סיקור מקיף

פרס רשת הטכנולוגיה העולמית בתחום הביוטכנולוגיה לפרופ' אהוד שפירא ממכון ויצמן

פרופ’ אהוד שפירא ממכון ויצמן למדע זכה בפרס רשת הטכנולוגיה העולמית לשנת 2004 בתחום הביוטכנולוגיה.

פרופ' אהוד שפירא
פרופ' אהוד שפירא

פרופ’ אהוד שפירא ממכון ויצמן למדע זכה בפרס רשת הטכנולוגיה העולמית לשנת 2004 בתחום הביוטכנולוגיה. פרס זה מוענק מדי שנה לכ- 30 יחידים וארגונים שהחידושים הטכנולוגיים שלהם עשויים להשפיע באופן משמעותי על עתיד הטכנולוגיה והחברה.

הפרס הוענק לפרופ’ שפירא על מחקריו המקוריים בפיתוח דרכים לביצוע חישובים באמצעות מולקולות של החומר הגנטי די-אן-אי, ואנזימים שונים. תהליך חישוב מולקולרי זה נועד – על פי חזונו של פרופ’ שפירא – לאיבחון ולטיפול במחלות שונות, לרבות סרטן. מחקר זה הוביל לפיתוח מערכת החישוב הביולוגית הקטנה בעולם, המופיעה בספר השיאים של גינס (טריליון מערכות חישוב כאלה מצויות בטיפה אחת של תמיסה). פרופ’ שפירא וחברי קבוצת המחקר שלו “שידרגו” באחרונה את מערכת החישוב הזאת, כך שכיום היא יכולה לאבחן סמנים מולקולריים הקשורים לתהליכים של התפתחות סרטן במבחנה (כלומר, לא בגוף חי), ולשחרר בתגובה מולקולה שבולמת את התהליך.

חתני פרס רשת הטכנולוגיה העולמית נבחרים על-ידי עמיתיהם ברשת: כ- 800 יחידים וארגונים, מ- 50 מדינות שונות, הפועלים בחזית הטכנולוגיה העולמית. המטרה המוצהרת של הרשת היא לקבץ את האנשים והארגונים החדשניים והמקוריים ביותר בתחומי פעילותם, לעודד שיח בין-תחומי ולקדם פיתוח רעיונות חדשים.

בין חתני הפרס בעבר אפשר למנות את ד”ר ג’. קרייג ונטר, מייסד חברת סלרה גנומיקה, וד”ר לירוי הוּד, שהמציא את הטכנולוגיות שאיפשרו את פיענוח גנום האדם וגנומים של אורגניזמים נוספים. מכון ויצמן למדע קיבל את פרס הטכנולוגיה העולמית לארגונים הפועלים בתחום הבריאות והרפואה בשנת 2003. יעקוב בננסון, תלמיד מחקר (דוקטורנט) במעבדתו של פרופ’ שפירא, נבחר באחרונה כאחד מ- 100 הממציאים החדשניים הצעירים בעולם, על-ידי צוות בין-לאומי של שופטים ועורכי כתב העת TECHNOLOGY REVIEW היוצא לאור מטעם המכון לטכנולוגיה של מסצ’וסטס (MIT ).

הפרס הוענק לפרופ’ שפירא בטקס רשמי בסיום הכנס העולמי השנתי של רשת הטכנולוגיה העולמית, שהתקיים בסן-פרנסיסקו ב-7 וב-8 באוקטובר. רשת הטכנולוגיה העולמית נתמכת, בין היתר, על-ידי בורסת חברות הטכנולוגיה המתקדמת בארה”ב, נסדא”ק, מגזין העסקים פורצ’ן, כתב העת המדעי סיינס, חברת מייקרוסופט והאגודה האמריקאית לקידום המדע, AAAS.

מידע נוסף על מערכות חישוב ביומולקולריות מוצג באתר האינטרנט של פרופ’ שפירא

מידע נוסף על הכנס ועל רשת הטכנולוגיה העולמית מוצג באתר הרשת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.