צילום של העורק החסום ומדידה כימית של הרכב החסימה בבדיקה אחת

מדבקה המתריעה בפני התקף לב אין לנו, כי אחרת לא היה צורך לעשות בערך את אותו הדבר עם ציוד הרבה יותר כבד ומסורבל. מומחים בבריטניה פיתחו שיטת דימות כימי שתאפשר לצלם ולהבין את היקף החסימה הטרשתית בעורק וגם לדעת פרטים רבים נוספים עליה

שיטת דימות כימי חדישה תוכל, ביום מן הימים, לסייע במאבק כנד טרשת העורקים – כך נטען במחקר שפירסמו חוקרים מאימפריאל קולג' בלונדון בגיליון אוגוסט 2009 של כתב-העת המדעי Journal of the Royal Society Interface.

טרשת עורקים הינה המחלה שבבסיסם של רוב התקפי הלב ואירועי השבץ ומאופיינת ע”י פצעים בעורקים, המורכבים משומנים, קולגן ותאים. הפצעים גורמים לדופנות העורקים להתעבות ולהתקשח – תוצאה המגבילה מאוד את הזרימה התקינה של הדם בגוף והיכולה לגרום להתפקעותם של העורקים, מה שיוביל להתקפי-לב ואירועי שבץ. הבנת ההרכב הכימי המדויק של פצעים אלו חשובה ביותר מאחר ואנשים בעלי רמות גבוהות יותר של שומן הקרוי כולסטריל אסטר (cholesteryl ester) מועדים יותר לחלות בה.

צוות המחקר שמאחורי שיטת הדימות החדישה, הידועה גם בשם “ATR-FTIR imaging” (Attenuated Total Reflection Fourier Transform Infrared Spectroscopic Imaging), מאמין כי עם שיפור נוסף השיטה תהפוך לכלי שימושי ביותר עבור רופאים המעוניינים לבחון את הפצעים מהסוג הזה. לדוגמא, באמצעות השילוב של טכנולוגיה של סיבים אופטיים ושיטת הדימות החדישה החוקרים טוענים כי רופאים יוכלו לבצע אבחון בזמן אמת של חולים בעלי טרשת עורקים וזאת בכדי לאמוד את התקדמות המחלה ולאתר את החולים בעלי הסיכון הרב ביותר לפתח סיבוכים בעקבותיה.

כיום, רופאים משתמשים בשיטות הדמיה על-קוליות לשם אומדן הגודל והמיקום של הפצעים, אולם הם נדרשים גם לקחת ביופסיה (דגימת רקמה) של הפצע לשם קביעת ההרכב הכימי שלו. הליך זה הינו מורכב ופולשני, כמובן.

החוקרים טוענים כי שיטת הדימות החדישה תוכל לשפר את שיטות הדימות הנוכחיות מאחר והיא תוכל לחבור לשיטות אבחון כימי והדמיתי אחרות, מה שיאפשר קבלת הבנה מקיפה ומדויקת יותר של מצב החולה בהליך אחד בלבד. במחקר הנוכחי, החוקרים הדגימו כיצד השיטה החדישה הצליחה לאבחן את ההרכב והגודל המדויק של פצעים מסוג זה ואפילו את הרמות של החומרים הביולוגיים אלסטין, קולגן וכולסטריל אסטר שהיו מצויים בהם.

השיטה החדשה פועלת באמצעות קרינת אינפרא-אדומה לשם זיהוי פרודות כימיות שונות, הממופות ע”י מערך גלאים לקבלת “תמונה כימית”.

החוקרים השתמשו בשיטה לבחינת ההשפעות של גיל ושל חומצת אמינו הקרויה ארגינין על ההרכב של הפצעים בארנבות שהוזנו בכולסטרול. נראה כי המחקר תומך בטענה כי תזונה בארגינין מסוגלת להסיר את הפצעים בעורקים של ארנבות בוגרות.

החוקרים מציינים כי עדיין יש צורך במחקר נוסף בכדי שהשיטה החדישה תוכל לשמש בטיפול בחולים אנושיים.

הידיעה ממכון המחקר