האם המשווקים של תרופות המבוססות על צמח ההודיה אכן משלמים תמלוגים לבני שבט הסאן?
לפני זמן רב פרסמתי רשימה ובה קריאה לתשלום תמלוגים לתושבים ילידים עבור ניצול משאבי טבע בסביבתם כמו גם עבור מידע שמביא תועלת לחברה המערבית, מידע שהופך למקור הכנסה עבור יצרנים ומפתחים של מקורות ומשאבים שונים מהטבע, משאבים שהשימוש בהם נילמד משבטי ילידים. בין היתר הזכרתי ברשימה את צמח ההודיה.
לאחרונה ראיתי יתר ויותר מודעות פרסום לרכישת הודיה, אותו צמח שמקורו במדבריות אפריקה הדרומית, הצמח ידוע ונמצא בשמוש ע”י בני הסאן כמדכא תיאבון, בני ה סאן משתמשים בהודיה מאות שנים (אולי אלפי שנים), חוקרים “גילו” את מעלותיו של צמח ההודיה לחברה המערבית – המשמינה, צמח שבלעיסתו מופרש חומר שמנטרל את תחושת הרעב וכך משמש כתרופה להרזיה, ללא תופעות לוואי, בקיצור “גביע הקודש” של השמנים.
שתי הערות והארות:
המפרסמים זועקים בקול גדול “קקטוס הפלא”… לא קקטוס (ולא פלא) שכן ההודיה גדל באפריקה, קקטוס הוא שם למשפחה גדולה של צמחים שמקורם הטבעי… באמריקה. בכל מקום מחוץ ליבשות אמריקה בו רואים היום צמחים ממשפחת הקקטוסים, הם יובאו במאות השנים האחרונות. בסוג הודיה כ 20 מינים שונים – המין ה”פלאי” נקרא הודיה גורדוני, צמח ההודיה משתייך למשפחת ה אסקלפיים, כמו פתילת המדבר (תפוח סדום) והדמיה-הלבידה המוכרים מסביבתנו, לכן שוב הפרסום על ה”קקטוס” הוא פשוט טעות גסה.
יותר חשובה ומשמעותית היא העובדה כי כיום (אחרי הליך משפטי ארוך), קימות אמנות שאמורות להבטיח תשלומי תמלוגים לבני שבט הסאן, תמלוגים אותם חייב לשלם כל מי שמגדל, מעבד, מוכר ועוסק בהפצת ההודיה.
החוק בארצות בהן גדל צמח ההודיה אוסר הוצאת חלקים מהצמח, הרשאה להוצאת יחורים או זרעים ניתנת בחוזה המחייב תשלומי תמלוגים. מי שאינו משלם תמלוגים אלה דומה לכל גנב/שודד אחר, לכן נכון היה כי כל מי שמפרסם את מוצרי ההודיה יוסיף לפרסום גם את הפרט “השולי” ובו הצהרה על תשלום התמלוגים המחויב על פי חוק ומוסר.
דר' אסף רוזנטל, אקולוג,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל: [email protected]
11 תגובות
לימון, נענע, מלפפון, עגבניה, כלרבי, חסה, גרעיני חמניות, בצל….. טוב, חברים, לפני שאני נוגע בסלט, שמישהו יעשה לי חשבון בבקשה, למי צריך לשלם תמלוגים על כל אחד מהמרכיבים, וכמה זה יוצא…?
אחר כך אני אביט במשך שעה באקווריום שלי שיש בו שלושה דגים סיניים, שני צ’רקסים ואחד אלוהינו.
האפריקאים שאוצרות הטבע שלהם, נבזזו במשך מאות שנים, התעוררו פתאום דווקא בקטע הלא נכון.. זה בהחלט לא קקטוס מהונדס, כמו למשל הפיתוחים הישראלים של מכון וולקני.
הקקטוס הזה צמח לבד. האפריקאים אכלו ממנו בדיוק כמו ששתו מים וליקטו שורשים וזחלים. על זה לא נותנים תמלוגים. ואם כן, אז אירופה השתגעה סופית.
אני בהחלט לא בעד המסחור המטורף שמתנהל על סבלם של האנשים שיש להם בעיית משקל. אבל, כמו בכל זמן, יש מי שמנצל סבל של אנשים ואם לחברות תרופות מותר, למה לא לתאבי בצע פרטיים ?
ואם הדוקטור המכובד מקנא שהוא אישית לא עלה על זה בזמן ולא הכין משתלה של הודייה בחצר האחורית, זבשו.
לפי בדיקתי חברת דיאט123 מיבאת את כל מוצריה תחת אישור CITES דבר זה מבטיח ששבט הסאן מקבל תמלוגים שנקבעים ע"י איגוד מגדלי ההודיה של נמיביה ודרום אפריקה. בדקתי את הנושא לפני שהזמנתי וקבלתי את האישורים הדרושים. זה גם מבטיח שזה הודיה גורדוני אמיתי ולא איזה ישראבלוף שאין לאף אחד מושג אם הקקטוס שנמכר הוא אכן הודיה גורדוני. הבנתי שלכל צמח בשרני במשתלות החלו לקרא הודיה גורדוני אם כי זה ממש לא נכון
בקשר לתמלוגים, הדבר דומה לעובדה שאין לקרוא למשקה טקילה אלא אם כן הוא מיוצר מצמח שגדל במקסיקו. יש דוגמאות רבות דומות כמו ששמפניה היא שמפניה רק אם גודלה במחוז שמפיין, בכל מקום אחר זה יין נתזים
ניתן להזמין עציצי הודיה אצלי.
052-3771403
לא מבין,
את יצירות המוזיקה, התנ"כ וסרטי קלנוע יצרו בני אדם ולכן יש מקום לדון על זכויות יוצרים (משום שאדם יצר יצירה ומכאן זכויותיו). אבל קקטוס?
למיטב ידיעתי השבט באפריקה לא יצר את הקקטוס האמור, לכל היותר נוצר חוק אווילי על ידי ממשלה אפריקאית כזו או אחרת. מוזר שאפשר לנכס את יצירתו של הטבע עצמו לאומה מסויימת רק משום שהוא גדל בשטחה.
אסף,
במקרה של רכוש אינטלקטואלי, אדם מקבל זכות על יצירה שיצר (גם אם היא לעיתים רעיון בלבד).
במקרה של צמח ההודיה, נראה כי מדובר כאן בצמח שהיה גדל בטבע גם ללא שבני שבט הסאן יעודדו אותו. הם גם אינם נחשבים למדינה ריבונית, ולא ידוע לי כי הוציאו פטנט על לעיסת הצמח.
פסק הדין נשמע מוזר מאד, מה עוד שבמקרים רבים פטנטים רשומים ‘נופלים’ בבית המשפט כתוצאה מטעות ברישום או חוסר-זהירות של הממציא. במקרה זה, לא היה רישום פטנט, לא היה הסכם זכויות, בני שבט הסאן אינם משלמים למשווקים את הצמח או לאלו שמצאו את הדרך הנכונה לגדל אותו מחוץ לאותן ארצות. תחת תנאים שכאלו, איך יכול חוק להיווצר?
יתירה מזו – האם החוק תקף גם למי שהוציא את הצמח מארץ מולדתו לפני חקיקת החוק?
אין לי ספק שלשופטים ולמחוקקים במקרה זה היה הרבה מאד על מה לחשוב.
לרועי
לצערי איני יכול לפרט,
ידוע לי כי בשנים האחורונות התנהל המשפט בדרא’פ ,
האיסור על הוצאת צמחים וחלקיהם ממדינות רבות ושונות קיים שנים
רבות , ראה האיסור על הוצאת “קוקוס הים” מסישל, להבדיל הוצאת חומר רביה של פירות וירקות שפותחו בארץ ,
קיימת הסכמה כללית כי: “רכוש אינטלקטואלי” שייך ל”יוצריו” , הדוגמא הטובה היא שירים – שמורדים/ניגנבים ברשת ובכך פוגעים ביוצריהם.
לארי,
אכן בתמונה “טופרי שטן” לו הקדשתי רשימה נפרדת,
כנראה שאבי לא מצא תמונה של הודיה ?
זו לא הודיה בתמונה
אסף,
האם תוכל לפרט על פסק הדין שקבע תשלומי תמלוגים לבני שבט הסאן, ועל ההגיון שמאחוריו? כיצד הוא מתיישב עם העברות הרכוש האינטלקטואלי והמעשי המתרחשות מדי יום בכפר הגלובלי שלנו?
כיצד מיושם החוק הלכה למעשה? למי מועבר הכסף ומה גובה התמלוגים?
תודה,
רועי.
לעם היהודי בהחלט יש זכויות יוצרים על אלוהים, תנ”ך, ישו ועוד הרבה דברים. לא כולל פלאפל-זו גניבה קולנרית מהמצרים.
למדינת היהודים אין זכויות ולכן גם אין אפשרות לדרוש תמלוגים על: פלאפל, גפילטפיש, אלוהים ותאנים. אם כבר היא צריכה לשלם תמלוגים על הדברים האלה (פרט לתאנים – שצמחו בר גם בישראל).
על התנ"ך, בתור ספר פנטסיה שנכתב לפני זמן רב, כבר אין זכויות יוצרים. ועל הטפטפות מגיעים (או יותר נכון הגיעו) תמלוגים לשמחה וישעיהו בלאס.
מידע אישי: הגירסא שמשווקת בארץ הובאה לכאן לפני כ – 20-30 שנה (ואולי יותר, אבך אני לא בטוח כמה) כלומר לפני שנכנסו לתוקף כל החוקים שהזכרת. הצמח הזה קשה מאוד לגידול; למשל, אם תקנה עציץ מהמשווקים פה לא תוכל בקלות (אם בכלל) להרבות אותו. לכן, ישנו ידע מיוחד שהמגדלים פתחו על מנת להרבות את הצמח (שאינו מבוסס, לפי הבנתי, על ידע אפריקאי). למעשה, אני לא משוכנע שהצמח המשווק הוא אותו "הודיה גורדוני"… יתכן שמדובר בקרוב משפחה כל שהוא.
כמובן, אין שום מחקר שמאשר את התכונות של הצמח בניסוי קליני מבוקר ורחב היקף. לכן כל מה שיודעים לומר הוא על המיתוס של השבט האפריקאי.
בקשר לטענה לגבי צורך בתמלוגים: אני מסכים אבל דורש שמדינת ישראל–כנציגת היהודים–תתחיל לקבל תמלוגים עבור הדברים הבאים: פלאפל, גפילטפיש, אלוהים, תנ"ך, תאנים, טפטפות, …
בקיצור, זה קצת מטופש לקבוע שמוצר טיבעי (למשל, צמח) הוא בבעלות של קבוצה מיוחדת. לכל היותר אני מסכים שבזמן מסויים ומוגבל אותה קבוצה תקבל תמלוגים שכן היא גילתה אותו (וכך להמנע מקביעת בעלות). זה מה שקורה עם פטנטים, הם אינם שייכים לממציא לעד.
דרך אגב, זו אחת הסיבות שצריך להתנגד בתוקף לחקלאות המבוססת על הנדסה גנטית; בחקלאות זו נוצרים מונופולים על מוצרי צריכה.