בזכות שתי טכנולוגיות שפותחו ע"י פרופסור Benoît Marsan וצוות המחקר שלו מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת קוויבק אשר במונטריאול, קנדה, העתיד המדעי והמסחרי של תאים סולאריים יוכל להשתנות לחלוטין. החוקרים מצאו פתרונות לשתיים מהבעיות שבשני העשורים האחרונים עיכבו את ההתפתחות של תאים סולאריים יעילים וחסכוניים.
כדור-הארץ סופג יותר אנרגיה סולארית בשעה אחת מאשר כל הצריכה השנתית של האנושות כיום. למרבה הצער, למרות פוטנציאל אדיר זה, אנרגיה סולארית בקושי מנוצלת. החשמל המיוצר ע"י תאים סולאריים רגילים, המורכבים מחומרים מוליכים-למחצה כגון סיליקון, יקרים פי חמישה עד שישה יותר ממקורות אנרגיה מסורתיים, כגון דלקים מאובנים ואנרגיה הידרואלקטרית. במשך השנים, צוותי מחקר רבים ניסו לפתח תא סולארי שיהיה הן יעיל במונחים של אנרגיה והן זול לייצור.
אחד מהתאים הסולאריים המבטיחים ביותר פותח בתחילת שנות התשעים ע"י פרופסור Michael Graetzel משוויץ. בהתבססו על עיקרון הפוטוסינתזה – התהליך הביוכימי שבאמצעותו צמחים ממירים אנרגיית שמש לסוכרים (חומרי המזון שלהם) – תא סולארי מסוג Graetzel מורכב משכבות נקבוביות של ננו-חלקיקים של צבען (פיגמנט) לבן – טיטאניום דיאוקסיד – המצופות בחומר-צבע מולקולארי הקולט את אור השמש, בדומה לכלורופיל המצוי בעלים הירוקים של הצמחים. טיטאניום הדיאוקסיד המצופה בפיגמנט טבול בתמיסה אלקטרוליטית וזרז מבוסס פלטינה משלים את המערכת.
כפי שקיימות בתא אלקטרוכימי רגיל (כגון סוללות אלקליות) שתי האלקטרודות (אנודת הטיטאניום דיאוקסיד וקתודת הפלטינה בתא Graetzel) ממוקמות משני צידיו של מוליך נוזלי (האלקטרוליט). אור-שמש עובר דרך הקתודה והאלקטרוליט, ואז מושך אלקטרונים מאנודת הטיטאניום דיאוקסיד, מוליך-למחצה המצוי בתחתית התא. אלקטרונים אלו נעים דרך תיל מהאנודה לקתודה, תוך יצירת זרם חשמלי. בדרך זו, אנרגית השמש מומרת לחשמל.
רוב החומרים המשמשים להכנת תאים סולאריים חסכוניים, גמישים וקלים להפקה אלו, מאפשרים להם להיות מוטמעים במגוון נרחב של חפצים וחומרים. בתיאוריה, לתאים אלו יש פוטנציאל אדיר. למרבה הצער, חרף הרעיון המצוין הטמון בו, לסוג זה של תאים יש שתי בעיות עיקריות שמונעות ממנו להפוך למסחרי: האלקטרוליט הינו – א) קורוזיבי ביותר, דבר המפחית את עמידותו; ב) בעל צבע דחוס, דבר המונע את המעבר היעיל של האור; ו- ג) מגביל את המתח הפוטוולטאי ל- 0.7 וולטים.
הקתודה מצופה בפלטינה, חומר שהינו יקר, בלתי-שקוף ונדיר. חרף ניסיונות רבים, עד לתרומתו האחרונה של פרופסור Marsan, אף אחד עדיין לא מצא פתרון מספק לבעיות אלו.
צוות המחקר עבד במשך שנים מספר על התכנון של תא סולארי אלקטרוכימי. בעבודה שלהם מעורבות טכנולוגיות חדשניות, עליהן התקבלו פטנטים רבים. החוקרים הבינו כי שתי הטכנולוגיות שפותחו עבור התא האלקטרוכימי יוכלו לשמש גם עבור תאים סולאריים מסוג Graetzel, במיוחד כך: עבור האלקטרוליט – פרודות מסוג חדש לחלוטין הוכנו במעבדה והתקבלו בריכוז גבוה. הנוזל-קריש המתקבל הינו שקוף ובלתי קורוזיבי ויכול להגביר את המתח הפוטוולטאי, וע"י כך את קיבולת ועמידות התא.
עבור הקתודה – ניתן להחליף את הפלטינה היקרה בקובלט סולפיד, שהינו זול הרבה יותר. בנוסף, ניתן להכין את החומר הזה במעבדה בצורה יעילה, יציבה ופשוטה יותר.
תאים סולאריים מבוססי-פחמן
דר. משה נחמני
כימאים מאוניברסיטת בלומינגטון באינדיאנה, ארה"ב, המציאו פתרון יוצא-דופן להכנת יריעות פחמן רחבות המשמשות לקליטת אור – חיבור טלאי תלת-מימדי לכל אחד מצידי יריעת הפחמן. באמצעות שיטה זו, טוענים המדענים, הם הצליחו להמיס יריעות המכילות עד 168 אטומי פחמן, לראשונה אי-פעם.
"העניין שלנו נובע מהרצון למצוא חומר חלופי וזמין שיוכל לקלוט אור באופן יעיל," אמר הכימאי Liang-shi Li, אשר הוביל את המחקר. "כיום, החומרים הנפוצים ביותר לקליטת אור בתאים סולאריים הינם צורן (סיליקון) ותרכובות המכילות רותניום (ruthenium), כאשר לכל אחד מהסוגים יש את חסרונותיו שלו."
חסרונותיהם העיקריים הינם העלות הגבוהה וחוסר זמינות לטווח ארוך. תאים סולאריים מבוססי-רותניום עשויים אומנם להיות זולים מאשר אלו המבוססים על צורן, אולם רותניום הינו מתכת נדירה בכדור-הארץ, בדומה לפלטינה, וייעלם במהרה באם הביקוש אליו יגבר. פחמן זול ונפוץ, ובצורתו כגרפן מסוגל לקלוט טווח נרחב של קרינת אורכי-גל. למעשה, גרפן דומה לגרפיט, למעט העובדה שהוא מורכב מחד-שכבה של אטומי פחמן. החומר גרפן כבר הוכיח את יכולותיו לשמש כחומר חלופי, יעיל, זול לייצור ופחות רעיל, לחומרים אחרים המשמשים היום בתאים סולאריים. אולם, חומר זה אינו אהוד ע"י המדענים.
על-מנת שיריעת הגרפן תהיה שימושית בקליטת פוטונים שמקורם באור השמש, עליה להיות גדולה. אולם, על-מנת להשתמש באנרגיה הסולארית שנקלטה ליצירת חשמל, אסור שהיריעה תהיה גדולה מדי. למרבה הצער, מדענים גילו כי העבודה עם יריעות גרפן גדולות מסובכת, וכי קשה לשלוט בגדלים שלהן. ככל שיריעת הגרפן גדולה יותר, כך היא דביקה יותר, עובדה הגורמת לה להימשך ולהידבק ליריעות גרפן אחרות. אולם, היווצרות ערימת יריעות גרפן שכזו מונעת זרימה של חשמל דרכן.
כימאים ומהנדסים המנוסים בעבודה עם גרפן פיתחו שלל שיטות לקבלת יריעות גרפן נפרדות. הפתרון היעיל ביותר, עד למחקר זה, היה פרוק החומר גרפיט (מלמעלה-למטה) ליצירת יריעות וכריכת פולימרים סביבן לשם שמירתן מופרדות זו מזו. אולם שיטה זו מביאה לקבלת יריעות בעלות גדלים אקראיים שהינן גדולות מדי לשם קליטת אור עבור תאים סולאריים.
החוקרים ניסו רעיון אחר. באמצעות חיבור קבוצת-צד תלת-מימדית קשיחה-למחצה, גמישה למחצה, לצידי הגרפן, הם הצליחו לקבל יריעות גרפן בעלות 168 אטומי פחמן שנותרו נפרדות ולא נצמדו האחת לשנייה. באמצעות שיטה זו, הם הצליחו לייצר יריעות גרפן מפרודות קטנות יותר (מלמטה-למעלה) ולשמור על גודל אחיד שלהן. עבור מדענים בתחום, זוהי יריעת הגרפן היציבה הגדולה ביותר שנוצרה בגישה של מלמטה-למעלה.
ה"טלאי" הצדדי מורכב מטבעת פחמן משושה ושלושה "זנבות" מחודדים המורכבים מפחמן ומימן. מאחר ויריעת הגרפן קשיחה, טבעת הצד שחוברה לה מוכרחה להסתובב בתשעים מעלות יחסית למישור היריעה. שלושת הזנבות, מאידך, חופשיים לנוע, אולם שניים מתוכם נוטים לסגור את יריעת הגרפן אליה הם מחוברים.
יחד עם זאת, הזנבות לא מתפקדים ככלוב פשוט. הם ממלאים גם תפקיד של "עוגנים" לממס האורגני המאפשרים להמיס את המבנה כולו. החוקרים הצליחו להמיס שלושים מיליגרמים של החומר בשלושים מילימטרים של ממס. "במחקר זה, מצאנו דרך להמסת גרפן," אומר החוקר. "מאפיין זה חשוב לא פחות מגודלו הנרחב של הגרפן עצמו."
לשם בדיקת יעילות הגרפן שלהם כקולטי אור, המדענים בנו תאים סולאריים בסיסיים שהורכבו מתחמוצת טיטאניום כחומר קולט האלקטרונים. המדענים הצליחו לקבל צפיפות זרם של 200 מיקרואמפרים לסמ"ר ומתח של 0.48 וולטים. יריעות הגרפן קלטו כמות משמעותית של אור בטווח הנראה עד האינפרא-אדום הקרוב (900-200 ננומטרים) עם שיא קליטה ב- 591 ננומטרים.
כעת, המדענים נמצאים בשלב של תכנון מחדש של יריעות הגרפן כך שיכילו קצוות דביקים שיאפשרו חיבור לתחמוצת הטיטאניום, מאפיין שישפר את יעילות התאים הסולאריים עוד יותר.
"איסוף אנרגיה מהשמש הינו שלב ראשון הכרחי," אומר החוקר הראשי. "היכולת להמיר אנרגיה זו לחשמל הינה השלב הבא. אנו מאמינים כי יש לנו התחלה טובה."
17 תגובות
משה:
התחשיב מתחשב.
עם זאת – הוא נכון לזמנו ואינני יודע מה המצב כיום.
לדעתי בחוזים שמוצעים כיום, התשלום המובטח למשך 20 השנים הבאות אינו של 2.06 ש"ח עבור כל קוט"ש אלא פחות.
הרעיון מאחרי קביעת ההחזרים היורדים היה לעודד את האנשים לפעול מהר.
אותך הוא לא עודד ולכן נראה שהעניין יהיה פחות רווחי עבורך.
למיכאל,
כאחד השוקל לרכוש מע' סולארית אני עוקב אחר ההתכתבויות בינך לבין ערןוזה אמנם מייצג גם ההתלבטויות שלי. קבלתי אמנם מס' הצעות מספקי המערכות אךיש לי תחושה שהם לא מציגים את כל העלויות הצפויות (תחזוקה, ניקוי פנלים, אגרות, ביטוחים [ומה שלא נכלל בביטוחים] ועוד). יש גורם של ירידת נצילות תפוקה שכל חברה מציגה נתון שונה – מי יכול לערוב לכך? ובנוסף, בתזרים ההכנסות הצפויות אין הם מפחיתים 4% שנתי, כפי שפרסמה הרשות לשירותים ציבוריים חשמל (נספח עדכון למחיר מוכר…- מיום 2.6.08). האם התחשיב הכספי שלך אכן מתחשב במידע שהזכרתי? אודה לך אם תחכים אותנו מנסיונך.
עירן:
אינך יודע מאיפה לקחתי את המספרים וזאת למרות שאמרתי לך שמדובר בעסקה שחתמתי ואני יודע בדיוק את המספרים שבה.
אינני כותב את שם החברה רק כדי לא לעשות פרסומת.
אגב – ההכנסה הצפויה ממערכת של עד 4 KW גם פטורה ממס.
הבלאי המוצהר הוא של אחוז אחד לשנה ולא של חמשה אחוז.
בחישובי הבאתי את כל הגורמים בחשבון.
חוק מדינה הכולל בתוכו התחייבות ל20 שנה לא יכול להשתנות במהלך אותן 20 שנה. אינני יודע מאיפה הקרצת את זה. אם הוא ישתנה – המדינה תצטרך לשלם פיצויים בהיקף אדיר ומי שמסתמך על החוק לא יפסיד.
ממש לא איכפת לי אם המערכת תהיה מיושנת בעוד חמש שנים.
התחשיב הכספי ימשיך להיות נכון ואני מתקין את המערכת – לא כדי להיות עם המערכת הכי חדשנית – אלא כדי להרוויח.
למיכאל.
אני באמת לא יודע מאיפה לקחת את התחשיבים שלך. אני יודע ממה שקורה תכלס מאנשים ששמו במושב שלי לוחות כאלה ומה אמרו להם ועל מה הם חתמו
אני יודע שלהם אמרו הנציגים תכלס ..שעל 1.5-2 מליון שקל השקעה הם יעשו 15000 בחודש שבו יש שמש כל החודש- כלומר חודשי קיץ
כלומר 180000 בשנה לכאורה.- 20 אחוז זה לא.
דבר שני..אכן מדינה וחוקיה..אבל חוקים יכולים להשתנות..ובמדינה שלנו גם לאלה שהעבירו בהתנתקות חוק של פיצויים עדין מחכים לפיצוי שלהם מ2003…בהצלחה עם זה אז.
דבר שלישי – הטרחתי את עצמי לברר בשביל הסעיף הזה- יש בלאי מוצהר במערכת (ואני מתכוון מוצהר..גם בחברה וגם המתקינים מציינים את זה ) של לפחות 5 אחוז לשנה והאחריות שאמרת פה לא ממש מוכרת לאלה עם הגג..יש להם מעין אחריות מוגבלת של טיפולים תקופתיים …אבל אם קורה משהו מעבר..שום כלום וגם טיפול תקופתי עולה כסף..פשוט מופחת.
עכשיו חשב את כל אלה וקווה לטוב ועדיין תקבל משהו מסוכן שיהיה מיושן גם ככה תוך 5 שנים בטח במקרה טוב.
עירן:
מה לעשות?
אפשר לטעות.
זה מה שאתה עושה בתגובתך.
הטעות הראשונה היא בכך שלא קראת את דברי בעיון.
איש לא סיפר לי על 8% – זה תחשיב שאני עשיתי על פי הנתונים היבשים.
ההחזר השנתי למעשה קרוב ל 20% אבל אחרי כל החישובים יצא לי שזה שקול ל 8% ריבית בבנק.
הטעות השנייה היא שלא הפנמת שמדובר בחוק מדינה ולא במשהו שלחברת החשמל יש שליטה בו.
למיטב ידיעתך אין חוק כזה וזה רק מראה שמיטב ידיעתך לא טוב:
http://www.sunlease.co.il/PDF/electricity_law_he.pdf
הטעות השלישית היא טעות עובדתית – לא רק שאין בלאי גדול אלא שאני מקבל אחריות על המערכת למשך שנים רבות כך שמצד אחד שום תיקון לא יעלה לי כסף ומצד שני – ברור שהחברה שמוכרת את זה לא רוצה להפסיד ולכן ברור גם שהטענה על הבלאי אינה נכונה.
למיכאל ..על הטעות המרה..
בתור נצר למשפחת מתקני מזגנים וחשמלאים תהיה בטוח שמה שעכשיו אני אומר לך כן מאומת….
בניגוד לכסף בבנק שמקבל תשואה שנתית ( וזה אם לא מדברים על הפיחות בערכו המצטבר בכלל שזה נושא אחר )
1.אתה מדבר על מערכת שמהווה מטרה מושלמת על ההתחלה לכל גנב מתכת וחלקי חילוף באיזור..בעיקר שעיקר השוק שלהם זה גגות לולים ומבנים שכאלה..דברים שאין נפש חיה שתגן עליהם.
2.לחלקים של המערכות האלה יש בלאי מדהים …והם דורשים תחזוקה בהתאם…זה המון כסף…המון..אין לך מושג אפילו כמה…שלא נדבר על ביטוח לכל המערכת מכל גורם שהוא.
3.וזה
הכי
חשוב
אתה מקבל כסף רק על חשמל שאתה מייצר …כלומר יש גשם ? ענננים ? תשכח מכסף…זה לא פר חודש אלא פר ייצור ומאחר והיכולת קליטה גם ככה מוגבלת כי התאים הנוכחיים לא מנצלים עדיין מי יודע מה מאור השמש..לא ישנה לך יום חם יותר או חם פחות ..קיץ או אביב.
4.אתה החלטת לחתום בזה הסכם עם חברת חשמל אחת המאפיות הכי חזקות בשוק שלא מהססת לרגע לקצץ כנפים לזה או לזה…מי מבטיח לך בחוזה..ולמיטב ידיעתי אין חוזה כזה..שגם עוד 5 שנים מעכשיו הם לא יירדו מכל העסק או ישנו משמעותית את התנאים חד צדדית..דבר שמותר להם לחלוטין…
מי אמר שיצטרכו אותך בכלל ואת החשמל שלך .
5.אם יש למשהו מליון וחצי שקל אני יכול לחשוב על אפיקי השקעה בטוחים בהרבה מאשר דבר כזה מסוכן.
6…בכלכלה שאומרים לך תשואה של 8% הכוונה היא לאחר שההשקעה שלך הוחזרה…
כלומר במקרה הטוב רק לאחר 10 שנים תחזיר את כל ההשקעה ואז רק תוכל להרוויח…10 שנים…
אני רק אומר שתבין…ב10 שנים טכנולוגית כל המערכת שלך תהיה ענתיקה גוססת…
תחשוב על מחשב בן 10 שנים לעומת מחשב חדש…כי ככה התחום הזה מתקדם לאחרונה.
סתם סקרנות, כמה אנשים כאן צפו בפרק שנתתי קודם קישור אליו?
מי שלא רואה מפסיד, זה ממש מעניין 🙂
ערן M, מה זה "ל 9 הסנאט" למה התכוונת? הסנאט האמריקאי? לא הבנתי.
בכל אופן אין ספק שאנרגיה סולארית זה העתיד.
ל-9. הסנאט, כנראה. היכולת הטכנולוגית הן התעופתית-שינוע של מערכות כאלו מחוץ לחלל והן מבחינת נצילות של התאים הסולארים עדיין לא הגיעה לנקודה הנכונה.
בימים אלו ובעצם בשנים האחרונות קורים שני תהליכים שיתכן ויגרמו לזה לקרות ויתכן לעומת זאת שיגרמו לכך שלא יהיה לפרוייקט זה צורך:
1. הפרטת התעופה הפרטית. בעתיד המחיר להעלאת קילו של חומר לחלל החיצון ירד משמעותית ככל שתעופת החלל תתקדם.
2. שיפור ומזעור של תאים סולארים – בנוסף לשיפור בנצילות, העובי של הדור החדש הוא קטן יותר וכתוצאה מכך זול וקל יותר.
אני חושב שהעתיד הוא דווקא בחלונות סלולארים, כאשר כל בית בעזרת החלונות וחיבורם לרשת החשמל יוכל להחזיר את רוב רובה של צריכת החשמל בבתים העתידיים.
אני זוכר שמרצה אחד שלי באוניברסיטה לפני שנים אמר – שככל שאומה גדלה כך יכולת הפקת האנרגיה שלה וצריכת האנרגיה שלה עולות. אני חושב שזה מדוייק חלקית, עם השנים היעילות האנרגטית של מכשירים עולה, יתכן ובעתיד אכן נוכל לספק לעצמנו את החשמל הסולארי עבור ביתנו.
טל, מה שאמרת נכון, וגם מצויין בפרק שאליו נתתי קודם קישור, אך אני מאמין שהתועלת תעלה עשרות מונים על הסכנות, וניתן לתכנן מנגנוני הגנה כאלו שגם אם במקרה תיווצר סטייה של הקרן מנקודת הקליטה מנגנון השידור יפסיק לפעול באופן מיידי, אפשר לדוגמה לשדר אליו מנקודת הקליטה על כדור הארץ חתימה מאד ייחודית שהוא יוכל לקרוא רק כאשר הוא מכוון ישירות לאותה נקודה, ברגע שתווצר סטייה ואפילו של מספר מטרים מאותה נקודה החתימה תעלם והלווין יפסיק לשדר.
גם כורים אטומיים עלולים להיות מאד מסוכנים ולגרום לאסון אם לא מתפעלים אותם בצורה נכונה, אך עובדה שהאנושות בחרה כן להשתמש בהם בגלל התועלת שלהם.
קרן האנרגיה עלולה אמנם לשמש גם כנשק קטלני, אך נראה לי שמדינות לא ימהרו להשתמש בה ככלי נשק כפי שכיום הן נמנעות מלהשתמש במאגרי הנשק האטומי הרבים שברשותן (ואולי אני טועה)
בכל אופן אם מעצמה כמו ארה"ב תחליט לבנות מערך כזה, מי ימנע זאת ממנה?
חשבתי שיש בלילה מספיק קרינה אינפרא אדומה כדי לייצר מעט חשמל אבל מסתבר שלא. במצב כזה יהיו חייבים לפתח דרכים לאגור את החשמל ללילה וקראתי פה לא מזמן שגילו שיטה שנשמעת מבטיחה שהיא להפיק מהחשמל העודף ביום מימן ובלילה להשתמש בו בתאי דלק לייצור חשמל.
האיש הסולארי, הבעיה העיקרית בשידור עוצמה כזאת של אנרגיה מהחלל בקרינת מיקרוגל היא שבמקרה שהלווין זז מאיזושהיא סיבה ולא משדר בדיוק לתחנת קליטת האנרגיה אז הוא יכול לאדות כפר שלם (את המידע הזה אני כמעט בטוח שקראתי בעבר פה באתר). זה נשמע יעיל בתור כלי נשק (אכזרי ביותר), אבל לא בתור שיטה לייצור חשמל, אני לא מאמין שאיזושהיא מדינה, חברה או כל גורם אחר יקח את הסיכון שכרוך בייצור חשמל בשיטה הזאת.
עירן:
לדעתי אתה טועה מרות.
אמנם תמיד אפשר לטעון שלא כדאי להצטייד בטכנולוגיה חדשה כיוון שמחר תהיה טכנולוגיה טובה יותר אבל בסופו של דבר – אף אחד לא פועל על פי שיקול זה (וטוב שכך כיוון שכך לא היו קונים כלום וגם טכנולוגיות חדשות לא היו מתפתחות).
זה נכון בכל תחום – אם אלו מכוניות, מחשבים, טלפונים או לוחות סולאריים אבל בנושא הלוחות הסולארים מתווסף עוד שיקול שלגמרי הופך את הקערה על פיה.
הממשלה מעוניינת בכך שאנשים יצטיידו בהם מהר ככל האפשר ולכן הבנתה בתוך חוק החשמל תמריץ שיעודד אנשים להקדים ולהצטייד בטכנולוגיה.
כללית – חברת החשמל מחויבת לקנות את כל החשמל שמיצר צרכן פרטי במחיר שהוא גבוה פי 4 מן המחיר שבו היא מוכרת לו את החשמל, לתקופה של 20 שנה.
המעניין בחוק הוא שהצעה זו מוצעת רק למי שיצטייד במערכת סולארית השנה! התנאים שיקבל מי שמצטייד בהם בשנים הבאות יהיו גרועים בהרבה!
אני כבר קיבלתי הצעת מחיר מאחת החברות העוסקות בנושא ועל פי הנתונים שבידי מדובר בהשקעה שבסופו של דבר (אם מדובר בכסף שאתה יכול להשקיע לטווח ארוך – ולא מדובר במיליונים ואפילו לא במאות אלפים) שקולה להשקעת הכסף בחשבון חיסכון הנושא ריבית של מעל ל 8% לשנה.
אני מניח שכל אחד היה שמח למצוא שיטת חיסכון שיש לה ריבית מובטחת בשיעור כזה.
הקטע הכי מצחיק שיש את כל הפראיירים האלה שעובדים עליהם לקנות לוחות סולארים במליונים ולשים על הגגות
אומרים להם שהם יחזירו את ההשקעה חחחח
עכשיו הדבר הזה יבוא ויוציא את הלוחות הישנים לפנסיה רק שמי יחליף את הלוחות בגגות …
מה שנקרא…פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים
טל,
בלילה אין יותר אור אינפרא אדום מאשר ביום, למעשה – יש פחות (כי יותר קר).
באופן כללי כל עצם בעל טמפ' פולט אור בעוצמה כוללת הפרופורציונלית לטמפ' בחזקת 4. כמו כן בטמפ' שונות מגיע מקסימום הקרינה בתדרים שונים בהתאם להתפלגות פלנק. לא אכתוב כאן את ההתפלגות המדוייקת (מי שרוצה יכול לחפש בוויקפדיה, זה בוודאות מופיע שם) מה שחשוב הוא שככל שהטמפ' גבוה יותר, מופיע המקסימום בתדר גבוה יותר (כלומר באורך גל קצר יותר – כחול יותר).
למשל,
הסתכלי על גוף החימום בתנור סלילים – בשלב הראשון הוא כבר פולט חום אך עדיין לא פולט אור (כלומר הוא פולט קרינה בלתי נראיית – אימפרא אדומה), אך כך הוא מתחיל לפלוט אור אדום ולאחר מכן כתום ואם תחממי יותר תגיעי לאור צהוב. בכדי להגיע לאור לבן תצטרכי לחמם לכדי כ-5800 מעלות אך התנור לא יוכל להגיע לכך לעולם (המתכת תתאדה). הטמפ' 5800 בה נקבתי אינה מקרית, זוהי טמפ' פני השמש (כאשר אותה מוצאים בדיוק בשיטה זו) אשר פולטת את אורה בהתפלגות אשר שיאה באורכי הגל האופיינים לאור הנראה – זה לא מקרה שכן בתהליך אבולוציה, נבררו עיני האדם כך שיבחינו באור באורכי גל אלו בצורה המיטבית (או שכך נברא האדם על מנת שיוכל לראות למי שמעדיף, לא אכנס לוויכוח סביב זה).
אור אימפרא אדום קרוב אומר שזהו אורך גל קרוב לאדום – כלומר כטמפ' תנור הסלילים קצת לפני שהוא נהיה אדום – זה חם ושום גוף על כדור הארץ הנמצא השיווי משקל תרמי עם סביבתו (לא כולל הרי געש וכיוב') לא נמצא בטמפ' זו – כלומר מקור האנרגיה גם באימפרא אדום יהיה השמש – כלומר גם זה יעבוד רק ביום.
כדי שהסרט לא יתקע כל רגע מומלץ ללחוץ "Pause" מיד בהתחלה ולתת לסרט להטען במשך 10 דקות בערך לפני שמתחילים להריץ.
הנה אחד הפרקים היפים ביותר מתוך הסידרה "פרוייקט כדור הארץ" מערוץ דיסקברי, בפרק זה מוצע רעיון לקליטת אנרגיית השמש ע"י לווינים מחוץ לאטמוספיירה, כלומר ללא שום איבודי אנרגיה ובליעה, ואז שידורה לכדור הארץ כקרינת מיקרוגל, הניסוי שמוצג בפרק נראה מוצלח מאד ומבטיח:
http://www.tudou.com/programs/view/PSgKU0R4CvI
נ.ב – בכניסה לאתר תתבקשו כנראה (פעם או פעמיים) להתקין פונטים בסינית, אפשר לבחור "ביטול" או להתקין מתוך הדיסק של Windows, גם אם בוחרים לא להתקין את הפונטים הפרק עדיין יהיה זמין לצפייה.
תהנו 🙂
טל, נדמה לי שקרינה אינפרא-אדומה נפלטת אך ורק מגופים חמים, ובשמי הלילה אין שום גוף חם בשמיים שיכול לפלוט קרינה כזו שיהיה אפשר לנצלה להפקת אנרגיה (הכוכבים שנראים בשמי הלילה יותר מדי רחוקים).
ושוב, נראה כי חזונו של ריי קורצוויל קורם עור וגידים, והולך ומתגשם לנגד עינינו, קורצוויל חוזה כי בתוך כ – 10 שנים אנרגיה סולארית תוכל לספק 100% מצריכת האנרגיה של האנושות כולה ובמחיר שיהיה זול וכלכלי יותר מאשר שימוש בנפט וגז.
למדינות כמו ישראל שמבססות על עוצמתן הכלכלית על טכנולוגיה ומדע זה יהיה מעולה, לעומת זאת מדינות טיפשות ופרימיטיביות כמו איראן, סעודיה ונסיכויות המפרץ שמבססות את כלכלתן ועושרן על משאבי גז ונפט טבעיים יפלו חזק לקרשים, שגם זה טוב לישראל…
נראה סה"כ שהאיש יודע על מה הוא מדבר….
שאומרים "יריעות הגרפן קלטו כמות משמעותית של אור בטווח הנראה עד האינפרא-אדום הקרוב" זה אומר שיריעות הגראפן קולטים גם את הקרינה האינפרא אדומה בלילה ויכולים לייצר ממנה חשמל?