מתודה חדשה לטיפול בנפגעי מוח – תזונה הולמת

מתן תזונה מאוזנת בהקדם האפשרי לנפגעי מוח עשוי להעלות את סיכויי ההשרדות שלהם עד לפי ארבע

מדענים מבית החולים הפרסביטריאני והמרכז הרפואי וייל קורנל בניו-יורק מציעים לשנות בדחיפות את הוראות הטיפול במטופלים עם פגיעה טראומטית במוח. החוקרים אומרים כי בעקבות פגיעה שכזו, החולים צריכים לקבל בהקדם תוספת תזונה מאוזנת בעזרת צינורית הזנה לקיבה. סיכוייהם של החולים המקבלים טיפול זה לשרוד עולים עד פי ארבע.

“העדויות מראות שהגוף מחלים טוב יותר כאשר הוא מקבל תזונה נכונה, ולא רק את המינימום שדרוש כדי לשמור מישהו בחיים,” אומר הכותב הראשי של המחקר, דוקטור רוג'ר הרטל, מנתח נוירולוגי מבית החולים הפרסביטריאני והמרכז הרפואי ווייל-קורנל, המשמש גם כפרופסור לנתיחה נוירולוגית בבית הספר לרפואה של ווייל קורנל. “עד עתה, הדרישה היתה להעניק לחולים תוספת תזונה תוך שבוע מרגע פציעתם, אך הממצאים שלנו מציעים שזה פשוט לא מספיק מוקדם.”

המחקר התפרסם בגליון יוני של Neurosurgery, והוא הגדול ביותר שנערך עד עתה בתחום זה. החוקרים בחנו את הישרדותם של 797 מטופלים בין השנים 2000 ל- 2006, והשוו אותה לטיפול התזונתי שקיבלו.

“ההמלצות הקודמות היו מבוססות רק על אבחנות קליניות נפוצות, ומחקר קטן מאד שנערך על 60 מטופלים בלבד,” אומר דוקטור הרטל. “המלצות חדשות אלו יתווספו לספר בשימוש נרחב, ,הנחיות לטיפול בפגיעת מוח טראומטית חמורה', המפורסם על-ידי המוסד לטראומה מוחית.”

כדי לגבש את ממצאיהם, קבוצת החוקרים תיעדה את משך הזמן שעבר כל חולה עד לקבלת תוספת התזונה לקיבתו, וכמה קלוריות עיכל. לאחר ששיקללו גורמים כגון גיל, לחץ דם גבוה, לחץ מוחי, בעיות עצביות ולבביות קודמות ותוצאות של סריקות CT שעברו החולים זמן קצר לאחר הפציעה, מצאו החוקרים כי ככל שקיבלו החולים צינורית-תזונה מוקדם יותר, וככל שעיכלו יותר קלוריות, השתפרו סיכוייהם לשרוד.

ללא הזנה קיבתית במהלך חמשת או שבעת הימים הראשונים לאחר הפציעה, למטופלים היה סיכוי גבוה פי שתיים או ארבע למות, בהתאמה. המחקר מדווח בנוסף כי הפחתה של כל 10 קילו-קלוריות לקילוגרם בתזונה, מקושרת עם עליה של 30-40 אחוזים ברמת התמותה.

התוצאות הטובות ביותר עבור אנשים שעברו טראומה מוחית כתוצאה מפציעה, התקבלה כאשר החולים קיבלו מינון תזונה של 25 קילו-קלוריות לקילוגרם לכל הפחות. אך החוקרים מתריעים כי עד 62% מהמטופלים שנבדקו לא קיבלו רמת תזונה גבוהה שכזו.
“אני חושב שהממצאים האלה אומרים הרבה על השימוש במה שאנו יודעים ממדע בסיסי, ועל ישום הידע באופן ישיר לטיפול בחולים,” אומר דוקטור הרטל. “במשך זמן רב, רופאים חשבו שהזנה ורידית היתה מספקת, בהתבסס על מצבים ספציפיים וידע ביוכימי בסיסי, אך עתה אנו יודעים שרמת טיפול זו אינה מספקת לצרכים הממשיים של הגוף, שנדרש לתקן את עצמו בעקבות טראומה קיצונית.”

לידיעה באתר אוניברסיטת קורנל