סיקור מקיף

מיכל דקל היא הזוכה בפרס הראשון בתחרות FAMELAB

סיפרה על ניסוי שנערך ביפן ובמסגרתו נולדה עכברה מחיבור החומר הגנטי של שתי ביציות במקום ביצית וזרע * במקום השני אורלב לוי-ניסנבוים ובשלישי רועי צזנה * אפס סיקור תקשורתי.

צילומים: אבי בליזובסקי

מיכל דקל

מיכל דקל – בעלת תואר בביוטכנולוגיה בבר אילן, תלמידת תואר שני בגנטיקה מולקולרית באוניברסיטת תל אביב וחוקרת שינויים גנטיים הקשורים בפוריות הגבר במכון הגנטי בתל השומר היא הזוכה הגדולה בגמר תחרות FAMELAB, שהתקיימה אמש בחמד"ע בתל אביב. משתתפי התחרות הם כולם מדענים צעירים, המנסים במשך שלוש דקות להסביר נושא מדעי מורכב לציבור הרחב, בלי להתבסס על ידע נרחב בתחום אלא על ידע כללי. דקל ושני הזוכים במקומות השני אורלב לוי-ניסנבוים והשלישי רועי צזנה, זכו למלגת תימודים מטעם חברת טבע.

תחרות FameLab ‏הבין-לאומית היא יוזמה של ‏המועצה הבריטית ‏ונערכת בחסות חברת ‏טבע ‏והמגזין ‏סיינטיפיק אמריקן ‏ישראל ונטלו בה חלק חמד"ע, פסטיבל המדע במכון ויצמן ומוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים.
בהרצאה שכותרתה "האם יש צורך בזכרים כדי להביא ילדים לעולם?" סיפרה דקל את סיפורה של עכברה יפנית, שנולדה (ב-2004) מחיבור החומר הגנטי של שתי ביציות, ולמעשה ללא אב. העכברה היתה בריאה ואפילו הביאה צאצאים לעולם. בניסויים הראשונים נכשלו החוקרים במשימתם, משום שהביצית התפתחה כמה שעות אך לא השליה שאמורה היתה להזין את העובר. בסופו של דבר התגלה כי הגן האחראי ליצירת השליה בעכברים מושתק בביצית ופועל רק בזרע. הם התגברו על כך ולאחר מניפולציות גנטיות הצליחו לבטל את ההשתקה של הגן באחת הביציות, וכן להשתיק גן אחר, כדי לדמות את המצב בטבע. אצל בני האדם זה הרבה יותר מסובך ואם לא משתיקים את הגנים הנכונים או משתיקים את הלא נכונים, זה יצור בעיות גנטיות.
בשיחה עם אתר הידען, מסרה דקל את המקור לכתבה זו:
Birth of Parthenogenetic Mice that can Develop to Adulthood

Tomohiro Kono, Yayoi Obata, Quiong Wu, Katsutoshi
Niwa,Yukiko Ono, Yuji Yamamoto, Eun Sung Park,
Jeong-Sun Seo & Hidehiko
איך הגעת לפיימלאב?
שמעתי על התחרות מחברה שעובדת במועצה הבריטית.

ואיך הגעת לנושא?
"אני עושה תואר שני בגנטיקה באוניברסיטת תל אביב ותמיד אהבתי את הנושא של גנטיקה, ביחוד הקשר לפריון. בעיות פריון וכל מה שחדש בתחום. ככה קראתי על זה. המחקר – מ-2004 אבל לא עשה מספיק כותרות. זו הצלחה באמת חסרת תקדים. כמובן שהדרך לבני אדם רחוקה אבל עצם העובדה שהצליחו ביונק ליצור חיים משתי ביציות ללא מעורבות של זכר זה הישג מדעי מדהים."

מאיפה היכולת להסביר?
"אני בדרך מנסה לפשט את הנושא לדרך שיהיה הכי קל להסביר את זה, בלי לפספס שום פרט מדעי. להצמד לעובדות המדעיות אבל להצליח לפשט את הנושא. אני נותנת הרצאות במסגרת התואר שלי, יש לי קצת נסיון אבל תמיד זה מה שמנחה אותי. אם אני לומדת נושא טוב אני יכולה להגיע לרמה טובה ולתרגם אותו טוב."

השופטים בתחרות היו: עדי מתן נספחת התרבות של שגרירות בריטניה, ד"ר נח עפרון – ראש התוכנית למדע טכנולוגיה וחברה; טל ברמן עורך ומגיש חדשות המדע בערוץ 8 ופרופ' עילם גרוס מן המחלקה לפיזיקת חלקיקים במכון ויצמן למדע. בתחילת הכנס הודה המנחה ד"ר איתן קרין הודה לכל המשתתפים. כל המשתתפים זכו בהשתתפות בסדנת תקשורת שהתקיימה בשבוע שעבר, וכן במנוי לשנה לכתב העת סיינטיפיק אמריקן-ישראל, שלושת הזוכים במקומות הראשונים זכו למלגות לימודים מטעם חברת טבע. והזוכה גם תיסע לפסטיבל המדע בצ'טהם באמצע חודש יוני.

להלן תקציר של הרצאותיהם של שאר המתמודדים, לרבות הזוכים במקומות השני והשלישי, לפי סדר הופעתם.רותם בר-אור בעל תואר ראשון במדעי האטמסופירה ומסיים כעת את התואר השני באוניברסיטה העברית, במסגרתו הוא חוקר קרינה ודימניקה של האקלים, דיבר על ראיה מיוחדת אצל בעלי חיים – מסתבר שישנם בעלי חיים הרואים מלבד את הצבעים (תדרי האור) ואת עוצמתם, הם גם רואים תכונה של האור הנסתרת מעיני בני האדם ושאר היונקים – קיטוב. מדובר בחרקים, ובפרט דבורים, מינים רבים של ציפורים, 71 מינים של דגים ועוד. התכונה מאפשרת להם לנווט, הם מסתכלים על השמים ויודעים היכן השמש, היכן הצפון ועוד. ב-1914 גילו כי דבורים מנווטות על פי קיטוב. לפני 10 שנים גילו שיש גם תמנון שיודע לשנות את הקיטוב שמוחזר מהעור שלו כמו שזיקית משנה את הצבע שלו. יש לנו ערוץ תקשורת סודי. הוא יכול לשדר לחבר שלו סימני מצוקה או רצון להזדווגות והתמנון חבר שלו יבין אותו בלי שכל הדגים בסביבה ידעו בכלל. בסיכום ההרצאה הודה בר-אור לעמית לרנר, דוקטורנט בקבוצה שלו שחוקר את הנושא.
עדי נתן – בעל תואר ראשון בפיסיקה מהאוני' העברית, תואר שני בפיסיקה ביולוגית במכון ויצמן, משלים את הדוקטורט בפיסיקה – שימושים בלייזר מהיר לתמיכה בתהליכים קוונטיים, אף הוא במכון ויצמן, דיבר על מדען בשם אביגדור שרץ אשר לאחר אשתו חלתה בסרטן הוא החליט להקדיש את חייו למצוא תרופות לסרטן. הוא פיתח חומר שמאפשר להאיר את איזור הגידול. כשמאירים נוצרים רדיקלים חופשיים שפוגעים בכלי הדם הלא אלסטיים והלא מפותחים המזינים את הגידול ולא פוגעים בכלי הדם הטוביםטובים. 15 שנה של עבודה הולידה סדרה של תרופות – האחרונה – לסרטן הערמונית – מוצעת לחולים שתרופות וכימותרפיה לא עוזרים להם והריפוי בטיפול הפוטודינמי, סייע לרפא לא פחות מ-70% מהם.

ערן שנקר – ראש המחלקה לרפואת חלל במכון פישר. ד"ר ברפואה מאוניברסיטת בן גוריון ובעל נסיון עשיר ברפואת חלל, דיבר על הקשר בין השראה אלקטרומגנטית, טכנולוגית RFID ותרופות. האם החיבור ביניהם ישנה את העולם. שנקר משווה את מספר ההרוגים מטעויות במתן תרופות באירופה לתאונות האוויר ואומר כי משמעות הדבר כאילו מתרסק בכל יום באירופה מטוס נוסעים מלא על נוסעיו.
תגי RFID הן מדבקות קטנות שהן אנטנה פסיבית ללא אנרגיה, ללא סוללה אך בעזרת הטלפון הסלולארי והתאים האלקטרו מכאניים מצליחים להעביר אנרגיה מכאנית לאנרגיה חשמלית שמחזירה את המידע שכתוב בו. גם בתרופות. "היום ניתן לזהות הבדל של סוג הדם, המינון הנכון של הסירופ לתינוק, לדעת האם תוקף התרופה פג, אם המינון שלה נכון. אני לא מכיר טכנולוגיות כל כך פשוטות שיכולות להציל כל כך הרבה אנשים. אם נוכל להציל נפש אחת בישראל, אהיה האדם המאושר בתבל.:
רועי צזנה – בעל תואר ראשון בביולוגיה בטכניון, משלים את לימודי התואר השני ומחקר בתוכנית להנדסה ננוטכנולוגית בטכניון בנושא ננוטכנולוגיה להנדסת רקמות דיבר על הורמון חיי הנצח, הנוצר בצמחים, אך בתקווה למצוא את מקבילו באדם. מסתבר שעצים יכולים לחיות אלפי שנים משום שהורמון כזה נוצר אצלם ללא הפסק. בצמחים חד שנתיים, ההורמון נוצר בתחילה בכמויות גדולות וכאשר הוא מפסיק להיווצר הצמח מזדקן במהירות ומת. פרופסור מהטכניון לקח צמח טבק ובעזרת הנדסה גנטית הנדס מחדש את הDNA. הוא החדיר לו וסת שהיה רגיש להורמון הנעורים. כשהיה בצמח הרבה הורמון – הוסת לא עשה כלום. כשהרמה התחילה לרדת – הוא גורם לו לייצר הורמון נעורים. החוקר שתל שני צמחי טבק זה לצד זה – צמח רגיל וצמח מהונדס. הצמח הרגיל מת מזקנה לאחר שלושה חודשים. הצמח המהונדס המשיך לפרוח, וגדל לגובה של שלושה מטרים, והוא אולי היה חי לנצח, אלמלא פרצה שריפה בחממה שבה גודל, לאחר כשלוש שנים. "צמחים הרבה יותר דומים לבני אדם מאשר חשבו פעם. הרבה מאוד תהליכים ביולוגיים שקורים בצמחים, יש סיכוי למצוא את המקבילה בבני אדם. מי שיגלה את ההורמון הזה הוא זה שיגלה את מעיין הנעורים האמיתי."

אריה מלמד-כץ
מהנדס אלקטרוניקה, פיסיקאי, כותב ועורך מדעי, בעל תאור ראשון בהנדסה אלקטרונית ותואר שני….
עורך המגזין גלילאו צעיר, בחר להראות הצגה ושמה "המדריך לטרמפיסט לחור השחור. בתפקיד החור השחור, המלך ממשחק השחמט הענק שבחצר חמד"ע. ביקום יש 2 סוגי חורים שחורים – שמסתובב סביב עצמו ונייח. אם היו מחליפים את השמש בחור שחור נייך, היה קר וחשוך אבל כדור הארץ היה מסתובב סביב החור השחור – לא היה קורה כלום. כדי להרגיש את השפעת החור השחור היה צריך להתקרב אליו, בדרך חוצים כמה גבולות ובהם גבול הפוטונים, שם נערכת ממש מסיבת דיסקו של אורות, וכן הגבול שאם עוברים אותו ומצליחים לחזור, עוברות חמישים שנה כאשר לשוהה התיאורטי בתוך האיזור חלפו שתי דקות ולבסוף הסביר מלמד-כץ כי מי שנכנס לחור שחור נייח נעלם לנצח בעוד שבתוך חור שחור מסתחרר יש איזור שמקפיץ את השוהים בו לקצה היקום או ליקום אחר.

ליאור כהן – לומד רפואה בטכניון, בעל תואר שני במדעי הרפואה, רוצה להמשיך ברפואת ילדים. חוקר את הגנים האחראים להתפתחות מערכת העצבים. סיפר על תרומת הזבובים לחקר מחלקת הפרקינסון.
"זבוב שמסתובב מסביב למנגל השאלה המדעית היא איך לגרש אותו. יש זבובים שילמדו אותנו להלחם בפרקינסון – זבובי הפירות – דרוזופילה. גילו את הגן שאחראי לפרקינסון בזבובים והצליחו לגרום לחלק מהזבובים לחלות במחלה. זבובים פרקינסונים לא הצליחו לטפס מחצית מגובה הצנצנת וזבובים נורמליים הצליחו לטפס ללא קושי. יכולת הטיפוס הלכה והתדרדרו. לאחר מכן גילו המדענים גנים שהצליחו להאט את התקדמות המחלה.

המתחרה הבא היה אורלב לוי-ניסנבוים,בעל תואר דוקטור בביולוגיה מולקולרית ותאית, ותלמיד רפואה, מרצה במכללת הדסה ופרסם ספר על הוראת ביולוגיה וביוטכנולוגיה. לוי-ניסנבוים החליט להסביר באמצעות בלונים כחולים שייצגו תאים רגילים, בלונים אדומים שיצגו חיידקים, ומקלות בשני הצבעים שייצגו פאז'ים. הצבעים והצורות הם כמובן דמיוניים, ונוצרו רק כדי להסביר: "הפאז'ים הכחולים – מחפשים דלתות מרובעות בתאים של בני האדם, נכנסים לתא, מתרבים ופורצים. הפאז'ים אדומים מחפשים את החורים העגולים – בבקטריות והם נקראים בבקטריו פאז'. זו אלטרנטיבה לא כימית – ביולוגית במקום האנטיביוטיקה. מדינת ישראל פחות ממוקדת במחקר של הבקטריופז'ים. מי שמוביל את המהלך היא דווקא גרוזיה שהצליחה לבודד כמויות של בקטריופז'ים ייעודיים לחיידקים מסוימים. הסיבה שזה לא עבר לשימוש במערב היא בעיקר בשל החששות להכניס חומר חי לתוך הגוף. בעיה נוספת היא שבמערב עורכים מחקר עם קבוצות ביקורת ובמקרה הזה קשה מאוד לקיים מחקר מסודר."

המשתתפת האחרונה היתה נעמי זיו, פוסט דוקטורנטית בביואינפורמטיקה במכון ויצמן, בעלת תואר בוגר בכימיה, תואר שני בפרמקולוגיה בתל אביב, ותואר שלישי אף הוא מת"א. היא דווקא בחרה לספר מדוע נוצרות הבועות השמפטניה (כ-10 מיליון בועות בכוס). היא תארה את תהליך ייצור השמפניה ובעיקר הוספת דו תחמוצת הפחמן מיד לפני אטימת הבקבוק. הגז נמצא בשתי דרכים – חופשי באוויר שמעל הנוזל, ומומס בתוך הנוזל. כאשר פותחים את הבקבוק, הגז החופשי משתחרר מיד, הגז שבתוך השמפניה מנסה אף הוא להשתחרר כדי להשוות לחצים ואז נוצרות הבועות.

ד"ר נח עפרון, שדיבר בשם השופטים ביקש להודות לכל המשתתפים על היצירתיות, ההתלהבות, שהפגינו בכל הערב. "אנחנו מודעים לכמה קשה לכם, במיוחד בשל היותכם אנשי מדע לעשות משהו שהוא שונה בתכלית ואנחנו מעריכים את מה שהצלחתם לעשות. בחרנו את 3 הטובים ביותר. לא היתה הסכמה בין השופטים, זה דרש מו"מ די אינטנסיבי וכל אחד ראה מעלות שונות בכולכם. בסוף הגענו לתוצאה הזאת. "

משתתפי תחרות פיים לאב

מימין לשמאל – מיכל דקל, רותם בר-אור, עדי נתן,אורלב לוי-ניסנבוים, ערן שנקר, ליאור כהן, נעמי זיו, רועי צזנה, אריה מלמד-כץ
מנהל המועצה הבריטית: ישנו פער בין שיתוף הציבור במדע בין בריטניה לישראל, והוא לא תלוי באיכות המדע שבישראל היא גבוהה

בהפסקת התחרות שוחחתי עם ג'ים באטרי, מנהל המועצה הבריטית בישראל וביקשתי ממנו להשוות בין היחס למדע בישראל לבין היחס אליו זוכים המדענים בבריטניה. לשם השוואה בישראל אין אף כתב מדעי במשרה מלאה במדיות העיקריות (בהארץ חצי משרה, בעיתונים האחרים – ידיעות מזדמנות בעיקר מסוכנויות הידיעות), התקציבים להם זוכה ההסברה המדעית הם אפסיים בארץ, והראיה – המועצה הבריטית אחראית להרצאות רבות של אורחים שהגיעו לארץ והופיעו בפני תלמידים, בין היתר אירועי קפה-מדע בשנה שעברה, ומספר ביקורים של מדענים ושל מסבירים מדעיים (לרבות זוכי תחרות Famelab הבריטית).
לדבריו, גם באנגליה אין מדובר במצב שהיה תמיד, לקח עשרות שנים לבנות את מעמדו של המדע ומעמדם של המדענים, כך שבכל דיון ציבורי מבקשים את עצתם. יש היום מספר כתבים מדעיים רב יותר מאשר אי פעם בבריטניה, בכל כלי תקשורת המכבד את עצמו, והראיה – תוכניות רבות בטלוויזיה וברדיו של הבי.בי.סי עוסקות במדע כבדרך שגרה ולא רק כשיש אירוע כזה או אחר. מתקיימות המון הרצאות, הנוער מעורב.
הוא מודע לכך שהמצב אינו כזה בישראל, זאת על אף שאיכות המחקרים המדעיים בישראל אינה נופלת מזו שבבריטניה ובמקרים מסוימים אף עולה עליה, בכל זאת קיים נתק בין המדענים לציבור. המדענים הישראלים לכל היותר מוכרים בקרב חבריהם לתחום בעולם, אך לא בציבור הישראלי. גם באירופה אין לבריטניה מתחרים, עם זאת, גם הוא מותח ביקורת על ההתעניינות הדלה של כלי התקשורת בישראל לאירוע. לשם השוואה בתורכיה שודר אירוע הגמר בשידור חי בתחנת הטלוויזיה המקומית של רשת ה-CNN וזכה ל-3 מיליון צופים.

אפס סיקורלאחר השיחה הזו, עם הצגת הזוכה, מיכל דקל, הודיע בצער, המנחה, קרין כי ההזמנה לזוכה להופעה למחרת בבוקר בערוץ 10 בוטלה עקב שטף האירועים בעקבות ועדת וינוגרד. לצערנו, פרט לח"מ לא השתתף באירוע אפילו עיתונאי אחד. באירוע המקורי – באנגליה ערוץ 4 והדיילי טלגרף הם נותני חסות לאירוע, ובוודאי כמובן מכסים אותו. אז אמנם זה לא קדם אירווזיון, וגם לא תחרות יופי, אבל כשבאים לערוצים השונים ולעיתונים ומציעים להם לשמוע דברים מעניינים אז אם אין בהם דם, הם לא באים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

17 תגובות

  1. החלוקה ל RFID אקטיבי ו RFID פאסיבי מבוססת על הגדרת התג ככזה המפעיל את עצמו (אקטיבי) וכזה שמגיב ל READER וככזה הוא פאסיבי. קיימים תגים פאסיביים מופעלי סוללה כמו אלה של POWER ID. במקרה כזה הסוללה מיועדת להגברת האות שלהם אך לא הופכת אותם לאקטיביים.

  2. שלום לאבי ולכל הגולשים. רק רציתי לומר מילה טובה לאבי בליזובסקי על הסיקור של האירוע. תחום המדע הפופולארי בישראל עדיין לא מפותח דיו, ואבי עושה כאן עבודה נהדרת עם אתר הידען. אני תמיד נהנה לשוטט באתר ולקרוא את הידיעות השונות המתפרסמות כאן, במיוחד בנושאי חלל. עוד מילה טובה מגיעה למארגנים של התחרות, לעמיתי המתמודדים שהשכלתי מאוד מהרצאותיהם, וכמובן לקהל הנהדר והמבין שהגיע לצפות בתחרות. להתראות.

  3. בסוף כל הרצאה שאלו השופטים מספר שאלות את המתחרים, אך לא הסתפקו בכך – הם גם ביקרו את המתחרים, ובמקרים מסויימים אף ירדו עליהם.
    האם זוהי ביקורת בונה? האם מדובר בנסיון להידמות לכוכב נולד ?
    מעניין אם בארצות אחרות גישת השופטים היתה דומה?

  4. התגובה התקבלה מאריה סתר

    בקשר להרצאה על סימון תרופות ב- RFID. טכניקת RFID היא תחליף יעיל לברקוד ומסוגלת להכיל יותר מידע.
    רוב מה שנכתב בהסבר אינו נכון. התגים כוללים אנטנה ושבב אלקטרוני. התגים והאנטנה אינם פסיביים. זה שאין בהם סוללה זה לא אומר שהם פסיביים. אין קשר לטלפון סלולרי ותאים אלקטרומכניים.
    ההסבר – בחון משדר שאילתה לתג. כל שידור הוא גם אנרגיה. אנרגיה זו הנקלטת בתג מפעילה את המשדר שמשדר את המידע האגור בשבב שבתג.

  5. מה זה הגועל הזה? אולי מישהו יערוך ניסוי "איך משמידים פמיניסטיות"? זה יתן הרבה יותר תועלת לאנושות.

  6. סליחה אבל זה פשוט נאציזם!!! החליפו את המילה "גברים/זכרים" ביהודים, כושים, אסייתים, ערבים, נוצרים וכו' ואולי אז תבינו כמה גזענות יש בנושא הזה.

  7. מיכל דקל היא אכן חוקרת מדהימה וגם בחורה לעניין. אני שמח שלוועדה יצא להיחשף לכישרון הנדיר שלה ואני בטוח שהיא תייצג אותנו נאמנה בלונדון.

    קדימה מיכל!!!

    נ.ב – למזלה אני לא השתתפתי בתחרות שכן הייתי קוצר בקלות את המקום הראשון.

  8. איזו תחרות!
    באתי באי רצון בעקבות חבר שנתן הרצאה, החכמתי ונהנתי מכל רגע.
    זאת שזכתה מקום ראשון מבריקה אם רמת המורים של הילדים שלי בתיכון הייתה חצי משלה הייתי ישן בשקט..

  9. תודה רותם. היתרון של האינטנרט הוא שאפשר לתקן אי דיוקים שנופלים בשגגה. בכל אופן אשמח אם כמה שיותר גולשים יגיעו לידיעה הזו, אם כבר נעשה מאמץ כזה גדול ואף אחד אחר לא חשב לכסות אירוע כה חשוב.

  10. תחרות מיוחדת, חבל שלא הגיעו יותר אנשים !
    מיכל דקל מעולה ולדעתי צפוי לה עתיד מזהיר בתחום התקשורת המדעית והמדע בכלל.
    אנחנו עוד נשמע עליה !
    תהני באנגליה!!!

  11. הואיל והכתוב תוקן, אפשר להתעלם מהתגובה הראשונה שלי..

    המון תודה לכולם – זו הייתה חוויה נפלאה.

    בהצלחה בהמשך הדרך!

  12. הייתי באירוע ופשוט נהנתי מכל רגע.
    הרמה הייתה גבוהה מאד והמציגים היו מעולים.
    המנצחת מיכל הייתה פשוט חבל על הזמן !!! ללא ספק היא הייתה הכי טובה.

    בהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן