סיקור מקיף

חזון יישוב החלל של אילון מאסק

לרגל שבוע החלל העולמי, בואו נדבר קצת על תכניותיו ליישוב החלל של אלון מאסק – הממציא ואיש החזון שהצהיר לאחרונה שבכוונתו ליישב מיליון בני-אדם על המאדים

הדמייה של בסיס על מאדים, ובו מספר דגמים של ספינת הענק שאת פיתוחה אילון מאסק יוסם. מקור: Elon Musk / SpaceX.
הדמייה של בסיס על מאדים, ובו מספר דגמים של ספינת הענק שאת פיתוחה אילון מאסק יוסם. מקור: Elon Musk / SpaceX.

נעשה את זה באחת-עשרה נקודות, כי באמת שבשביל חזון עצום כל-כך לא מספיקה המסורת של עשר נקודות בלבד.

מאסק התחיל את דרכו כיזם צעיר בתחום האינטרנט. בגיל 25 הוא פתח חברת אינטרנט למידע בתחום העיתונות, ומכר אותה תוך שנים ספורות ב- 300 מיליון דולרים. בגיל 29 הוא פתח חברה לתשלום נוח דרך האינטרנט. היא ידועה כיום בשם פייפאל, ונמכרה במיליארד וחצי דולרים. ואז, בגיל 32, הוא החליט לאתגר את עצמו עוד יותר – ולהגיע למאדים.

החברה שפתח כדי להגשים את המטרה – ספייס-אקס – היא חברת טילאות ושינוע משאות לחלל. כדי להקים אותה הוא השקיע הון עצום משל עצמו, מהסיבה הפשוטה שאיש לא היה מוכן להשקיע בתחום. מאז, אגב, הוא הקים גם את חברת טסלה לפיתוח וייצור רכבים חשמליים, סולאר סיטי לפיתוח וייצור גגות סולאריים וסוללות לאגירת אנרגיה, ועוד כמה מיזמים אחרים עם פוטנציאל לשינוי העולם. אבל מכיוון שקצרה היריעה, נמשיך להתמקד כאן בפעילותו בחלל.

ספייס-אקס התרכזה בחמש-עשרה השנים האחרונות בפיתוח טילים זולים במיוחד. היא נעזרת בכלים המתקדמים ביותר להנדסה – מידול ממוחשב, הדפסה בתלת-ממד של רכיבים, בינה מלאכותית לאופטימיזציה של כל רכיב ושל השליטה בטיל השלם – כדי להוריד את העלויות למינימום האפשרי. כתוצאה, היא הצליחה לפתח את טילי הפלקון 1 ופלקון 9 המשוכללים בעלות של 390 מיליון דולרים בלבד. נשמע לכם הרבה? ובכן, ממשלת ארה”ב עשתה את החישוב וגילתה שאם סוכנות ממשלתית כנאס”א הייתה צריכה לעשות פיתוח דומה, העלות הייתה גבוהה פי עשרה (ארבעה מיליארד דולרים) [1]. זה מה שקורה כשתחום מסוים מתבגר, יוצא מחזקת הממשלה ועובר ליזמים הפרטיים.

ב- 2017 הצליחה ספייס-אקס כבר למחזר טיל: לשגר אותו לחלל, ואז להנחית חלק גדול ממנו בחזרה על סיפון ספינה רובוטית, באופן מדויק ועדין כל-כך שניתן להשתמש בו שוב. כדי שתבינו מה המשמעות: חשבו מה היה קורה אילו היינו צריכים לזרוק לפח מטוסים אחרי שהם היו עושים טיסה אחת בלבד. טיסה בבואינג 737 הייתה עולה 500,000 דולרים לאדם, אילו הוא היה מוצר מתכלה. זה היה המצב עד כה עם טילים. לא עוד [2].

ב-2017 הצליחה ספייס-אקס כבר למחזר טיל: לשגר אותו לחלל, ואז להנחית חלק גדול ממנו בחזרה על סיפון ספינה רובוטית, באופן מדויק ועדין כל-כך שניתן להשתמש בו שוב. מקור: SpaceX.
ב-2017 הצליחה ספייס-אקס כבר למחזר טיל: לשגר אותו לחלל, ואז להנחית חלק גדול ממנו בחזרה על סיפון ספינה רובוטית, באופן מדויק ועדין כל-כך שניתן להשתמש בו שוב. מקור: SpaceX.

נאס”א כבר חתמה על חוזים מול ספייס-אקס לשגר אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית, אבל מאסק שואף ליותר מזה. בתחילת השנה הוא הודיע שב- 2018 תשגר ספייס-אקס שני “אפסים מהוליווד” למסע של שבוע מסביב לירח, באותה עלות של הטסת אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית [3] .

לא מוגזם לומר שמאסק עיצב מחדש את שוק החלל. עוד ב- 2014 זכתה ספייס-אקס בכמעט ממחצית המכרזים העולמיים לשיגור משאות לחלל [4] – בזמן ששירותי החלל הרוסיים לא הצליחו לזכות אפילו במכרז אחד. המתחרים באירופה הכריזו ש- “דברים חייבים להשתנות… ולכן כל התעשייה האירופאית מעוצבת מחדש, מתגבשת, מתמקצעת ומשתכללת.” [5] וממש השנה, בארצות הברית, הכריזה “ברית השיגור המשותפת” של בואינג ולוקהיד מרטין שהיא מתכוונת לעצב עצמה מחדש על מנת להקטין את עלויות השיגור בחצי, בניסיון להתמודד עם ספייס-אקס [6].

כך שבוודאי לא יפתיע אתכם לגלות שכשמאסק מכריז על תכניות לעתיד, העולם כולו עוצר ומקשיב. וכך אירע בחודשים האחרונים, כאשר מאסק פרסם את תכניתו המלאה ליישב את כוכב-הלכת מאדים במיליון בני-אדם [7], בפרק זמן הנע בין ארבעים למאה שנים מהיום. למה? כדי לספק “ביטוח למין האנושי”, למקרה שאסון כלשהו יתחולל על פני כדור-הארץ. על רעיון הביטוח נדבר בהמשך, אבל בינתיים נתמקד בתכניות הטכניות.

כדי ליישב את המאדים, מאסק מתכנן לפתח טילי-ענק שיהיו ניתנים למחזור ולשימוש מחדש, ויפחיתו את עלות הטיסה למאדים אלפי מונים – עד כדי כך שעלות הטיסה של מתיישב אחד תגיע למאתיים-אלף דולרים – בערך המחיר של דירת-ארון בתל אביב. את המושבה עצמה הוא מתכנן להקים בארבעה שלבים.

בשלב הראשון בשנת 2018, אמורה ספייס-אקס לשגר גשוש למאדים, שיבחן את המקום המתאים ביותר להקמת מושבה ודרכים להפקת דלק מהפחמן שבאטמוספירה הדלילה של המאדים ומהמימן שיגיע מקרח-מים שעל פני כוכב הלכת. בשלב השני יונחת על המאדים מפעל קטן להפקת דלק, שיוכל לתמוך בפעילויות הבאות. בשלב השלישי, עוד חמש שנים מהיום, ישוגרו בני-האדם הראשונים למאדים, ובתקווה גם יחזרו משם באמצעות הדלק והמשאבים שכבר יהיו זמינים לשימושם על פני כוכב הלכת. ובשלב הרביעי – ובכן, שם כבר מתוכננת מושבה שלמה, עם “תעשיות ברזל ופיצריות”, כדברי מאסק [8].

אילון מאסק. מקור: TED Conference.
אילון מאסק. מקור: TED Conference.

אבל האם מושבה שכזו תוכל באמת לספק “תעודת ביטוח למין האנושי”? רק אם היא תוכל לקיים את עצמה בכוחות עצמה, ומבלי תלות בכדור-הארץ. אנו מתחילים להבין שעתיד כזה אפשרי בזכות יכולות כריית משאבים (מים, מתכות ועוד) מאסטרואידים ומקרקע המאדים, אך ברור שיש עדיין צורך בקפיצה עצומה ביכולות הטכנולוגיות שלנו, עם דגש על יצירת מזון ושמירה על בריאות האדם בחלל. קשה להאמין, לפיכך, שמושבה ברת-קיימא לטווח הארוך – כזו המחזיקה מיליון תושבים, לפי תכניותיו של מאסק – תוכל לקום על המאדים לפני סוף המאה הנוכחית.

מה שמביא אותנו לסיכום: כל זה נשמע עתידני – והחזון באמת ארוך-טווח – אבל הצעדים הראשונים מתחילים כבר להיעשות היום. מיכל הדלק הנחוץ לספינת החלל הענקית של מאסק כבר נבחן בהצלחה בנובמבר האחרון (בתמונה), ולא מוגזם לומר שחובבי החלל בכל העולם מתחילים לארגן מחדש את החלומות והציפיות שלהם לפי תחזיותיו של מאסק לעתיד. איש לא מצפה שהוא יעמוד בלוח הזמנים שקבע, מאחר ולמאסק יש נטייה כרונית להיות אופטימי מדי בזמנים שהוא קובע. ואף על פי כן, כולם מבינים שמאסק מדבר על חזון לעתיד חדש: עתיד בו הטיסות לחלל זולות יותר מאי-פעם, ושהטכנולוגיות מגיעות לרמה המאפשרת הקמת ותחזוקת מפעלים רובוטיים על כוכב-לכת נוסף. אם חזונו של מאסק יתממש, הרי שבוודאי נוכל גם להקים מושבה על המאדים, בבוא הזמן. ואם אתם רוצים להצטרף אליה, אתם מוזמנים ליצור קשר עם ספייס-אקס. בהצלחה!

קישורים לסימוכין בתגובה הראשונה למקור בפייסבוק

——

אם עתיד האנושות בחלל מעניין אתכם, אתם מוזמנים להרצאתי בנושא (שתועבר באמצעות גופי הרובוטי שבישראל) במסגרת אירועי שבוע החלל בישראל. ההרצאה תתקיים בארבעה מועדים שונים: בבאר שבע (5.10, 20:30, העתיקה, סמילנסקי 13), תל אביב (7.10, 21:00, הודנא, אברבנל 13), חיפה (8.10, 21:00, סינקופה כיאט 5) וירושלים (10.10, 21:00, אברהם הוסטל, הנביאים 67).

אם עתיד האנושות בכלל מעניין אתכם, אתם מוזמנים לקרוא את ספרי החדש השולטים בעתיד, בחנויות הספרים המובילות.

ראו עוד בנושא באתר הידען:

11 תגובות

  1. אין שום סיכוי לחיות על המאדים, כי קוטרו חצי מכדור- הארץ ולכן כוח הכבידה הקטן שלו מסוגל להחזיק אטמוספרה של כ-30 ק”מ בלבד, כי הוא מרוחק מן השמש ב-70 מיליון ק”מ יותר מכדור הארץ ולכן הטמפרטורה על-פניו אינה עולה מעל מינוס 150 מעלות, כי אין בו חמצן ולא מים. בכל מערכת שמש אחרת כלשהיא יתכן חיים אך ורק על כוכב אחד ויחיד שכל התנאים הרבים לקיום צמחיה ובעלי-חיים נמצאים על-פניו. אני מאמין שיש חיים גם על כוכב-לכת במערכות שמש אחרות, אך במספר מצומצם מאד ולצערנו הרב הסיכוי לגלותם אפסיים.

  2. אני לא רוצה להשמע משבית שימחה אבל ההופעה שלך בגוף הרובוט נראת,,,,, מעט מגוחכת. זהו טבלט שנמצא על גלגלים שנעים מעט על הבמה. איננו שונה מכל שיחת ועידה שקיימת שנים רבות, זהו לא ממש גוף שיש לו מחוות ידים ופונה לכיוון המדבר ומביע רגש. זה משהו קצת חובבני וילדותי

  3. אולי כיוון החשיבה צריך להיות בהפיכת מאדים לבסיס חומרי הגלם למערכות קיום אנושיות הממוקמות ב”ירחי על” מלאכותיים המקיפים את מאדים וניזונים תמידית ממנו ומהשמש אבל מקיימים אטמוספרה מקומית וכן “כבידה” המאפשרת קיום אנושי קבוע ללא איומי קרינה.

  4. אי אפשר לבצע הארצה של מאדים בלי לפתור קודם את בעיית החוסר בשדה מגנטי. למאדים אין שדה מגנטי ולכן כל ניסיון לייצר אטמוספירה ללא שדה מגנטי שיגן עליה – נדון לכישלון

  5. בן נר:
    יש (אולי) פתרון לקרינה הקוסמית ולבעיית החמצן, קוראים לזה “הארצה” וזה תהליך שייקח בין מאות לאלפי שנים אם הוא אפשרי בכלל.

    מה שעושים זה, מזריעים את הכוכב בחיידקים, פטריות, חד תאיים ועוד יצורים קטנים. מישהו מהם יצליח לשרוד, מישהו מהם יצליח להמיר את הגזים שם לחמצן ופחמן.
    זה קרה בכדור הארץ לאורך מיליוני שנים (היווצרות האטמוספרה) והתקווה היא שבעזרת האדם והטכנולוגיה, נוכל לייצר אטמוספירה במאדים תוך מאות או אלפי שנים.

  6. לצערי הרב עלי לקחת לעצמי את התפקיד ה”לא כל כך מלבב” של משבית שמחות.
    לדעתי, אכן ניתן יהיה להגיע אל המאדים ואף ניתן יהיה לחזור ממנו, אך אינני רואה אפשרות מעשית לקיים מושבת בני אנוש, גדולה ולאורך זמן, על המאדים.
    הבעיה העיקרית שעליה צריך יהיה להתגבר הנה בעיית הקרינה הקוסמית הקיימת במאדים והנובעת מכך שאין למאדים שדה מגנטי.
    יתכן כי ניתן לתכנן פתרונות הגנה מהקרינה הקוסמית, כגון התיישבות במערות במעבה האדמה או תחת גגות הגנה מתכתיים, ואולם פתרונות אלה, במקרה הטוב, יהיו מעשיים למעטים בלבד, שורדים מקצועיים, לא למיליונים המסוגלים ומעוניינים בחיי שגרה.

    אז למה כן אפשר לצפות מהמאדים?
    כנראה שבעיקר שיהיה בסיס, לתצפיות חוץ ארציות לחקר מערכת השמש, החלל והיקום.
    משהו בדומה לירח, אבל ללא ההשפעה הקרובה של כדה”א.
    האם אלון מסק לא מבין זאת ?
    הוא מבין טוב מאד.
    אבל, אלון מסק הוא גם איש מכירות טוב.
    הוא צריך “סיפור טוב” שילהיב את דמיונו של הקהל הרחב ואת דמיונם של תורמים פוטנציאליי.
    לשגר מכשירים למאדים. “זה לא מספיק סקסי”.
    חוץ מלטכנאים ולמכונאים, מכונות “לא עושות את זה” לאנשים רגילים.
    אבל, “ליישב את המאדים”, זה כבר סיפור אחר, שמצית את הדמיון.
    זה נשמע ונראה כמו המהדורה החדשה והמסעירה של ישוב אמריקה.
    לזה אנשים רבים יסכימו לתרום את כספם ואפילו את חייהם.
    ברם-אולם אני בטוח כי, אדם רציונאלי כמו אלון מסק לא יהיה ביניהם, וגם לא רועי צזנה.
    הם לא יסכנו את חייהם למען הרפתקה כל כך מסוכנת.
    אבל, גם אם אלו, מסק וצזנה, יחליטו בכל זאת, בניגוד לתחזיתי, להצטרף למסע האנושי למאדים, על דבר אחד אעמוד בכל כוחי, בגופי ובנפשי, בחירוף נפש לאין קץ. והוא, ש ….
    שאבי בליזובסקי לא יצטרף למסע למאדים אלא, יישאר כאן, בכדה”א, וימשיך בהוצאה לאור של אתר “הידען”.
    את זה לא ניתן לאלון מסק ולרועי צזנה להרוס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.