תוצאות המבחנים הבינלאומיים והארציים מצביעות על משבר עמוק בהשכלה המדעית בישראל. הממשלה הציגה תוכנית חדשה של כ־1.5 מיליארד שקל לחיזוק החינוך המדעי. אבל נתונים על אכיפת לימודי הליבה ועל תקצוב המוסדות החרדיים מעלים שאלות על סדרי העדיפויות של משרד החינוך. חלק שני בסדרת הידען הבוחנת אם משרדי הממשלה קידמו את מטרותיהם או פעלו בניגוד להן.
משרד החינוך הוא אחד הגופים המשפיעים ביותר על עתידה המדעי והכלכלי של ישראל. ההחלטות שמתקבלות בו היום יקבעו כמה תלמידים יוכלו בעתיד ללמוד הנדסה, מדעי המחשב, רפואה או מקצועות מדעיים אחרים. הן יקבעו גם עד כמה האזרחים יוכלו להבין מידע מדעי ולהתמודד עם עולם טכנולוגי משתנה.
בסדרת כתבות זו בוחן אתר הידען את תפקוד משרדי הממשלה בתחומי המדע, הטכנולוגיה והסביבה. השאלה היא אם הם קידמו את המטרות שלשמן הם קיימים. הפרק הראשון עסק במשרד להגנת הסביבה. הפרק השני עוסק במשרד החינוך בתקופת השר יואב קיש. הוא מתמקד בשני מבחנים מרכזיים: הישגי החינוך המדעי, והאחריות להקניית לימודי יסוד לכל התלמידים.
התוצאות: נסיגה מתמשכת בהישגי התלמידים
בספטמבר 2026 פורסמו תוצאות מבחני PISA 2025. לפי ראמ"ה, הישגי ישראל במדעים, במתמטיקה ובקריאה היו הנמוכים ביותר שנמדדו מאז החלה להשתתף במחקר. ביחס למחזור הקודם ירדו הציונים ב־23 נקודות במדעים, ב־25 נקודות במתמטיקה וב־38 נקודות בקריאה.
בקרב מדינות OECD דורגה ישראל במקום ה־33 מתוך 38 במתמטיקה ובמדעים. כ־40% מהתלמידים שנבחנו במדעים לא הגיעו לרמת המיומנות הבסיסית.
התוצאות מצטרפות לירידה שנמדדה במבחני TIMSS 2023, שבהם ירדו ציוני תלמידי כיתות ח' בישראל ב־32 נקודות במתמטיקה ובמדעים לעומת 2019.
אין לייחס את כל הירידה לממשלה הנוכחית. משבר הקורונה, מלחמת חרבות ברזל, פינוי תלמידים והפרעות ממושכות ללימודים השפיעו על מערכת החינוך. חלק מהקשיים נוצרו שנים לפני תחילת כהונתה. ואולם, בדיוק בנסיבות כאלה נבחנת יכולתו של משרד החינוך לזהות פערים, להקצות משאבים ולצמצם את הפגיעה בתלמידים.
רק 3% עמדו במלוא הדרישות במדעים
ממצא אחר, שפורסם גם הוא בספטמבר 2026, הגיע ממבחן "תנופה" הארצי במדע וטכנולוגיה לתלמידי כיתות ט'. לפי ראמ"ה, רק 3% מהתלמידים שנבחנו עמדו באופן מלא בדרישות תוכנית הלימודים, ועוד 16% היו קרובים לעמידה מלאה.
יש לדייק במשמעות הנתון. אין פירושו שרק 3% מהתלמידים יודעים מדעים. זהו שיעור התלמידים שעמדו ברף של עמידה מלאה בדרישות התוכנית. בנוסף, זו מדידה ראשונה, ואין בסיס להשוואה ישירה לשנים קודמות. במבחן השתתפו 28,749 תלמידים, ושיעור ההשתתפות עמד על 75%. תלמידי החינוך החרדי לא נדגמו במחזור זה.
למרות ההסתייגויות, הממצא מצביע על פער משמעותי בין רמת הידע והמיומנויות שנקבעה בתוכנית הלימודים לבין הישגי התלמידים שנבחנו.
הממשלה הציגה תוכנית שיקום — אך יישומה עדיין נבחן
לצד הנתונים הקשים, משרד החינוך הציג צעדים לחיזוק החינוך המדעי. ביוני 2026 הוצגה בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת תוכנית "ישראל ריאלית", בהיקף רב־שנתי מתוכנן של כ־1.5 מיליארד שקל.
התוכנית כוללת הכשרת מורים, פיתוח תוכניות לימודים, הרחבת לימודי STEM ושיתופי פעולה עם האקדמיה והתעשייה. בין יעדיה: החזרת ישראל לעשירייה הראשונה במבחנים הבינלאומיים בתוך חמש שנים.
המשרד דיווח כי כ־50% ממורי המתמטיקה והמדעים השתתפו בהכשרות מקצועיות, וכי 867 אנשי הייטק עברו הסבה להוראה, מעל היעד שהוגדר לאותה שנה.
אלה צעדים חשובים, ויש להביאם בחשבון בהערכת תפקוד המשרד. עם זאת, הכרזה על מסגרת תקציבית אינה הוצאת הכספים בפועל. גם הכשרת מורים אינה מוכיחה לבדה שיפור בהישגי התלמידים. כדי לבחון את הצלחת התוכנית נדרשים נתונים על ביצוע התקציב, שעות ההוראה, איכות ההכשרה והתקדמות מדידה בהישגים.
מספר תלמידי בגרות הטק הוכפל — אבל שיעורם כמעט לא השתנה בעשור
ביוני 2026 הציג שר החינוך בוועדת החינוך נתון חיובי נוסף: יותר מ־15 אלף תלמידים במסלול "בגרות טק" בשנת 2025, לעומת 7,512 בשנת 2015.
אולם מבט בשיעורם מכלל תלמידי השכבה מציג תמונה מתונה בהרבה. ב־2015 היו תלמידי המסלול 11.2% מהשכבה, וב־2025 עמד שיעורם על 11.6%.
כלומר, מספר התלמידים במסלול גדל מאוד, אבל חלקם היחסי בשכבה כמעט לא השתנה בעשור. אין בכך כדי לבטל את ההתקדמות שנרשמה בשנים האחרונות. אבל הנתון מראה כמה חשוב להבחין בין גידול במספר המשתתפים לבין הרחבת ההזדמנות להשתלב בלימודים מדעיים מתקדמים.
לימודי הליבה: כאשר התקצוב אינו מבטיח הוראה בפועל
בעיה נפרדת נוגעת לפיקוח על לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים לבנים.
מחקר שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה ביולי 2025 התבסס על נתוני משרד החינוך שהתקבלו בבקשות חופש מידע. לפי המחקר, בשנת הלימודים תשפ"ד קוזזו תקציבים בשל אי־עמידה בחובת לימודי הליבה רק מ־6% מכלל מוסדות החינוך החרדיים היסודיים לבנים.
לפי המחקר, המשרד לא קיזז תקציבים ממוסדות הפטור והמוסדות המוכרים שאינם רשמיים בשל אי־עמידה בחובה זו. זאת אף שגם הם מחויבים להיקפים מוגדרים של לימודי יסוד. בקרב מוסדות שקוזזו מהם כספים, שיעור הקיזוז הממוצע היה כ־6% מתקציב המוסד.
חשוב להדגיש שזה כשל אכיפה מתמשך, שאינו מוגבל לכהונת הממשלה הנוכחית. אבל הממשלה הנוכחית נדרשה להתמודד איתו. השאלה היא באיזו מידה פעלה לתקן אותו.
משרד החינוך ומשרד האוצר חלוקים על היקף הפרת הדרישות
באוגוסט 2026 דיווח N12 על תגובה שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ. לפי הדיווח, משרד החינוך שלח התראות לשלילת רישיון ל־31 מוסדות ברשתות החינוך החרדיות. זאת לאחר שהתברר שהם לא לימדו מקצועות ליבה כנדרש.
לעומת זאת, לפי הדיווח, משרד האוצר סבר כי 171 מוסדות אינם עומדים בקריטריונים הנדרשים לתקצוב במסגרת הרשתות.
הפער נבע בין היתר מפרשנות שונה של הדרישות. משרד החינוך נקט גישה מקילה יותר לגבי מספר המקצועות ושכבות הגיל שבהן יש להוכיח הוראה בפועל. משרד האוצר דרש עמידה רחבה יותר בתוכנית היסוד.
לפי אותו דיווח, מוסדות שקיבלו התראות הורשו להתחייב לתקן את הליקויים, ורק שלושה מוסדות שסירבו להתחייב היו אמורים לעבור למעמד של מוסדות פטור.
אפשר לראות בהזדמנות לתיקון ניסיון להכניס את המוסדות למסלול של עמידה בדרישות, במקום להפסיק מיד את תקצובם. מנגד, מדיניות כזאת מחייבת בדיקה חוזרת ופיקוח אפקטיבי. בלי הוכחה שהתיקון בוצע, התחייבויות של מנהלים אינן מבטיחות שהתלמידים מקבלים את ההשכלה שהמוסד התחייב לספק.
תקציבים נוספים בתקופת הבחירות
ב־4 באוגוסט 2026 אישרה ועדת הכספים, במהלך פגרת הבחירות, העברות תקציביות של כרבע מיליארד שקל למטרות שונות בחינוך החרדי.
על פי דיווח "ישראל היום", התקציבים כללו בין היתר מימון לגננות, הסעות, צהרונים, מניעת נשירה, הכשרת מורות ומוסדות חינוך.
אין להסיק מכך שכל הכספים הועברו למוסדות שאינם עומדים בחובת הליבה. חלק מהסעיפים נועדו למתן שירותים חינוכיים חיוניים. אבל משרד החינוך ומשרד האוצר חלוקים בשאלה אילו מוסדות עומדים בדרישות. לכן עולה השאלה אם הרחבת התקצוב מלווה בבקרה מספקת על השימוש בכספי הציבור.
המבחן אינו רק כמה כסף קיבל מוסד חינוכי. השאלה היא אם הכסף משמש למטרות שלשמן הוקצה, ואם התלמידים מקבלים את ההשכלה שהמדינה מחויבת להבטיח להם.
המחסור במורים: לא רק בעיה מספרית
לפי דוח PISA 2025, מחצית מהתלמידים בישראל לומדים בבתי ספר שמנהליהם דיווחו שהמחסור במורים פוגע בהוראה, לפחות במידה מסוימת. בממוצע מדינות OECD השיעור הוא 39%.
גם בדיון בכנסת ביוני 2026 הוצגו נתונים על בעיות בהוראת המדעים בחטיבות הביניים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהוצגו בדיון, בעשור האחרון גדל מספר מורי המדעים בחטיבות הביניים בכ־13%. אבל שעות ההוראה במדעים גדלו בכ־3% בלבד. שיעור ההתאמה המקצועית של המורים להוראת מדעים עמד סביב 50%.
הנתונים ממחישים שאין די בגידול במספר המורים או בהכרזה על תוכנית הכשרה. השאלות הקובעות הן מי מלמד, איזו הכשרה יש לו, כמה שעות הוראה מתקיימות ומה איכות ההוראה בפועל.
המבחן של משרד החינוך: השכלה מדעית לכל תלמיד
משרד החינוך אינו יכול להבטיח שכל תלמיד יהיה מדען או מהנדס. אבל הוא אחראי ליצור תנאים שיאפשרו לכל תלמיד לרכוש ידע בסיסי במדעים ובמתמטיקה. מי שרוצה בכך צריך לקבל הזדמנות להמשיך ללימודים מתקדמים.
בתקופת כהונתו של יואב קיש התגלו נתונים חמורים על הישגי התלמידים. לצדם ננקטו צעדים ממשלתיים לשיפור המצב. הבעיה המהותית היא הפער בין ההכרה בחשיבות החינוך המדעי לבין פיקוח שאינו מבטיח הוראה שוויונית של מקצועות היסוד.
הצלחת המשרד אינה יכולה להימדד רק במספר התוכניות שהושקו או בהיקף הכספים שהוקצו. היא מחייבת הוכחה של שיפור בהישגים, בהכשרת המורים, בנגישות לחינוך מדעי ובאכיפת הדרישות על מוסדות המקבלים תקציב ציבורי.
השאלה שנותרת פתוחה היא האם מדיניות הממשלה מצמצמת את הפערים האלה, או ממשיכה לקיים מערכת שבה ההזדמנות לרכוש השכלה מדעית תלויה במידה רבה בסוג בית הספר שבו הילד לומד.
תגובת משרד החינוך
אתר הידען פנה לדוברות משרד החינוך ב־11 באוקטובר 2026 בשאלות על אכיפת לימודי הליבה, העברות התקציב, המחסור במורים והתקדמות התוכניות לחיזוק החינוך המדעי. המשרד התבקש להשיב עד השעה 17:00 באותו יום ולצרף נתונים ומסמכים.
עד לפרסום הכתבה לא התקבלה תגובה מהמשרד. ככל שתתקבל תגובה, היא תובא לידיעת הקוראים.
שאלות ותשובות
האם הממשלה הנוכחית אחראית לכל הירידה בהישגים?
לא. משבר החינוך המדעי מתפתח לאורך שנים והושפע גם מהקורונה ומהמלחמה. עם זאת, הממשלה אחראית לצעדים שנקטה בתקופת כהונתה, ובכלל זה סדרי העדיפויות התקציביים, הפיקוח על בתי הספר ויישום תוכניות השיקום.
האם כל בתי הספר החרדיים אינם מלמדים ליבה?
לא. מסגרות החינוך החרדי שונות זו מזו. החינוך הממלכתי־חרדי מחויב לליבה מלאה, וגם בבתי ספר אחרים קיימת הוראה של מקצועות כלליים בהיקפים שונים. הביקורת מתמקדת במוסדות שאינם עומדים בדרישות החלות עליהם ובפיקוח המדינה על עמידה זו.
האם תוכנית ישראל ריאלית יכולה לשפר את המצב?
ייתכן. התוכנית כוללת צעדים רלוונטיים בהכשרת מורים ובהרחבת לימודי המדעים והטכנולוגיה. הצלחתה תתברר על פי הביצוע התקציבי, היקף היישום ותוצאות מדידות לאורך השנים הבאות.
מקורות מרכזיים
ראמ"ה – תוצאות PISA 2025 · ראמ"ה – מבחן המדעים לכיתות ט' · המכון הישראלי לדמוקרטיה – אכיפת לימודי הליבה · הכנסת – תוכנית ישראל ריאלית · N12 – המחלוקת על הפיקוח · ישראל היום – העברות תקציביות
