההערכה שלי היא שזה יותר פונקציה של שיטוח העצמים בשל זווית התאורה הישירה(מהשמש).

  6. אבי. אני מניח שיש כאן אשלייה אופטית מטורפת
    הרי הירח מרוחק מכדור הארץ כדי 30 פעמים קוטר הארץ
    וכאן נראה כאילו הירח ממש נוגע באטמוספירה
    האם זה בגלל עדשת הזום?
    מעניין איך כל זה אמור להראות במציאות… א

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן