מחקרם מהווה אבן דרך משמעותית בביסוסה של תיאוריית האבולוציה של דארווין ברמה המנגנונית
האבולוציה דטרמיניסטית, לא אקראית: זוהי המסקנה של מחקר אשר ביצע צוות ביולוגים בינלאומי וממצאיו פורסמו בכתבי העת Current Biology ו Developmental Biology.
האירוע המכונן בביולוגיה המודרנית הינו התיאוריה של אבולוציה במנגנון של ברירה טבעית שהוצעה לראשונה על ידי צ'ארלס דארווין באמצע המאה ה-19. לפי תיאוריה זו אבולוציה מתרחשת על ידי ברירה טבעית של פרטים בעלי תכונות מוצלחות אשר מורישים תכונות אלו לדור הבא (הורשה דטרמיניסטית). לאורך דורות הברירה הטבעית יצרה מגמות התפתחות – למשל התארכות הצוואר בג'ירפות כמגמה שנוצרה עקב הורשת תכונה מועדפת של צוואר ארוך יותר ויותר.
למרות מרכזיותה של תיאורית דארווין, באמצע המאה ה-20 הוצעו מנגנונים אבולוציוניים נוספים כדוגמת התיאוריה הניטרלית. לפי מנגנון זה, אבולוציה מתרחשת על ידי שינויים אשר אינם מקנים כל יתרון לפרט שנושא אותם (תכונות ניטרליות) ומורשים באופן אקראי (הורשה אקראית). תיאוריה זאת מנבאת שלא תיווצרנה מגמות התפתחותיות, בשל העובדה שתכונות מורשות בצורה אקראית ללא יתרון לתכונה מסוימת. למשל אם אורך הצוואר לא מקנה יתרון לג'ירפה הרי שיהיו ג'ירפות או קבוצות שונות של ג'ירפות בעלות צוואר קצר או ארוך ללא מגמה אחידה של הארכת הצוואר.
בשל חשיבותה של השאלה נעשו ניסיונות רבים לאורך השנים לבחון הלכה למעשה מתי אבולוציה מתרחשת על ידי הורשה דטרמיניסטית ומתי על ידי הורשה אקראית. אולם מחקרים אלו נתקלו בקשיים ניסויים רבים אשר מנעו מתן תשובה חותכת אשר תכריע בין שני המנגנונים.
לשם כך הוקם כוח משימה בין לאומי של מדענים אשר בחנו את השאלה בשילוב גישות שונות אשר נמצאות בחזית המחקר הביולוגי העכשווי כמו אנליזה של רצפי DNA ואנליזה מדוקדקת של איברים בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני. צוות המדענים כלל חוקרים מארבעה מדינות: ארצות הברית, צרפת, גרמניה וישראל. הישראלים בצוות היו הדוקטורנטית אירנה קולוטוייב ופרופסור בנימין פודבילביץ' מהפקולטה לביולוגיה מהטכניון.
“התרכזנו באפיון התפתחות איבר המין הנקבי ב-51 מיני תולעים”, מסביר פרופסור פודבילביץ'. “קבוצת תולעים זו מהווה אחת הקבוצות העיקריות בהם תהליכים אבולוציוניים נחקרים ומאופיינים הן במעבדה והן בסביבתן הטבעית. סימנו כארבעים מאפיינים של אבר המין, כולל דגם של מוות תאי מתוכנן, דפוסים של חלוקת תאים וצורתם של תאים מסוימים ושל האיבר כולו. דמיון ושוני במאפיינים אלו בין מיני התולעים נבחנו כשההשערה הראשונית שלנו הייתה שהשינויים שקיימים הם תוצאה של הורשה אקראית ולכן לא נוצרו מגמות התפתחותיות. אולם השערה זו נסתרה על ידי העובדה שבמחקר גילינו מגמות התפתחותיות חד כיווניות (לדוגמה, ירידה במספר חלוקות התא הנדרשות עד להתפתחות האיבר) במהלך האבולוציה. רוב המאפיינים שנבחנו התפתחו באופן מוטה, כלומר חד כיווני, ומאחר שהתפתחות אקראית לא אמורה להביא למגמות כאלה, הסקנו שההתפתחות האמורה אינה אקראית אלא דטרמיניסטית”.
תוצאות המחקר הראו באופן חד משמעי שהמנגנון העיקרי אשר משרה את התפתחות איבר ההטלה הנקבי בתולעים הינו מנגנון של ברירה טבעית של תכונות מוצלחות. מחקר זה מהווה אבן דרך משמעותית בביסוסה ואישושה של תיאורית דארווין ברמה המנגנונית, ובעל השלכות רבות על הבנת המנגנון דרכו פועלת האבולוציה בכל עולם החי.
40 תגובות
אתה מתייחס לפנוטיפ ועושה הפרדה בינו לבין הגנוטיפ כאילו שפנוטיפ צומח מהאוויר, פנוטיפ הוא תולדה של גנוטיפ אפילו שגנוטיפים שונים יכולים לגרום לאותו פנוטיפ.
חוץ מזה גם אליבה דה תאוריית האבולוציה הנייטרלית שינויים נייטנירליים מוכחדים הטווח הארוך ע"י סלקציה. הטבע הוא חסכני ולא ישמור בטווח הארוך מידע גנטי חסר תועלת, אפילו אם המידע הזה לא מזיק.
רענן:
מהמאמר ניתן להבין את מה שהבנת רק בטעות.
המאמר אינו מדבר על אבולוציה ברמת הגנוטיפ אלא על אבולוציה ברמת הפנוטיפ.
אין בו כל מידע על שלל המוטציות שחלו בתולעים באותו זמן אלא רק על השינויים באיבר המין הנקבי.
לדעתי כל המחקר הזה היה מיותר שכן הטענה שאבולוציה ברמת הפנוטיפ היא אקראית היא עד כדי כך טיפשית שאיש בכלל לא מאמין בה.
גם קימורה שהציע את רעיון האבולוציה הניטרלית מודה שברמת הפנוטיפ האבולוציה חייבת להיות תוצר של הברירה הטבעית.
http://en.wikipedia.org/wiki/Neutral_theory_of_evolution
מהמחקר ניתן להבין שמוטציות ניטרליות של אורגניזם שמחד לא מזיקות לו ומאידך לא מועילות לו, לא שורדות בטווח הארוך, כמו שהנחתי בעבר. היה לי דיון עם רועי צנזה בנושא הזה והוא חושב אחרת.
משה:
לא ברור למה אתה מגיב ומה אתה שואל.
אם תפרט אולי אפשר יהיה לענות לשאלתך.
המנגנון לאבולוציה אקראית ידוע וברור קוראים לו מוטציה = שגיאות, הפרעות לתהליך הטיבעי של שכפול הכרומוזומים בתאי המין.
אבל איזה מנגנון אפשר להציע לאבולוציה מהסוג הדטרמיניסטי?
איך יכול להתבצע שינוי גנטי ברמה של תאי המין , כדי ליצור יתרון שלתא המין אין "מודעות" לגביו ?
לדרור
מסקנתך הראשונית מעניינת כשהיא נותנת עוד סיבה לשינוי שחל אצל היהודים באירופה ובתימן.
אבל מכאן למסקנתך שהדרויניזם לא מוכח??
האבולוציה הוכיחה את עצמה אין ספור פעמים ולא נורא אם היא נעזרת מידי פעם במזון הזמין בתנאיי הסביבה ולפעמים גם בחידקים המתאימים
שיהיה לנו שבוע טוב
סבדרמיש יהודה
כרגע קראתי פה באתר שהחיידקים בגוף האדם כוללים יותר גנים שונים מהאדם. והם משפיעים מאוד על חיינו.
נניח שבאפריקה או באיזורים חמים ישנם חיידקים או וירוסים שמסוגלים להשפיע על האדם כך שיהיה כהה יותר כמו כושי, למשל ע"י החדרת מקטעי DNA או החלפתם, או השפעה כלשהי עליהם.
האם ייתכן שמצב כזה אפשרי ושאוכלוסיה שהגיע לשם תותאם למצב האקלימי החם.
אם זה נכון, זה יכול לעזור להסביר איך היהודים שנפוצו בגולה הפכו שחרחרים בתימן, בהירים באשכנז תוכ 2,000 שנים.
ייתכן שהם התערבבו באוכלוסיה, אבל אני לא כל כך בטוח.
אגב זוהי סתם תיאוריה שעלתה במוחי כרגע וכנראה היא לא נכונה, אבל סתם עוד רעיון שיכול לערער את האקראיות הדרוויניסטית שלא כל כך מסתדרת לי באינטואיציה ולדעתי לא לגמרי מוכחת.
לדעתי הגיוני מאוד שהסביבה משפיעה על הגנטיקה באופן לא אקראי.
פנחס,
האם תוכל לפרט מהו שם הספר ומחברו?
תודה
פנחס,
תוכל להסביר איך הגעת למסקנה זו מתוך תוצאות המחקר? זו אינה המסקנה שהחוקרים הגיעו אליה (בין היתר מפני שהמחקר כלל לא נועד לבדוק אותה).
טוב מה שברור במחקר זה והוצג לראשונה במחקרו של אשל בן יעקב הוא שהמוטציות אינן אקראיות. וליצור יש מנגנון המעדיף ויוצר מוטציות המקדמות אותו בהסתגלותו.
ואין להתפלא על זאת. המח שלנו באופן לא מודע כלאמר ללא חשיבה מודעת יוצר מבנים מחשבתיים ומגיב על המציאות באופן יצירתי. לכן אין לשלול מערכת קיברנטית ברמת הרקמה -ולמעשה נכתב ספר על היות מערכת הגנום מערכת קיברנטית על ידי ראש קתדרא במכון ויצמן- המיצרת מוטציות "בהזמנה"
מהו סדר תבונתי?
סדר תבונתי = רצון, כוונה = בורא.
לאבי כאשר אני אומר שהאבולוציה הקיימת בטבע מתומרנת בצורה תבונתית. אני לא אומר שהיא מתוכננת.
אני אומר שהאבולוציה הקיימת בטבע מעוצבת ומתומרנת ע"י תבונה.
אתה בעצם אומר את כול מה שאמרתי רק לא קורא לילד בשמו אבולוציה תבונתית.
גיל. אתה פשוט לא מבין.
מה שאתה קורא "אבולוציה תבונתית" (שאגב – מברוק – גם בזו לא נהגת להכיר בעבר) הוא מקרה פרטי של ברירה טבעית. זהו המקרה בו אנחנו מהווים חלק מן הסביבה הבוררת את המתאימים (וכיוון שאנו הסביבה אנו בוחרים את המתאימים לנו).
גורמים סביבתיים אחרים יכולים לשמש בדיוק באותו תפקיד.
ייתכן שאתה תקרא אבולוציה תבונתית גם לקו-אבולוציה של טורף נטרף שהזכיר אבי אבל מסופקני אם לעובדה שהצלופחים צולחים כיום את הדרך בין אפריקה לאמריקה כדי להתרבות רק בגלל שקצוות המסע שלהם היו פעם קרובים והתרחקו בגלל תנועת היבשות תקרא אבולוציה תבונתית.
גם להסתגלותם של אורגניזמים לסביבותיהם בכלל ולסביבות עויינות במיוחד בפרט אין סיבה לקרוא אבולוציה תבונתית. פשוט, כמו שתמיד אומרים לך, המתאימים ביותר שורדים ואין כל צורך שמי שיקבע את ההתאמה יהיה נבון.
גיל – אתה כל כך נלהב להסית נגד האבולוציה ששכחת ואולי אתה לא יודע, שבלמעלה מ-20 השנים שחלפו מאז מסעו על הספינה ביגל ועד פרסום הספר מוצא המינים דארווין הכליא יונים, ועוד כמה בעלי חיים וצמחים כדי לקבל זנים חדשים. הוא הבין שהטבע עושה בדיוק את אותו הדבר, רק על פני טווחים עצומים של זמן ומבלי צורך בתכנון.
גם המגדל לא יודע בוודאות שהדור הבא ייצא כפי שהוא רוצה, מקסימום הוא יכול להעריך סטטיסטית.
אגב, גם מחזור הטורפים והנטרפים שגורם להאצת שינויי תכונות אליו התכוות בדחיפה הקלה – לא דורש כלל התערבות. זה משוב המזין את עצמו, עד שנוצר שיווי משקל חדש.
טעויות גנטיות יש תמיד, אך הם לא יבואו לידי ביטוי והשתמרות.
הדרך היחידה שטעות גנטית תבוא לכדי ביטוי והשתמרות הוא ע"י דחיפה קלה מצד מין אחר. דחיפה תבונתית.
באו נעבור לצמח שכול תומכי האבולוציה של דארווין אוהבים כול כך הקנאביס.
כמות ה THC עלה בצמח פי 6 ב 50 שנה האחרונים
כאשר ברור לכולם שהאבולוציה של הצמח הוא אבולוציה תבונתית.
כך בדיוק כול האבולוציה הקיימת בטבע מתומרנת בצורה תבונתית ע"י האבולוציה הקיימת בצורה מעגלית כך שאחד ניזון מהשני או משתמש בו לצרכו.
לדרור:
העניין הוא שאנחנו לא מפתחים את הטבע אלא צופים בו ולכן, כל עוד לא תתקבל עדות לאירוע מן הסוג שאתה מתאר אין כל סיבה להניח שהתופעה שאתה מציע קיימת.
ראיתי תוכנית שדיברה על אפיגנטיקה, כלומר ארועים שקרו להורים הביאו לשינויי ביטוי הגנים למספר דורות עתידיים.
לדעתי צריך להמשיך או להרחיב קו מחשבה זה.
כלומר כתוצאה משינויים בסביבה הקוד הגנטי של הדורות הבאים או ביטויים ישתנה ולא כתוצאה ממוטציות אקראיות. שינויי שיביא ליתרון תחרותי.
לדוגמא, אם בתקופה מסויימת זקוקים לאצבעות ארוכות, אז הצורך ימצא דרך לא מיקרית להתפתח בדורות הבאים.
אם זה נכון, אז המנגנונים הללו יהיו מעניינים מאוד.
ומה נאמר על האבולוציה של טפילים?
לצ’ארלי:
מגמה זה כיוון. אין בזה כוונה. מדברים גם על מגמת התקדמותו של אסטרואיד. איש לא ניסה לטעון שמאחרי המגמות יש כוונות.
ליאיר (ובמידה מסויימת גם לרותם):
זה שתיאוריה מובנת לנו אינו פוסל עריכת ניסויים – לא כדי לגלותה אלא כדי לאשש אותה.
ליהודה:
איש לא משייך את ארוע השמדת הדינוזאורים לאבולוציה.
נכון שהיעלמותם יצרה סביבה שונה עבור יתר בעלי החיים אבל השמדתם (כנראה על ידי אסטרואיד, כפי שטענת) אינה תוצאה של אבולוציה.
לבני, יהונתן וגיל:
אני מחכה לתגובתו של יהולקח.
לכולם:
אני חושב שהמאמר טוב ויכול לשמש כעוד עדות בהדיפת טיעוני הבריאתנים למיניהם.
תיאור המנגנונים כפי שתומצת על ידי רותם היה ונשאר אותו דבר אבל עכשיו יש לנו עדות נוספת לנכונותו
האבולוציה היא אבולוציה תבונתית וכך היא היתה מאז ומתמיד.
יש לראות את האבולוציה התבונתית כ התמונה הגדולה של האבולוציה אשר משקפת את האבולוציה האמיתית וכוללת בתוכה גם את תיאורית דארווין.
כאשר הסדר התבונתי שולט בו מרמת הגנים ועד לרמות של מוח האנושי בעל החשיבה וסדר התבונתי.
כך שבסופו של דבר הסדר התבונתי הוא האבולוציה.
הסדר התבונתי עולה יורד ומתאזן ביחס למקום.
מאמר תמוה!
למעשה המאמר לא אומר כלום, סתם בלה בלה בלה, בלי נתונים, בלי הסברים. למה בכלל המאמר מדבר על אבולוציה? האם התולעים נצפו כשהן עוברות אבולוציה או שאלו מסקנות בדיעבד? ואם כן כיצד ניצפו?, כמה? היכן ? מתי?
חבל שהאתר מתדרדר לרמה כזו ובשביל מה? להוכיח בכל מחיר שפנטזיה זו מציאות?
תמיהה נוספת שעולה היא שאין שם של כותב המאמר.
ממתי מוסד "הטכניון" מתיישב לכתוב מאמרים?
אה כמובן! – הוא עבר אבולוציה.
לבני,
נוירוזה זה השם המודרני לאל.
האם "הברירה הטבעית" היא השם המודרני של האל?
לרועי צזנה,
אני חייב להודות שאני לא מבין בתולעים (למעשה אין דבר כזה תולעים – זה מונח חסר משמעות כמו המילה ירקות – מבחינה זואולוגית/בוטנית בהתאמה, אין דבר כזה). כך או כך יצירה מואצת של מוטנטים בתנאי מעבדה היא בחזקת הסתכלות על אלקטרון ובכך שינוי תנועתו ומיקומו. בכלל, ניסויים בתנאי מעבדה וניסויים סופר-ספציפיים כמו זה שמתואר כאן (התבוננות באובייקט אחד וצפיה בהתפתחות/השתנות שלו עם הזמן) היא דבר בעייתי. קל וחומר כשרוצים מתוך זה להגיד משהו כללי על כלל בעלי החיים או על המנגנון האבולוציוני העקרוני.
ספקנות, איפוק ומחקרים אחרים להשוואה – הם, לדעתי, השלב הבא שיעצים או יבטל את חשיבות הניסוי דעסקינן.
לאבי
נכון, ושם הוא גם סיפר שדעתו על חשיבות האקראיות גדולה יותר מהנאמר בספרו "סדר מן האקראי" והוא עומד לכתוב על כך ספר חדש. זה היה אחד הדברים שהוא תכנן עדין לעשות מלבד מתמטיקה, פיזיקה והסטוריה. הוא התעניין רבות באבולוציה , אבל לא רק הביאולוגית. הוא הזכיר גם למשל אבולוציה של יקומים. כמו כן כעקבות פגישה אחרת עימו כתבתי את מאמרי "אבולוציה של תיאוריות" שבו שותפו, ברשותו, מספר רעיונות שלו. כאן באתר הידען.
כמה חבל.
יהי זכרו ברוך.
סבדרמיש יהודה
עמי –
אני מכיר קצת את הניסויים של פרופסור פובדילביץ’, ואני חייב לאמר שהוא הוכיח שהוגינה – איבר המין – של התולעת היא הרבה יותר מכלי פיריון. בתולעים מוטנטיות לדוגמא שהוא יצר, לא היתה וגינה, אך הן עדיין הצליחו להוליד צאצאים. פשוט, במקום להטיל את הביצים דרך הוגינה, הביצים בקעו בתוך הגוף שלהן והצאצאים אכלו את דרכם החוצה מתוך האם.
אילו דבר כזה היה קורה בטבע, זה היה עשוי להיחשב למין חדש של התולעים, ומי יודע לאן האבולוציה והברירה הטבעית היו לוקחות את המין הזה הלאה.
ליהודה, כזכור לך השתתפת איתי בפגישה עם יובל נאמן ז"ל – בראיון שערכתי לכבוד יום הולדתו השמונים. אחד הדברים הרבים שאמר ולא הצלחתי לשלב בכתבה בגלילאו היה שהאבולוציה היא תהליך הכולל שני קלטים "צינורות" – מוטציות פועלות לאט מהווים רק קלט אחד, הכחדות המוניות שמפנות נישות מהוות את הקלט השני.
הסיבה לפרסום – המאמר התפרסם בכתבי עת מקצועיים עם ביקורת עמיתים, והחוקרים עובדים במוסד אקדמי מכובד ביותר (למעשה במוסדות אקדמיים מכובדים). אילו זה היה מאמר שמתפרסם באתר בריאתני, הוא לא היה נכנס לידען. באחריות.
זה נקרא "סלקציה מצטברת" – "cumulative selection"
הכתבה באתר הידען היא במקומה ולרעיה: היא יוצרת שיח מדעי של הקוראים (טוקבקים).
רציתי להזהיר את הדנים מפני הסתבכות טרמינולוגית על מנת שלא יפלו לבור מילים עקב האנשה של מושג כמו “הברירה הטבעית”. הטרמינולוגיה עצמה משפיעה על החשיבה שלנו ובכך יוצאים משפטים כמו “הברירה הטבעית בוחרת/רוצה” וכו’.
המנגנון שמציע רותם מוצא חן בעיני. יחד עם זאת אני מוצא את הניסוי ובחירת אבר המין של אותה תולעת כאובייקט כבאג במערכת. עם כל חשיבותו של אבר המין בתולעים ועם כל הכבוד למחקר המדוקדק של התכונות, נדמה לי שמחקר כזה צריך להתמקד בתכונה קריטית וחדשה שנוצרת באורגניזם המתפתח. אבר המין של התולעת היה ונשאר כלי פריון מתפקד שהלחץ לשינוי המורפולוגי/אנטומי/פזיולוגי בו יוצר לכל היותר כלי פריון משודרג. גם בשלב הקודם של אבר מין זה נוצרו לנו צאצאים פוריים וברי תחרות ועל כן תמוהה בעיני הבחירה להתמקד בו.
מקובל במדע לבדוק את מה שקל לבדוק וככל הנראה מדובר בבחירה של איבר בחיית ניסוי שקל לגדל וקל למדוד ולהסתכל. השינויים באבר מין של תולעת עלולים להיות מקריים לחלוטין אך אין הדבר מצביע על כך ש “האבולוציה” מקרית. נדמה לי שבימינו אנו עם הטכנולוגיה הקיימת, עדיין קשה להוכיח או לסתור את עניין האבולוציה לפרטיה.
ליאיר
ןאיך תסביר את השמדת הדינוזאורים ע"י אסטרואיד, האם זה לא דבר אקראי?
עד כמה שאני יודע, אסטרואיד זה לא מוטציה.
חייב לציין את ספרו של פרופסור יובל נאמן ז"ל "סדר מן האקראי" העוסק באקראיות מלבד המוטציות.
סבדרמיש יהודה
אני מתפלא לקרוא כתבה כזו באתר "הידען", כל מי שיש לו ידע בסיסי באבולוציה יודע שהאקראיות היחידה היא היווצרות המוטציות, כל השאר (התפתחות בעל החיים) מכוון ע"י הברירה הטיבעית, אז מה בדיוק הגילוי החדש כאן??? האם זו כתבה עבור בריאתנים? מה מקומה באתר מדעי?
כמו ברוב הבעיות, חלק גדול מהפיתרון הוא להבין את המילים באמצעותם מוגדרת הבעיה ולאחר מכן נשאר רק לנסח פיתרון הולם.
באובולוציה יש איזושהיא אמביוולנטיות בהגדרות, יש להבין כי המוטציות הגנטיות אשר מתרחשות בהיווצרותו של יצור חיי הם הגורם הראשוני והבסיסי לאבולוציה, החלק הזה מתקיים בצורה אקראית לחלוטין, (כלומר, בזמן היווצרות במוטציה, אין היצור יודע איזה מזג אוויר יש בחוץ, כמה גבוה העץ ממנו הוא הולך לאכול וכד…).
החלק הלא אקראי בכל התהליך הזה הוא החלק של הברירה הטבעית שבא לידי ביטוי אחרי שהיצור דורך על אדמת העולם היפה שלנו, המ שהברירה הטבעית עושה זה מדללת או להפך את ריכוז הגנים באוכלוסייה מסויימת ומביאה לידי כך שאם תכונה מסויימת מהווה יתרון ליצור, הגן האחראי עלייה יתפשט באוכלוסייה ויווצר מצב בו ישנו יותר סיכוי לשינוי גנטי לכיוון התכונה המסויימת עליה הגן המסויים אחראי.
בגלל שני החלקים המבלבלים הללו, אני חושב שנוצרת אשלייה כי המוטציות הגנטיות שמובילות בסופו של דבר להתפתחות של היצור החיי, מתרחשות באופן לא אקראי דבר שהוא לא נכון בכדור הארץ שלנו.
אלא אם כן אנחנו נמצאים במעבדה של יצור אינטויליגנטי יותר 🙂
צ’ארלי –
אני לא רואה איפה הכתבה סותרת את מה שאתה אומר. כפי שאתה מציין בעצמך, המגמה מתחזקת, נחלשת ולפעמים מתחלפת באחרת. כל מה שכתוב בכתבה הוא שכנראה שהמגמה בג’ירפות היתה ש- ‘צוואר ארוך יותר == יותר אוכל’, ולחצי הסביבה שמרו על המגמה הזו לאורך מספיק זמן.
באבולוציה לא קיימות מגמות. את המגמות אנחנו מחפשים בדיעבד. נכון שהתהליך האבולוציוני הוא לא אקראי לחלוטין, אבל זה רק במובנים מסויימים. הברירה הטבעית היא לא אקראית במובן שהיא בוחרת פרטים מסויימים או גנים ומכחידה אחרים, אבל לברירה הטבעית אין שום מגמות. היא אקראית במובן שהיא לא מכוונת ולא רואה את הנולד. האבות של הג’רפות המודרניות ידעו שהם יצמיחו צוואר ארוך? האבולוציה ידעה? לחצי הברירה כל הזמן משתנים, לכן הברירה הטבעית מתאימה את האורגניזם למה שיש כאן ועכשיו בלי קשר למה שהיה אתמול או מה שיכול להיות מחר. כמה מהמגמות המפורסמות שידועות הן למשל הגידול היחסי בנפח המוח של האדם המודרני יחסית לאבותיו, או המגמה באבולוציה של הסוסים, שהם גדלו עם הזמן ואיבדו אצבעות. אבל המגמות האלה הן שגויות, ולא משקפות את המציאות. נפח המוח של האדם לא תמיד גדל, ולא כל אבות הסוסים הצטמצמו בהדרגה וגידלו פרסות. למעשה חיו מספר הומנידים שהיה להם נפח מוח גדול יותר מלאדם המודרני. והסיפור של הסוסים עוד יותר מורכב, כי היו לסוס בעבר שפע של מינים שונים שכל אחד מהם הותאם בצורה שונה לסביבתו מבחינת הגודל ומספר האצבעות, הם לא הלכו כולם לאותו הכיוון, כל אחד מצא פתרון משל עצמו והסוס המודרני לא מהווה חוליה סופית או שיא של איזה מגמה שהלכה בהדרגה כמו סולם. המגמות נעלמות ברגע שמסתכלים על כל הענפים של השיח של התפצלות המינים. כשמסתכלים בכל אחד מהענפים של שושלת מסויימת של מין, אפשר לראות שהמגמה כביכול פעמים התחזקה, פעמים נחלשה, ולפעמים חזרה אחורה או נעלמה לחלוטין והתחלפה באחרת.
חבל שאתם ממשיכים להפיץ השקפות שגויות על האבולוציה ומטעים ככה את הציבור שממילא לא מבין אותה כראוי.
אם אתה מתכוון להודעה על הפרס באוניברסיטה העברית לחוקרים צעירים, כך כתוב במקור שנשלח מהאוניברסיטה העברית.
לקחתי לתשומת ליבי.
איפה יש תאריך עברי?
די מפתיע. אבי, האם התאריך העברי באתר הוא דבר חדש?