אנייה, אנייה, עם כנף כשל יונה*

מפרש עפיפוני, ששטחו של בין 3 ל 5 דונם ובעל מבנה מעוגל כשל כנף דיה בדאייה, גורר ומשיט ספינות בגודל 50,000 טון ויותר, תורם להגנת הסביבה ומייצר הפחתה בתצרוכת של אנרגיה אזילה (מתכלה) בשיעור שבין 30% ל 300%.

ספינה מודרנית המונעות ע"י מפרש-עפיפוני
ספינה מודרנית המונעות ע"י מפרש-עפיפוני

מאת: שמעון בוגן

רוח ודיות, עפיפונים ואניות קשורים כיום יותר מאי פעם. כשהיינו ילדים הכנו עפיפונים, שלחנו אותם עם הרוח לשמיים, שזרנו בחוט המקשר חלומות על מרחקים ומרחבים ושרנו "… ונהיה כציפורים". אבל יונים הרי לא דואות עם הרוח למרחקים, והחיבור המחורז המתבקש היה צריך להיות ל"כנף כשל דיה", אלא שדיות היו זרות לילדי הגנים בירושלים. דיות נראו רק בכרמל ובגליל.

את האטימולוגיה של שם הציפור למדנו מרש"י עפ"י התורה והגמרא – "היא ראה, היא איה, היא דאה, היא דיה". חכמי ישראל בתקופת המשנה השכילו להתבונן בטבע, להתחבר בחשיבה ובמעשה לתופעות בקרקע, במים ובשמיים, בחי, בצומח ובדומם, ובין היתר להנחיל לנו את הקשר של הדיה לדאייה. חיפוש תמונות של דיה / Milvus ברשת ישיב לכם צילומים מרהיבים של תצורת הכנפיים בדאייה.

על נוכחותה של הדיה בתחומי ארץ ישראל בתקופות קדומות מאד אנו למדים מהטענה ששרידים מאובנים של דיה מתקופת הפליסטוקן נמצאו באתר פרהיסטורי, הקדום ביותר במזרח התיכון, ליד בית זרע שבעמק הירדן. *

 דיה שחורה. תמונה מאת: ,Thomas Kraft תחת רישיון cc 2.5
דיה שחורה. תמונה מאת: ,Thomas Kraft תחת רישיון cc 2.5

ההמשך נובע מהשילוב המילוני של דיה ועפיפון: דיה בעברית נקראת KITE באנגלית. KITE באנגלית נקרא עפיפון בעברית.

גם הסינים הקדמונים התבוננו בעיקר בעופות דורסים, הדואים ומרחפים עם הרוח בשחרם לטרף ובנדידתם. הסינים היו הראשונים שלמדו לחקות את הציפורים הדואות ומרחפות עם הרוח. הם בנו עפיפונים החל מהמאה ה-8 לפנה"ס שלא למטרות משחק, שעשוע או ספורט, אלא לשימוש באנרגיית הרוח לצרכים צבאיים של תצפית ותקשורת עבור צבאות הקיסרים. העפיפונים הגדולים מאד נשאו בהצלחה אדם לוחם למשך שעות רבות. כדאי לראות בקישור (1).

מאז, הסינים מצטיינים בבנייה ובהצגה של עפיפונים טקסיים, ולא שוכחים לתת כבוד למקור ההשראה. כדאי לראות בקישור (2).

הרוח נכללת בין מקורות האנרגיה המתחדשים. פוטנציאל ניצול האנרגיה ברוחות ברום של 1,000 מטר מעל פני הים ובמהירויות קבועות של 100 קמ"ש גדול פי 16, ב 1500%, מפוטנציאל ניצול האנרגיה של טורבינות רוח גדולות, שמתנשאות עד לגובה של כ 150 מטר, גובה שבו מהירות הרוח הקבועה נעה בסביבות 40 קמ"ש בלבד. מזה זמן שמדענים ומהנדסים מחפשים ומפתחים אמצעים להפקת אנרגיה חלופית מהרוחות המהירות והחזקות הנושבות ברום גבוה ( high altitude wind energy, HAWE). כדאי לראות בקישור (3).

מפרש עפיפוני, ששטחו של בין 3 ל 5 דונם ובעל מבנה מעוגל כשל כנף דיה בדאייה, גורר ומשיט ספינות בגודל 50,000 טון ויותר, תורם להגנת הסביבה ומייצר הפחתה בתצרוכת של אנרגיה אזילה (מתכלה) בשיעור שבין 30% ל 300%.

התיאור המשובח להלן ניתן ע"י חברת SkySail גרמניה:

צילומים של אניות סוחר, מיכליות, ספינות וכיו"ב, המונעות ע"י מפרש-עפיפוני, כדאי לראות בקישורים (4), (5) ו (6).
לכן אמרו מעכשיו אנייה, אנייה, עם כנף כשל דיה.

 

* שיר ילדים, תרזה גוטליב גויטיין, ירושלים 1933

 

מקורות

 

http://www.chinaculture.org/gb/en_chinaway/2005-07/14/content_70609_2.htm (1)

http://www.my-best-kite.com/history-of-kites.html (2)

http://www.windustry.org/wind-basics   (3)

http://www.mng.org.uk/gh/transport/NS_new_age_of_sail.htm   (4)

http://www.skysails.info/english/   אירופה (5)

http://www.kiteship.com/marine.php   ארה"ב(6)

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. ומה קורה כשמסלול ההפלגה נגד כיוון הרוח? מה קורה כשאין רוח בכלל?
    למה צריך שירים עבריים, היסטוריית של ילדות הכותב מי"ם, והיסטורית הדיה בכתבת "הידען"??
    את מי זה מעניין? כל זה כדי להסביר מדוע ספינות משתמשות באנרגית הרוח כדי לנוע??
    אוניות גדולות משתמשות במפרשי ענק אז מהו החידוש של תוספת מפרש ספיניקר לאונייה?
    זו כתבה ברמה נמוכה מאד! נראית כמו פוסט של משועמם מפייסבוק

  2. הבעיה של מפרש עפיפון הוא כשהרוח פוסקת לרגע או משנה כיוון העפיפון נופל לים
    להוציא עפיפון של 5 דונם מהים ולפרוש אותו מחדש אפשר רק עם מנופים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן