שלוחה צפונית של סלעי היסוד בדרום סיני נותנת להרי אילת את אופיים המיוחד. ואדיות והרים שמתרוממים עד כשמונה מאות מט' מעל המפרץ מהווים בית גידול שונה מזה שבאזורים הקרובים.
שלוחה צפונית של סלעי היסוד בדרום סיני נותנת להרי אילת את אופיים המיוחד. ואדיות והרים שמתרוממים עד כשמונה מאות מט' מעל המפרץ מהווים בית גידול שונה מזה שבאזורים הקרובים.
לצורך ההתיחסות נגביל את השטח אליו אנו מתייחסים: מדרום מפרץ אילת והגבול המדיני עם מצריים, ממערב הגבול המדיני. ממזרח הערבה – גבול ירדן, מצפון מעלה הסיירים.
סלעי היסוד ( מגמתים – מטמורפים וכד') הם המרכיב הבולט והטיפוסי. הם בולטים מעל לשכבות הגירניות ובמקומות רבים חושפים את אבן החול הצבעונית .
בוואדיות סחף מעורב של חומר מגמתי וחלוקים גירניים, טיט שהצטבר מהווה בסיס לצמחית הוואדיות : שיטה, ריכפתן, צלף ואחרים אלה מהווים בסיס מזון לצמחוניים : יעלים, שפנים, לזוחלים ועופות וכמובן לאלה שטורפים אותם : זאבים, שועלים ולאחרונה תנים.
ממוצע הגשם ( רב שנתי) עשרים-וחמישה מ”מ כלומר כלום. בכל זאת שיטפונות ניגרמים בעיקבות שברי ענן ומשקים את הצומח בוואדיות וכן מוסיפים למיפלס המים בערבה להוציא את עין נטפים וגבים עונתיים אין מקורות מים עיליים .
עין-עברונה היא באר יבשה. לכן מקורות מים מלאכותיים בשדות חקלאות ומחנות צבא מהווים מקור חשוב לאוכלוסית החיות. יישוב אנושי היה באיזור כבר בתקופה הפלאוליתית, ומאז ללא הפסקה, כאשר הישובים הם חוות חקלאיות עונתיות, מחנות לכרית נחושת או תחנות משמר והספקה על הדרכים למפרץ וממנו ישובי הקבע המשמעותיים היו תמיד ממזרח, בגלל זמינות מים.
התיישבות קבע משמעותית במערב המפרץ החל מ-1951 – הקמת אילת. בתקופות הסטוריות היתה הפגיעה לסביבה ע”י כורי הנחושת שכרתו את עצי השיטה, וע”י רועים נוודים שצדו את הצבאים והיעלים כמקור מזון ואת הטורפים הגדולים (זאבים, נמרים, ברדלסים) בגלל תחרות, ולמניעת טריפת צאן, אבל את הנזקים הגדולים יותר לסביבה גורמת ההתישבות החדשה. ערימות אשפה, גרוטאות, פסולת-בנין ושרידי רכב בכל וואדי ו”תחת כל עץ רענן”, כריה פראית ופוגעת של חומרים לבניה ( חצץ וחול) הפיכת כל דרך למיצבור אבק ע'י מאות כלי רכב ש”טוחנים” את הדרכים, חריצת שבילים להולכי רגל ושקיעתם בגלל רמיסה ושחיקה ע'י אלפי מטיילים, מטיילים שמגיעים לפינות ניסתרות ומרוחקות, משאירים בהן אשפה שמתפזרת על- פני כל השטח, עצי שיטה “מגדלים” שקיות פלסטיק.
אבל הפגיעה הגרועה מכל היא ירידת מפלס מי התהום בערבה ובוואדיות היורדים אליה, מאז תחילת פעילות מתקן ההתפלה ושאיבת מים מליחים מבארות בערבה, ירד מפלס המים ביותר מ-12 מטר. ניתן לראות את היריד ב עין-עברונה, באר שעד אמצע שנות השבעים גלשו מים מעל לשפתה . היום הבאר יבשה לחלוטין.
בתחילת שנות השמונים הזהרתי על כך וכעבור עשר שנים פניתי למקורות, ל”רשות” ולעירית אילת באזהרה על המתרחש ובתביעה לעצור את הורדת המפלס ע”י שמוש רב יותר במי-ים אף אחד מהגופים לא מצא לנכון להתיחס . היום.. . מאות עצי שיטה מתייבשים בואדיות ובערבה. לאנשי ה”רשות” יש תרוצים והסברים. .. משהו למען פתרון אין.
לפני כ-12 שנים פניתי ל”רשות” והצעתי לערוך סקר שיראה את כושר הנשיאה של המדבר שמסביב לאילת ושל הים לחופי העיר ההתייחסות של ה”רשות היתה אי-אונות שכן סקר כזה היה מוביל למסקנה הלא מקובלת (פופולרית) כי : גם במדבר וגם בחוף יש יותר מיד מבקרים וכדי לשמרם יש להגביל את כמות המטיילים, כמות הצוללים, כמות ה”משנורקלים”, בקיצור סקר היה מראה כי יש לעצור את השיטפון האנושי ששוטף את הסביבה. יש הגיון בהצעתו של שר התיירות להקים קזינו באילת, הגיון “מקברי” מעוות
כי… מאחר שפרנסי העיר והרשויות אינן מצליחים לשמור על מוקדי המשיכה הטבעיים המיוחדים לאיזור, אלא עושים (בבורותם) כדי לנטרל, לחסל, להשמיד ולאבד את הטבע מסביב, ברור כי אם רוצים לשמור על מקורות פרנסה צריך ליצור מקור משיכה אחר, “שיא החכמה” קודם הורסים את הקיים ואז מחפשים תחליף .
לאחרונה בעקבות ה”פיאסקו” סביב כלובי הדגים הציעו שלושה פרופסורים מכובדים לערוך סקר נשיאה. …….. נראה כי גם במקרה זה אי-האונות… תגבר. באילת יותר מהרבה מקומות אחרים שמירת הטבע והסביבה חשובים כי אילת מתפרנסת מתיירות, תיירים באים לשמש…וגם לים ולמדבר אותם צריך לשמור.
סיכום הסדרה על דרום הארץ
המלחה בנאות-הככר – “יוק” – אבל בכל זאת כדאי שתושבי המקום יקדישו תשומת לב לסביבתם וינקו את וואדיות החוור מאשפה שהצטברה במשך שנים כמה מהתושבים עוסקים בהובלת טיולים ובארוח, נכון היה כי הם יהיו הדוחפים לסביבה נקיה.
בעין-גדי ובאילת יש לעשות הכל לשימור הטבע ולאישושו . ם “פרוץ” השלום עם ירדן מקווים כולם לפיתוח מוגבר. .. חשוב כי הרשויות ה”מפתחות” תהיינה מודעות לצורך (המקובל היום בעולם ) של פיתוח בר קיימא.רב הסיכוי כי הלחץ האנושי על הסביבה ילך ויגבר. בארצות מפותחות נערכים סקרי נשיאה לכל ובכל שטח, אצלנו חכמים יותר
וכך למרות הצעות, התראות, ועצות חוזרות ונשנות עד היום לא מצאו הרשויות צורך, זמן, תקציב, יוזמה או נכונות לערוך סקר כושר נשיאה ??? והדבר פוגע בשמורות, בשטחים פתוחים, ביערות, באתרי טבע ובילוי, בחופים ובכל מקום שבו יש “עודף” מבקרים.
אחרי סקר שיראה את מה שיודעים כולם צריך יהיה להגביל את כמות המבקרים, מטיילים, ניתן לעשות זאת ע'י “מס-גולגולת” וע'י חלוקת העומס לעונות, אין זה מקובל (פופולרי) אבל אין תפקידה של ה”רשות” להיות מקובלת תפקידה המוגדר בחוק הוא לשמור על הסביבה ועל הטבע. אחר כך מופיעים הסעיפים המסבירים מדוע לשמור וכאן ניכנסים לתמונה כל הגופים הירוקים האחרים וכן הגופים שעוסקים בחינוך בסופו של דבר יש להבין (משהו שכנראה ב”רשות ” לא מבינים) כי הרשות הוקמה מכוח חוק, כאשר תפקידה המוגדר בחוק הוא פשוט וברור – לשמור על הטבע ! לא כפי שמקובל היום, לשמור על הרשות. גם אם אין זה נשמע מקובל (פופולרי) אין תפקיד הרשות
לדאוג למטיילים, לספק אתרי “פיקניק”, לחנך, לחלץ וכך הלאה. על פי חוק הקמתה לרשות תפקיד אחד ויחיד לשמור על הטבע. וכנראה שאת זאת. .. מעט.. .שכחו
במקום אחר שיבחתי את מיזם ההשבה לטבע.. …. ברשותכם הסתייגות. ידוע כי איזורנו הולך ומתיבש, בתהליך שנמשך כבר אלפי שנים כלומר : בתקופת התנ”ך היה הנגב גשום יותר מאשר היום. עד היום הושבו לנגב שלשה מינים : פראים, ראמים ויענים, שני המינים : ראמים ופראים הם עשבוניים טיפוסיים, כלומר אוכלי עשב, גם אם “ילמדו” ללקט פירות מתחת לעצי השיטה עדיין אין ולא יהיה בשטח מספיק מזון לאפשר מחייתם ללא תוספת מזון מלאכותית, בדומה להם גם היענים, כך שצריך להיות ברור ל”משיבים”, לצופים, לטיילים ולכל הרשויות המעורבות כי ההשבה מחייבת הזנה קבועה ומתמידה.
לחלקים הקודמים של הסדרה:
