חוקרי הטכניון, המרכז הרפואי רמב”ם ואוניברסיטת גטבורג בשוודיה זיהו מנגנון המסביר כמחצית מהמופעים של קומה נמוכה (שאין להם הסבר אחר)
תוך שימוש בתיאוריה האבולוציונית של היסטוריית החיים (life history) , הראו פרופסור זאב הוכברג מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ופרופסור קרסטין אלברטסון וויקלנד מ- Sahlgrenska Academy כי גודל גופם של מבוגרים נקבע במידה רבה במהלך המעבר מתינוקות לילדות. המעבר קורה בד”כ בגיל 6-12 חדשים, וכל חודש של איחור גורם לילד להגיע לגובה קטן ב0.9 סמ'. כך שאיחור של המעבר לגיל 15 חודש (בהשוואה לממוצע של 9 חדשים) יפחית 5.4 סמ' מהגובה הבוגר.
“גודל גוף האדם הוא 'פשרה' (טרייד-אוף) בין היתרונות והחסרונות האבולוציוניים – בין יתרונות הגודל לחסרונותיו”, אומרים החוקרים. “טענתנו היא כי גובה קומתו של האדם נקבע במידה רבה במהלך המעבר מתינוקות לילדות. מעבר זה מאופיין בהאצת הגדילה. עיכוב במעבר זה משפיע על גובה האדם לכל ימי חייו, והוא הגורם ל-50-44 אחוזים מהמקרים של קומה נמוכה בקרב ילדים ובוגרים בארצות מפותחות, ולהרבה יותר מזה בארצות מתפתחות”.
במאמר שהתפרסם בירחון המדעי החשוב Pediatric Research מציגים החוקרים את הנתונים ואת התיאוריה של אסטרטגיית הסתגלות אבולוציונית וגמישות (plasticity) בתקופת המעבר מתינוקות לילדות, אסטרטגיה שבאה להתאים את גודלנו לפוטנציאל האנרגיה בסביבה בה אנו חיים.
פרופ' הוכברג: ” בני אדם כמו בעלי חיים אחרים פיתחו יכולת לעמוד במשברי אנרגיה, וזאת באמצעות הפחתת גודל גופם. משבר כזה קורה לילד במצב של תת תזונה, אך גם אם הוא חולה בגיל הקריטי במחלה ממושכת או במחלות חוזרות ונשנות עקב הדבקה במעון הילדים. התאמות אבולוציוניות קצרות טווח למשברי אנרגיה מניעות תגובה המותאמת למאגרי האנרגיה הצפויים וזאת באמצעות המעבר מגדילת התינוק לגדילת הילד, ותוצאתה היא קומה נמוכה. ההתאמה האבולוציונית מועברת לדורות הבאים, כך שמשבר אנרגיה אצל אחד ההורים (בעיקר האב) או הסבים יעבור לצאצאיו ויגרום לקומה נמוכה עד דור שלישי ורביעי”.
7 תגובות
זה לא רק התזונה זו גם ההרגשה.
הגדילה מנוהלת ע"י מספר הורמונים בינהם
הורמון הגדילה בעל ההשפעה המערכתית
והרחבה ביותר. ההורמון מופרש מבלוטת
יותרת המוח (היפופיזה). בלוטה זו נתונה
להשפעות של הורמונים ונאורוטרנסמיטרים (מעבירים עיצביים).
לדיכוי והשפלה יש השפעה שלילית על גדילה.
כמו כן גירושים, מחסור יחסי באמצעים
ניתוקים תכופים מחברים ותחושה של חוסר כיוון.
ידוע שהגובה הממוצע של ילידי הארץ,
גדול משמעותית מגובה ההורים שלהם.
וזאת אפילו שחלק מהנבדקים הגעו ממדינות מפותחות.
לפעמים דוקא לעיכוב גדילה יש יתרון אבולציוני.
כמו צורך בפחות מזון ודרכי התחמקות במרדף.
החלטנו פה אחד לשמור על קשר שתיקה בענין המנגנון האפי-גנטי שעומד
מאחורי הורשות התכונות הנחוצות…ובינתיים הניחו לילדים שלכם פשוט
לחיות..הם כבר יגידו לכם מה הנכון ביותר להתפתחותם הרצויה.@%@
איך זה נראה.?
אגב, כל עוד לא יצליחו לשחזר את שיטת הבניה של הקפטריה בטבריה תשארנה הקומות הנמוכות נפוצות מן הגבוהות
לא יודע למה קראתי ליואב בשם מאיר 🙂
המחשבה מאחרי המאמר הגיונית מכיוון שהיא משתלבת היטב גם עם העובדה שבעשורים האחרונים כל דור גבוה מקודמו (דבר שמאז ומתמיד הוסבר על ידי זמינותו של מזון אנרגטי).
מצד שני, כפי שציין מאיר, ההסבר לא יהיה שלם (וגם לא יהיה כל כך משכנע) כל עוד לא יוצג המנגנון האפי-גנטי שעומד מאחורי הורשת התכונה.
האם מישהו יכול להרחיב על המנגנון של ההורשה של שניים או שלושה דורות מצד האב לנמיכות קומה? זה מנגנון פוסט גנטי של מתילציה או משהו דומה? אשמח אם מישהו יוכל לענות או להפנות למאמר בנושא.
תודה.
וכיצד משתמשים בידע הזה להתפתחות הילד? מניעת מחלות, תזונה נכונה..האם יש יותר פירוט?