‫זהירות! שיטפונות בדרך! / דייוויד ביילו‬

שינוי האקלים שגורם האדם מביא עמו למזג אוויר קיצוני

בשנה שחלפה הוצפו בשיטפונות ערים שונות ומרוחקות זו מזו, כמו נשוויל שבטנסי ונאושרה שבפקיסטן. גל חום קיצוני הצית שרפות כבול במוסקבה ועטף את העיר בעשן. בצורת בצפון-מזרח סין השמידה את יבול החיטה. השלג קבר תחתיו חלקים ניכרים מארה”ב, וגרם להתמוטטות גג באצטדיון פוטבול. “ראוי אפוא לשאול: האם השפעת האדם על האקלים קשורה באופן כלשהו למזג האוויר הקשה הפוקד אותנו?” שאל הפיזיקאי מיילס אלן מאוניברסיטת אוקספורד במסיבת עיתונאים שערך לאחרונה.

לא קל לענות על השאלה הזאת. אבל כיום, לאחר שנים של מחקר, מדענים מתחילים לחשוף טביעת אצבע אנושית בדפוסי מזג אוויר קיצוניים רבים. במחקר שתוצאותיו התפרסמו בפברואר 2011 בכתב העת נייצ’ר, בחנו מדענים את כמות המשקעים היומית שנמדדה ביותר מ-6,000 תחנות מדידה בין השנים 1951 ו-1999. הם מצאו עלייה בשיעור המקרים של ירידת משקעים קיצונית, כגון סופות שבמהלכן ירדו יותר מ-100 מילימטרים של גשם בתוך 24 שעות. העלייה הזאת אינה ניתנת ליישוב עם תנודות טבעיות באקלים, אלא מתאימה לדפוסים העולים ממודלים ממוחשבים החוזים שינויי אקלים עקב עלייה בריכוז גזי חממה. או במילים אחרות, דומה כי האדם הכריע את הכף לטובת מזג אוויר קיצוני.

על פי מחקר זה, סופות שוברות שיאים של גשם ושלג יוסיפו להתרחש, אם כי לא ברור באיזו עוצמה ומתי. השירות המטאורולוגי הבריטי, המרכז האמריקני לחקר האטמוספרה ושותפים נוספים שמו להם למטרה לגשר על פער המידע הזה על ידי יצירת הערכות שוטפות באשר לחלקו של האדם בתופעות מזג האוויר הקיצוני בעונה מסוימת, ממש כפי שמודדים כיום את השינוי בטמפרטורה העולמית.

עם זאת, עדיין קשה לקשר בין אירוע מזג אוויר קיצוני מסוים לבין שינויי האקלים שגורם האדם. “איננו סבורים כי השפעת האדם היא הגורמת לכל האירועים האלה,” מסביר פרנסיס צוויירס מאוניברסיטת ויקטוריה שבקנדה, שעמד בראש המחקר שפורסם בנייצ’ר. ואף על פי כן, נראה שלא נוכל לחמוק מן התוצאות.