סיקור מקיף

מחקרים אגרו-אקולוגיים לקראת הקמת מושבות על המאדים

והיה אם וכאשר תשוגר משימה מאויישת למאדים, מה יהיו הבעיות הקיומיות שיעמדו בפני המושבה המאויישת שם?

  נחתות ה-Spirit וה-Opportunity המשדרות תמונות מפני השטח של המאדים ואישוש האפשרות לקיום מים על המאדים הולכים ומחזקים את התחושה כי מועד הנחתת אדם על כוכב זה איננה אלא שאלה של זמן.עם מבט קצת קדימה אפשר לראות כי תוקמנה על פני הכוכב מושבות שתאוכלסנה בתחילה על ידי מהנדסים וצוותי מחקר,אך אין זה מן הנמנע כי יגיע היום שבו תתקיים הגירה אל כוכב זה.ברור שחיים על פניו באוויר החופשי אינם אפשריים.הדרך היחידה לחיות בו חיים במתכונת קרובה ככל האפשר לחיים ארציים תהיה בתוך מערכות סגורות אם זה בתוך מבנים דמויי כיפה ואם בתוך מבנים תת-קרקעיים.מה יהיה היחס הרצוי בין מספר האנשים שיגורו בתוך כיפות אלה לבין אלה שיגורו בתוך המבנים התת-קרקעיים קשה לדעת.מכל מקום יש להביא בחשבון שני נתוני יסוד.נתון אחד הוא אורך היממה של המאדים השווה כמעט לזה של כדור הארץ.

המשמעות המתבקשת היא שלא תהיה לכך שום השפעה מבחינת השעון הביולוגי.הנתון השני הוא כוח המשיכה הנמוך בצורה משמעותית מזה של כדור הארץ.כוח המשיכה של המאדים הוא 0.38 וזה אומר שאדם השוקל 70 ק"ג ישקול על המאדים 26.6 ק"ג(שומרי משקל קרוב לוודאי יחגגו על המאדים).לכך תהיינה השפעות פיזיולוגיות על כל מי שיחיה על המאדים.מי שיחיו על המאדים יצטרכו לדאוג לאספקה שוטפת של מזון מן הצומח והחי ויהיה צורך לספק מצרכים אלה בצורה היעילה ביותר.איך לעשות זאת? להוביל מזון מכדור הארץ יהיה יקר מאוד ולא נבון מבחינה כלכלית.יהיה צורך לפתח חקלאות מקומית וכאן צצות שאלות שיש לתת עליהן את הדעת מבעוד מועד ולהתחיל כבר כיום בחקירתן.

בהנחה שבמושבה הראשונה שתוקם על המאדים יחיו 500 איש ובאם הם יחיו בתוך מבנה כיפתי אחד גדול,מה יחס הרצוי בין שטח הקרקע המוקצה למבנים לבין השטח שיוקצה למרחבים פתוחים? ובתוך שטח זה מה גודל הקרקע שיוקצה לחקלאות ואולי גם לבעלי חיים? אמנם יש על המאדים עונות שנה ,אך אלה שיחיו בתוך הכיפה יהיו מנותקים מעונות השנה של הכוכב.האם יהיה צורך ליצור עונות שנה בצורה מלאכותית ?יכול להיות שיוותרו על כך מכיון שמנגנונים ליצירת עונות שנה בצורה מלאכותית יהיו יקרים מדי.במקרה כזה יהיה צורך לתכנן את האקלים הפנימי כך שיהיה ממוזג כל השנה ונוח.אך האם יהיה צורך ליצור תחושה של רוח לפרקי זמן מחזוריים בבחינת משב רוח מרענן,כדי שלא תהיה תחושה של מזג אוויר מונוטוני.בל נשכח שאלה שיבואו לגור כאן רגילים לעונות השנה על כדור הארץ. הם יצטרכו להסתגל לדפוס אקלימי אחיד.

כדי לתת לתושבים תחושה של מרחבים אחידים רצוי שהכיפה תהיה שקופה.מכיון ששנתו של המאדים ארוכה פי 2 מזו של כדור הארץ,גם עונות השנה שלו ארוכות פי 2 והנה כאן עלולה להתעורר בעיה אחרת.בתוך המושבה האקלים הוא ממוזג, אבל בחוץ חורף ואת זאת רואים בצורת קרח בין שמדובר בקרח יבש או קרח מים.מצב ניגודי זה יחייב הסתגלות.זאת תופעה שמטבע הדברים לא קיימת על כדור הארץ.

כיפה עבור מושבה של 500 איש מחייבת שטח של מספר קילומטרים מרובעים.כאן מתעוררת בעיה מסוג אחר.זאת כיפה גדולה מאוד שמחייבת חיזוקים באמצעות קורות תמיכה על מנת שלא תקרוס.מבחינה טכנית אפשר למצוא לכך פתרון.אך כל פגיעה שהיא בכיפה עלולה לסדוק אותה ולהביא לדליפת אוויר.האם לא כדאי לבנות מספר כיפות מגורים? לכך מספר יתרונות. יתרון אחד הוא שהסכנה הבטיחותית עבור המושבה כולה יורדת.יתרון שני שהגישה לכל מקום בו יש תקלה בכיפה של כל יחידת ישוב נוחה יותר מכיון שהיא קטנה יותר וכפועל יוצא גם נמוכה יותר.יתרון שלישי שהקמת מספר כיפות יוצרת תחושה של מעין שכונות.הפרט יכול להרגיש את עצמו משוייך יותר לשכונה שלו מעין לוקל פטריוטיזם.לכך חשיבות רבה מבחינה סוציולוגית.

אם אכן עוברים לשיטה של מספר כיפות,אפשר להקצות מספר כיפות לגידולים חקלאיים שיספקו למושבה את מזונה.יש לזכור שאכילה בריאה מחייבת גיוון במספר מקורות התזונה הצמחיים.על כדור הארץ. גיוון זה נובע מגידולם של מקורות אלה במקומות שונים כאשר כל אזור מאופיין בתנאים אקלימיים כמו גידולי קיץ ,גידולי חורף,לחות, ומינרלים שונים הנמצאים בריכוזים שונים בקרקע,שלהם חשיבות רבה בגידול פירות וירקות.אפשר יהיה על כן להקצות כל כיפה לסוג שונה של גידולים.בכיפה אחת יגדלו גידולי קיץ ובכיפה אחרת גידולי חורף.את זאת אפשר יהיה להשיג על ידי תכנון מיקרואקלימים לכל כיפה וכיפה.שאלת היסוד היא האם בקרקע המאדים ניתן לגדל צמחיה.ארצית. יכול להיות שכן.באם כך,האם באמת רצוי לעשות זאת?. במקרה של שימוש בכיפות חקלאיות ,בגלל קוטנן הצמחיה תכה שורשים ואלה יגדלו עד שיחרגו אל מחוץ לגבולות הכיפה.יכול להיות שתצמח מכך טובה,מכיון שאז אפשר יהיה לגדל צמחיה בצורה טבעית ,מה שיוזיל את החקלאות המקומית,אך עלול להיווצר מצב בו הכוכב יזוהם.דרך אפשרית לפתור זאת היא שימוש באדניות ובהן תושם קרקע הכוכב ובהן יעשו כל הגידולים והמחקרים החקלאיים.אפשרות שניה היא הבאת קרקע מכדור הארץ באדניות ואפשרות שלישית גידולים הידרופוניים.קרוב לוודאי שבמקרה זה ייעשה שימוש במי הכוכב,אך אלה יעברו טיהור על מנת להתאימם לצרכים החקלאיים.

שאלות אלה נוגעות גם להבאת בעלי חיים למקום כמו למשל עדרי בקר.אך כאן צצות בעיות אחרות.מכיון שאלה בעלי חיים גדולים הם צורכים חמצן רב.כמה חמצן לספק להם? מהו מרחב המחיה הרצוי להם על מנת שירגישו חופשיים ולא כלואים במעין מכלאה קטנה? האם הכיפות תהיינה במתכונת של שדות מרעה או של רפתות? מה עושים עם ההפרשות,האם להשתמש בהם לזיבול הקרקע ואיך משפיעות ההפרשות על קרקע הכוכב? האם ההפרשות יגרמו להפצת חיידקים במקום? ואולי כדאי יהיה לפרק הפרשות אלה למרכיביהן הכימיים ולמחזר אותם? ואיך מסלקים גופות של פרות עם מותן? האם רצוי לחקות את שרשרת המזון הטבעית או לבנות אותה בצורה אחרת וכנראה גם מבוקרת?

שאלת השאלות שאותה יש לבדוק היא איך משפיע כוח המשיכה של הכוכב על קצב ואיכות המזון שיגודל במקום.התברר שאסטרונאוטים השוהים זמן ממושך בחלל מאבדים סידן ואחת הדרכים להתגבר כל כך היא שימוש בתוספי מזון.מאלה שיגורו על המאדים ייחסך אובדן סידן מסיבי מכיון שהם יחיו תחת כוח משיכה,אך בכל זאת יהיו זקוקים לתוספי סידן על מנת להתגבר על פער הגרביטציה.האם כדאי יהיה לתת סידן לעדרי הבקר שיהיו במקום ואולי יהיה צורך להנדס גנטית את הצמחיה המקומית כדי לספק את הסידן הדרוש? האם זה רצוי? איך ישפיע כוח המשיכה הנמוך על הארומה של הצמחיה?

צמחיה מסוג אחר אך חיונית ביותר היא צמחי נוי. להם חשיבות בפני עצמה ומקומם בתרבות הדיור.איזו צמחיה להביא ואיפה להציבה.לכך חשיבות רבה בכיוון אחר. מכיון שצמחים נושמים פחמן דו חמצני ופולטים חמצן אפשר יהיה להשתמש בהם לוויסות האוויר בתוך הכיפות.כך אפשר יהיה לעשות גם בכיפות החקלאיות.באמצעות מסננים מתאימים אפשר יהיה לקלוט את החמצן הנפלט מהם ולהעבירו לכיפות האחרות ולהעביר את הפחמן הדו חמצני שבני האדם פולטים לכיפות החקלאיות.זאת בעיה הנדסית כבדה מאוד שדורשת פתרונות מתוחכמים.האילוץ ההנדסי הזה הוא בעייתי פחות כאשר המושבה כולה נמצאת תחת כיפה אחת גדולה..

מכלול זה של שאלות הוא רק קצה קרחון של בעיות שאיתן יהיה צורך להתמודד כאשר יתחילו להקים מושבות על המאדים וקרוב לוודאי שתצוצנה בעיות נוספות משעה שהמושבות תאויישנה.מכל מקום צריך יהיה להיות עם יד על הדופק באופן מתמיד כדי שמפעל זה יהיה סיפור הצלחה.
 
 
האפשרות הקלה ביותר לאדם היא להגיע למאדים * מה דעתכם להתנחל שם?     
 
14.7.2003
 
מאת: ד'ר נח ברוש 
 
 
מושבה במאדים. בינתיים רק פרי הדמיון
רבים חושבים שעתיד המין האנושי הוא דווקא מחוץ לכדור הארץ. הסיבה? – סכנת "התפוצצות האוכלוסין" המאיימת, יש אומרים, על עולמנו.

מלבד מושבות בחלל – דוגמת תחנת החלל הבין- לאומית, אולם גדולות ממנה בהרבה – אחת האפשרויות שנבחנות היא להפוך את כוכבי הלכת הקרובים אלינו, לאתרי התנחלות.

האפשרות הקלה ביותר, כנראה, היא להגיע לשם כך למאדים. אולם התנאים השוררים על מאדים כיום, אינם נוחים למגורי אדם. הלחץ האטמוספירי שם נמוך כמו בגובה של 20 ק"מ מעל פני הים. אין שכבת אוזון שתגן מפני הקרינה העל- סגולה מהשמש. וקר שם מאד – כמו באנטארקטיקה.

אחת המחשבות שבהן משתעשעים הדוגלים ברעיון ההתנחלות על מאדים דורשת הצבת מראה ענקית בחלל, כזאת שתגרום לחימום כיפת הקוטב הדרומית של מאדים. החימום יביא לנידוף מספיק של פחמן דו- חמצני, כדי להעלות בתוך עשר שנים בלבד את הטמפרטורה הממוצעת של מאדים בכ- 20 מעלות לעומת זאת השוררת עתה, וגם להעלות את הלחץ האטמוספירי פי 20. סביר ששינוי כזה ישנה את כלל- האקלים במאדים – כך שיהפוך אותו למקום מגורים סביר לבני האדם.

השאלה היא: האם צעד זה מוסרי?
 
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. התאורים שלך משכנעים שזה פשוט לא מעשי ובלתי אפשרי להתישב שם. מדוע שלא יישבו את האוקיאנוסים בכיפות או את המדבריות בצמחייה? למה לא את הירח או החלל קרוב לכדור הארץ? מהיש במאדים חוץ מדחף של מטפסי הרים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן