בין המיזמים שיוצגו באוניברסיטה העברית בסימפוזיון על מחקרים ישראליים-פלסטיניים-גרמניים
על אף הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך, מתקיים מחקר טְרִילָטֶרָלִי בשיתוף מדענים ישראלים, פלסטינים/ירדנים וגרמנים בתחומים מספר שנועדו לשפר את איכות חייהם של תושבי המזרח התיכון ומקומות אחרים.
הרשות למחקר ולפיתוח באוניברסיטה העברית תארח ב-4 בספטמבר 2006 סימפוזיון על שיתוף פעולה טרילטרלי, בהשתתפות המדענים ומשלחת רמת דרג מהקרן הגרמנית למחקר DFG. הסימפוזיון יתקיים בספריית בית בלגיה בקמפוס אדמונד י’ ספרא גבעת רם (14:00-09:00).
היפוך מין לריבוי דגי אמנון
מדענים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מאוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים ומאוניברסיטת הוהנהיים בגרמניה משתפים פעולה במיזם שמטרתו להכניס מודעות לטיפוח חקלאות מים ברשות הפלסטינית.
הקבוצה פיתחה שיטות ידידותיות לסביבה להגדלת אוכלוסיית דגי האמנון. הצלחת המיזם, מקווים החוקרים, תוביל לחקלאות של ברֵכות דגים בכלכלה הפלסטינית, עיסוק שאינו רוֹוח לפי שעה.
המיזם כולל הכנסת תרכובת שהופקה מצמח הַחִלְבָּה (המוכר לאוכלוסיה הערבית והתימנית כתבלין לאכילה) אל ברֵכות המכילות דגיגים צעירים. לתרכובת יש השפעה של ההורמון הזכרי אנדרוגן על הפיכת הדגיגות הנקבות לזכרים. מאחר שבדגי אמנון גדלים הזכרים בקצב מהיר פי עשרים מהנקבות, היפוך המין מגדיל את יעילות הגידול ומפחית את העלויות. מספר מוגבל של נקבות צעירות מופרד לפני תחילת התהליך ונשמר בברֵכה נפרדת לצורכי רבייה עתידית.
על אף שהתהליך כבר מתבצע, החומר האנדרוגני המשמש כיום למטרה זו נחשב מזיק לאדם ולסביבה. עבודה ניסויית, אומרים החוקרים, תַּראה שלתרכובת האורגנית שייצר הצוות הישראלי-פלסטיני-גרמני מצמח החלבה יכולה להיות אותה השפעה של “היפוך מין” על דגי אמנון מבלי להפריע לצריכתם בידי בני אדם. בימים אלו, נבנית מערכת למִחְזוּר מים באוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים לעבודה נוספת במיזם זה הנמשך כבר שנה.
המדענים המעורבים במיזם הם: ד”ר ברטה סיוון וד”ר זֹהר קרן מהפקולטה למדעי החקלאות המזון ואיכות הסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות; פרופסור ד”ר קלאוס בקר מאוניברסיטת הוהנהיים בגרמניה; ופרופ’ חסן דוויק, ד”ר סאלח אבו לאפי וד”ר מוטאז כוּתוֹב מאוניברסיטת אל-קודס.
פרופ’ הלל ברקוביאר, סגן נשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית, אמר כי “התכנית לשיתוף פעולה טרילטרלי במימון קרן DFG היא סיפור הצלחה ייחודי שאִפשר למחקר מדעי שיתופי רציני ואמיתי להתקדם בתנאים קשים. התכנית בנתה וגיבשה תשתיות מדעיות במוסדות הזקוקים לכך וסייעה להחזיק מדענים באזור ולכונן חברוּת ומנהיגות שיעבדו בצוותא למען עתיד טוב יותר ולמען השלום”.
בראש המשלחת הגרמנית יעמוד פרופסור ד”ר הלמוט שוורץ, סגן נשיא DFG, ופרופסור ד”ר מתיאס קליינר, נשיא נבחר. עוד ישתתפו חברים בקרן DFG ונציגים משגרירות גרמניה בישראל.
ריפוי גנים לטיפול בסרטן שלפוחית השתן
מיזם מחקר מתמשך שמטרתו ריפוי גנים לטיפול בסרטן שלפוחית השתן נערך בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממזרח ירושלים ומדענים מגרמניה. המיזם ידוע כ-“ריפוי ב-DNA ייחודי לטיפול בסרטן שלפוחית השתן”, וכבר החלו לטפל בחולים בשיטה זו.
סרטן שלפוחית השתן הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים בעולם, כולל גרמניה ומדינות המזרח התיכון. הוא מתבטא בהטרוגניות ביולוגית וקלינית גדולה.
טיפולים זמינים כוללים ניתוח וכימותרפיה, המוגבלים ביעילותם בגלל הישנות הגידולים והתפשטות מערכתית של סרטן פולשני. לכן סמנים מולקולריים נחוצים לאפשר אבחון מוקדם ולשפר את הטיפול והם אידיאליים לסיוע בבחירת טיפול יחידני.
המיזם המשותף נועד, לא רק לאפשר ריפוי מבוסס DNA שיביא לזיהוי מוקדם של סרטן השלפוחית ולשיפור הסיכויים להצלחת הטיפול, אלא גם להתמודד טוב יותר עם סוג זה של סרטן ועם סוגים אחרים של סרטן בהתאם למאפייניו של כל גידול.
מיזם זה הוא מאמץ משותף של פרופ’ אברהם הוכברג מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית; פרופ’ סוהיל עייש וד”ר מוחמד עותמאן מבית החולים מקסד במזרח ירושלים; פרופ’ ווּלפגנג א’ שולץ וד”ר מרק-אוליבר גרימוף מאוניברסיטת היינריך-היינה בדיסלדורף, גרמניה; וד”ר עופר נ’ גופרית מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה.
מבנים זעירים דמויי לגו לרכיבי זיכרון טובים יותר
מדענים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים ואוניברסיטת רגנסבורג בגרמניה משתפים פעולה במיזם לייצור זיכרון חדש לננו-אלקטרוניקה, שבו המרחק בין האלמנטים השונים בזיכרון קטן ביותר.
המיזם כולל הנדוס של SP1, מבנה דמוי טבעת של פרוטאין, יציב ביותר, בקוטר 10 ננומטרים, שנועד לקשור בין חלקיקי ננו מזהב, ולסדר אותם ברשת גדולה או במערך של רכיבי זיכרון מולקולריים הקרובים מאוד זה לזה. חלקיקי הננו, המוכלאים מזהב ומ-SP1, גם יכולים לשמש אבני בניין במבני ננו דמויי לגו. אפשר ליצור חוטים ארוכים בהם מופיעים לסירוגין טבעות פרוטאין SP1 וחלקיקי ננו. את המאפיינים החשמליים של החוטים אפשר לתמרן בהנדסה גנטית.
חוטי הננו והמערכים, בהיותם במיטבם, יכולים לשמש לננו-אלקטרוניקה מתקדמת וליישומי זיכרון. החוקרים – הכימאי הפיזיקלי ד”ר דני פורת והביולוג המולקולרי פרופ’ עודד שוסיוב מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות ע”ש רוברט ה’ סמית בפקולטה למדעי החקלאות המזון ואיכות הסביבה באוניברסיטה העברית; מהנדס החומרים פרופ’ מוכלס סוואן מאוניברסיטת אל-קודס בשיתוף עם ד”ר גיאנאורליו קוניברטי מאוניברסיטת רגנסבורג – מקווים שהמיזם יתרום לבניית מעבדה פלסטינית ראשונה של ננו-מדע וננו-טכנולוגיה במזרח התיכון ויסייע להכשרת העובדים בה.
שיתוף פעולה זה, הממומן בידי קרן DFG, הוצג בפגישת הפורום המדעי העולמי של UNESCO הבין-לאומי בבודפשט בנובמבר 2005.
