חוקרים בקליפורניה הצליחו לבנות סינפסה מננו צינוריות פחמן
חוקרי הנדסה מאוניברסיטת קליפורניה הדרומית השיגו פריצת-דרך חשובה בשימוש של ננוטכנולוגיות עבור הבנייה של מוח סינתטי. החוקרים הצליחו לבנות סינפסה מננו-צינוריות פחמן אשר התנהגותה בניסוים דמתה לתפקודו של נוירון – אבן הבניין של המוח.
צוות המחקר, בראשותם של פרופסור Alice Parker ופרופסור Chongwu Zhou מביה”ס להנדסה באוניברסיטת קליפורניה הדרומית, השתמש בגישה בינתחומית המשלבת תכנון מעגלים חשמליים יחד עם ננוטכנולוגיה בכדי להתמודד עם הסוגיה המורכבת של חיקוי פעילות המוח. החוקרים הצליחו לעשות זאת באמצעות השימוש בננו-צינוריות פחמן.
ננו-צינוריות פחמן הינן מבנים מולקולאריים של פחמן בעלי מידות זעירות במיוחד ובקוטר הקטן פי מיליון מקוטר החוד של עיפרון רגיל. ננו-צינוריות אלו ניתנות לשימוש במעגלים חשמליים ומתפקדות הן כמוליכים מתכתיים והן כמוליכים-למחצה.
“זהו שלב ראשון הכרחי בתהליך הכולל,” אמרה החוקרת, אשר החלה לחקור את האפשרות לפתח מוח סינתטי כבר בשנת 2006. “רצינו לענות על השאלה: האם ניתן לבנות מעגל חשמלי שיתפקד כנוירון? השלב הבא מורכב אף יותר – כיצד ניתן ליצור מבנים מורכבים ממעגלים אלו כך שיוכלו לחקות את התפקוד של המוח המורכב ממאה מיליארד נוירונים, כאשר כל נוירון מחובר לעשרת אלפי סינפסות?”
החוקרים מדגישים כי הפיתוח המעשי של מוח מלאכותי, או אפילו אזור תפקודי המצוי במוח, רחוק עשורים מהישג יד, וכי המשוכה הבאה במחקר הינה ההתמקדות בשחזור גמישות המוח באמצעות המעגלים. המוח האנושי, באופן רציף, מייצר נוירונים חדשים, בונה קשרים חדשים ומסתגל לכל אורך החיים, וחיקוי תהליך זה באמצעות מעגלים חלופיים תהיה משימה אדירה, לדברי החוקרת הראשית.
החוקרים מאמינים כי למחקר המתמשך בנוגע להבנת התהליך של האינטליגנציה האנושית יוכלו להיות יישומים ארוכי-טווח החל מהפיתוח של ננוטכנולוגיה מלאכותית אשר תוכל לרפא פגיעות חבלה בראש וכלה במכוניות בטוחות שתוכלנה להגן על הנהגים שבהן בדרכים חדשות לחלוטין.
12 תגובות
אייל א:
אינני יודע על איזה עיקרון אתה מדבר אבל תשובתי כוונה לשאלה 1 שדיברה על חוד של עיפרון ולא על חוד של עיקרון (או של ננו צינורית).
מיכאל,
בעיקרון דיברו על ננו-צינוריות, כלומר קוטר קיים. ההיקף מורכב מהרבה יותר משישה אטומי פחמן. אם אתה מדבר על חלק בצורת חוד, אז טכנית ניתן “לחדד” כך שבקצה יישאר אטום אחד. ולא רק כשמדובר בפחמן. אבל זאת עושים כמובן עם ציוד משוכלל ועבור ציוד משוכלל (מיקרוסקופים סורקים למיניהם – STMאו AFM למשל).
החוד לא יכול להיות קטן מאטום אחד של פחמן.
למעשה, מכיוון שמדובר בגרפיט, אני מניח שהחוד חייב להכיל לפחות שישה אטומי פחמן מאורגנים בצורת משושה.
עם זאת – קשה לי להאמין שיש אפשרות טכנית לחידוד כה מדויק.
למשתמש אנונימי לא מזוהה (6)
בשזיל וורן דיבר על טיסה לירח גם אז היו שצחקו. כשהייתי ילד דיברו על מציאות דמיונית בה ילדים בבתי ספר ילמדו עם מחשבים. ולכל ילד יהי’ה מחשב משלו. אל תשלה את עצמך שאין אפשרות להגיע למה שחותר האדם. היכולות אף עוךות על הדמיון הכי פרוע שיש היום. בפי הידוע שהמציאות עולה על הדמיון.
הוכחה פשוטה לכך ראה סרטי מדע בדיוני שנעשו לפני כ60 שנה בלבד עד כמה שהם מגושמים ביחס לימינו אלה
יהונתן, הכוונה לגודל של פיקסל.
לחוד העפרון יש עובי.
כוונת המשורר היא לחוד עט עיפרון סטנדרטי שהיא בצורת גליל
שהיא חצי מילימטר
אם לעומת זאת נניח בשוגג כי לעט עפרון יש חוד בצורת קונוס
אזי מכיוון שהמרחב עצמו דיסקרטי ולא רציף
חוד העפרון הנו בעל גודל סופי
חחח ברור שהצליחו לבנות מוח, ומיד אחרי זה סיימו לבנות את החללית שטסה במהירות האור
אין קוטר לחוד של עפרון.
החוד עצמו הוא נקודה.
אני אענה ברצינות, אפילו אם צחקת 🙂
קוטר של חוד עיפרון של עט עיפרון נניח הוא 0.5 מילימטר, או 5 אלפיות המטר אם מדברים על מטרים.
הם דיברו על מיליונית מכך, נניח, לכן זה 5 אלפיות המטר לחלק למיליון,שזה 5 מיליארדיות המטר.
למיליארדית של מטר קוראים ננומטר.
עשירית ננומטר זה אנגסטרם, לכן לדעתי הם מדברים על גודל של אנגסטרמים בודדים, נניח 5 אנגסטרמים.
בתעשיית הסמיקונדקטור אלה מידות מקובלות… עשירית של מיליארדית המטר 🙂
http://www.neuroinformatics2008.org/congress-movies/Henry%20Markram.flv/view
http://ditwww.epfl.ch/cgi-perl/EPFLTV/home.pl?page=start_video&lang=2&connected=0&id=365&video_type=10&win_close=0
רציתי לשאול – מהו קוטר החוד של עיפרון רגיל?
והאם הכוונה לעיפרון מחודד או לא?